גליון 1654, 14 במאי 1969, עמוד 35
* מבל ^ ח תו ם
שידורי
** אז מלחמת־ששת־הימים אנו
עדים לתחייה שלא היתה כמוה לזמר הישראלי.
גליון 1662, 9 בפברואר 1969, עמוד 31
אני כותב ספר זה אחרי
הקרב האחרון והדרמתי ביותר בין האומות השמיות, מלחמת
ששת־הימים בין ישראל וארצות־ערב — מצרים, ירדן
וסוריה.
גליון 1649, 8 באפריל 1969, עמוד 33
ך * מיבנה הגדול בא זמן קצר לאחר
| ! מלחמת ששת־הימים. בערב להקות צבאיות
בהיכל התרבות נחלה להקת חיל־הים
כישלון חרוץ ובזיון גדול.
גליון 1615, 14 באוגוסט 1968, עמוד 31
מן המפורסמות כי במבצע ההתרמה הגדול שלאחר מלחמת ששת הימים, תרם מר רבסון
אישית חצי מיליון דולר!
גליון 1643, 26 בפברואר 1969, עמוד 19
כך אפשר לראות
שורת בתים ברחוב אחד, שכולם בני
שלוש קומות — אבל אחד מהם הוא ין
ארבע קומות.
•.גס אחרי מלחמת ששת־הימים, כאשר
החוק מחייב בניית מיקלט בכל בית חדש,
ניתנו רשיונות לבתים גדולים ללא מיקלטים.
גליון 1627, 6 בנובמבר 1968, עמוד 30
ובסוף כשמישהו שואל
מדוע פורסם שנהרגו בפעולה 19 חיילים
בשעה שנהרגו ,99 קם שר־הביטחון ומסביר
שבהזדמנות זו הוא רוצה לברך את זה וזה,
על הוצאת ספרו החדש, וכו׳ ובו׳ .מערכון
זה ועוד מערכונים דומים, ושירים, ופזמונים,
מטפלים כולם בשכרות־הניצחון של
מלחמת ששת־הימים, בקברט הסאטירי את
ואני והמלחמה הכאה, שבו בימוי
חלש ומישחק חובבני אינם מקלקלים את
הטכסט המבריק של חנוך לוין.
גליון 1625, 23 באוקטובר 1968, עמוד 13
הם טענו כי מתי
נראה מדוכדך, לאחר מלחמת־ששת־הימים.
עד אז, על גל ההתלהבות שהתעורר עקב
האיום על ישראל, קצר היועץ לענייני עיתונות,
שהיה ידוע בתור ״הג׳נטלמן הבריטי
של הנציגות הישראלית״ ,הצלחות רבות.
גליון 1617, 28 באוגוסט 1968, עמוד 3
המקור כלל 10 אלף
מילה, וקראו לו
״נפילת ירושלים.״
כתבתי אותו זמן קצר
לאחר מלחמת־ששת־הימים,
והוא
הופיע בגליון דצמבר
של הירחון האמריקאי
אברגרין
רביו.
גליון 1617, 28 באוגוסט 1968, עמוד 15
על־אף כל אשר עבר על ישראל, כיבוש
השטחים, מלחמת־ששת־הימים והרעת מצב
האוכלוסייה הערבית — לא היו שינויים גם
בקרב רשימותיו־,גרורות.
גליון 1605, 5 ביוני 1968, עמוד 42
10ס
62 2 5 1 9 /2
פ רופ סו ר יו סףא שרמן
להשיג בכל חנויות־הספרים
ובקרוב — היסטוריה של מלחמת ששת הימים מאת אריה
חשביה — המפורט, המהימן והמרתק שבכל ספרי הנצחון.
גליון 1580, 13 בדצמבר 1967, עמוד 20
ביום רביעי 3 ,בינואר, בשעה 8.30בערב,
באולם בית־העם, ירצו
שלום כהן
ואלפס מסים
על הנושא:
שישה חודשים אחרי מלחמת
ששת־הימים — מה הלאה?
ויענו לשאלות הקהל.
גליון 1588, 7 בפברואר 1968, עמוד 17
פרטים נוסכים ותכניות לימודים תוכל לקבל במשרדנו :
המכללה ה פז לי ט כני ת
תל-אביב, רח׳ המסגר ,62 טלפון 36487
( 100—9.00 לפנה״צן 4.00—8.00 בערב)
באלוהים אמא,
| אני שונ אאת
יה מלחמה
מאת יגאללב
1הרומן הראשון על רקע מלחמת
)ששת־הימים. סיפור דרמטי וו
מרתק על הקרב הסמוי, ה ן
מתחולל לא בחזית, אלא בלבו
של כל לוחם: הקרב בין החו־בה והפחד, בין אהבתה־י
ח י ים והנאמנות לחברים —
״הקרב בו נחרץ לממשה גורל
המלחמה.
גליון 1670, 3 בספטמבר 1969, עמוד 25
יש לנו אגדת יחידה , 101 אגדת אריק
שרון, אגדת משה דיין, המחלקה הערבית,
וכר. ומאז מלחמת ששת הימים האגדתית,
ישנם אפילו כמה אזרחים המתפרנסים מזה.
גליון 1569, 27 בספטמבר 1967, עמוד 11
אבל מי שראה בעין
הבהירה ביותר את הבעייה הניצבת בפני
ישראל, היה דווקא עיתונאי אמריקאי —
יוסף אלסופ, פרו־ציוני נילהב ופרשן, הידוע
בארצות־הברית כחסיד נילהב של מלחמת
ששת־הימים.
אלסופ שהה בישראל זמן־מה —• ויצא
להלן נאומו של ח״כ אורי אבנרי
להנמקת הסתייגויות מן התקציב
הנוסף בסך חצי מיליארד לירות.
גליון 1567, 13 בספטמבר 1967, עמוד 30
ת
זאב שיף טס פעם במטוס מיראז׳ וגילה כי
״ישראל של טייסי המיראז׳ נמדדת בשניות
וברגעים״ .אלי לנדאו עמד ליד מוטה גור,
עת נתן זה את הפקודה
לכיבוש העיר
העתיקה ושמע אותו
מסנן מבין שיניו
״האופרציה החלה״
ואיתן הבר עקב אחרי
הישיש בן ד,־80
שהיה מגיע בכל יום
של ימי הכוננות
ערב מלחמת ששת־הימים
למחנה ה־מטכ״ל
ומשקה את
השוטרים הצבאיים
בקפה חם.
גליון 1562, 9 באוגוסט 1967, עמוד 12
הכל במרץ רב, כשהחיוך לא
יורד מעל פניו.
אך זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים
כבר היה ברור לכל מי שיש לו יד ורגל
בעולם העסקים של ישראל, כי אגדת זיס
המצליח עומעמה.
גליון 1575, 8 בנובמבר 1967, עמוד 8
עמדות-הכוח הישראליות הגוברות, כמדינות
אלו, מאיימות על האינטרס הצרפתי
הוותיק.
בעיקבות מלחמת ששת־הימים גברה במדינות אפרי־קאיות
אלו הדרישה לטכנאים ולמומחים ישראליים —
בעוד שעד כה היה לצרפת זיכיון מעשי במקומות
מסויימים.
גליון 1559, 19 ביולי 1967, עמוד 7
עוד לא התייבש הדם ברמה הסורית,
כאשר החליטו כמה אנשים לבסס קאריירות
פוליטיות על גופם של החללים והפצועים
של מלחמת־ששת־הימים.
אחרת קשה להבין את התופעה המוזרה
הזאת: שבעצם ימי הקרבות, כאשר גורל
המדינה עוד היה תלוי מנגד, הסתובבו
עסקנים פוליטיים עם פמלייה של דוברים,
מישהו היה צריך לתכנן את המקום ואת
המועד המדוייק של ההופעה במקום.
גליון 1666, 6 באוגוסט 1969, עמוד 31
צ׳יזבאטים
לאשה
יצאנו
באונייה לפאריז, והתאכסנו שם במלון
סוג ב׳ .התיידדתי שם עם פקיד המודיעין,
שהיה יהודי מצרי שגורש ממצרים
לאחר מלחמת ששת־הימים. לאחר ששמע ממני
על מצוקתי הכספית, סיפר לי שאולי
יוכל לעזור לי.
גליון 1666, 6 באוגוסט 1969, עמוד 32
דייב ואביבה התגוררו בדירה שכורה ברחוב
המשוט ביפו. שנה לאחר מלחמת
ששת־הימים הודיע דייב לאביבה שהוא מתכונן
לשאת לו לאשר, את בת־דודתו מעזה.
גליון 1668, 20 באוגוסט 1969, עמוד 15
ההיסוס הגדול
— שבהשוואה אליו נראית הססנותו
של לוי אשכול ערב מלחמת ששת־הימים
כשיא ההחלטיות התקיפה — הגיע לקיצו.
גליון 1900, 30 בינואר 1974, עמוד 26
אפרים, יליד עיראק, ובר־שגיא, יליד
גרמניה, שגדל מגיל שינה ביפאן, ועלה
לארץ אחדי מלחמת ששת־הימים. הוא שיגע
את המצרים עם היפאנית שלו.
גליון 1840, 6 בדצמבר 1972, עמוד 35
כשהרקע היה
המצב הביטחוני שלאחר מלחמת ששת הימים, והפגישה
בין דורות שונים בארץ, מצא המחזה אזניים קשובות רבות.
גליון 1726, 30 בספטמבר 1970, עמוד 23
מי אשר כבה אורו /ובעפר נטמן / ,בכי סר לא
יעירו / ,לא י חזירו לכאן.
הצעיר בכר למחרת מלחמת ששת־הימים, כ־יצירת-המופת
של הדור :״שיח לוחמים״.