חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 576 עד 600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1624 (16 באוקטובר 1968), עמוד 11
הסיפור המהלך על כך הוא כזה: כאשר התמנה דיין לשר־הביטחון, ערב מלחמת־ששת־הימים, הוא נכנס ללישכת שר־הביט־חון.
גליון 1624 (16 באוקטובר 1968), עמוד 20
חוץ מזה יש להסתכל בשבע עיניים על האנימציה של הקאריקטורות מהתקופה, המלוות את הסרט ומהוות יצירת־מופת נפרדת. 71ך 1 \ 1 1ארלינג כהן, השקיע כסף, י 1* ) 1 *4 1מרץ וזמן כדי להעלות הצגה, שתתן סטירת־לחי לתושבי צפון־ת״א. ץ* ייד אחרי מלחמת־ששת־הימים גאה גל של התחסדות המאיים להציף את הארץ, באיצטלה של שמירת־המירות ו״חז־דה לערכים הישנים״ .חרבות של גיטו חזרה למוספים־לספרות־ואמנות של היומונים, וכתבים ממדרגה שלישית הפכו לסופרים מפורסמים בזכות הפורנוגראפיה המלחמתית ויתר יצירות־קרבות.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 7
הוא יציין מלאת 20 שנה לקיום מדינת- ישראל. הוא יהיה המיצעד הראשון מאז מלחמת- ששת־הימים. הוא יעבור על־פני 65 אלף בני ירושלים הערבית.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 9
למנוע מן הממשלה את הצורך להחליט מר, לעשות בכיבושי מלחמת־ששת־הימים. מכיוון שאשכול ושות׳ רצו לשמור על שלמות־הממשלה שקמה לצורכי המלחמה כהדרגה סיפוח כל השטחים לישראל.
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 31
. • אף כניסת כוחות־צבא סובייטים ל- איזור גבול שבין צ׳כוסלובקיה לפולין, יבולה היתד, לשמש עילה. • מלחמת־ששת־הימים יכלה להיות תירוץ מצויץ לחיסול הדמוקראטיה בגרמניה.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 24
אבל, כפי שהודה כהן השבוע, הנחילה לו אכזבה גם מלחמת ששת־הימים. למרות שבעיקבותיה מלאו העיתונים סיפורים על אדמות הבארון ויישובי יהודים שהיו וש־כמעט־והיו בגולן, הרי העובדה הפשוטה היא כי ארבעת הכפרים של הבארון, המצויים בין יובליו הצפוניים של הירמוך, נשארו בידי הסורים, נמצאים בדיוק קילומטר אחד מזרחה מקו הפסקודהאש.
גליון 1563 (16 באוגוסט 1967), עמוד 17
וילנר וטובי, שחזרו ממוסקבה כמנצחים, שכן הוכרו שם כנציגי ״המפלגה הקומוניסטית הישראלית האמיתית״ ,לא גילו בינתיים את כל סודות מלחמת ששת־הימים. צמרת רק״ח עדיין שוקלת מה לפרסם ואיך.
גליון 1569 (27 בספטמבר 1967), עמוד 23
בתל־אביב קיים אז• את הבטחתו לקצין בכיר של חיל- האוויר ערב מלחמת ששת־הימים, שלח לבסיסו של אותו קצין 452 בקבוקים של ״אן׳ ואנו׳ לי!
גליון 1562 (9 באוגוסט 1967), עמוד 21
היפהפיה הצעירה לא היתה עייפה, אבל היא נאלצה להסתגל לחיי בעלה, למרות שגמלה לו על כך בהרבה מריבות וסקנדלים. עד שהגיעה מלחמת ששת־הימים. המורה לנהיגה נעצר על־ידי המשטרה הצבאית בעוון לקיחת שלל.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 5
בעיקבות מיבצע־סיני, התגבשה דמותה של ישראל, בעיני הערבים, כבת־בריתו של האימפריאליזם, הסוכנת הראשית של הקולוניאליזם שבמרחב. בעיקבות מלחמת ששת-הימים, אחר, ויכבשו שטחים ערכיים נוספים.״ בן־שיחי ראה את הדבר כבילתי־נמנע.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 22
י • שגריר ארצות־הברית בארץ, וולוורת כר* כור, העניק משהו שונה בהרבה: צ׳ק של 500 דולאר, מכיסו הפרטי, לקיבוץ דן הגלילי לשם רכישת פסנתר חדש במקום זה שנהרס בעת ההרעשות מרמת־הגולן • .פתרון נוסף לאחת מתוצאות מלחמת ששת־הימים הציע יוסי אמיתי, עורך שבועון צעירי מפ״ם, חותם.
גליון 1572 (16 באוקטובר 1967), עמוד 11
סטלד, דקת־הגיזרה, בעלת השיער האפור והעיניים הבולטות, האוהבת ללגלג תמיד על עצמה בנוסח ״נכון׳ שאני יפהפיהי״ זכתה לפירסום עולמי. בתום מלחמת ששת־הימים, כשכתבי העתונות הזרה חיפשו בישראל נושאים לסיקור, קפצו כמעט כולם על דמותה של קצינת הח״ן הראשית.
גליון 1730 (28 באוקטובר 1970), עמוד 16
מתחת לחולצתה הפתו־ ^ו־ם גייסות השריון של צה*ל, הנחוג השבוע, מוצא את חיל־ד,שריון הישראלי חזק ועצום יותר מכל מה שהיה בעבר, מבחינה איכותית וכמותית. אולם בשנה הרביעית אחרי מלחמת ששת־הימים, בה זכג השריון להישגים ותהילה יותר מכל חיל אחר בצר,״ל, הוא הפך לחשוף יותר לביקורת מבחינה תפעולית.
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 6
)50 חוליה תחתונה בחוט־השדרה! )51 מספר השנים שעברו מאז מלחמת ששת־הימים! )52 זורם בוורידים ובעורקים !
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 49
ב־ 1965 בא לישראל מטעם מועדון בוסטון כדי להחתים את מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל עבור מועדונו. אולם אז החלד, בארץ מלחמת ששת-הימים, והחוזה לא יצא לפועל. מג טליו ת י ם־ תיכוני ת ^ אילו כהבנה לשרות בישר* אל ולמיפגש עם המנטליות ה־ים־תיכונית, אימן מנסל ביוון ובתורכיה.
גליון 1665 (30 ביולי 1969), עמוד 39
ה 1ג ו * הלוך הלכה החבריא (הפקות סרטיס חדשים חמישה ימים בסיני (אוריון, תל- אביב) מלחמת ששת־הימים עוד לא נגמרה. שוב יוצאת קבוצת בחורים, בלב המלחמה, לחבל במיתקני האוייב.
גליון 1668 (20 באוגוסט 1969), עמוד 11
ברור לגמרי שאיסר רוצה לנצל את השינאה שיש ביום בחוגים רכים בלפי וילנר, כעיק־בות עמדתו כלפי מלחמת־ששת• הימים. מאייד הוא יודע שקשה ביום לשכנע את הציבור בי סנ ה- מיקונים היו מרגלים סובייטיים, מה זה היה מעניינו של ראש שרות־הביטחון שקבוצה מסויימת במפלגה אחת רצתה לעבור למפלגה אחרת?
גליון 1865 (30 במאי 1973), עמוד 19
בשעתו, בוועידת חרטום שנערכה אחרי מלחמת ששת־הימים, קיבלו כל מדינות ערב את שלושת הלאווים המפורסמים של חרטום, שאמרו כי אף מדינה ערבית לא תכיר בישראל, לא תנהל מו״מ, ולא תכרות עימה שלום.
גליון 1851 (21 בפברואר 1973), עמוד 16
מי שמעוניין להשקיע במניות כדאי אם ימתין עוד קצת, עד שמחי ריהן יוזלו אף יותר. 1פני מלחמת ששת הימים היה /סימלה של חברת ארקיע — צללית של ציפור על רקע מפת ישראל.
גליון 1830 (27 בספטמבר 1972), עמוד 11
.״ 0בספר זיכרונות בו מוזכרות כמעט כל הנשים המפורסמות בעולם, מספר ספר האצולה הצרפתי אלכסנדר, על ביקורו בארמון המלך חוסיין, לפני מלחמת ששת־הימים. כשנמאסו עליו בילויי הסקי־מים והטיסות עם המלך במטוסו הפרטי, ביקש אלכ סנדר משליש המלך שיקח אותו לביקור בארמון הנשים.
גליון 1721 (26 באוגוסט 1970), עמוד 15
פגיעה בעצמאות וכריבונות. לפני מלחמת ששת־הימים היתד, הצעה כזו בבחינה אוטופיה לישראל, שכן ממשלת ארצות־הברית לא הכירה באופן רשמי אפילו בגבולות ישראל כפי שנקבעו בתום מלחמת העצמאות.
גליון 1679 (5 בנובמבר 1969), עמוד 12
נראה שמעבר לכל השיקולים והחישובים העדיפה גולדה מאיר את השיקול שד,ינחה בזמנו את לוי אשכול להמשיך בממשלת ליכוד־לאומי גם אחרי מלחמת ששת־הימים. ״גם היא נעקצה ביתוש של ההנהגה הלאומית,״ אמר עליה אחד ממקורביה.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 27
הגבול, במקרה דנן, היה גבול ישראל־ירדו, ורונן הואשם בניסיון לשחד פקיד־מכס, כדי שירשה להכניס מירדן לישראל משאית מלאה פיסטוק־חלבי ללא בדיקה. היה זה חצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים. רונן התקשר עם דויד כהן, שהיה אז האחראי על המכס בתחנת הגשר, הציע לו אלפיים ל״י כדי להעביר ללא ביקורת את המשאית, שחנתה בסבלנות ממזרח לגשר.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 9
אני מצרף לכאן מיספר מילים שמצאתי ואולי הן משקפות היטב את המצב. אחר מלחמת ששת הימים / ,נכתבו הרבה מילים ומשפטים / .סיפרו לנו אפילו על צנחנים בוכים / .אבל אחרי מלחמת יום הכיפורים /הצנחנים לא בכו וגם לא זלגו דמעות /כי לא נשאר אף אחד בשביל לבכות / .זוהי האמת והיא מרה זקנים שנים ביניהם אנשים שמגדלים רבות.
גליון 1698 (18 במרץ 1970), עמוד 13
רוב חבריה מימסד המפלגתי ככל כוחם לעצם רעיון הטלוויזיה, בחששם שאינם יפים די צורכם להופיע לעיני הציבור. לפתע, אחרי מלחמת ששת־הימים, הוחלט להקים טלוויזיה ״לשעת־חירום״ .הכוונה היתה לשדר באופן דחוף למאות אלפי התושבים הפלסטיניים בשטחים הכבושים, כדי להראות להם כמה אנחנו יפים, אנושיים, מתקדמים, וכר.
