גליון 1605, 5 ביוני 1968, עמוד 26
סובי טען, כי חברת־האשלג מפסידה
כסף מפני שהשווקים הקומוניסטיים נסגרו
בפניה בעיקבות מלחמת־ששת־הימים.
אי רי אבנ רי: כאשר אני מקשיב לדברי
חבר־הכנסת טובי, אני מתחיל לפקפק
אם זיכרוני הוא בסדר.
לי היה נידמה שהסיבה העיקרית שהביאה
למלחמת־ששת־הימים היתה דווקא חסימת
מיצרי־טיראן.
גליון 2122, 3 במאי 1978, עמוד 16
ב-
מילחמת-העצמאות סגן־-אלוף,
במיבצע קדש רמטכ״ל, ובמיל-
חמת ששת-הימים שר-הביטחון.
דרגה
רב־אלור
דרגה בצה״ל:
פרטים: במילחמת העצמאות
קיבל שיחרור, טען שהוא חייב
לעבד את משק הורי אשתו.
גליון 1954, 12 בפברואר 1975, עמוד 34
אורי אפנדי נ באותה סיטואציה היסטורית׳ שלמחרת
מילחמת ששת־הימים, לא הגישה המנהיגות הישראלית
תוכנית לפיתרון הבעייה הפלסטינית, וגם לא יכלה לקלוט
את עצם הרעיון הזה. … השינוי היחידי הוא שבמקום שבעבר אולי הוא שימש
באמת קלף ששיחקו בו מדינות ערביות זו נגד זו, הרי
אחרי מילחמת ששת־הימים כל הישות הפלסטינית הזו
היתד! … ואילו זכותה של האומה הישראלית להגדרה עצמית
מתייחסת לשיטתה של מדינת ישראל כפי שהתגב־ש
בתקופת־הראשית של המדינה, עד שהתערערה היציבות
במילחמת ששת־הימים.
שימחה פלפן: כאן יש לנו באמת בעייה מיוחדת־במינה,
שאינני רואה דומה לה באזורים אחרים של
העולם• לפנינו שני עמים שי*ש להם זכות הגדרה עצמית,
אבל לשניהם יש זיקה לאותה הטריטוריה שהם רואים
אותה כבסיס לקימום החיים הלאומיים שלהם.
גליון 1660, 25 ביוני 1969, עמוד 14
הערתי באחת השיחות כי אחרי מה שקרה ערב מלחמת־ששת־הימים, קשה לדרוש מן
הציבור הישראלי לשים את מיבטחו בחיל־חירום חדש.
גליון 1661, 2 ביולי 1969, עמוד 20
והתרומות רמען אלמנות?
האם נכון הוא כי לאחר מלחמת־ששת־הימים עסקת ב־דרום־אפריקד,
או במדינות אחרות כלשהן באיסוף כספים
למען אלמנות ויתומים, שנשארו כאלה עקב המלחמה?
גליון 1647, 26 במרץ 1969, עמוד 17
די לה ס תכל בד מויו ת האנ שים המעורבים בוויכוח :
מצד אחד אד ם כ מו 0רופ׳ אלי הו א כץ, שאתה
(השר גלילי) עצמך הבא ת אותו, אדם לא־פוליטי, אדם
הנ אמן על בולם מבחינת היושר ה אינ טלק טו א לי שלו,
מבחינת היו תו אדם ששום דבר אינו עומד לנגד עיניו
זולת טובת ה טלוויזי ה, ואיש בבית הז ה לא יכחי ש
ס על חסידי הסיפוח :
הערה אחת לנואם שקדם לי (אליעזר שוסטק) .הוא
אמר שעד מלחמת־ששת־הימים סבלנו נזקים בעיקר מהפגזות
מעבר לגבול.
גליון 1616, 21 באוגוסט 1968, עמוד 19
לפני זה שירתה, אומנם,
ביחידת־צנחנים בצה״ל — אבל כמקפלת־מיצנחים.
לאחר
מלחמת־ששת־הימים כשראתה את
התלהבותם של יהודי־אמריקה לכל הקשור
בצה״ל, החליטה שכדאי לה להטות חלק
מהתלהבות זאת לטובתה הפרטית — בעזרת
כמה מן התמונות שנשארו לה למזכרת, מתקופת
שירותה בצד,״ל.
גליון 1608, 26 ביוני 1968, עמוד 13
אולם ועידת התנועה לא התכנסה מעולם בישראל. רק
למחרת מלחמת־ששת־הימים התעוררה גם היא, ובהשפעת
חבריה ,1ישראליים החליטה בפעם הראשונה לקיים את
ועידתם בארץ, בירושלים — ואחת הסיבות העיקריות לכך
היתד, הרצון לערוך תפילה חגיגית, לפי מינהגם שלהם,
ליד הכותל המערבי.
גליון 1640, 5 בפברואר 1969, עמוד 9
שאילתה מס׳ 6137 הוגשה על־ידינו אחרי
שהשיב ראש־הממשלה, בתשובה לשאילתה
של נתן פלד, להאשמות שהעלה מיכאל
בר״זוהר נגד השר אבא אבן, כאילו מסר
דו״ח כוזב לממשלה ערב מלחמת ששת״
הימים.
בעקבות אותה תשובה של אשכול, פירסם
בר־זוהר מכתב גלוי, בו השיב לדברי ראש־הממשלה
ופירט את האשמותיו, ותוך כוי
כך הזכיר איגרת של הנשיא ג׳ונסון ללוי
יייי** י* * 1י״1״ 1־
ו -יר ד•
רשימה להוציא יותר מן ההקצבה, וסכום נוסף בגבול
שליש של ההקצבה.
גליון 1639, 29 בינואר 1969, עמוד 18
מתאכד גאלי
**ץ כועדת מספר לאחר מלחמת ששת*
/הימים, הגיע לארץ העיתונאי המצרי
הראשון.
גליון 1635, 1 בינואר 1969, עמוד 27
גרעין הקבוצה
היו ארבעה סטודנטים גרמניים הלומדים
בארץ, שני בחורים ושתי נערות, שהצליחו
לממן בשיטה קלה זו את שהותם
בארץ הקודש.
הנ ח ה
או אג ח ה
מאז מלחמת־ששת־הימים עלתה יוקרתם
של חיילי צה״ל בעיני האזרחים.
גליון 1610, 10 ביולי 1968, עמוד 15
אין זה מיקרה כי הרמטכ״ל המנצח של מלחמת־סיני,
והרמטכ״ל המנצח של מלחמת־ששת־הימים, נטשו שניהם
את התפקיד למחרת נצחונם המזהיר, כדי לפנות את המקום
לקצינים חדשים, שעיניהם אינן נשואות אל הנצחון של
אתמול, אלא אל האתגר של מחר.
גליון 1633, 18 בדצמבר 1968, עמוד 12
בינתיים הגשנו שלוש הצעות דחופות
חדשות לסדר היום :
9המסקנות הדחופות המתבקשות
מהכרזתו של המלך חוסיין בדבר הסכמתו
להקמת מדינה פלסטינית.
9הצורך במינוי ועדת-חקירה לבדיקת
ההאשמות בדבר דיווח שר״החוץ
ערב מלחמת ששת-הימים.
9פגישת ניכסון־דיין, ושינוי אפשרי
במדיניות הממשלה החדשה בארצות-
הברית כלפי ישראל.
גליון 1613, 30 ביולי 1968, עמוד 19
אתה לא שודד, את הנעל של אדם כמארקו
תורג׳מאן, למשל: האמרגן הזד — .וזו אך
דוגמה אחת מתוך רבות — הרם את המכונית
שלו בהובלת אמנים לסיני. וכבר
אינני מדבר על מלחמת־ששת־הימים, כאשר
בדרנים אשר לא שובצו ביחידות רבצו על
פיתחו של קצין־בידור־ראשי והתחננו לזכות
בהופעה לפני חיילים.
גליון 1613, 30 ביולי 1968, עמוד 27
הוא היה
בסדר כל הזמן. לא הפריע לנו.
אבל כשפרצה מלחמת־ששת־הימים, קרה
לו משהו. יום אחד, לפני סוף המלחמה, הוא
ניסה להתעסק עם עדינה.
גליון 1602, 15 במאי 1968, עמוד 14
בפעם השנייה היה כיסאו של אשכול בסכנה
בתקופת־הכוננות שלפני מלחמת־ששת־הימים.
אז, כשרוב העם הביע אי־אימון ל־ראש־הממשלה
כמנהיג מלחמתי עליון, ניצב
לוי אשכול על סף התפטרות — שממנה
אין דרך חזרה.
גליון 1602, 15 במאי 1968, עמוד 23
בעקבות
סירוב זה נפרדו השניים, ואייבי התקשר
עם הפרקליט אריה מרינסקי, כדי
לנהל את המשך מאבקו המשפטי • .בין
מבול האלבומים המלחמתיים המופיעים מאז
מלחמת־ששת הימים, הופיע השבוע דווקא
אלבום על השלום: שמו לחיות, ומקובצות
בו יצירות על אחווה וחיים־בצוותא, בין
השאר של יהודים וערבים, מפרי־עטם של
משוררים, אמנים וסופרים צעירים.
גליון 1623, 9 בספטמבר 1968, עמוד 11
בארץ, הוא תוצר ישיר
של מצב־הלוחמה שלא פסק מאז מחזיקה
ישראל בשטחים, בעיקבות מלחמת־ששת־הימים.
זהו
גם שלב חדש בתהליך האסקאלאציה
האידאולוגית, שהתחילה כשמנו־,יגי־ישראל
השלו עצמם :״עכשיו, לאחר הסיבוב ה־מפעולות־איבה
שלישי,
יירתעו הערבים
נוספות.״
כיוון שהחבלנים לא נרתעו — כפי שלא
נרתעו הערבים לאחר מלחמת־השיחרור או
לאחר מיבצע־סואץ — השתררה עתה דיעה,
אי־אפשר להרתיע ערבים על־ידי פעולות־תגמול
ועל־ידי כיבוש ממש — אולי אפשר
יהיר, להרתיעם
אפילו בדיקה שיטחית של טענות אלו
מוכיחה כמה הן מסוכנות — ומסלפות
את המציאות.
גליון 1599, 24 באפריל 1968, עמוד 2
הצניחות
היו עבורו חוויה. וכשפרצה מלחמת־ששת־הימים*
כבר היה מפקד־כיתה.
הבזוקאי של הכיתה שלו, שיהושע שימש
׳לו מספר ,2הצליח לפגוע ולחסל טאנק
סטאלין מצרי, שהסתער עליהם.
גליון 1590, 21 בפברואר 1968, עמוד 11
זהו הגורם היסודי לרוב התקריות.
זד, היה פחות מסוכן לפני מלחמת־ששת־הימים, כאשר הרעיון
של מלחמת־שיחרור כביכול נגד ישראל היה נחלה
מיעוט קטן בעולם הערבי, מיעוט קיצוני.
גליון 1590, 21 בפברואר 1968, עמוד 17
חוברת האירועים מכי-
שבעיקבות מלחמת־ששת־הימים הועלתה הצ 1לה המון הצעות נוספות לחגיגות שימחה
עה לדחות את החגיגות, הוחלט לקיים וחשבון־הנפש.
גליון 1589, 14 בפברואר 1968, עמוד 11
הנה תולדותיה של שאילתה אחת שלנו:
שאילתה מס׳ 3290 מיום : 13.12.67
אחרי מלחמת ששת־הימים נהרסו כמה כפרים ערביים בסביבות לטרון.
גליון 1595, 27 במרץ 1968, עמוד 23
למשל, לבני
אמדורסקי, הדוד השמן שבצמד־הדו־דאים.
מלחמת־ששת־הימים עוד לא הסתיימה,
אבל הוא כבר הלך לחתונה
מזורזת של חבר, שנקבעה מראש עוד
לפני המלחמה.
גליון 1566, 6 בספטמבר 1967, עמוד 20
.״
את זה היא עשתה, בזמן הפנוי שבין
שיעורי־הציור, עד לפרוץ מלחמת ששת־הימים.
אז שמה מצור, יחד עם מאות
ישראלים אחרים, על המטוסים החוזרים
ארצה — וכמוהם, הגיעה רק אחרי תום
הקרבות.