נמצאו 2,636 תוצאות עבור "מלחמת ששת הימים"

הוא עובד שם בדואר, והמ שפחה באה לביקור בקנטרה — ונש ארה תקועה שם בע ק בו תי ה של מלחמת ששת הימים. יד המחסום של ה/זקיף נקבצו שניים־שלו־שה חיילים.

1111 ן ן ה פ רו טו הודי ם צעיר ערב למחרת מלחמת־ששת־הימים פירסמה ממשלת ישראל שיחה רדיו טלפונית בין נשיא מצריים לבין מלך ירדן, שנקלטה על־ידי ישראל.

וכשהבת החליטה שהיא זקוקה להשתלמות בשטח הצילום, שלחו אותה בשמחה רבה להשתלם בגרמניה. מלחמת־ששת־הימים החזירה את הבת ארצה. היא באה להראות מה למדה בגרמניה, ועכשיו היא משוטטת בירושלים ומצלמת.

חשב לאחד המומחים הרציניים של משרד־החוץ, בכל הנוגע לבעיות המרחב. מייד לאחר מלחמת ששת־הימים החל לומד את הנוף האנושי והפוליטי של הגדה המערבית.

אחרי ויאט־הלאומים, אחרי פלישת היפאנים למנצ׳וריה נאם באה מלחמת ששת־הימים — ושוב ב־ , 1929 או אחרי פלישתו של מוסוקיני להוכח כי לאו״ם לא נותרה שום השפעה חבש• מעשית.

אבל בעיקר כדאי לשים לב לכך שעד מלחמת ששת־הימים אפשר היה לצחוק עד מוות מהדבר המצחיק הזה שקוראים לו מלחמה.

. • הוא אישר כי תוכנית ״העולם הזה״ להקמת מדינה פלסטינית ייא אפשרית ומעשית, וכי הטענות שהשמיע ״העולם הזה״ כעניין ז, מאז מלחמת ששת־הימים, מבוססות על עובדות מוצדקות. • לדעת מומחה מוסמר זה, המחסום היחידי כפני השגת שלום- ומת, המבטיח את ביטחון ישראל, הוא אי־הנכונות המוחלטת של משלת־ישראל לתת לערבים מעמד כלשהו, ויהיה גם פורמלי כלבד, ורושלים.

אחרי שהשלים את כתיבת מחקרו המונומנטאלי על תולדות עם ישראל, הנושא את השם המפואר עמי, החליט אבן לגשת לחיבור יצירה שתעסוק בצד המדיני של מלחמת ששת־הימים והימים שקדמו לה. יתכן והסיבה לבחירת נושא זה לא היתד, כל כך תשוקת הביטוי של השר מרבה השפות, אלא העובדה שכמעט בכל הספרים שנכתבו על תולדות מלחמה זו קופח לדעתו חלקו והואר בצורה בלתי צמודה לעובדות.

מדי פעם תיקנה, הוסיפה וגרעה, אך השינויים לא היו מהותיים. אחרי מלחמת ששת־הימים נסעה הדרה (המשך בעמוד )32 יום השבת יביא לך את הכוח להגשים את תוכניתך הישנה ורבת ההיקף.

עתה היה דני האדום אלילו החדש. ואז פרצה מלחמת ששת־הימים. הצ עיר שהסתובב בפאריס בחוגי מצפן והש מיע דיעות אנטי־ישראליות, קפץ על ה הזדמנות הראשונה שניתנה לו כדי לסייע למדינה.

מה מחירו של ״ביטחון״ זה? בשנה האחרונה לפני מלחמת ששת-הימים הגיע תקציב־הביטחון בקושי למיליארד וחצי ל״י.

״זו היתד, התבוסה הגדולה ביותר של הערבים אחרי מלחמת ששת־הימים *,הודה אחד המנהיגים הערביים בירושלים המזרחית.

וכך הגיע לנטקי לישראל זמן קצר אחרי מלחמת ששת־הימים, במבול התיירים שהגיעו אז לארץ.

מן הצד סייעו לו קרוב משפחה, שמעון וינצבלר, יהודי דתי יליד רומניה, המח זאי של המחזה היפאני קאטקי. הבנה לעירום. בעיקבות מלחמת ששת-הימים, חזר זיק ארצה. כאן התחילו הצרות.

ב־ 1967 הוא ניצל ממאסר בפועל רק בגלל החנינה ה כללית שהוענקה אחרי מלחמת־ששת־הימים. הוא המשיך בטיפול פסיכיאטרי אינטנ־ סיבי אצל ד׳׳ר מישל בחיפה, החזיק מעמד זמן מה, אולם לאחר מספר חודשים שוב איבד את השליטה על עצמו.

רוח התנדבות, שכמוה לא ידענו מאז מלחמת ששת הימים, עברה בארץ ואלפי אזרחים טובים, נשים משועממות שאין להן מה לעשות בבית, תלמידי תיכון המחפשים תוכן בחיים, החלו להגיע לבתי־החולים ולהושיט יד לעזרה.

אני נפגשת עם כל מיני שחקנים, עם זמרים, וגם עם אנשי בטחון ועוד כל מיני פקידי מדינה ממסחר־ותעשיה, והם נותנים לי את ההרגשה שחיים כאן במין טימטום־חושים, כאילו כבר פתרו את כל בעיותיה של ישראל! שרה אלכסנדר, שלפני מלחמת ששת הימים קראו לה שרה שוב, בת־משק שעברה את הדרך הטיפוסית מלהקת הנח״ל למועדון התיאטרון, לתל־אביב הקטנה ולשבעת הסינים, חזרה לארץ אחרי ארבע שנים באירופה, כאשתו של צלם־אמנות שוודי.

ות גילו הצעיר, נתגלה כעובד < חרוץ ונאמן. עד מלחמת ששת הימים, והוא בן 15׳ עובד אצל קבלו שהקים גדרות־ביטתון עבור צה״ל.

שכן במדינה המספחת שטחים, מבלי להחיל על תושביהם את חוקיה (שולמית אלוני) ,במדינה אשר ממשלתה מבצעת החלטות שלא הובאו אפילו לאי שורה של הכנסת (אמנון רובינשטיין), במדינה שהפכה מאז מלחמת ששת הימים לקולוניאליסטית במובן החשוך ביותר של המונח (עמוס קינן) ,במדינה שממי שלתה מעמידה פנים כאילו היא מוכנה למשא־וטתן ללא תנאים מוקדמים שעה י שהיא קובעת עובדות בשטחים (מרדכי בנטוב) ,במדינה המבטלת את ערכם ישל גבולות בטוחים וייתרונותהם של עומקים איסטראטגיים על־ידי ישוב איזורי הגבול באוכלוסייה אזרחית (מתתיהו פלד) ,במדינה אשר בה חריגה מהנוהל הפכה לחלק מהנוהל !

מדוע, בעצם, לא היו גורם נוספים מועמדים ל״חזית״ ז ;אותה סיבה שהזכרתי אותה למעלה, :יניתי אותה ״היסטורית״ .״מלחמת ששת ים״ ו״המלחמה שאחרי המלחמה״ לא ו בעם זרם חזק מנוגד לקו הרישמי. 1מלוכד סביב ״ממשלת הליכוד הלאו־של מאיר־דיין־בגין.

אילו הציעו לנו הצעה מעין זו ערב מלחמת ששת־הימים, היינו חושבים שהגיעו ימי המשיח.

אותם חוקים שקבעו את מדיניות צה״ל מאז. תום מלחמת ששת הימים ימשיכו לקבוע את התנהגותו בעתיד הנראה לעין.

הצעת־חוק פרטית אחרת שהגשתי בכנסת הקודמת, ושגם היא לא הגיעה אז לדיון בגלל ה״מיסכסה״ ,נוסחה זמן קצר אחרי מלחמת ששת־הימים. הצענו אז לערוך מישאל־עם, בו יחליטו האזרחים בצורה מחייבת אם הם מעדיפים שלום או סיפוח־שטחים.

כאשר ממשלת ישראל, לעומת זאת, מודיעה שהיא לעולם לא תסכים לחזור לגבולות שלפני מלחמת ששת הימים, מגדירים הפרשנים את הכרזתה הלעוסה כ״החלטה נחושה״ ורואים בדבריה הוכחה לכך ש־ ״הממשלה תקיפה בדעתה״.