חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 626 עד 650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 10
ויעיד הנאום המפורסם שנשא על הר־הצופים, למחרת מלחמת ששת־הימים. אבל הימים חלפו ויצחק רבץ, שהיה בינתיים לראש־ממשלה ועכשיו לשר״ביטחון, הפך לנץ די רציני.
גליון 1586 (24 בינואר 1968), עמוד 7
.״ אפילו תמצא אלוף־בדימוס אחד לרפואה, כחלקה בשלל מלחמת־ששת־הימים, לא ישנה הדבר את מהותה. כי מפלגת העבודה הישראלית אינה מפלגת העבודה הבריטית, וגם לא המפלגה הדמוקראטית האמריקאית.
גליון 1585 (17 בינואר 1968), עמוד 7
(השבוע סיפר אשכול כי הבין* באוזני השגריר הסובייטי, ערב מלחמת־ששת־הימים, את האמונה כי עד סוף המאה ד,־י 2י מו ב ארץ חמישה מיליון יהודים ,״ובעיר,ם עולי;!
גליון 2721 (25 באוקטובר 1989), עמוד 42
ידיד אמריקאי ל ג לעזה ״אין לשים את כל הביצים בסל אחד״ אמר רבין לאחר מלחמת ששת הימים,מאוכזב ממדיניות האמברגו הצרפתי של דה־גול והעבירן כולן לסל האחד האמריקאי.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 42
אנשי המישטרה ומכבי־האש, שהגיעו נדרה בת ה־ 37 עלתה לארץ אחרי מילחמת ששת־הימים. אופיה האירופי הקשה עליה להסתגל לארץ ולבעלה שהיה שונה ממנה. … ן * נדרה ודויד חדד הכירו אחרי מיל- ** חמת ששת־הימים בחוף ימה של תל- אביב .׳סנדרה הגיעה לארץ זמן קצר לפני האם ובתה נשרפו למוות יחדיו בתוך המכונית.
גליון 1608 (26 ביוני 1968), עמוד 19
גרציאלה היא בעצם כבר ישראלית מזה שנה. היא הגיעה לארץ מיד אחרי מלחמת־ששת־הימים כדי לסייע לאופנה הישראלית, תיכננה דגמים למען מנון הייצוא וסייעה בפרחים) זלצר גרציאדה דוכי הנמר מת״וז־הקסנו) בימים אלה מלאו ל שחקן ולזמר יוסף גולנד 61 אביבים. … והכוונה, הפעם, לא עוד לדוקטור חרוזי אלא לדוקטור אחר, יצחק גליק שמו, העובד בימי-שלום כרופא בבית-החולים ״בילינ- סון״ ,ואשר קיבל צל״ש במלחמת־ששת- הימים על פעילותו המצטיינת. יצחק, שהוא כבר בן ,38 נפרד לאח רונה מאשתו, ילידת-בראזיל, הנמצאת עתה בחופשת-מולדת.
גליון 1566 (6 בספטמבר 1967), עמוד 12
יום זה הספיק לו כדי לשמוע את הידיעה המרעישה ביותר שיצאה ממצריים מאז מלחמת ששת־הימים. הוא טילגרף אותה לעיתונו: המרשאל עבד־אל־חכים עאמר מוחזק במעצר־בית. … ביניהם: שאמס־אל־דין בדראן, שכיהן כשר־המלחמדי במלחמת ששת־הימים. האשמה: נסיון להשתלט על הצבא, אחרי שרבים מקציניו הודחו מתפקידיהם.
גליון 1564 (23 באוגוסט 1967), עמוד 20
״אפילו אם איננו אב לדוגמה,״ מסיימת הסופרת שנישאה זה עתה ,״הרי אין כל ספק שהוא אשר נתן לנו את הכוח ואת התבונה להבין כי זהו מחיר קטן שיש לשלם תמורת העמידה לרשותו של הכלל י כתב מ ע־י ב שמואל שגב, שנשחף גם הוא במבול היצירה הפוקד לאחרונה רבים מעיתונאי ישראל׳ התלונן השבוע כי הצנזורה הוציאה לו הרבה קטעים מתוך ספרו, העומד להופיע בקרוב — ספר שיטפל, כמובן, במלחמת ששת הימים. כששמע על כך הפיזמונאי דידי מנוסי, פנה אל שגב, הידוע בקשריו ההדוקים עם מערכת הבטחון, ושאל אותו: ״זה נכון שהצנזורה מוציאה לך ספר?״ •1 ואם כבר מדובר על עיתונאים ועל ספרות- מלחמה, אפשר לגלות את הסוד הבינ־עיתת־אי הכמוס ביותר של הזמן האחרון: שלושה עיתונאים — כולם כתבים צבאיים — סיימו זה עתה עריכת ספר משותף על מלחמת ששת הימים, שיראה אור בימים הקרובים. השלושה: זאב שיף מהארץ, איתן הבד מידיעו ת אח רונו ת ואלי לנדאו ממעריב, עבדו בשבועות האחרונים על הספר, שילרא מאת כ תבנו הצבאי, למרות השינאה השוררת בין עורכי העיתונים שלהם.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 18
הרי שהתנקז עשן הפירסומת העולמית, יחד עם עשן הטאנקים הבוערים בסיני, נשארה השאלה הגדולה: מה היתה תרומתו האמיתית של דיין למלחמת ששת־הימים? קיימות שתי גירסות שונות, סותרות לחלוטין. … הספר עורר בין מעריציו הנאמנים ביותר תרעומת, ששככה רק בקושי ערב מלחמת ששת־הימים. יושרבוון — או מוידבד ך* אשר נכנסה לתוקפה הפסקת־האש, היה דיין גיבור ^ לאומי ובינלאומי.
גליון 1812 (24 במאי 1972), עמוד 22
״אסור לוותר לחיילים:״ .אחת הסצינות הזכורות ביותר בחשופים בצריח היא שיחתו של גורודיש עם קצינת הלשכה של האוגדה, ציפי, ערב מלחמת ששת הימים. לציפי היה חבר צנחן, דבר שפגע בגאוותו של איש השריון הוותיק . … עוד לפני שהתפרסם כלוחם עשוי ללא חת, בזכות מלחמת ההבקעה של חטיבתו במלחמת ששת הימים, קנה לו שם כאחד הקצינים הקשוחים ביותר בצה״ל בתחום המשמעת.
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 13
מטרות המלחמה המדינית הכוללות עד למלחמת ששת הימים היו בהירות. פשוטות, מוסב־מות ולא נזקקו לראיות. … שנוסחה וגובשה בשנות החמישים, והיא תפסה עד מלחמת ששת הימים. ניתן לקבוע כי בין מלחמת ששית הימים ומלחמת יום־הכיפו־רים לא עבר יותר כחוט השני הגיון רצוף אחד דרך המטרות הלאומיות, המחשבה המדינית והמחשבה הצבאית, הערכות־המצב הצבאיות, לטווח הארוך ולטווח הקצר, לא נגזרו ממטרות לאומיות מוגדרות, אלא מסברות, מאוויים ושאיפות.
גליון 1897 (9 בינואר 1974), עמוד 11
הנפט פורץ *** דה הנפט התת־מימי שבמיפרץ \14 סואץ, המופעל בידי ישראל ׳מאז מילחמת ששת הימים, קרוי בשם בלייס ימי. הוא נמצא בלב מיפרץ סואץ, במרחק של כ־ 12 קילומטר מחוף סיני ואי המתכת המרכזי שלו, בראשו.מיתנשא מיגדל קידוח ענקי, מתרומם לגובה של 40 מטר מעל קרקעית הים (ראה תמונה). … מאז נתפס המיתקן בידי ישראל במיל- חמת ששת־הימים, הושלמו בעזרתו עוד •שלושה קידוחים נוספים, שהביאו לפריצת בארות נפט תת־מימיות הגדולות מכל בארות הנפט שבידי ישראל.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 17
אולם ממשלה זו אינה מוכנה לכך, אינה מסוגלת לכך, הצעת החרטה בשם סיעתי ובשם האחריות המוטלת עלי כפי שאני מבין אותה, אני מציע את הצעות״החח- לטה הבאות לסיכום הדיון המדיני : הכנסת קובעת כי : ( )1אין פיתרון אמיתי לטווח רחוק לסיכ- סוך הישראלי—ערבי, אלא באמצעות שלום בין מדינת ישראל לבין האומה הערבית הפלסטינית, בדיד של הקמת מדינה פלסטינית, תוך הסדר ביטחוני, מדיני וכלכלי עם ישראל. ( )2למחרת מלחמת ששת־הימים נוצרה הז- דמנות היסטורית לכינון שלום־אמת בדרך זו.
גליון 1662 (9 בפברואר 1969), עמוד 12
אני לומד תורה בישיבת היכל התורה בירושלים, והמשפחה מתקיימת מן הקיצבה הדלה של הישיבה. אחרי מלחמת ששת־הימים הייתי צריך לחתן שני ילדים• את הבן נחום בן ד,־,21 שהגיע לפירקו, ואת בתי אלקה בת ד,־.21 זה עלה לי הרבה כסף, אלפי לירות, כי קניתי לשניהם את חלקם בדירה וברהיטים.
גליון 1648 (1 באפריל 1969), עמוד 10
בדיוק כמו שקרה בתקופת הכוננות ערב מלחמת ששת־הימים, כשחוסר מעש ישראלי נראה בעיני המצרים כפחדנות, כך גם הפעם נפלו המצרים במלכודת שטמנו לעצמם.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 11
ך* מיבצע הראשון התחיל זמן קצר אחרי מלחמת | | ששת־הימים. היו אלה, בזכור, ימים של אופטימיות עילאית.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 24
מישל התחמקה מהמשימה בעדינות. זמן קצר לפני מלחמת ששת־הימים, ניסתר, מישל לברוח ממצרים.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 11
המלחמה לא נסתיימה. עשרה חודשים אחרי מלחמת- ששת־הימים, אין שלום ואין בטחון לאורך הירדן -לא בשטחים המוחזקים ולא בישראל עצמה.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 31
״ אמרו בעלי־הדימיון ,״עוד ב־6 ביוני פרצה מלחמת־ששת־הימים!״ אבל לאחר ששמועה זו הפכה לעובדה, בעיני רבים וטובים, גברו השמועות.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 16
המחבר האלמוני הבין, כפי הנראה, שלא די להאשים את מצרים באהבת־ישראל על־פי אירועים ושיחות שנתקיימו באמצע שנות ד,־50׳ — לפני מיבצע־סיני, שלא לדבר על מלחמת- ששת־הימים. לכן מזכיר הקונטרס — הנושא על שערו קאריקטורה של נאצר המשחק בכדור־גולף הנושא את הכתבה פלסטין, כשיעדו המגל (המשך בעמוד ) 19
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 28
על כל אלה ניצחה צמרת צה״ל שלא השתנתה בעיקרה מאז מלחמת־ששת־הימים, >הדות בואש בל אוו באחד הינעיס הי״־ולים של תשכ״ח, צעקו רבבות: טידנט כ צרפתיים, רובם נוצרים, בס — יד :.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 11
בכך חוזר המערך בדיוק לאחוז קולות המצביעים שצברו מפאי, רפ״י ומפ״ם בקלפי הנסיונית שנערכה לפני מלחמת־ששת־הימים, ב־ . 1966 אז קיבלו רשימות אלה יחד .46,70/0 חיילת מצביעה לוסייה.
גליון 1639 (29 בינואר 1969), עמוד 9
אלון לא שותף בהכרעות חשובות. מאז מלחמת־ששת־הימים, הוא משוטט על הבמה הלאומית כאחיו הצעיר של האמדט.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 20
אותם צעירים — שבאו ברובם אחרי מלחמת ששת־הימים — הם אשר החדירו את עישון החשיש לקיבוצים.
גליון 1641 (12 בפברואר 1969), עמוד 11
הוא אומר להם: אין זה אלא מיקרה שהפסדתם את מלחמת ששת־הימים. לא נחלתם את התבוסה הניצחת מפני שיש לצה״ל עליונות צבאית — אלא מפני שעבד־אל־נאצר הוא טיפש, הססן, מתון.
