נמצאו 2,636 תוצאות עבור "מלחמת ששת הימים"

המרכז החופשי התאים את עצמו לאווירה היונית של הימים ההם. אך למחרת מילחמת ששת־הימים, כאשר בגין היה בממשלה, הפך תמיר את מיפלגתו הקטנה לסיעה ימנית־קי־צונית(רמויית התחייה של ימינו) .הוא טבע את הסיסמה ״שטח משוחרר לא יוחזר!

ואכן, היתה לאבן סיבה טובה לנקמה. התחיל אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר נשלח יצחק רבין כשגריר לוושינגטון.

מדינה נאורה (משוגז-מה, משוס-מהו) למרות אני קורא גהעולם הזה שהאלמנה אלבין שהסימפטיה האדירה, שהיתה לישראל עד לאחר מצהירה שבעלה מיקי היה זיין גדול. מילחמת ששת־הימים ואפילו אפשר לומר עד אחרי בטוחני שגם פיני גרוב, לשעבר יו״ר ועד־מילחמת יום־הכיפוריט, זאת הסימפסיה שגם העובדים של ״אתא״ ,וגם שאר מפוטרי ״אתא״, חזרה בימי קמפ״דייוויד, כבר איננה.

אם האופציה הירדנית קיימת, מדוע לא הוגשמה אז? ^ מה חודשים אחרי מילחמת ששת־הימים אמרתי ליגאל אלון, בשיחה פרטית :״אין לך סיכוי בהתחרות עם משה דיין על כתר הניצים.

יתכן שהמדינה היתה מתפתחת בכיוון זה, והופכת בהדרגה למדינה ליברלית ושוחרת־שלום, אלמלא קרה האסון של מילחמת ששת־הימים, שהעלה את המדינה על הדרך הלאומנית־ משיחית, שהובילה אותנו עד הלום.

בשנים הראשונות של צה״ל היתה האמינות של הודעות הדובר נכס לאומי שלא יסולא בפז. הודעות צה״ל במילחמת ששת־הימים, וגם ביום־הכיפורים, זכו באמון מוחלט בקהילת- התיקשורת העולמית.

יש הטוענים כי זוהי תופעה שדבקה בצה׳׳ל מאז היום שלאחר מילחמת ששת־הימים, בימי רמטכ״לותו של חיים בר-לב, ושהיא הולכת ומחמירה מאז בכל השטחים.

כאשר משביתים מכשיר הנוגע לחייו של כל אזרח, אך שאינו חיוני לקיום החיים, מוטב לדאוג מראש לדעת־קהל אוהדת. ישראל ניצחה במילחמת ששת־הימים, צבאית ומדינית, גם מפני שהעולם כולו קנה אז את הסיפור על מזימת הערבים לזרוק את היהודים לים.

במשך זמן־ מה היה גם מפקדי שלי. אחרי מילחמת ששת־הימים נשאר רק זכר קלוש מן האיש הזה.

בצורה ברוטאלית במיוחד, על־ידי רי־בשלהי 1963 התגייס לצה״ל, כשצוץ גולגלתו, נרצח ילד ערבי על־ידי הוא בן ,18 ואת רוב תפקידיו מילא יריות מיסתוריות בשכם. בחיל־השיריון. במילחמת ששת־הימים שני ילדים קטנים, חפים מכל פשע, כבר היה קצין־המיבצעים בגדוד־שיר־סימלו את העידן החדש.

הפעם הוקדש רוב היומן, המשודר ביום־השבת, לציון 20 שנה למילחמת ששת־הימים. יאירי בחרה, בין השאר, להפגיש באולפן את חגי פינסקר ואת חיים הרצוג.

״ העיקבות הובילו לחייל־מילואים בשם אדם קלר ( ,)32 גרוש, אב לילד בן .4 ^ ת אדם קלר היכרתי בראשונה לפני כ־ 20 שנה בחוג״הנוער של תנועת העולם הזה — ס ח חדש, שהתכוננה אז למ־ערכת־הבחירות השניה שלה לכנסת. זה היה אחרי מילחמת ששת־הימים. בוועידת־התנועה הצגתי את הדגל הפלססיני לצד דגל ישראל.

״אני יודע שזה בנאלי היום לאמר דברים כאלה, אבל הוא היה אדם כזה,״ אומר עורך־הדין ריבון ,״הוא דרש מאחרים הרבה מאוד, אבל מעצמו דרש עוד יותר.״ ׳ במילחמת ששת־הימים היה בן־חור הרבה מעל לגיל הגיוס, אבל הוא לקח על עצמו את עניין איסוף האשפה בתל״אביב.

ס מדתי את הדברים האלה עוד ב־ ,1967 מייד אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר מעטים שמעו אי־פעם את השם טאבה, וגם אלה הכירוהו רק כשם של איזור־גבול שכוח־אל.

שום דבר לא ״דפק״ .אבל זה לא היה חשוב, מפני שהבריטים והצרפתים איימו על עורך האוייב, והמצרים נאלצו לברוח בחיפזון כדי לחלץ את עצמם מן המלכודת. מילחמת ששת־הימים היתה יותר מתוכננת. מכל מילחמות־ישראל, זו היתה, כנראה, המתוכננת ביותר.

לכן רצה רויד בן־גוריון להרוס את חומת־ירושלים הנהדרת, מייד אחרי מילחמת ששת־הימים. לכן הרס תלמידו, טדי קולק, את שכונת־המוגרבים והקים את מיגרש־החנייה הלאומי מול הכותל.

הצייר־עיתונאי, איש השמאל הקיצוני שירד מן הארץ אחרי מילחמת ששת־הימים וש־ניהל בבריטניה במשר שנים מערכה קיצונית נגד הכיבוש, בא לביקור של כמה שבועות וטוען שזהו הביקור הראשון שלו שבו הוא מרגיש נינוח.

אלבום שבו לא יאוזכרו הבנים. מין תשובה לאלבומי מילחמת ששת־הימים. ספר גדול מלווה תמונות ובו אנתולוגיה מקיפה, עולמית וארץ־ישראלית, שכולה מדברת בגנות המילחמות.

י — אשת השגריר (המשך מעמוד ) 19 קוריאה. בקוריאה אהבו אותם. אחרי מילחמת ששת־הימים העריצו את ישראל בכל העולם.

״אנחנו מישפחה אחת גדולה שהתלכדה, בימים שלאחר מילחמת־ששת־הימים, לאחת המשימות הביטחוניות החשובות למדינת־ישראל באותם ימים ועד היום.

*ודי *בנדי המת החי 80י 1ם ברכבת לאבדון טעיתי 1 .א1לי. כמה ימים אחרי מילחמת ששת־הימים התכנסה ההנהלה של תנועת העולם הזה — כוח חדש, כדי לקבוע קו לאור המצב החדש.

התוכנית של צה״ל הניחה הנחה שהיתה מוטעית ביסודה, שגם אם תפרוץ מילחמה, הצבא הסדיר בכוחו יבלום את הצבאות התוקפים. הסתמכו על ניסיון מילחמת ששת־הימים, על דרך הפעלת חיל־האוויר וא־פריורי היו סבורים, שגם אם תפרוץ מילחמה, בכוחנו להדוף אותה.

אלה הם הניצחונות המשרים בלב המנצח ביטחון עצמי כה מופרז וכוזב, עד כי הוא מזניח את פיתוח כוחו ומתייחס בביטול ליריביו. כזה היה נ יצ־חון־צה״ל במילחמת־ששת־הימים, שהוביל לאסון של יום־כיפור.

ואם יש אמצעים צודקים, האם ניתן להעלות על הדעת מלחמות צודקות יותר ממלחמת השחרור או ממלחמת ששת הימים, שעל תוצאותיהן הטריטוריאליות אנו מתקיימים?