גליון 1928 (14 באוגוסט 1974), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

בדיחה יהודית זו הנחתה את לוי אשכול,
שהיה מומחה גדול לבדיחות יהודיות,
כאשר קבע אחרי מילחמת ששת
הימים את המדיניות הנוכחית של הממשלה.
גליון 2055 (19 בינואר 1977), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

הוא הפך פעיל בעיקר בשנים שאחרי
מילחמת ששת־הימים.
ארנון התקשה להאמין למישמע הסיפור,
ובורקאן לקח אותו לביתו והראה לו
את כל המיסימכים הקשורים בפר-שה.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

על סמך הוות-דעת
שבהם
זו נאם ח״כ משה דיין את נאומיו,
הבטיח כי לא תהיה מילחמה במשך עשר השנים
הקרובות.
למחרת מילחמת ששת־הימים לא היה אף ערביסט
אהד •שתמך בהצעתי להעניק מייד מימשל עצמי לתושבי
הגדה ורצזעת־עזה, ולהציע לעם הפלסטיני הצעת־שלום
דרמתית.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

.״
זהו הדיורח האחרון שהגיע מרחוב דיזנ״
גוף באמצעות הויוה, ירחון־הנשן ס האמריקאי,
שאחרי הפסקה ארוכה שבר את
הטאבו שהוטל בעתוני־הנשיס בעולם על
הנושא הנצחי: היאשה הישראלית.
אחרי מילחמת ששת־הימים זאת היתה
הסחורה הכי מבוקשת בשוק.
גליון 2023 (9 ביוני 1976), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

מאזניים מיועד לפירסום יצירותיהם
של כל אלה, ששום במה רצינית אינה מוצאת את יצירו תיהם
כראויות לפירסום, ולכן איכותו של ירחון־הסופרים
היא ברובה אוסף -של גבבה גראפומנית.
אחרי מילחמת ששת־הימים שימשה אגודת־הסופרים
ככן־שיגור למליצות לאומניות, שסבלו ממוסר צבוע ו-
חד־צדדי, ואשר התרכזו בהבעת הלכי־רוח ימניים, שהחלו
שוררים במדינה.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

החל מהנובלה מול היערות,
העוסקת ברגישות הרתיעה הצלבנית של בן־הארץ לאד-
מותיר, דרך מחזהו לילה במאי, שבו מוצגת מילחמת ששת־הימים
כפיתרון לבעיות פרטיות של גיבוריו, המייצגים
טיפוסים מאפיינים, ועד בתחילת קיץ ,70 שבו מסוסו*
על עקידת בני דור ילידי־הארץ, מבעד לעיניו של מורה
זקן ואב.
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

מאז הוא הספיק להתגרש,
ואחרי מילחמת ששת־הימים שם פעמיו
להולנד. וכאן קרה, כמו שאומרים, משנה
מקום משנה מזל.
גליון 2044 (3 בנובמבר 1976), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

מונטנו זה פירמה,
ואפילו פירמה גיזעית.
אחרי מילחמת ששת־הימים, כ-שאפילו
הפלייבוי עוד לא הגיע לקיוסקים, וד,צ־גות־ד,חשפנות
במועדוני-הלילה ביפו היו
עדיין צנועות, סטייל פרובינציה, קם לו
יום אחד רקדן־פלאמנקו ממוצא ספרדי
טהור, והביא ארצה להקת־באלט רומנית.
גליון 2046 (17 בנובמבר 1976), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

מה שלא ניתן להיאמר על אשר
ידלין בשמו המפורש, ייאמר על ״המנכ״ל המסויים״ ,״העסקן הבכיר״ ,עלומי־השם.
כבר היו דברים מעולם. במילחמת ששת־הימים מלאה הארץ לפתע שמועות זדוניות,
כאילו נעצר השר המנוח ישראל ברזילי בעוון ריגול.
גליון 2068 (20 באפריל 1977), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

שימעון פרס ב כנ ס ת: ב תוך מידבר״ שממה
מילחמת ששת־הימים נשא שורה ארוכה
של נאומים צורמניים, בעלי סיגנון ניצי.
גליון 2063 (16 במרץ 1977), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

-
בטוחני שרבים מאזרחי ישראל״ מתנועת העבודה
ומחוצה לה, שקיבלו בברכה את בחירת רביו לראשות
העבודה, היו שמחים אילו עלה בידיו להרכיב, אחרי
הבחירות, ממשלה שתהיה פונקציונלית, יעילה ואחראית,
בדומה למטכ״ל המצויין שפעל בראשותו בצה״ל
ערב מילחמת ששת־הימים.
ההצעה שלהלן היא בנדר שעשוע ,״חלום״ ,או אם
תרצו ,״קולאז׳״ דימיוני ומציאותי כאחד של צרכים,
יעדים, הצעות ומישאלות, ואישים המסוגלים אולי
לממשם ולהעניק להם — כל אחד בתחומו — את
ההשראה והתנופה הנחוצים להם•
זוהי הצעה ״בלתי־אפשרית״ (עקב סיבות ארציות
מאד, הקשורות למיבנה הפוליטיקה הישראלית על
אילוציה האישיים והאידיאולוגיים) ,לממשלה אפשרית
שתהיה מקובלת על העם ואולי גם על הכנסת.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

פיתחנו אותו בעמודים אלה במשך עשר שנים.
השמעתי אותו בכנסת למחרת מילחמת ששת־הימים:
עד שבסוף (״אולי אחדי שמונה שנים״)
תחזור ייטראל לגבולותיה.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

ראשון הצועדים, אשר פילס את הדרכים לבאים
אחריו, היה משה שמיר, שניפץ עוד בשנות ד,־50׳ את
,לוחות־הבריוד והחל להתביית בשמורות־הטבע של הפא-
שיזם היהודי, בימים שקדמו לרנסנס שלאחר מילחמת
ששת־הימים.
אלא שמשה שמיר, וכל הנוהים בעיקבותיו חסרים, ולו
גם קורטוב, מכישרונו ויכולת־תיאורו של פרדינאנד סלין,
והם מתארים את שינוי השקפות־עולמם ותהליך הקצנתם
ימינה, בעליבות ובדלילות.
גליון 2112 (22 בפברואר 1978), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

.
*** שנתיים מאוחר יותר חודשו היחסים,
נותקו מחדש אחרי מילחמת ששת־הימים
והם מנותקים עד היום.
בין העצירים, העיתונאי ברוך נאדל.
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

בשני המיקרים נסוגה לא רק מן השטחים שכבשה
במילחמת יום־הכיפורים, אלא גם מן ״הקו הסגול״ ,שבו
׳החזיקה מאז מילחמת ששת־הימים.
שתי הנסיגות נגדו לחלוטין את שאיפות
ממשלת גולדה-דיין, שביצעה אותן.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

.״
שטח־הפקר זה, שבקצותיו שני שערים
עגומים, הפריד עד מילחמת ששת־הימים
בין שני חלקי העיר, בין שני חלקי הארץ.
גליון 1853 (7 במרץ 1973), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הפרשה מבוססת על מעשה שקרה במערכת סיני, התגלגלה
בלבטים סיפרותיים רבים אל מעבר למלחמת ששת הימים,
מיטלטל בין המציאות ההיסטורית ללבטי גיבוריו.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

כשענה
להם בעברית כי הוא אזרח ישראלי, הפנו
אליו את גבם.
היכרות גיקאמפום. אחרי מילחמת-
ששת־הימים הצטרף למצפן, הפך אחד
האידיאולוגים של הקבוצה הקטנטנה ודוברה
באירופה.
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF

״זה לא רק המישפחה שלי,״ נזכרת
ורד ,״כימעט כל השכונה עזבה. בשנים
שאחרי מילחמת ששת־הימים עזבו כימעט
כל התושבים הוותיקים את בית־שאן,
ועברו להתגורר במקומות אחרים בארץ.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

יחיא חמודה ירש את אחמד שוקיי־רי,
כמנהיג אש״ף אחרי מילחמת ששת
הימים.
מ די ניו ח
ישמעאל: שלב א׳
בות מרובה: הצעד הראשון כבר נעשה.
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

והנה, למרות הכיבוש, ההתנחלות היהודית
על אדמותיך והאפליה המחפירה, הבנת כי חייב אתה
מאז מילחמת ששת הימים נמצאים אנו במילחמה
להתפשר — הארץ בגבולות 67׳ לא תשיב לשליטתך
לעולם.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF

״המיתוס של סיזיפוס״ .אגדה זו,
הלקוחה בשינויים קלים מתוך המיתוס
היווני, מהווה את הכותרת לקובץ המא
ובש ים
במאמר הכיבוש המופיע במדור האדם האבסורדי בסיפרו של אלכד קאמי
המיתוס של סיזיפוס (ראה: תירגום) מציג קאמי מהשקפותיו, שהן בעלות ערך רב
לחלק מן ההיבטים המוסריים של הישראלי מאז מילחמת ששת־הימים. כותב קאמי:
ן הכובשים יודעים, כי בפעולה כשלעצמה אין תועלת.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 41
טקסט · תמונה · PDF

הצעירה שעוררה עליה את חמת הוותי קים,
היא פנים חדשות־יחסית בטלוויזיה.
חן בת ד,־ 34 היא אלמנת מילחמת ששת־הימים,
ומי שהיתה עד לפני ארבע שנים
יועצת בבית־הספר לתלמידי חוץ־לארץ
של האוניברסיטה העברית בירושלים.
גליון 2170 (5 באפריל 1979), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

סי בת
ההסגרה, לדברי תמיר: הבריטים לא
רצו שברנד יחזור לגרמניה עם תשובה
* תחנת־השידור של ממלכת ירדן עד
למילחמת ששת הימים.
להצעתו של איש הגסטאפו אדולף אכ־מן
* ,לשחרר מיליון יהודים תמורת עש רת
אלפים משאיות.
גליון 2154 (13 בדצמבר 1978), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

אלה הם רובין
צ׳דוויק (דייוויד האמונד) ו־ריצ׳ארד
איסטון (בראיין הא־מונד)
.הצוות כולו לומד עברית
מפיו של קולין בייקר
(פול מרוני) .בייקר התפעל
ממילחמת־ששת־הימים והגיע
לארץ כמתנדב, עבד חודשים
אחדים במיטבה של קיבוץ הנושרים
וגמר להתפעל, אבל
זוכר עדיין כמה מילים בעברית.