חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 2,051 עד 2,075)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 4
מה גם שאנחנו מזהירים ומתריעים עתה מפני הישנותה של פרשה זו, בממדים חמורים עוד יותר, בשאר השטחים שכבש נו במילחמת ששת־הימים. נדמה לי שכיום מוטל על שבועון זה תפקיד חשוב שיבעתיים, כי הסכנה גדולה פי כמה וכמה.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 49
ניתן לומר שצה״ל, שהוא במזל תאומים, משיג את הצלחותיו דווקא בחודש זה, שבו השמש נמצאת במזל תאומים. מילחמת ששת הימים והפצצת הכור ה אטומי בעיראק תיו גם הם בתקופה כזו.
גליון 2322 (3 במרץ 1982), עמוד 76
אחר־כך הצגתי בפה־דה־בואה — תיאטרון מאוד חשוב, ואחר־כך פרצה מילחמת ששת־הימים. • כמשך כד אותו זמן היתד!
גליון 2322 (3 במרץ 1982), עמוד 78
דובר מישרד־הפנים יצחק אגסי מגדיר הור אות אלה כך: ״מאז מילחמת ששת הימים היה תיחום קבוע בין מישטרת־ישראל ובין צה״ל.
גליון 2411 (16 בנובמבר 1983), עמוד 45
נפטר בתל־אביב, בגיל ,84 ייטראל זמורה, סופר ומו״ל, שנודע במיוחד בהוצאת איש־מחתרת שייב מגימנסיה עד בית־חולים צעיר שאיבטח את קווי המים של ישובי הנגב ועלה, לאחר מכן, בסולם התפקידים, דרך פיקוד על גייסות השיריון וסגנות הרמטכ״ל במילחמת ששת־הימים, שאחריה הניח את היסוד לשיטת המעוזים בקו תעלת־סואץ, שנכנסה להיסטוריה כקו בר־לב.
גליון 2392 (6 ביולי 1983), עמוד 7
אך כאשר תקפה ישראל ב־ 1956 את מצרים של גמאל עבד־אל־נאצר, שהיה אז הגיבור של העולם הערבי, לא חשה סוריה לעזרתו. היא עמדה מן הצד גם במילחמת ששת־הימים, למרות שפרצה בגללה, ולא נקפה אצבע כאשר הוכו צבאות מצריים וירדן.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 29
אותו דני עצמו, האומר את מילות־הסלידה הללו (כשברקע מוק־רנות תמונות מווייט־נאם) ,הוא אשר הלחין את המנגינה לאחד משירי־המלחמה העזים ביותר שנכתבו במלחמת־ששת־הימים — את המנגינה לשיר ״תל־פאחר״ (תמליל של דרורה חבקין) שכך אומרות מיליו: דני ליטגי ״כי בשבע השעות של אותו יום ו׳ /לא ישכח מפקד את תריסר לוחמיו / ,שחירפו את נפשם על כיבוש המוצב/.לא ישכח אף חייל את רעיו־מפקדיו / ,כי היום הוא חייב /לנופלים את חייו.״ וחוץ מזה, הוא הלחין גם את ערב־קיץ־ חם, שאת מילותיו חיבר הצנחן מאיר אריאל, ובכלל — עוד ידו נטויה.
גליון 2379 (6 באפריל 1983), עמוד 7
הנשימה הופכת חירחורית, ״גאז עעבים״ .אחרי מילחמת ששת הימים בגלל כמויות הרוק והליחה הגדולות המצטברות התפרסמה העובדה שבסיני נתפסו כמויות גדו בגרון.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 69
יו שי שי 13.5 • סרט קולנוע: ליידי לי ( — 10.15 שידור בצבע, מדבר אנגלית) .לואיז היא מילר: גופו של עניין יום חמישי שעה 9.30 שנותרו בחיים לאחר שכפרס נחרב במהלך המאבק על ירושלים במילחמת ,1948 ושבו אל המקום אחרי מילחמת ששת־הימים. סרט זה הוא עוד נסיון לטשטש את קיומו של קיבוץ רבדים של השומר- הצעיר בגוש־עציון לפני . 1948 בובסת צנועה החיה בבית־זונות אלגנטי של תחילת המאה.
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 48
הוא מצליח לשגל את אמה של שולה, אחרי התאבדות הבת, להעביר סידרה מכובדת של מרצות מהאוניברסיטה העברית על פינו המושחז בעברית של בית־מרקחת, תוך שהוא מקדם את עצמו בקאריירה אקדמית מרהיבה בסוציולוגיה (״אני דווקא אוהב נשים מלאות ואמהיות הכישלון של לוז כמחבר, מגיע לשיאים מחרידים ברדידות שבה הוא מעביר את גיבורו, דן נחומי, דרך אירועים כמילחמת ששת־הימים, אירועים שגם ההדיוט שבקוראים או בתלמידי הפרופסור לוז, יחשוף את אי־אמינותם.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 9
מילחמת יום־הכיפורים חיסלה את יוקרתה של גולדה מאיר, כשם שמילחמת־הלבנון חיסלה את יוקרתו של מנחם בגין. כוכבו של משה דיין דרך במילחמת ששת־הימים, ושקע במילחמת יום־ הכיפורים.
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 63
יליד רחובות, בן ,43 עוטר בתום מילחמת ששת־הימים בעיטור־המופת על התנהגותו כמפקד פלוגה בקרבות סיני.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 3
אבל אני, שהייתי באותן שנים קוראה צעירה מאוד של העולם הזה (אותו התחלתי לקרוא אחרי מילחמת ששת־הימים, בהיותי בת )15 (המשך בעמוד )4 עשיתי משהו בנידון.
גליון 2570 (3 בדצמבר 1986), עמוד 35
הבן הבכור, שמואל, עזב את הארץ אחרי מילחמת ששת־הימים לטיול קצר, ונשאר עד היום בניו־יורק.
גליון 2532 (12 במרץ 1986), עמוד 4
מסתבר שכאן נקברו כמה חללי צה״ל של מילחמת ששת־הימים ויום־הכיפודים. השמות נמחקו מן השיש.
גליון 2562 (8 באוקטובר 1986), עמוד 12
השם הטוב של צה״ל בעולם הוכפש על־ידי פרשות שונות, שבהן התגלו גיבורים־לשעבר של צה״ל בדמות השפלה של סוחרי־נשק חסרי־מצפון וספקי ״שרותים״ למישטרי־עריצות. אחד מגיבורי מילחמת־ששת־הימים, תת־אלוף (מיל׳) אברהם ברעם, נתפס על״ידי האמריקאים בפרשה עכורה, שבמרכזה עמדה עיסקה ענקית (מפוברקת) של אספקת נשק לצבאות האיית־אללה חומייני.
גליון 2513 (30 באוקטובר 1985), עמוד 30
התוכנית הציגה מודל של צעירים מהפכנים שצצו בעיקבות מילחמת ששת־הימים, ושלא היו מוכנים ללכת למילחמת־יש־ברירה, הם רצו לנצל כל סיכוי לשלום, כולל נסיעת נחום גולרמן לקאהיר -י שלא יצאה אל הפועל בגלל התנגדות גולדה — ומולם המימצאים המראיגים של המישאלים כיום, המעידים על תזוזה חמורה ימינה של התיכוניים.
גליון 2554 (13 באוגוסט 1986), עמוד 9
שחצנות איננה תחליף למדיניות, וחיוני לרדת מהאשליות המשיחיות שצמחו ממילחמת ששת־הימים ולהכיר בעובדות גיאו־פוליטיות ומאזני־עוצמה שלא השתנו באופן יסודי עקב קרבות מוצלחים בשנת .1967 ״אץ זה חוק למניעת טרנר, אלא חוק לטיפוח הלשנות ולהחרפת איבה!
גליון 2543 (28 במאי 1986), עמוד 34
בנובמבר 1953 תרם מנהיג העדה בחיפה 200 לירות להקמת המכון לפיסיקה ברחובות. ביוני ,1967 ערב מילחמת ששת־הימים, תרמו הבהאים לממשלת־ישר־אל 5000 לירות, בצירוף מיכתב המספר כי הם מתפללים לשלום בר־קיימא.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 15
מעניין שהיציאה מלבנון ומה שקדם לה והמסקנות של ועדת־החקירה, למעשה אישרו בדיעבד את העמדות שלי לגבי המילחמה. איתן(משמאל) כסגן במילחמת ששת הימים ״כשחתמתי׳על עצומת ״יש גבול״ ,זו היתה זעקת־מחאה!
גליון 1586 (24 בינואר 1968), עמוד 9
יותר מכל הבהירה פרשה זו עובדה עגומה: שאחרי הניצחון האגדתי במלחמת ששת־הימים, ממשלת ישראל היא עכשיו פחות עצמאית מאשר קודם.
גליון 1591 (28 בפברואר 1968), עמוד 7
אפילו לא לפני שנה, כאשר פעולת סמוע הנחיתה מהלומת־מוזת על שארית יוקרתו של המלך, וכאשר התנדנד, במשך כמה ימים, כיסאו — כפי שלא התנדנד מעולם. ך* ל.זה השתנה במלחמת ששת־הימים. ^ המלך, שאיבד את עצמאותו בעיקבות סמוע, נאלץ לרקוד לפי החליל המצר* .הוא פתח במלחמה, וצה״ל כבש את הגדה.
גליון 2575 (6 בינואר 1987), עמוד 10
תומכיו סבורים כי עבת הצבאי, כאלוף פיקוד המרכז במילחמת ששת-הימים, ע שוי לעזור לו. סיכוייו אינם טובים, כי במיפלגת העבודה מעדיפים את משה לד, הרמטכ״ל.
גליון 2585 (18 במרץ 1987), עמוד 39
ב־ 1968 הקימה מיפלגת העבודה, או ליתר דיוק הגרעין הקשה של מנגנון מפא״י, בהשראתה של גולדה מאיר, את התאחדות עולי ברית־המועצות. אחרי מילחמת־ששת־הימים, כשהת־ עסקן ם יינבלום פריצה תי אלייך, הלכתי איתך/וכעת את כפצע כואב /א ס חו ט את ליבי מה־כאב/שנותר משיחתנו/על הפצע מלח שזרת/בשבילי אין בכך בושה/ ידעתי שאת חלשה/שהינך כלי מיש- חק בידי גברים /ידעתי ששיקרת ב מילות א הבה/אני משמש לך כמת־אבן/הרגעים בהם הייתי מאושר/ אחשבם כאות לתודתך.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 29
לפחות ב שלו ש ממילחמות־ישראל — מילחמת־העצמאות, מילחמת־ששת־הימים ומילחמת יום־הכיפורים — השתתפו גייסות עיראקיים ל צד אויבי ישראל.
