גליון 1808, 25 באפריל 1972, עמוד 15
זורע, הידוע יותר בכינויו זרו,
הוא חבר קיבוץ מעגן־מיכאל, ששכל את בנו, טייס
חיל־האוויר, במלחמת ששת הימים ברמת־הגולן.
גליון 1810, 10 במאי 1972, עמוד 23
בנ< של אותו חובב
שהה בארץ כמתנדב במלחמת ששת הימים,
ואני דאגתי לו וקישרתי אותו עם בני
משפחתו.
גליון 1816, 21 ביוני 1972, עמוד 13
פרטי המעשה הונצחו למחרתו במיסמכים של ההגנה ז
בעדותו של ישורון שיף, השליש של מפקד ירושלים,
* בולים זהים יצאו, ערב מילחמת ששת הימים, בכל
מדינות ערב, לפי החלטת הליגה הערבית.
גליון 1773, 24 באוגוסט 1971, עמוד 23
מתקשה
לקשר את אלי חסון הגוף ובעל טון
הדיבור התוקפני, מי שחיבר שני ספרי
מלחמה (ירושלים לנצח ו־מואץ — אש
על המים) ומי שהתפרסם בזכות כתבותיו
במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה,
לעבירה פלילית בקנה מידה כה נרחב.
גליון 1714, 8 ביולי 1970, עמוד 19
לצה״ל יש מיספר מוגבל
של מטוסים.
אין ספק שמה שהתחולל במלחמת ששת־הימים
של יוני ,1970 יגרום להשלכות מיידיות
על המשך המלחמה בקו התעלה.
גליון 1992, 5 בנובמבר 1975, עמוד 17
התוצאה היא כבר נחלת־ההיסטוריה: מצריים הזדיינה בנשק
סובייטי, פרצה מילחמת־קדש ולאחר־מכן מילחמת ששת־הימים.
ברית־המועצות חדרה למרחב וכימעט השתלטה עליו.
גליון 2001, 7 בינואר 1976, עמוד 36
תת־אלוף שאול גיבעולי׳ מי שהיה קצין-
חינוך־ראשי עד לפני חודשים מיספר, עסק
בתקופה שבה הפך החשיש לבעייה בצבא
— התקופה שאחרי מילחמת ששת־הימים
— בתסקידי־מטה בעיקר, כשהוא מרוחק
מאוד מן היחידות הקרביות.
גליון 1964, 23 באפריל 1975, עמוד 21
אחד שלמד
זאת על גופי בימים האחרונים היה האלוף
(מיל ).מתי פלד, מי שהיה איש מרכזי
בקבוצת האלופים המנצחים של מילחמת
ששת־הימים. בשנים האחרונות מטיף פלד
לשלום ישראלי־פלסטיני.
גליון 1958, 12 במרץ 1975, עמוד 17
השאלה
היא: אילו מסקנות
פוליטיות תסיק ההנהגה האמריקאית
מפעולת ״סאבוי״ץ
איש בעל מודעות היסטורית כמו קיסיג־
ג׳ר לא יוכל להתעלם מן העובדה שהעניין
הפלסטיני הוא שפוצץ את כל מצבי־הרגיעה
שהיו במרחב עד כה, שסיכל מדי־פעם את
תוכניותיהם של שוחרי־שלום משני הצד דים
וגרם למילחמות• פעולות פתח בשנים
1966ו־ 1967 גררו את גמאל עבד־אל־נאצר,
בעל־כורחו ובניגוד מוחלט לרצונו,
לתוך מילחמת ששת־הימים. פעולת סאבוי
מוכיחה, ישגם עכשיו יכול אש״ף לשבש
כל מהלך־שלום בצד הערבי.
גליון 1946, 18 בדצמבר 1974, עמוד 23
החנינה שניתנה בשנת
1967 בעיקבות מילחמת ששת־הימים ביטלה גם את תיק האישום שהוגש נגד
הוכברג בגין מעשה זה והתיק נסגר.
גליון 1962, 9 באפריל 1975, עמוד 15
אך אבנרי תמך בדברי ליבוביץ לגבי
מהות המדינה ״אין זה נכון שהמדינה סטתה
בשנים האחרונות, ובייחוד אחרי מילחמת
ששת־הימים, מן המסלול הנכון. האמת היא
שעם קום המדינה נוצר בה דגם של מיש־טר,
שהיה מלכתחילה פסול מעיקרו.
גליון 1957, 5 במרץ 1975, עמוד 19
מי שחשב כי ליבנה הפך
יונה לצמיתות, טעה.
מילחמת ששת־הימים נתנה לליבנה
דחיפה ׳קדשה — אל הימין הלאומני.
גליון 1785, 17 בנובמבר 1971, עמוד 31
הסרט שתיאר בצר
רה דוקומנטאדית מה היה קורה לו הפסידה
ישראל במלחמת ששת הימים היה חלש,
חסר אמת וסתום. למרות זאת ולמרות
שהקטעים לא נדבקו זה לזה בצורה אורגאנית,
היתד, התוכנית יוצאת־דופן, במיוחד
אחרי מדבר ד,שממון •של לילות שבת
בעונה שעברה.
גליון 1882, 24 בספטמבר 1973, עמוד 21
.״
שמו של אריק נקשר גם במעשי־הריגה נרחבים
שאירעו במיבצע קדש, ליד אל־טור, ושוב במילחמת ששת־הימים.
הוא מדבר על כך מבלי להתחמק מהנושא:
״היתה הוראה להשמיד את הצבא המצרי.
גליון 1910, 9 באפריל 1974, עמוד 12
על רקע מצב החרדה שנוצר אז בעם,
בתקופת ההמתנה שקדמה למילחמת ששת־הימים,
אירעו זעזועים חברתיים ופוליטיים
תת־קרקעיים- ,שעל פני השטח התמקדו
בחיפוש אחר ״המנהיג המושיע״ .זה נמצא
אז בדמותו של משה דיין, שבסיוע תנועות
ציבוריות מפוברקות, מאמרי־תמיכה בעיתונות
היומית וההפגנות של נשות וינדזור
העליזות, הגיע אל כס שר־הביטחון.
גליון 1914, 8 במאי 1974, עמוד 16
ו״צמן מחכה לרבין
תמונה רישמית ש־הופצה
על־ידי צה״ל
אחרי מילחמת ששת־הימים המראה את הרמטכ״ל, רב־אלוף
פין תמורת תשלום.
גליון 1938, 23 באוקטובר 1974, עמוד 7
ובכן, למרבה
הצער אין הדבר כך. אומנם אחרי מילחמת ששת־הימים ניתנה דחיפה גדולה להתפתחות
חיל התותחנים, אך הושם בה הדגש על ניידות, במיסגרת התפיסה הצה״לית (״הטנקו־מנית״)
להניע כל דבר בקצב השיריון.
גליון 2056, 26 בינואר 1977, עמוד 11
ראינו בארץ שתי דוגמות לכך: נחשול
הסטיכיה האי־ראציונלית, שהעלתה את
משה דיין לשילטון ערב מילחמת ששת־הימים,
והגל הנגדי של זעם ונקם, שפרץ
מנבכי התודעה הלאומית בעיקבות מיל־חמת
יום-הכיפורים, וששטף את דיין וגול דה
מאיר מן השילטון
גליון 2030, 28 ביולי 1976, עמוד 36
.״
על הביטחון שהרגישו בחברתו אפשר
ללמוד מן הסיפור הבא, אחד מרבים הק שורים
בו. במילחמת ששת־הימים שירת
איתן בפיקוד הדרום. יום אחד הגיע לפתע
דן יפה, בנו של אלוף הפיקוד דאז.
גליון 2020, 19 במאי 1976, עמוד 27
ידין הודיע אולטימטיבית כי אם יבוצעו
הקיצוצים, הוא יתפטר מתפקידו, ובן-
** שנת 1952 ועד היום, במשך 24
^ 1שנים, נישאר ידין במקרר הפוליטי
והביטחוני מילבד כמה גיחות, שאותן ערך
כיועץ במילחמות ששת־הימים והכיפורים,
וכחבר ועדת־אגרנט.
גליון 2035, 1 בספטמבר 1976, עמוד 17
לכן,
המימי היחידי לפיתוח וטיפוח החרמ״ש, כגילגול ״המשור׳
^ ם עוד היו לאי־מי ספקות כלשהם בדבר גורל החר־מי׳ש
כחלק מחש״ן — או בשאלת ערכו וחשיבותו של
החי״ר כשאיננו חרמ״ש — באה מילחמת ששת־הימים
וסילקה אותם ; נכון יותר, היתה צריכה לסלק, אלמלא
טחו עיני כל, ואילו את מקום שכרון החושים ודיכוי
הבקורת, היו תופסים ראייה מיקצועית ונכונות לעודד
ניתוח ומסקנות אובייקטיביים.
גליון 2051, 22 בדצמבר 1976, עמוד 24
כמו תמיד, טעה שמואל
תמיר בעיתוי מהלכיו *.אץ לו כל אפ•
בפעם שעברה פרש תמיר מחרות
בדיוק לפני מילחמת ששת־הימים, שהכניסה
את גח״ל לממשלה.
שרות להתחרות עם ייגאל ידין, והוא
עשוי להישחק כליל בין הליכוד לבין ידץ.
גליון 2045, 10 בנובמבר 1976, עמוד 34
בדיווח
על היומנים שמביא סופר מעריב בלונדון, הוא מעלה פרט
המציג גירסה השונה מן הגירסה הישראלית הרישמית, ערב
מילחמת־ששת-הימים :
כ־ 4כיוני, אומר קרוסמן, כיקר אצלו שגריר ישראל אהרון
רמז והכטיח, שישראל אומנם מתכוונת לככוש את הר־שומרון,
אכל לא זנת כל הגדה המערבית, משום ש״הם רוצים שחוכיין
מלך ירדן יחזיק מעמד.״ לדבריו אמר רמז :״אולי תוכלו להע כיר
אליו (אל הוסיין) שדר?
גליון 2029, 21 ביולי 1976, עמוד 47
הסרט בחיפוש אחר הזמן האבוד, המבוסם על-פי סיפרו של מרפל פרופט
ותסריט מאת הארולד פינטר, הביא לאופנה חדשה של שמלות עשירות-תחרה-מלמלה
הימנון לאומי, תוך ליווי קביעות פסקניות של בר־סמכא יאיר רוזנבלום הוא אישיות
וכל השאר, כמתואר בסיפרו של פרוסט • מוסף הסיפרות של מעריב, בעריכתו
מוסיקלית מורכבת,״) ומהמשך דבריו ניתן היה להבין כי יתכן ומילחמת ששת־הימים
פרצה על־מנת שיאיר רוזנבלום ילחץ את השיר ״הייתי נער״.