גליון 2068, 20 באפריל 1977, עמוד 15
שימעון פרס ב כנ ס ת: ב תוך מידבר״ שממה
מילחמת ששת־הימים נשא שורה ארוכה
של נאומים צורמניים, בעלי סיגנון ניצי.
גליון 2063, 16 במרץ 1977, עמוד 11
-
בטוחני שרבים מאזרחי ישראל״ מתנועת העבודה
ומחוצה לה, שקיבלו בברכה את בחירת רביו לראשות
העבודה, היו שמחים אילו עלה בידיו להרכיב, אחרי
הבחירות, ממשלה שתהיה פונקציונלית, יעילה ואחראית,
בדומה למטכ״ל המצויין שפעל בראשותו בצה״ל
ערב מילחמת ששת־הימים.
ההצעה שלהלן היא בנדר שעשוע ,״חלום״ ,או אם
תרצו ,״קולאז׳״ דימיוני ומציאותי כאחד של צרכים,
יעדים, הצעות ומישאלות, ואישים המסוגלים אולי
לממשם ולהעניק להם — כל אחד בתחומו — את
ההשראה והתנופה הנחוצים להם•
זוהי הצעה ״בלתי־אפשרית״ (עקב סיבות ארציות
מאד, הקשורות למיבנה הפוליטיקה הישראלית על
אילוציה האישיים והאידיאולוגיים) ,לממשלה אפשרית
שתהיה מקובלת על העם ואולי גם על הכנסת.
גליון 2064, 23 במרץ 1977, עמוד 15
פיתחנו אותו בעמודים אלה במשך עשר שנים.
השמעתי אותו בכנסת למחרת מילחמת ששת־הימים:
עד שבסוף (״אולי אחדי שמונה שנים״)
תחזור ייטראל לגבולותיה.
גליון 2032, 11 באוגוסט 1976, עמוד 37
ראשון הצועדים, אשר פילס את הדרכים לבאים
אחריו, היה משה שמיר, שניפץ עוד בשנות ד,־50׳ את
,לוחות־הבריוד והחל להתביית בשמורות־הטבע של הפא-
שיזם היהודי, בימים שקדמו לרנסנס שלאחר מילחמת
ששת־הימים.
אלא שמשה שמיר, וכל הנוהים בעיקבותיו חסרים, ולו
גם קורטוב, מכישרונו ויכולת־תיאורו של פרדינאנד סלין,
והם מתארים את שינוי השקפות־עולמם ותהליך הקצנתם
ימינה, בעליבות ובדלילות.
גליון 2112, 22 בפברואר 1978, עמוד 4
.
*** שנתיים מאוחר יותר חודשו היחסים,
נותקו מחדש אחרי מילחמת ששת־הימים
והם מנותקים עד היום.
בין העצירים, העיתונאי ברוך נאדל.
גליון 1933, 15 בספטמבר 1974, עמוד 12
בשני המיקרים נסוגה לא רק מן השטחים שכבשה
במילחמת יום־הכיפורים, אלא גם מן ״הקו הסגול״ ,שבו
׳החזיקה מאז מילחמת ששת־הימים.
שתי הנסיגות נגדו לחלוטין את שאיפות
ממשלת גולדה-דיין, שביצעה אותן.
גליון 1976, 16 ביולי 1975, עמוד 44
.״
שטח־הפקר זה, שבקצותיו שני שערים
עגומים, הפריד עד מילחמת ששת־הימים
בין שני חלקי העיר, בין שני חלקי הארץ.
גליון 1853, 7 במרץ 1973, עמוד 11
הפרשה מבוססת על מעשה שקרה במערכת סיני, התגלגלה
בלבטים סיפרותיים רבים אל מעבר למלחמת ששת הימים,
מיטלטל בין המציאות ההיסטורית ללבטי גיבוריו.
גליון 2197, 10 באוקטובר 1979, עמוד 38
כשענה
להם בעברית כי הוא אזרח ישראלי, הפנו
אליו את גבם.
היכרות גיקאמפום. אחרי מילחמת-
ששת־הימים הצטרף למצפן, הפך אחד
האידיאולוגים של הקבוצה הקטנטנה ודוברה
באירופה.
גליון 2200, 31 באוקטובר 1979, עמוד 56
״זה לא רק המישפחה שלי,״ נזכרת
ורד ,״כימעט כל השכונה עזבה. בשנים
שאחרי מילחמת ששת־הימים עזבו כימעט
כל התושבים הוותיקים את בית־שאן,
ועברו להתגורר במקומות אחרים בארץ.
גליון 2203, 21 בנובמבר 1979, עמוד 4
יחיא חמודה ירש את אחמד שוקיי־רי,
כמנהיג אש״ף אחרי מילחמת ששת
הימים.
מ די ניו ח
ישמעאל: שלב א׳
בות מרובה: הצעד הראשון כבר נעשה.
גליון 2202, 14 בנובמבר 1979, עמוד 10
והנה, למרות הכיבוש, ההתנחלות היהודית
על אדמותיך והאפליה המחפירה, הבנת כי חייב אתה
מאז מילחמת ששת הימים נמצאים אנו במילחמה
להתפשר — הארץ בגבולות 67׳ לא תשיב לשליטתך
לעולם.
גליון 2141, 13 בספטמבר 1978, עמוד 56
״המיתוס של סיזיפוס״ .אגדה זו,
הלקוחה בשינויים קלים מתוך המיתוס
היווני, מהווה את הכותרת לקובץ המא
ובש ים
במאמר הכיבוש המופיע במדור האדם האבסורדי בסיפרו של אלכד קאמי
המיתוס של סיזיפוס (ראה: תירגום) מציג קאמי מהשקפותיו, שהן בעלות ערך רב
לחלק מן ההיבטים המוסריים של הישראלי מאז מילחמת ששת־הימים. כותב קאמי:
ן הכובשים יודעים, כי בפעולה כשלעצמה אין תועלת.
גליון 2123, 10 במאי 1978, עמוד 41
הצעירה שעוררה עליה את חמת הוותי קים,
היא פנים חדשות־יחסית בטלוויזיה.
חן בת ד,־ 34 היא אלמנת מילחמת ששת־הימים,
ומי שהיתה עד לפני ארבע שנים
יועצת בבית־הספר לתלמידי חוץ־לארץ
של האוניברסיטה העברית בירושלים.
גליון 2170, 5 באפריל 1979, עמוד 4
סי בת
ההסגרה, לדברי תמיר: הבריטים לא
רצו שברנד יחזור לגרמניה עם תשובה
* תחנת־השידור של ממלכת ירדן עד
למילחמת ששת הימים.
להצעתו של איש הגסטאפו אדולף אכ־מן
* ,לשחרר מיליון יהודים תמורת עש רת
אלפים משאיות.
גליון 2154, 13 בדצמבר 1978, עמוד 46
אלה הם רובין
צ׳דוויק (דייוויד האמונד) ו־ריצ׳ארד
איסטון (בראיין הא־מונד)
.הצוות כולו לומד עברית
מפיו של קולין בייקר
(פול מרוני) .בייקר התפעל
ממילחמת־ששת־הימים והגיע
לארץ כמתנדב, עבד חודשים
אחדים במיטבה של קיבוץ הנושרים
וגמר להתפעל, אבל
זוכר עדיין כמה מילים בעברית.
גליון 2093, 12 באוקטובר 1977, עמוד 6
אליעזר אסטרייבר, חיפה
כאשר קראתי בדיווח על פגישה הפלס טינים
בלונדון אודות נאומו של סעיד
חמאמאי (המולס הזה ,)2092 בו הועלה
הרעיון שלאחר שתוקם המדינה הפלסטי נית
ותתקיים בשלום לצד ישראל, תוכל
לקום אחרי שנים פדרציה ביניהן —
ואילו הישראלים חששו כי רעיון זה עלול
להתפרש כחזרה לשאיפת אש״ף ל״מדינה
חילונית דמוקרטית,״ נזכרתי כי אותו
הדבר אירע גם בכיוון ההפוך. כאשר
בשנים הראשונות אחרי מילחמת ששת־הימים
העלה מחנה השלום בארץ את
רעיון הפדרציה בין מדינת ישראל למדינה
פלסטינית, הוא נאלץ לוותר עליו מתוך
חשש שהוא יתפרש אצל הערבים כמסווה
להמשך הכיבוש.
גליון 2097, 9 בנובמבר 1977, עמוד 25
בכל פעם שהתכנסה ועידה כלשהי
שבה השתתפו שוחרי־שלום מישראל ומ ארצות
ערב, צץ כבאורח־פלא, עליז ואופ טימי
כמו תמיד, ללחוץ ידיים ולעודד.
אחרי מילחמת ששת־הימים החליט לע שות
מחווה אופיינית.
גליון 2075, 8 ביוני 1977, עמוד 24
מיפלגת רפ״י,
שהיתר, דומה לד״ש במידה רבה, נשחקה
וכימעט נהרסה במהלך 18 החודשים ש בילתה
באופוזיציה, לפני שנגאלה על־ידי
מילחמת־ששת־הימים. היסודות המאחדים
את ד״ש רופפים ׳׳ומעורפלים, ואין בהם
כדי להחזיקה באופוזיציה ככוח מאוחד.
גליון 2072, 19 במאי 1977, עמוד 26
לוי אשכול פתח
את הממשלה לפני הליכוד, כאשר הקים
את ממשלת־הליכוד-הלאומי והשאיר אותה
על כנה אחרי מילחמת ששת־הימים, חרף
אזהרותינו. גולדה מאיר העניקה למנחם
בגין את תווית המכובדות הממלכתית, והעלתה
אותו על נס.
גליון 2071, 11 במאי 1977, עמוד 32
במיבצע־קדש
היה קצין אג״ם במיפקדת אוגדתו
־של האלוף חיים לסקוב. במילחמת ששת־הימים,
אחרי ששהה כשנתיים באנגליה וסיים
את בית־הספר לפיקוד ומטה בקט־ברלי,
נקרא על־ידי האלוף ישראל טל
לשמש כסגנו וראש־מטהו באוגדה, שפרצה
דרך רפיח ואל־עריש לכיוון תעלת־סואץ.
גליון 2076, 15 ביוני 1977, עמוד 45
הסרט מבוסס על ספר באותו שם של
הסופר האיטלקי היהודי-למחצה, פרנקו
פורטיני, שנכתב בסוף שנת 1967 כתגובתו
של פורטיני על מילחמת ששת־הימים.
מבחינה חזותית הסרט הוא חסכני במידה
קיצונית, ומאלץ את הצופה להתרכז ללא-
הרף ביחס שבין התמונה לטכסט המדובר,
כאשר די ברגע אחד של פיזור־נפש כדי
לצלול לים של מבוכה.
גליון 2125, 24 במאי 1978, עמוד 32
רמונדה,
ערביה ילידת־עכו שהיתה אזרחית ישרא לית,
עברה לירדן, נישאה שם למנהל-
הבנק דאוד אל־טאוויל ונכבשה בשנית
על־ידי צה״ל במילחמת ששת־הימים, הוש מה
לפני שנתיים במעצר־בית באותה וילה,
תוך ניתוק הטלפון שלה.
גליון 2090, 21 בספטמבר 1977, עמוד 21
זוהי הגדרה למיסמך המגדיר
את האסטרטגיה הלאומית של כל מדינה
מודרנית, כדי שאם תפרוץ מילחמה יידעו
קברניטיה ומפקדי צבאה מהם היעדים
האסטרטגיים שהם צריכים לשאוף להשיג.
שתי רמות. כבר אחרי מילחמת ששת־הימים
טענו מומתים צבאיים כי ישראל
נכנסה למילחמה מבלי שמטרות המילחמה
תהיינה מוגדרות מראש במיסמך לאומי.