גליון 2147, 25 באוקטובר 1978, עמוד 34
׳־
ך * מדיניות הישראלית, כפי שהיא התנהלה ב־11
י 1השנים האחרונות, נקבעה מייד אחרי מילחמת ששת־הימים.
אביה־מולידה היה לוי אשכול, המבצע שלה היה
משה דיין.
גליון 2146, 18 באוקטובר 1978, עמוד 15
.״
^ דאי לבחון איך התרחשו הדברים, למעשה ,״בשטח״,
• אחרי מילחמת ששת־הימים.
כשאך הסתיים כיבוש הגדה המערבית, נחפזו שני
גופים לפעול.
גליון 2148, 1 בנובמבר 1978, עמוד 29
בפוליטיקה לא עסק :
״היו לי התלבטויות רבות בקשר לדרכה
של מיפלגת העבודה, שגברו והלכו בעיקר
אחרי מילחמת ששת־הימים. אולם על פי
השקפתי, המושפעת מהחינוך ההולנדי ש קיבלתי,
אל להם לפקידים ממשלתיים להיות
מעורבים בפוליטיקה.״
בסוף שנת ,1969 כשקיבל לידיו פינחס
ספיר, את תיק האוצר בשנית, פרש ארנון.
גליון 2151, 22 בנובמבר 1978, עמוד 48
בין השאר אמרה לו המשקללת
דברים בנוסח :״אם אני רק רוצה, אני
יכולה מחר להוריד את יצחק בן־נר,
ו(א.כ ).יהושע, ולהעלות אותך אל הפיס־
* מרוב התלהבותה לשבח את הספר
האמור, התעלמה המשקללת מן העובדה
שמחברו השתיל במילחמת יום־הכיפורים
חייל מיצרי צמא, שנותר עוד ממילחמת
ששת־הימים.
מאחר שבדומה לשאר מדעותיה אין
המשקללת יוצרת של ממש, והבורא לא
העניק לה תכונות המתקרבות קירבה כל שהי
ליצירתיות לשמה, נבצר ממנה לצטט
עצמה ולומר דברים כגון :״כפי שכתבתי
כבר כסיפרי, החול העשבוני ו/או
״אם לומר כדברים שהדגשתי כפיפרי
,אנשי עמודה היא נתקפת, בסוף רשי מתה,
בגל של אפולוגטיקה תוקפנית, וקו בעת
:״ולאור כל האמור כרשימה זאת,
אני יבולה לענות סוף־סוף על השאלה
ששאלו אותי בגלי־צה״ל כרא־ט־השנה —
מהו האירוע הסיפרותי החשוב כיותר של
תשל״ח?
גליון 2194, 19 בספטמבר 1979, עמוד 25
התופעה עצמה התפתחה במשך כמה שנים, מאז
מילחמת ששת־הימים. היא פונקה על-ידי פוליטיקאים
שונים, שראו בה, תחילה, חיית־בית שניתן ללטף אותה,
$אמן אותה ולנצל אותה לצרכים שונים.
גליון 2332, 12 במאי 1982, עמוד 5
הצילו מים,
על רקע החיילים העייפים,
היו מעולים.
במילחמת ששת־הימים היה הרב
עסוק במיוחד. הוא אץ דרומה וטיפס
בעצמו על הר־מוסה, כדי
לקבוע שזהו הר־סיני שבו ניתנה
התורה לישראל.
גליון 2353, 6 באוקטובר 1982, עמוד 5
משם
החלה הקאריירה של שרון
להתקדם שוב, בעיקר אחרי הצלחתו
במילחמת ששת־הימים. אך
הפופולריות האישית שלו בקצונה
הבכירה לא השתפרה.
גליון 2245, 10 בספטמבר 1980, עמוד 20
אנוור אל־סאדאת לא הסתיר מעולם כי בעיניו יש
רק פיתרון אחד לבעייה ״זו: הקמת מדינה פלסטינית
לצד ישראל, בשטחים שנכבשו על־ידי ישראל במילחמת
ששת־הימים, והכוללים את ירושלים המיזרחית.
גליון 2278, 29 באפריל 1981, עמוד 43
כילד שגדל בכפר דרוזי
טיפח כבר מילדותו רגשות נגד הישרא לים,
שגזלו חלק מאדמותיה של דלית־אל־כרמל.
אחרי מילחמת ששת־הימים, כשעם־
ישראל היה נתון עדיין בשיכרון הניצחון,
היה רפיק חלבי צעיר דרוזי מבולבל:
״שנאתי את המדינה הזאת• הראש הערבי
שלי לא יכול היה לקבל את השחצנות
של העם הזה.
גליון 2439, 30 במאי 1984, עמוד 11
״צריך כל הזמן לזכור כמה יהודים
נהרגו וכמה ערבים נהרגו מאז מילחמת
ששת־הימים, למרות שהיהודים חיים
מאחורי גדרות ומסתובבים עם נשק.
גליון 2443, 27 ביוני 1984, עמוד 17
ולכן לא היה
דבר־המלך הזה אקטואלי בשנותיה
הראשונות של המדינה.
רק אחרי מילחמת ששת־הימים,
כאשר נכללו ירושלים והמקומות
הקדושים במדינת־ישראל, חזר דבר־המלך
להיות אקטואלי.
גליון 2443, 27 ביוני 1984, עמוד 66
״סופו של דבר הוא הבין שכל זה
קישקוש, והוא ביטל את המימשל
הצבאי. ואחר כך היתה מילחמת ששת
הימים ומילחמת יום־הכיפור ומילחמת
לבנון — ולא נחסמו צמתות ולא היו
שום מרידות״:
שביקש להזמין את משה ארנס לוועדה:
־זה לא הולך ככה, שכותבים כמה
מילים ואומרים: זה ראה וקדש.
גליון 2437, 16 במאי 1984, עמוד 46
מנהיג צומ״ת איתן
אלא שהיהדות החדשה, הניצבת על
כמו היונקרים הפרוסיים
בידוגי־רוביה הוכיחה את חולשתה מאז
מילחמת־ ששת־הימים, והוליכה את המדינה לדררללא־מוצא, המעמידה בסכנה את עצם קיום
המדינה על אף כוח-הנרזל שלה תוך שחיקה מתמדת של כוח המוסריות של המדינה
כאשר נפתחות חרצובות־הלשון של מנהיג צומ״ת, נגלית גם החולשה של אותה יהדות־על־כידונים
.
גליון 2417, 28 בדצמבר 1983, עמוד 40
החזויה הישראלית
אחת התופעות החולניות ביותר בחברה
הישראלית, במהלך התקופה שמאז מילחמת
ששת־הימים, זו תופעת גוש״אמונים — תנועה
שהיא טוטי־פרוטי של השחץ הצברי עם
מיסטיקה יהודית דתית באגורה שחוקה וגזענות
נוסח -גזע-האדונים״.
גליון 2417, 28 בדצמבר 1983, עמוד 66
.״
היוס 25 :שנה אחרי
שימעון צבר, שפירסם השבוע לפני 25 שנה את שני ספריו כיצד גיליתי א ת אירופה
וכיצד גיליתי א ת אפריקה, וסיפר לקוראי העולם הזה ברשימה ״מה מריץ את שימעון צבר״
על חייו, על ציוריו ועל מסעותיו, חי מחוץ לגבולות ישראל מזה 17 שנה.
צבר, שעזב את ישראל אחרי מילחמת ששת הימים, במחאה על כיבוש של שטחים ערביים,
ערך בלונדון עיתון סאטירי בשם חדשות האימפריה הישראלית, שעורר מבוכה חעם
במערכת ההסברה הישראלית בעולם.
גליון 2429, 21 במרץ 1984, עמוד 8
מדינת־ישראל קמה בשנת בחירות
י— . 1948 מילחמת ששת־הימים
נפתחה על־ידי ישראל ערב שנת־הבחירות
,1968 ובאותה שנה התגבשה
החלטת ממשלת־ישראל שלא לסגת מן
השטחים שכבשה.
גליון 2454, 12 בספטמבר 1984, עמוד 47
לפעמים היה בא
מחמוד דרוויש (יליד חיפה, שהצטרף
אחרי מילחמת ששת־הימים לשורות
אש״ף, נחשב למשורר הלאומי של
הפלסטינים) והיה עוזר לו בלימודי
השפה הערבית.
גליון 2471, 9 בינואר 1985, עמוד 7
התרשמנו מאוד מנאום הר
הצופים שלו אחרי מילחמת ששת
הימים־ ,אבל גם את הנאום הזה כתב
קצץ־חינוך ראשי, מורלה (כיום ח״כ
מרדכי בר און).״
קבוצה זאת איננה כוללת את ח״כ
שבח וייס.
גליון 2467, 12 בדצמבר 1984, עמוד 14
ללה מונד היה שליח קבוע בארץ, בשם
אנדרי סממה. הוא נפטר. אחרי מילחמת ששת־הימים
הציע לי סממה לשמש ככתב מחליף, וכר
התחילו היחסים שלי עם לה מונד.
גליון 2470, 2 בינואר 1985, עמוד 52
בצה״ל שירתה אלכסנדר בלהקת
הנח״ל, ואחרי שיחרורה עזבה את הקיבוץ
ולמדה שנתיים מוסיקה, כשהיא
מתפרנסת כזמרת ושחקנית במועדון
התיאטרון החיפאי.
בגיל ,23 אחרי מילחמת ששת־הימים,
יצאה מן הארץ. במטוס, שלקח
אותה לאירופה, כתבה שיר :״מגבוה הן
תבחיו/בבתי־העלמיז/לנבול, אין כלל
שהות לפרחים/וכבר זרים חרשים מונחים.
גליון 2457, 3 באוקטובר 1984, עמוד 13
המסה באה במקום התיחכום, צבא ביורוקראטי מסורבל
בא במקום הצבא המהיר, רב התושיה והיוזמה, שניצח במילחמת
ששת־הימים. תקציב־הביטחון האדיר הרס את משק המדינה,
מבלי לתת למרינה צבא שיגיע באיכותו לצבא הזול והטוב של
ימים עברו.
גליון 2315, 13 בינואר 1982, עמוד 46
את הקבוצה לא יגמרו על פיצויים עם
ארליך ושתן.
כשהורי נפטרו, אחרי מילחמת ששת
הימים, מצאתי בין הניירות את הקושאן
וזה נראה לי נורמלי שאבי הוריש את
הקושאן לבניו.
גליון 2297, 9 בספטמבר 1981, עמוד 19
ציון זו,
החיה ליד שכנתה הפלסטינית, פנינה זו של תרבות
המערב, שלוקחת את היפה של המזרח, היתה גם
חלום שלי, חלום שהתנפץ ב־.1967
לאחר מילחמת ששת-הימים, כאשר תקע הרב גורן
בשופרו, שם בכותל, שם במערת המכפלה ובהר-סיני,
שם נפלו חומות החלום.
גליון 2308, 25 בנובמבר 1981, עמוד 48
במהדורת כמעט חצות של היום השלישי
האחרון, הביאה המגישה, שרי רז,
הודעה בזו הלשון :״הקרן הקיימת לישראל
עומדת להתחיל בייעוד המורדות ה־מיזרחיים
של ירושלים, ששוחררוב־מילחמת
ששת הימים.״ הודעתה היא בבחינת
סטיית־יתר מהנחיות הוועד־המנהל
לגבי איזכור השטחים הכבושים.