גליון 2279, 6 במאי 1981, עמוד 30
אני תמכתי בשיחרור החבל, הוא ראה בכך מזימה שיל
חברות בינלאומיות ציניות.
גם בהערכתם של מילחמת
ששת־הימים, גורמיה ותוצ אותיה,
נחלקו דיעותינו ב אופן
קיצוני.
גליון 2441, 13 ביוני 1984, עמוד 22
קצין בכיר אחד סיפר
לי שתבע לסלק אותה מתחום פיקודו, ערב מילחמת ששת־הימים.
וחזרה למחאתי האישית:
לחמתי בכיס־פלוג׳ה, ושפכתי בו את דמי, פשוטו כמשמעו, כדי
להגן על מדינת־ישראל הצעירה.
גליון 2440, 5 ביוני 1984, עמוד 71
במצע נאמר כולה מעסקני־מיפלגות, הנשלבפירוש
היכן צריכה לקום, לדעת חים על-ידי מיפלגותיהם כדי
הרשימה, המדינה הפלסטינית: בשט לשמור על האינטרסים שלהן.
חים שנכבשו במילחמת ששת־הימים, רק הידר, השופט גבריאל בן
אחרי שייחתם הסכם־שלום וצה״ל הוא ניטראלי.
גליון 2417, 28 בדצמבר 1983, עמוד 9
שבו נמצאו
נבחרי־ציבור ופקידי־ממשלה.
אבן העריץ. אחרי מילחמת
ששת־הימים היא פנתה לצמרת
מיישרר־החוץ והציעה ררכי עבודה
במיתקפת ההסברה הישראלית בחו״ל.
גליון 2442, 20 ביוני 1984, עמוד 10
היא
הגיעה אליהן רק אחרי שברית־המועצות נקטה
אותן.
במשך קרוב לשנתיים — ממילחמת ששת־הימים
ועד — 1969 הייתי הח״כ היחידי בכנסת
שהרים את קולו למען הקמת מדינה פלסטינית
הסכם־שלום במיסגרת וברצועה, בגדה ישראלי־פלסטיני.
גליון 2453, 5 בספטמבר 1984, עמוד 61
באחד המיקרים נאלץ טוב להתחפש
לאשה. היה זה אחרי מילחמת
ששת־הימים, כאשר הכותל המערבי
היה דחוס במבקרים, וכייסים רבים
עברו לעבוד שם, מישטרת ירושלים
לא הצליחה להתגבר על הבעיה,
בעיקר בעזרת־הנשים.
גליון 2456, 26 בספטמבר 1984, עמוד 25
כהנא גם לא אץ ל ארץ במאי ,1967 כאשר היהודים בארץ
ובעולם כולו חרדו לגו רל המדינה במשך שלושה שבועות רצופים,
עד שפתח צה״ל במילחמת ששת־הימים.
כהנא היה אז בן — 35 ורבבו ת רבו ת מן החיילים
הקרביים באותה מילחמה היו מעל לגיל הזה.
גליון 2315, 13 בינואר 1982, עמוד 45
• אתה נגד הכיבוש, אכל היית
המתנחל הישראלי הראשון, כ-
שמייד אחרי מילחמת ששת הימים
התנחלת כנכי סמואל ¥
לא התנחלתי.
גליון 2314, 6 בינואר 1982, עמוד 37
לכן הפחידה אותי הודעתו
של מוסה פלד שאינו
חייב לקחת שבויים ד
״לקבל כניעה״ .לא היה
ברור לימה הוא מתכוון. ב־מילחמת
ששת־הימים ניתן
לאלפי חיילים מצריים לעבור
דרך קווי צה״ל, בברי חתם
הביתה, ולרבים ניתנו
מים.
גליון 2342, 21 ביולי 1982, עמוד 57
העמידו את מיטת התינוקת בחדר־השינה,
עם רימונה, והוסיפו שניהם ללון כחדר
הגדול.״ ביוני פרצה לה מילחמת ששת
הימים, יונתן ועזריה הצליחו לעוברה
בחיים, והמשולש רימונה־יונתן־עזריד,
המשיך לחיות בשלווה ובאושר עם הבת
נעמה.
גליון 2341, 11 ביולי 1982, עמוד 10
כשאנחנו מגלים
שאנחנו מכשיר או כלי לפיתרון בעיות מדיניות של
אריק שרון — וזו היתה התחושה שלי, ואני מוכן להגיד
שגם של אחרים — זה בא אצלי בסתירה מוחלטת לא רק
לכל החינוך שקיבלתי, אלא גם לכל מה שעברתי ולכל
מה שהבנתי מהשירות הצבאי שלי.
חייתי ועברתי מילחמה בששת הימים. הייתי אז ילד
בן עשר. ישבתי במיקלט בנחל־עוז כשספגנו הפצצות.
גליון 2330, 28 באפריל 1982, עמוד 60
הוא נשא בשים והתגרש מהן, עד
ששב לאילת, אחרי מילחמת ששת־הימים.
הכפר של נלסון הפך במהרה לאתר
התיירות המרכזי של אילת.
גליון 2338, 23 ביוני 1982, עמוד 55
.״
לאסתר ראב יש אוטופיה שאותה היא
מביאה בשירה משאלות :״אני רוצה עציס
יפים — /ולא מלחמות י /וכותונת•
פסים /ולא מדי־צבא /לכל יקירי; /
אני רוצה גשם /ותלטים מוריקים; /
ובתים מלאים /תינוקות ; /לות־בדיתות /
ו,כיכר־האחווה׳ /ורעם וברק — /כש מים
; /ונשטי-בדכה /על האדמה /
וכרכום ורוד /בנקיקים והיא מפליגה
בהמשך השיר אל :״וצהלת בולבולים /
כעלוות-פרדסיס /וסופדשי־שלום /על
ים־חתיכון ; /ו,תמרון סתו׳ /של כרי־זנטמות
לבנות — בגנים /וכדורים אדומים
מתגלגלים /בשבילים /ושרוולי-
תינוק מאותתים שלווה על החבל...״
שיר שפורסם מעט לאחר מילחמת ששת־הימים.
עוד
מתמונות החיים, כפי שאלה הצ טיירו
לראב, בשיר החרב והקן :״אנו
חיים מול חודה־של־מחט /על עברי פי־פחת
; /בגבול התהום — /אנו שותלים
גנים / ,יולדים יאיים / ,קוטפים פרי;
שבילי אבותינו /נטועי השושן /ופסי עות
חשפי /נטרפו זה ככר ; /בידינו
הרב /ובלבנו — עלח־זית / ,חדוקי-שן /
אנו אחמים / ,כל חשדות מחכים / ,כל
הקנים מלאים /אפרוחים — וחדב תלויה
מעל שיר מעולה, המתמצת את החוויה
הישראלית במעט מילים.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 75
חדש של פלסטינים יגדל בתחושה כי דד
פלסטינים לבדם עצרו את המכונה הצבאית
המשוכללת ביותר בעולם במשך שמונה
ימים — יותר מכל צבאות ערב גם יחד
במילחמת־ששת־הימים. במאבק זה נפלו
אלפים רבים של לוחמים פלסטיניים.
גליון 2319, 10 בפברואר 1982, עמוד 52
• וככל זאת, מהי ה רג ש תו?
שכלתי בן במילחמת ששת־הימים. זהו
אסון קצת יותר כבד מאשר לפנות ישוב.
גליון 2411, 16 בנובמבר 1983, עמוד 13
כחבר ממשלת־האחדות־הלאומית
שלח חיילים למותם במילחמת ששת־הימים. אדם כזה אינו אמור להיות כל־כך רגיש
לאובדן חיי חיילים, בייחוד במילחמה שהיתה, לדעתו, מילחמה צודקת ונחוצה.
גליון 2388, 8 ביוני 1983, עמוד 5
לפי המניין הישראלי, החל ״מיבצע
שלום הגליל״ ב־ 6ביוני, יממה אחת
אחרי יום־השנה להתחלת מילחמת־ששת־הימים
ב־ 5ביוני . 1967
כל שלושת ימי־השנה חלו השבוע,
ואף אחד מהם לא עורר חדווה בציבור
הישראלי.
גליון 2389, 15 ביוני 1983, עמוד 59
הסיבה: ראיון בידיעות אחרונות
( )3.6עם מפקד הגדנ״ע אל״מ משה שריד, שהיה אורח של קבע באותה קומונה, בעודו סגן צעיר ורך
לימים, ערב מילחמת ששת הימים. בימים ההם היו לו למשה שריר, שהיה קצין־חינוך צעיר, יומרות
לשינוי תבל, יומרות שהיו רחוקות מהלאומיות והלאומנות שצה״ל והגדנ״ע מייצגים בהווה.
גליון 2302, 11 באוקטובר 1981, עמוד 41
.״ למיפלגה הצטרפו
מאוחר יותר דמויות כמרסל ישראל,
פרק מילחמת ששת הימים, מבהיר את
סיבות המפלה, כפי שנראו לנאצר, והאופן
שזה האמין כי בו ניתן להשיב לישראל
כגמולה.
גליון 2303, 19 באוקטובר 1981, עמוד 3
זו גזירת דורנו, זו ברירת חיינו —
להיות נכונים ׳וחמושים, חזקים ונוקשים
— או כי תישמט החרב מאגרו-
פנו, וייכרתו חיינו.״
בנאומו החשוב השני, אחרי מילחמת
ששת־הימים, בערב של נוער ברמת־הגו
נייר אל־סאדאת מת ביום־השנה
י למילחמת יום־הכיפורים, שבה דרו
כוכבו• משה דיין נפטר כעבור עשרה
ימים, ביום־השנה לשיאה של אותה מיל-
חמה, שבה נותצה לרסיסים דמותו כאליל.
גליון 2569, 26 בנובמבר 1986, עמוד 16
היהודי הנודד התקשר בדמיונו עם שיילוק ונאומו
המרטיט, שאותו שם בוקאי בפי החייל המצרי הגווע״בצמא
(השחקן סלים דאו) .אין ספק שבוקאי התכוון לפלסטינים
ולמילחמת־הלבנון, אך כדי למנוע את הסתת תשומת־הלב מן
המסר האנושי העתיק את האירועים למילחמת ששת־הימים.
שאינה שנויה כל־כך במחלוקת.
גליון 2530, 26 בפברואר 1986, עמוד 11
וכל האנשים הקובעים
ידעו על קיומה. מי כמוני יודע.
מיד אחרי מילחמת ששת־הימים הצעתי
בכנסת, בעשרות נאומים, הצעות־לסדר־היום,
הצעות־ההלטה, הסתייגויות ושאילתות, להניח
לתושבי השטחים הכבושים לקיים דיון מחיני,
להתארגן במיפלגות ולהקים הנהגה מקומית.
גליון 2491, 29 במאי 1985, עמוד 31
• מתי הקמת את האירגון?
בשנות השישים.
•לפני מילחמת ששת הימים?
שלוש שנים לפניה. ב־. 1964
• כיצד הקמת את האירגון שכונה
אחר־כך ״הרשת היהודית־ערבית״?
גליון 2486, 24 באפריל 1985, עמוד 5
מכאן גם ה״יוניות״ המפתיעה של בן־גוריון אחרי
מילחמת ששת־הימים. הוא תבע להחזיר את בל
השטחים שנכבשו, מלבד ירושלים.