חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 2,351 עד 2,375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 34
בדיווח על היומנים שמביא סופר מעריב בלונדון, הוא מעלה פרט המציג גירסה השונה מן הגירסה הישראלית הרישמית, ערב מילחמת־ששת-הימים : כ־ 4כיוני, אומר קרוסמן, כיקר אצלו שגריר ישראל אהרון רמז והכטיח, שישראל אומנם מתכוונת לככוש את הר־שומרון, אכל לא זנת כל הגדה המערבית, משום ש״הם רוצים שחוכיין מלך ירדן יחזיק מעמד.״ לדבריו אמר רמז :״אולי תוכלו להע כיר אליו (אל הוסיין) שדר?
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 47
הסרט בחיפוש אחר הזמן האבוד, המבוסם על-פי סיפרו של מרפל פרופט ותסריט מאת הארולד פינטר, הביא לאופנה חדשה של שמלות עשירות-תחרה-מלמלה הימנון לאומי, תוך ליווי קביעות פסקניות של בר־סמכא יאיר רוזנבלום הוא אישיות וכל השאר, כמתואר בסיפרו של פרוסט • מוסף הסיפרות של מעריב, בעריכתו מוסיקלית מורכבת,״) ומהמשך דבריו ניתן היה להבין כי יתכן ומילחמת ששת־הימים פרצה על־מנת שיאיר רוזנבלום ילחץ את השיר ״הייתי נער״.
גליון 2037 (15 בספטמבר 1976), עמוד 42
• סקופ מול בלוב לעומת זאת היה באותו ״יומן השבוע״ סקופ עיתונאי של ממש, שהביא נסים מישעל: מאיר עמית, שהיה ראש המוסד בשנות ח־ ,60 סיפר ששר הביטחון לשעבר, משה דיין, נטה לוותר (העדינות הזאת על אסירי ״הפרשה״ לאחר מילחמת ששת־הימים. היו מה סז ע מו ההפקה בטלוויזיה, נעמי קפלינסקי.
גליון 2066 (6 באפריל 1977), עמוד 9
אנשים — או ״כוח־אדם״ — הוא, כידוע, הנושא כר התוספות, הגיוסים וההסבות הו ס׳ ט וק מעט לעוצמת צה׳ ל איכות הקצונה בצה ״ל וחוקה מלהיות משביעת־רצון עליונות מיבצעית ברורה על האוייב, בממד היבשתי, ולהשיג ניצחונות טאקטיים חד־משמעיים בשדות־הקרב של מילחמות ששת־הימים ויום־הכיפורים. מה שברא טל והיקנה לכוחות היבשה וללחימתם, הוא מה שיש להם ; ומה ששכח, לא הספיק או טעה — חסר, שכוח ומוטעה עד היום.
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 11
בעבר היתה קיימת, בדרך־כלל, זיקה פוליטית בין אנשי הקיבוץ־הארצי — השומר״הצעיר לבין מפ״ם, אולם מאז מילחמת ששת-הימים אירעו מיספר דברים בחברה הישראלית.
גליון 2027 (7 ביולי 1976), עמוד 8
מדרך הטבע הידרדרה איכות החיים בארץ לאפס, כשהנושאים את דגל האלימות וה- אי־שקט החברתי הם, ברובם כמובן, בני עדות המזרח* . ואז, זמן קצר לאחר מילחמת ששת הימים הגיעו ,ווזווזים׳ רבים וטובים למסקנה, כי באין איכות חיים אין מה לעשות כאן.
גליון 2027 (7 ביולי 1976), עמוד 20
י < ברגע הראשון, בשיא שימחת־הניצחון המוצדקת, היו שהישוו את המיבצע הזה למילחמת ששת־הימים. מבחינה מעשית, השוואה זו היא הבל־הבלים.
גליון 2118 (5 באפריל 1978), עמוד 28
״ הוא שלף מכיסו תעודה, המעידה כי היה סגן־אלוף בצבא המצרי. במילחמת ששת־הימים, בעודו רב־סרן, נשבה ליד רפיח ונכלא בעתלית.
גליון 2114 (8 במרץ 1978), עמוד 30
העולם הזה ( ,1829 ספטמבר )1972 תיאר בהרחבה כיצד קידם דיין את יפת, שנפטר בינתיים, אשר התגייס לצה״ל אחרי מילחמת ששת הימים בדרגת סגן וקיבל דרגת סגן־אלוף בסוף .1970 יפת נאלץ לנטוש את תפקידו בשלהי 1972 בגלל חשדות שהתעוררו סביב הקש רים בינז לבין אחיו, עורך־הדין אברהם בר־יפת.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 13
המחלה שלהם הגיעה׳ לדעתם, לידי מיתרון, במילחמת ששת־הימים, וזח נתן להם דבר שלא היה להם פעם, והם על הדבר הזה לא יוותרו.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 23
לכולם: הקונספציה. קונספציה זו לא נולדה במילחמת ששת־הימים. היא היתד, קיימת כבר קודם־לכן, ולוי אשכול רק התאים אותה למציאות שהשתנתה במילחמה
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 10
כל זה נשתנה, כידוע, זמן מה אחרי מילחמת ששת-הימים. מאז ועד היום זוכה שאיפתה של ישראל לסיפוחים במנה גדלה והולכת של עוינות.
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 15
אך היו אלה דמויות קומיות, בשולי החברה והתרבות, והם עוררו גיחוך. השינוי בא במילחמת ששת־הימים. ההשתלטות על שטחים נרחבים, השליטה על עם אחר, המציאות המכוערת של שילטון־הכיבוש, יצרו מציאות נפשית חדשה.
גליון 2164 (21 בפברואר 1979), עמוד 13
המחיר הוא השיבה לגבולות ישראל, מלפני מילחמת ששת הימים. המחיר הוא מתן הזכות המלאה לעם הפלסטיני להקים את מדינתו לצידנו, תודי יחפי שלום, אחווה ושכנות טובה.
גליון 2178 (30 במאי 1979), עמוד 24
אך החיזיון הזה, שראינוהו השבוע כמו עינינו, יחזור בעתיד ככל השטחים האחרים, שכבשנו במילחמת ששת־הימים. השאלה היא רק: איך זה יתרחש כשאר השטהים הכבושים?
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 36
ני ותיק, האישיות הרא שונה בגדה שיצאה אחרי מילחמת ששת- הימים בקריאה גלוייה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה וברצועה, בת קופה שהדבר היה פסול בעיני אש״ף, ירדן והקומוניסטים כאחד.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 36
יום־הכיפורים היה קטן בהרבה מזה שהגיע אחרי מילחמת ששת־הימים. על רקע זה הרגיש פיסק׳ה בצורך איש שבט אבו־רביע סעיד ״הרסת מידעה — הרסת שבט !
גליון 2158 (10 בינואר 1979), עמוד 15
הצעתו של אמנון זכרוני (כפי שקראתי עליה ב- ״הארץ״ ללא הכחשה, כך שאני מסתמך עליה) כאילו על של״י ל...הצטרף למיפלגת העבודה — באה בוודאי מתוך טכסיס מקביל לזה שאני מציע אותו כאן, אלא שהוא הפך את הטכסיס עיקרון ולכן אין אנו יכולים להסכים: על של״י להמשיך ולתבוע הכרה (ולא הקמה — את ההקמה והביצוע יש להשאיר לפלסטינים עצמם) בריבונות הפלסטינית בשטחים שנכבשו במילחמת ששת- הימים. על של״י להמשיך ולהתקיים, עצמאית, כמיפלגה מאוחדת (יש לבטל את החטיבות, לקרוא לוועידה ארצית נבחרת) פלוראליסטית, יהודית־ערבית, סוציא ליסטית ודמוקראטית (ללא מקפים) .האגף של של״י (והמועצה לשלום ישראלי־פלסטיני עם חוגים נוספים, שיוקמו בוודאי בתוך מפ״ם ובתוך מיפלגת העבודה) צריך להיות חלק מתוך מערך״מדיני-טכסיסי של של״י, המערך העבודה־מפ״ם, ל״ע, ש״י, ר״ץ וחלק מהמפד״ל.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 15
ך י תודעת הציבור הרחב חדר מוטה גור במילחמת €ששת־הימים, כאשר עמד בראש הצנחנים שפרצו את קווי הצבא הירדני מול הר־הצופים.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 21
אנשי נחלים בנו לו בית נאה, הוא הסתדר בו, יחד עם ארבעת ילדיו שעד אז (ביניהם השלישית, כינרת, ששמה מזכיר את ימי ישיבתו בלביא). 4אך כעבור ימים מעטים בילבד אירע המאורע ששינה יאת חייו וחיי המדינה — מילחמת ששת־הימים. לווינגר עצמו לא גוייס. זו הפעם השניה הוא החמיץ את הלחימה, בשעה שצה״ל-לחם את מילחמוודישראל, וזד צבאות הלך בראש הגייסות.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 9
בניגוד לרושם המתקבל מקריאת עיתוני־הערב, אין חלקם של הסקטור ההסתדרותי והממשלתי יחד עולה על ס/ס 40 מהתוצר הלאומי — וחלקו של ההון הפרטי מגיע ל-״/ס .60 ההון הפרטי טופח על-ידי ״ממשלות הפועלים״ על חשבון המעמדות העובדים והשכבות הנחשלות, שחלקם בהכנסה הלאומית פוחת והולן. מילחמת ששת־הימים, מינויו של דיין כשר-ביטחון, והקמת ממשלת הליכוד־הלאומי, זירזו את הפיכת ישראל למיבצר חמוש ומתחמש.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 42
״אלה היו השנים של העידן הליברלי בישראל, ש נקטע על־ידי מילחמת ששת־הימים,״ אומר דייווים• לפעולותיו היתה אז תהודה חזקה, אך השילטוינות עצרו אותו וכלאוהו ל טמונה חודשים בכלא נזעשיהו באשמת כניסה לשטח צבאי ללא רישיון.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 29
הרמטכ״ל השישי, יצחק רבין, עמד בראש צר,״ל במילחמת ששת־הימים, וחיים בר־לב פיקד על מילחמת־ההתשה שבאה בעיקבותיה.
גליון 2128 (14 ביוני 1978), עמוד 23
(פולקסקראט, אמסטרדם) 11X11 מילחמת ששת־הימים היתה אמנם תגובה ישראלית על ריכוז הכוחות המצריים בסיני.
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 15
למן היום שבו הצטרף לממשלת הליכוד הלאומי, ערב מילחמת ששת־הימים, הפתיע את עמיתיו החדשים בהתנהגותו האחראית, השקולה ומתונה.
