חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 2,201 עד 2,225)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 6
אליעזר אסטרייבר, חיפה כאשר קראתי בדיווח על פגישה הפלס טינים בלונדון אודות נאומו של סעיד חמאמאי (המולס הזה ,)2092 בו הועלה הרעיון שלאחר שתוקם המדינה הפלסטי נית ותתקיים בשלום לצד ישראל, תוכל לקום אחרי שנים פדרציה ביניהן — ואילו הישראלים חששו כי רעיון זה עלול להתפרש כחזרה לשאיפת אש״ף ל״מדינה חילונית דמוקרטית,״ נזכרתי כי אותו הדבר אירע גם בכיוון ההפוך. כאשר בשנים הראשונות אחרי מילחמת ששת־הימים העלה מחנה השלום בארץ את רעיון הפדרציה בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית, הוא נאלץ לוותר עליו מתוך חשש שהוא יתפרש אצל הערבים כמסווה להמשך הכיבוש.
גליון 2097 (9 בנובמבר 1977), עמוד 25
בכל פעם שהתכנסה ועידה כלשהי שבה השתתפו שוחרי־שלום מישראל ומ ארצות ערב, צץ כבאורח־פלא, עליז ואופ טימי כמו תמיד, ללחוץ ידיים ולעודד. אחרי מילחמת ששת־הימים החליט לע שות מחווה אופיינית.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 24
מיפלגת רפ״י, שהיתר, דומה לד״ש במידה רבה, נשחקה וכימעט נהרסה במהלך 18 החודשים ש בילתה באופוזיציה, לפני שנגאלה על־ידי מילחמת־ששת־הימים. היסודות המאחדים את ד״ש רופפים ׳׳ומעורפלים, ואין בהם כדי להחזיקה באופוזיציה ככוח מאוחד.
גליון 2072 (19 במאי 1977), עמוד 26
לוי אשכול פתח את הממשלה לפני הליכוד, כאשר הקים את ממשלת־הליכוד-הלאומי והשאיר אותה על כנה אחרי מילחמת ששת־הימים, חרף אזהרותינו. גולדה מאיר העניקה למנחם בגין את תווית המכובדות הממלכתית, והעלתה אותו על נס.
גליון 2071 (11 במאי 1977), עמוד 32
במיבצע־קדש היה קצין אג״ם במיפקדת אוגדתו ־של האלוף חיים לסקוב. במילחמת ששת־הימים, אחרי ששהה כשנתיים באנגליה וסיים את בית־הספר לפיקוד ומטה בקט־ברלי, נקרא על־ידי האלוף ישראל טל לשמש כסגנו וראש־מטהו באוגדה, שפרצה דרך רפיח ואל־עריש לכיוון תעלת־סואץ.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 45
הסרט מבוסס על ספר באותו שם של הסופר האיטלקי היהודי-למחצה, פרנקו פורטיני, שנכתב בסוף שנת 1967 כתגובתו של פורטיני על מילחמת ששת־הימים. מבחינה חזותית הסרט הוא חסכני במידה קיצונית, ומאלץ את הצופה להתרכז ללא- הרף ביחס שבין התמונה לטכסט המדובר, כאשר די ברגע אחד של פיזור־נפש כדי לצלול לים של מבוכה.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 32
רמונדה, ערביה ילידת־עכו שהיתה אזרחית ישרא לית, עברה לירדן, נישאה שם למנהל- הבנק דאוד אל־טאוויל ונכבשה בשנית על־ידי צה״ל במילחמת ששת־הימים, הוש מה לפני שנתיים במעצר־בית באותה וילה, תוך ניתוק הטלפון שלה.
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 21
זוהי הגדרה למיסמך המגדיר את האסטרטגיה הלאומית של כל מדינה מודרנית, כדי שאם תפרוץ מילחמה יידעו קברניטיה ומפקדי צבאה מהם היעדים האסטרטגיים שהם צריכים לשאוף להשיג. שתי רמות. כבר אחרי מילחמת ששת־הימים טענו מומתים צבאיים כי ישראל נכנסה למילחמה מבלי שמטרות המילחמה תהיינה מוגדרות מראש במיסמך לאומי.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 34
׳־ ך * מדיניות הישראלית, כפי שהיא התנהלה ב־11 י 1השנים האחרונות, נקבעה מייד אחרי מילחמת ששת־הימים. אביה־מולידה היה לוי אשכול, המבצע שלה היה משה דיין.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 15
.״ ^ דאי לבחון איך התרחשו הדברים, למעשה ,״בשטח״, • אחרי מילחמת ששת־הימים. כשאך הסתיים כיבוש הגדה המערבית, נחפזו שני גופים לפעול.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 29
בפוליטיקה לא עסק : ״היו לי התלבטויות רבות בקשר לדרכה של מיפלגת העבודה, שגברו והלכו בעיקר אחרי מילחמת ששת־הימים. אולם על פי השקפתי, המושפעת מהחינוך ההולנדי ש קיבלתי, אל להם לפקידים ממשלתיים להיות מעורבים בפוליטיקה.״ בסוף שנת ,1969 כשקיבל לידיו פינחס ספיר, את תיק האוצר בשנית, פרש ארנון.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 48
בין השאר אמרה לו המשקללת דברים בנוסח :״אם אני רק רוצה, אני יכולה מחר להוריד את יצחק בן־נר, ו(א.כ ).יהושע, ולהעלות אותך אל הפיס־ * מרוב התלהבותה לשבח את הספר האמור, התעלמה המשקללת מן העובדה שמחברו השתיל במילחמת יום־הכיפורים חייל מיצרי צמא, שנותר עוד ממילחמת ששת־הימים. מאחר שבדומה לשאר מדעותיה אין המשקללת יוצרת של ממש, והבורא לא העניק לה תכונות המתקרבות קירבה כל שהי ליצירתיות לשמה, נבצר ממנה לצטט עצמה ולומר דברים כגון :״כפי שכתבתי כבר כסיפרי, החול העשבוני ו/או ״אם לומר כדברים שהדגשתי כפיפרי ,אנשי עמודה היא נתקפת, בסוף רשי מתה, בגל של אפולוגטיקה תוקפנית, וקו בעת :״ולאור כל האמור כרשימה זאת, אני יבולה לענות סוף־סוף על השאלה ששאלו אותי בגלי־צה״ל כרא־ט־השנה — מהו האירוע הסיפרותי החשוב כיותר של תשל״ח?
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 25
התופעה עצמה התפתחה במשך כמה שנים, מאז מילחמת ששת־הימים. היא פונקה על-ידי פוליטיקאים שונים, שראו בה, תחילה, חיית־בית שניתן ללטף אותה, $אמן אותה ולנצל אותה לצרכים שונים.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 5
הצילו מים, על רקע החיילים העייפים, היו מעולים. במילחמת ששת־הימים היה הרב עסוק במיוחד. הוא אץ דרומה וטיפס בעצמו על הר־מוסה, כדי לקבוע שזהו הר־סיני שבו ניתנה התורה לישראל.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 5
משם החלה הקאריירה של שרון להתקדם שוב, בעיקר אחרי הצלחתו במילחמת ששת־הימים. אך הפופולריות האישית שלו בקצונה הבכירה לא השתפרה.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 20
אנוור אל־סאדאת לא הסתיר מעולם כי בעיניו יש רק פיתרון אחד לבעייה ״זו: הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, בשטחים שנכבשו על־ידי ישראל במילחמת ששת־הימים, והכוללים את ירושלים המיזרחית.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 43
כילד שגדל בכפר דרוזי טיפח כבר מילדותו רגשות נגד הישרא לים, שגזלו חלק מאדמותיה של דלית־אל־כרמל. אחרי מילחמת ששת־הימים, כשעם־ ישראל היה נתון עדיין בשיכרון הניצחון, היה רפיק חלבי צעיר דרוזי מבולבל: ״שנאתי את המדינה הזאת• הראש הערבי שלי לא יכול היה לקבל את השחצנות של העם הזה.
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 11
״צריך כל הזמן לזכור כמה יהודים נהרגו וכמה ערבים נהרגו מאז מילחמת ששת־הימים, למרות שהיהודים חיים מאחורי גדרות ומסתובבים עם נשק.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 17
ולכן לא היה דבר־המלך הזה אקטואלי בשנותיה הראשונות של המדינה. רק אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר נכללו ירושלים והמקומות הקדושים במדינת־ישראל, חזר דבר־המלך להיות אקטואלי.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 66
״סופו של דבר הוא הבין שכל זה קישקוש, והוא ביטל את המימשל הצבאי. ואחר כך היתה מילחמת ששת הימים ומילחמת יום־הכיפור ומילחמת לבנון — ולא נחסמו צמתות ולא היו שום מרידות״: שביקש להזמין את משה ארנס לוועדה: ־זה לא הולך ככה, שכותבים כמה מילים ואומרים: זה ראה וקדש.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 46
מנהיג צומ״ת איתן אלא שהיהדות החדשה, הניצבת על כמו היונקרים הפרוסיים בידוגי־רוביה הוכיחה את חולשתה מאז מילחמת־ ששת־הימים, והוליכה את המדינה לדררללא־מוצא, המעמידה בסכנה את עצם קיום המדינה על אף כוח-הנרזל שלה תוך שחיקה מתמדת של כוח המוסריות של המדינה כאשר נפתחות חרצובות־הלשון של מנהיג צומ״ת, נגלית גם החולשה של אותה יהדות־על־כידונים .
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 40
החזויה הישראלית אחת התופעות החולניות ביותר בחברה הישראלית, במהלך התקופה שמאז מילחמת ששת־הימים, זו תופעת גוש״אמונים — תנועה שהיא טוטי־פרוטי של השחץ הצברי עם מיסטיקה יהודית דתית באגורה שחוקה וגזענות נוסח -גזע-האדונים״.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 66
.״ היוס 25 :שנה אחרי שימעון צבר, שפירסם השבוע לפני 25 שנה את שני ספריו כיצד גיליתי א ת אירופה וכיצד גיליתי א ת אפריקה, וסיפר לקוראי העולם הזה ברשימה ״מה מריץ את שימעון צבר״ על חייו, על ציוריו ועל מסעותיו, חי מחוץ לגבולות ישראל מזה 17 שנה. צבר, שעזב את ישראל אחרי מילחמת ששת הימים, במחאה על כיבוש של שטחים ערביים, ערך בלונדון עיתון סאטירי בשם חדשות האימפריה הישראלית, שעורר מבוכה חעם במערכת ההסברה הישראלית בעולם.
גליון 2429 (21 במרץ 1984), עמוד 8
מדינת־ישראל קמה בשנת בחירות י— . 1948 מילחמת ששת־הימים נפתחה על־ידי ישראל ערב שנת־הבחירות ,1968 ובאותה שנה התגבשה החלטת ממשלת־ישראל שלא לסגת מן השטחים שכבשה.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 47
לפעמים היה בא מחמוד דרוויש (יליד חיפה, שהצטרף אחרי מילחמת ששת־הימים לשורות אש״ף, נחשב למשורר הלאומי של הפלסטינים) והיה עוזר לו בלימודי השפה הערבית.
