נמצאו 2,636 תוצאות עבור "מלחמת ששת הימים"

זה היה, כמובן, לפני שהסובייטים ניתקו את יחסיהם עם ישראל, בעיקבות מילחמת ששת־הימים. לוסייב זה היה מופיע מדי פעם במערכת שלנו, שואל שאלות תמימות ומפגין נחמדות כללית.

שנקרא ״למגירה״ .בשבוע שעבר סיימתי לכתוב מאמר על מה קרה לחברה הישראלית במילחמת ששת־הימים. פעם אמר לי הפרופסור יחזקאל דרור, על איזה מיסמך שהגשתי לו, מישפט נורא מעניין — שאני לא יודע, אגב, אם הוא נכון או לא נכון.

כמנהל של חברה ידעתי גם שהאינפלציה (שהיתה אז עדיין אותה המחשבה עצמה חלפה בראשי כאשר האזנתי לתוכניו סוף ציטוט של ירון לונדון, שבה הופיעו שלושה אנשים שכתבן ספרים על תוצאות מילחמת ששת־הימים. שאלתי את עצמי: ריבונו של עולם, האם הם מדברים עק האנשים שהכרתי, ועל המאורעות שהתרחשו סביבי?

בתוכנה ובצורתה היתה הצהרה זו העתק מודע של החלטות־חרטום — ההחלטות של ועידת־הפיסגה הערבית שהתכנסה בחרטום, בירת סודאן, אחרי מילחמת ששת־הימים. הצעותיו של שמיר לכינוס ועידה איזורית של מדינות־המרחב היתה קישוט טפל לגישה שנועדה לבצר את הסטאטוס־קוו על־ידי חסימת כל דרך ל שינוי

הפגישה שנחרתה ביותר בזיכרוני היתה בשלהי מילחמת ששת־הימים. כל אלופי המילחמה באו וישבו ביציע־האורחים־המכובדים של הכנסת, כאשר נערכה בה מעין ישיבת־חג לרגל הניצחון.

אבל זה נעשה. כאשר כבש צה״ל איזור זה במילחמת ששת־הימים, נתן משה דיין את הפקודה לגרש מן המקום מייד את כל האוכלוסיה — גברים, נשים וטף — ולהרוס את הכפר, יחד עם שני כפרים סמוכים, יאלו ובית־נובא.

מה קרה ליצחק רבין, אדם שאהבנו, המצביא המצטיין של מילחמת־ששת־הימים, האדם שקרא בהר־הצופים את הנאום שהפך מיסמך אנושי, האיש שסימל בעינינו את מיטב התכונות של הצבר החדש?

אחרי דקודרקותיים, מתחדש הקשר בינינו כאילו נפגשנו באחרונה לפני יומיים. ערב מילחמת ששת־הימים שלח לי מיברק ושאל אם באמת צפוייה לישראל סכנה כה נוראה.

המצאתי קבוצת־ילדים, שבלתי־ניתן היה !• במילחמת ששת הימים הייתי באוג לזהותם, ושלחתי את הסיפורים על הקבו דת הפלדה.

את הרכוש הקהילתי המשיכו השלושה לנהל במשך שנים רבות, גם אחרי שעז בו יהודי חברון את עירם בשנית, כש גברה המתיחות בארץ, עם תחילתו של המרד הערבי (״המאורעות״) בשנת . 1936 כשנפטר זקן החבורה, בג׳איו, צורף תח תיו אדם אחד לשלישיית האפוטרופוסים, הרב מרדכי אליהו, איש הרבנות הרא שית. ימים ספורים אחרי מילחמת־ששת־הימים הגיע אברהם פרנקו לעיר הולדתו, שאותה לא ראה 20 שנה .

שנות־טובות אלה נשלחו עוד זמן רב לפני מילחמת ששת־הימים. גאולה כהן מאמינה בצידקת דרכה, אם כי מודה ש״העם לא מבין ועדיין לא אתי.״ כדי לתת ״לעם״ בסים שאליו יוכל לחזור בעתיד, וכדי להמשיך את דרכה של חרות האמיתית, היא שואפת להקים מיפלגה חדשה, לאומנית, בעלת גוון דתי, עם שני השותפים שלה כיום: הרב חיים דרוקמן והסופר משד, שמיר.

בוועד־הקהילה אנחנו פוגשים את מסייה פישוטו, המספר כי הזמנים הקשים היו בתקופת נאצר ובתקופת מילחמת ששת־הימים, אז עצרו את כל הצעירים כמעט לכל איש בקהילה מישפחה בישראל.

לצורך המחקר נברקו אלף ושבע מאות סיפרי־ילדים, שראו אור אחרי מילחמת ששת־הימים, ומתוכם נמצאו חמש מאות ועשרים ספרים, בהם יש התייחסות לרמות הערבי.

פרי אינו מגלה לנו מדוע נפקד ברשימת הללו, שזכות ראשונים עומדת להם, שמו של עמוס עוז — ראש וראשון, כמדומה, לסופרים המגיבים בעיקבות מילחמת־ששת־הימים, או מדוע אינו מזכיר כלל את שמו של ניסים קלדרון, מי שהעמיד מישנה סדורה כמעט של סיפרות בהקשר פוליטי, או של אבות ישורון, מי שהיה בין חשובי מכשירי הכלים לכתיבה צמודה, ז׳ורנאליסטית לכאורה, מתעדת לכאורה.

ה״כן״ שלו היה כן, וה״וו׳י שלו (הוא לא היה מסוגל לבטא למ״ד) היה לא. אחרי מילחמת ששת־הימים היה מקובל להניח שהוא מלך היונים.

ואם כך — האם הוא קיים בישראל כדרך שהוא קיים בצרפת או בגרמניה (וכאן, בישראל, אולי נכנה אותו בשם ״הדור של ,״ 1967 שנת מילחמת ששת־הימים וראשית המחלוקת על ״ארץ־ישראל השלמה״) .ואם אכן קיים דור כזה, בחינת הוויה קיבוצית שאפשר לתת בה סימנים, בצרפת, בישראל ואולי גם באנגליה (אנגליה של העידן הפוסט־אימ־פריאליסטי) ,במה הוא שונה מזה שלפניו, זה שגיבושו הנפשי והרעיוני חל בשנים 1945־,1948 או מזה שבא אחריו, כלומר, זה היוצא לדרכו המיקצועית בעולם בשנה זו עצמה, החולפת בימים אלה עם קיללותיה, ובשנים שתבואנה אחריה, עם קיללותיהן ובירכותיהן, ואשר לו, לדור החדש הזה, כבר מתבקשים בני הארבעים־ פלוס־מינום של ימינו — בצדק או שלא בצדק — לפנות את הדרך.

לאחר נסיוך ההתנקשות באבנרי סיפר אחיו, דויד, כי שיגעונו של אליהו בא לו בעת שירותו בצה״ל, במילחמת ששת־הימים. מוראות חמילחמה בחזית שבה נלחם אליהו, חזית רפיח, עירערו — לדיברי דויד — את מצבו הנפשי של אחיו.

חצי כוס־מיץ מלימון יבש ה״מציאה״ של תמיר > ( ת הווילה שלו בשכונת רמת-אש- כול בירושלים, החל יעקב תמיר בו נה ב ,1970-בעת שכיהן כנציב מס־ההכנ־סה. מייד אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר הוחלט לאכלס את גיבעת־המיבתר בירו שלים, על־מנת לקבוע נוכחות יהודית במקום, הוקצו מיגרשים במחיר סימלי לכל מי שהתחייב להתחיל לבנות מייד בית במקום.

וח לא סדירים וכוח סורי מוגבל, למילחמת ששת הימים, למלחמת ההתשה או למילחמת יוס״הכיפורים.

הסיכון הופך מוחשי יותר בשעה ש הינו מודע לעובדה כי מחוץ לתיאטרון המסובסד כמעט שאין לך שום אפשרות להעלות את מ חזו תיו. בשעתו, בעיקר אחרי מילחמת ששת הימים, עוד ניתן היה להתארגן ולהעלות מחזה מורכב במיסגרת תיאטרון או קבוצה תיאטרונית מאולתרת.