חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 2,276 עד 2,300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 40
• אתה יודע מה היה ב ארץ לפני מילחמת ששת הימים? אני קורא עיתונים וסיפרות.
גליון 2651 (22 ביוני 1988), עמוד 5
כשר־החוץ של גולדה מאיר הצדיק את מעשיה, שהובילו למילחמת ששת־הימים. יש המקווים להסכמה אמריקאית־סובייטית, ולהפעלת לחץ מאסיבי על ישראל למען השלום.
גליון 2652 (29 ביוני 1988), עמוד 38
בגיל 19 השתחרר מהכלא והתגייס לצבא ואף נלחם כשיריונר במילחמת ששת־הימים. אחרי שהשתחרר מהצבא התקבל לעבודה בחברת שלל סנה כמכונאי ציוד מכני כבד.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 4
הא הזמינה גס אותי, והיינו נפגשים בביתה לעיתים מזומנות, אזרחים יהודיים וערביים, כדי להחליף ריעות ולטכס עצה כיצד לשפר את היחסים בין שני עמי הארץ. לשיא הגיעה פעילות זו ערב מילחמת ששת־הימים. אז כיקר בארץ פיט סיגר, זמר־העם האמריקאי השמאלני.
גליון 2610 (9 בספטמבר 1987), עמוד 7
האגדה אומרת שהכל התחיל כאשר הטיל שארל דה־גול לפתע אמבארגו על מכירת הנשק הצרפתי לישראל, בעיקבות מילחמת ששת־הימים. כתוצאה מכך, כך מספרים, החליטה ישראל שעליה לסמוך על עצמה ולייצר את הנשק הדרוש לה, וכך החל התהליך.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 41
בין התפקידים הרבים שמילא בצבא, היה תא״ל עינבר גם מפקד גדוד־הבוקעים של גולני, ונלחם עימו במילחמת ששת־הימים. גם בנו, גיורא, פיקד במהלך שרותו על אותו הגדוד, אבל 20 שנה מאוחר יותר.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 4
להכות ־* על חטא השבוע שידרה הטלוויזיה סידרה בשני פרקים על המהפך של .1977 במיסגרת הסידרה הובאו גם כמה דברים שאמרתי על התפקיד העגום שמילאה העיתונות בתקופה שנין מילחמת ששת־הימים ומילחמת־יוס* כיפור. השוויתי את המדינה נאותה תקופה לספי- נת־שוסים, שבה מילאה העיתונות את תפקיד ליצן־התצר.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 10
העיר, הנמצאת בשטחים הכבושים, התגלתה אחרי מילחמת ששת־הימים וכבר אז החלו בחפימת ראשוניות, אולם עבודוודהחפירה האינטנסיביות נעשו בחמש השנים האחרונות.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 10
הוא יליד-רוסיה, ועדיין דובר רוסית רהוטה, דבר שעזר לו לא- מעט בקשירת קשרים עם כמה מן המצרים, שעשו את הלימודים האקדמיים שלהם בברית-המועצות, כאשר זו היתה הפטרונית של מצריים בשנים של טרום מילחמת ששת-הימים. הוא עלה לארץ לבדו והצטרף עם רעייתו לקיבוץ מסי לות של הקיבוץ הארצי.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 25
אליעזר ליבנה, אחד מאנשי ההגות הביטחונית במפא׳׳י, ואחרי מילחמת ששת־הימים מראשי התנועה למען ארץ־ישראל השלמה, ניסח בעיתון דבר(ב־ 12 בינואר) את תפקידי ההגנה להפריע לערבים לגייס כוח, לשבש את הכנותיהם לפלוש לארץ־ישראל בצבאות סדירים, ולפגוע באויב בכל מקום.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 4
בן־ארי, מלוחמיה הגדולים של מילחמת־העצמאות(קטמון) ,אמנם היה שיריונאי גדול במיבצע־סיני של , 1956 אבל שיאי הקאריירה שלו היו במילחמת ששת־הימים, עת שטף, עם שיריוניו, מקריית־ענבים מיזרחה וכבש תוך כמה שעות את רמאללה ויריחו, ויותר מזה במילחמת יום־הכיפורים, כאשר היה סגנו של חיים בר־לב, שהוזעק מכם השר שלו בירוש־ עדייה וירידה על מטבע לשון עברי(״איגרת ה עורך״ ,העולם הזה .)14.6.89 זכותו של הקורא פז לחיות באוסטרליה.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 21
ובגלל זה שאני מחזיק בהשקפת״עולם דמוקרטית ואנטי־גזענית, אני אומר שגורלם בגורלנו. אגב, עד מילחמת־ששת־הימים ועד בכלל, הם הוכיחו בגרות, הם לא נתנו את ידם לטרור.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 50
יעקב אחימאיר בא לראות כיצד, אחרי התייל, מיגדלי־התאורה, הכלבים ובעיקר ה־שינאה, חוסר״האמון והחשדנות, שהיו קיימים ביניהם עד ערב מילחמת ששת־הימים. שאול פטרו, החותן, וענת כהן, הרעייה, מגלים את צירו האפל של מאבק על אדמה, ולומדים מחדש כי הדרך היחידה להתקיים היא מפרי כפיים של עבודה עברית.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 31
גם הצעתו של בן־גוריון, אחרי מילחמת ששת- הימים, להרוס את החומה כמחווה של איחוד העיר, נהדף על־ידי התבונה.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 20
את הדחיפה הראשונה נתן לו אשכול. שואלים אותי מה התוצאות של מילחמת ששת־הימים. מבחינתי זו המשמעות הכי גדולה: לא כיבוש סיני או ירושלים או רמת־הגולן, צה״ל מימין וצה״ל משמאל, אלא שזו פעם ראשונה בהיסטוריה שחרות ישבה בממשלה.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 21
אבל אני גא על זה, והייתי אחר־כך האיש הראשון שהיה אלוף במטה הכללי ושאגתי יחד עם אחרים על אשכול במילחמת ששת־הימים, ואחר־כך נפל בגורלי להיות שר־הביטחון, זה השיא בשביל איש־צבא, והיה לי די כוח להתפטר מהעניין הזה.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 10
מאז מבין דרעי יהודית־מארוקאית אך מתקשה לדבר בה, ואילו את השפה הצרפתית שכח במידה רבה. אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר גאו גם במארוקו רגשות אנטי־יהודיים, נוצר גל חדש של עלייה.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 14
בסודיות, ובאופן בלת־ רשמי, הם כבר מנסים לעשות זאת. ניצחון ישראל במלחמת ששת־הימים לא נבע רק בגלל העליונות הטכנולוגית של דיהודים, אלא משום שהם ידעו מה הם עושים״.
גליון 1615 (14 באוגוסט 1968), עמוד 19
את כל שעות־הפנאי שלו הוא מקדיש לציוי ועד למלחמת־ששת־הימים הספיק בבר לע־ יואב. הוא התחיל לצייר אותם הציורים שהוא מכנה אותם ״גיניקולוגיים״ ,שחותם־ זוזעות־המילחמה טבוע בהם.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 8
ואילו ישראל, אם תספח את השטחים שכבשה במלחמת־ששת־הימים, עלולה לגלות במהרה שהחברה העברית הפכה למיעוט בה, מול הציבור הערבי המתרבה במהירות.
גליון 1618 (4 בספטמבר 1968), עמוד 23
הוא סקר בפניהם את מדיניות ממשלת־יש־ראל וציין את ההבדלים בין מלחמת־העצ־מאות למלחמת־ששת־הימים .״אז,׳ אמר, ״היתר, המדיניות שהערבים יישארו בשטחים שבידינו והם ברחו.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 10
העם הזה -אותו עם שנתגלה במדוא שיעור־קומתו במלחמת־ששת־הימים -הוא עם צעיר. גילו הממו־צע הוא 23 שנים.
גליון 1587 (31 בינואר 1968), עמוד 8
הם אינם שולחים את בניהם לישיבות של בני-עקיבא, כי אם דווקא לישיבות החרדיות, המעניקות שיחרור אוטומאטי מן הצבא. במלחמת ששת־הימים שירתו בני הקיבוץ הדתי ביחידות הלוחמות, ורבים מהם נפלו בקרב.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 33
בשיא תקופתו הניצית ביותר כתב :״אין אדם בר־דעת ובעל רגשות נורמליים יכול לנהוג מידת שיוויון־נפש למראה הטרגדיה, שפקדה את בניו של העם הזה לאחר מילחמת־השיחרור ...ב־ 1948 גם כבשנו וגם גירשנו.״ אחרי מילחמת־ששת־הימים, הביע פומבית את הדיעה שיש לנהל משא־ומתן עם אש״ף — אם כי לא התכוון להציע מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית, אלא דווקא בגדה המיזרחית.
גליון 2253 (5 בנובמבר 1980), עמוד 41
הוא הרעיש את העולם הערבי כאשר פירסם, אחרי מילחמת ששת־הימים, כמה מאמרים ש קראו לשלום עם ישראל.
