גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF

שם התגורר קרוב לשנה בין
הלאפים, והחליף אורח־חיים עתיק ומיוחד
זה כהרף־עין בעבודה כקרופייה בבית־הימורים
לונדוני, תוך הרפתקות שהעידו
על אי־שקט רב.
מילחמת ששת־הימים החזירה אותו אר צה,
והוא המשיך בכישלונו למצוא לעצמו
מקום בחברה ישראלית ׳מהוגנת׳ ,המשיך
להידרדר מדחי אל דחי ושימש את אנשי
זזעולם־התחתון כמוביל של סמים, עד
* ״אני כושי״ ,מאת שמעון רימון, ה־מלבה״ד:
אביעזר גולן, הוצאת ״עידנים״,
מהדורת ״ידיעות אחרונות״ 262 ,עמודים
(כריכה קשה).
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

על כל פנים, מהלכי גיבוש ההשקפות
שהביאו ליוזמת־ השלום של סאדאת, בהתאם
למידע האגור בקובץ זה, נעוצים ב תוצאות
של הבחינה התרבותית־חברתית
אחרי מילחמת ששת־הימים במצריים. בתקופת
שלוש השנים הראשונות שלאחר
מילחמה זו, ביטאו האינטלקטואלים במצריים
את זעזוע התבוסה וחשפו, במידה
ניכרת של הלקאה-עצמית, את חולשותיה
ובעיותיה הבלתי-פתורות של חברתם.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

המהלכים והמהפכים החדים העוברים על
החברה הישראלית מאז מילחמת ששת־הימים,
הביאו בהדרגה — עם מות דור-
המידבר — ליצירת תחושות של שייכות
מוחלטת לנוף הארצישראלי, תוך השמטת
גלריית השאלות של הדור הקודם בנוסח :
מהי זכות הקיום שלנו בארץ?
גליון 2124 (17 במאי 1978), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

כמה שרים יצאו באחרונה המומים מפגישותיהם
הפרטיות עם בגין וטענו כי ״קרה לו משהו״ .לדברי
אחרים הוא מזכיר בהתנהגותו את לוי אשכול
בתקופת ההמתנה שקדמה למילחמת ששת־הימים.
יש הטוענים כי השינוי הקיצוני בהתנהגותו של
בגין ובכושרו לתפקד החל מייד אחרי ביקורו
בארצות־הברית, בחודש אפריל השנה, והשיחות
הקשות שהיו לו אז עם הנשיא ג׳ימי קארטר.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

הוועידה קיבלה גם את תוכנית פאהד,
שההחלטה עליה נדחתה במושב הקודם של הפיסגה לפני
המילחמה.
.החלטה זו, שהפכה עתה תוכנית־השלום
שד העולם הערכי כולו, ושל אש״ף כפרט,
מדברת על נסיגת ישראל מהשטחים שככשה
כ־ ,191(/ועד פירוק ההתנחלויות כשטחים
אלה — כלומר, היא מכירה כגכולות ישראל
שמלפני מילחמת ששת־הימים.
ובעיקר: היא קבעה כי ״מועצת־הביטחון תערוב לשלום
בין כל המדינות באיזור״ י -כלומר, לשלומן של ישראל
והמדינה הפלסטינית העצמאית, שתקום בגדה המערבית,
ברצועת־עזה ובירושלים המיזרחית.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

.״
הלוויה
עם לילה
מו של בית־הספר אינו אל־עאוודה
*/ומפירושו בערבית: השיבה — כפי
שפורסם בכמה עיתונים. הוא נקרא כך
בעבר, לפני מילחמת ששת הימים. בשל
משמעות השם, המביע מאווייהם ושאיפתם
של הפליטים לשוב לאדמותיהם, הוא שונה
על־ידי המימשל הצבאי, אחרי הכיבוש
ב* ,1967 לאל־חסנוז, על שם אשה אגדית
מהתקופה הטרום איסלאמית.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

ואז, כברק משמיים כחולים, פרץ המשבר שהוביל
למילחמת ששת־הימים. כימעט בן־לילה, מבלי שאיש
לוי אשכול נקט במדיניות של דחיית ההכרעה (״או
שהפריץ ימות, או שהסוס ימות, או שהיהודי ימות
מתוך תיקווה שלפחות חלק מן הכיבושים יישארו בסוף
בידי ישראל.
גליון 2284 (10 ביוני 1981), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

אך
כאשר נקראה רפ״י אל השילטון, ערב
מילחמת ששת־הימים, היה זה משה דיין
שקטף לבדו את כל.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אותו המצע, בניסוח זה או אחר, הוצג
על־ידי רשימות קודמות שהשתתפו
בבחירות ושפעלו בכנסת — כגון
תנועת העולם הזה — כוח חדש, מוקד,
של״י, רק״ח ותנועת האזרחיים הערביים
של נורי אל־עוקבי, שהשתתפה
בבחירות האחרונות. אבנרי הזכיר כי
עוד במהלך מילחמת ששת־הימים תבע
פומבית מלוי אשכול להציע לפלסטינים
להקים מדינה משלהם לצד ישראל,
וכי בנאומו האחרון בכנסת הציג
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

.״
עיתונאים הישוו את הופעת
נבון לנאום המפורסם של לוי
אשכול ב.קול ישראל״ ,ערב
מילחמת ששת־הימים. יש
המאבד עולמו ביום אחד. ייתכן
מאוד שזה קרה השבוע ליצחק
נבון.
גליון 2414 (5 בדצמבר 1983), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

:התפרצויות של שימחה נוסח חדוות
זום־מילחמת־ששת־הימים, שיחרור הטופי
אנטבה, ניצחונות מכבי תל־אביב.
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

תלמידיו של הרב קוק פעלו ברמות שונות ש7
המפד״ל, וכבר בשלבים הראשונים שלאחר
מילחמת־ששת־ הימים הם הגיעו לעימות חזיתי
עם המימסד המיפלגתי.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

רבין הסכים
בלית־ברירה .״ערב מילחמת
ששת־הימים היו לי קירקורים
בבטן בגלל זה, ושמחתי
שהמילחמה נגמרה כפי שהיא
נגמרה״.
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 53
טקסט · תמונה · PDF

ח הותוונלושח
י• לבימאי חיים שריר על סירטו
אוי לי שזכיתי רכך, שבו הביא בערב
יום־הזיכרון את סיפור הנופלים בגיבעת־התחמושת,
ירושלים, במילחמת ששת הימים.
בסרט זה, בניגוד לסרטי זיכרון
ומילחמה אחרים מהשנים האחרונות, ה גדושים
בתישפוכת לאומנית וסיטמות
חלולות, הצליח הכימאי לשמור על המי-
מד האנושי ועל דמות האדם כנשק בה״א-
הידיעה של ישראל.
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

וכך הפך הנציג
המובהק ביותר של עונת האלבומים, ועל כן־
מן הסתם קיבל גם את פרס ישראל.
חפר פירסם אחרי מילחמת*ששת־הימים
את מיסדר הנופלים עמוס המיליסריזמים,
כמו הצנחנים בוכים, שנו כתב: הכותל הזה
ראה אותם עייפים וסחוטים /הכותל הזה
תגם1ל דור לוחמי פעולות־התגמול, שהחלו בפעולות
יחידת ,101 היה דור שני של לוחמים אחרי דור
תש׳׳ח.
גליון 2432 (11 באפריל 1984), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אך במשך
עשר שנות שילטון המערך אחרי מילחמת
ששת־הימים לא נמצא אף מדינאי ערבי אחד
שיסכים לנהל משא־ומתן עם ממשלת־המערך על
סמך תוכנית־אלון, וגם כיום דוחה המלך חוסיין
את תוכנית המערך בשתי ידיו, בקבעו כי אש״ף
בימי המערך הפכה ההסתדרות שיפחה של
הממשלה.
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

כמוהו נכשל גם מאיר כהנא
בבחינות לקבלת רישיון לעריכת־דין,
וכרב נפלט מכל קהילה שבה החל
לעבוד.
מילחמת־ששת־הימים העניקה ל־כהנא
הזדמנות פז: הוא ניצל את הגל
הלאומני ליסוד הליגה להגנה יהודית.
גליון 2449 (8 באוגוסט 1984), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

גביש, שהיה אלוף פיקוד־הדרום
בימי מילחמת ששת־הימים, זוכה
להערכה רבה בלישכתו של קיסר.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

אשכול נ אלץ למסור את תיק־הביטחון לדיין, שקנה ב ד רן זו
בזיל־הזול את התהילה העצומה של ״מנצח מילחמת ששת־הימים״
.דיין הפך לגיבור לאומי ובינלאומי, נער־השעשועים של
התיקשורת העולמית.
גליון 2471 (9 בינואר 1985), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

החיים שר האלוף
נחוג יום־הולדתו ה־ 60 של עוזי נרקיס,
מנכ״ל הקרנות המיוחדות של הסוכנות היהודית
ולשעבר מנכ״ל מחלקת העלייה של הסוכנות,
שהתפרסם יותר כאלוף פיקוד המרכז במלחמת
ששת־הימים, עת נכבשו הגדה המערבית וירושלים.
גליון 2475 (6 בפברואר 1985), עמוד 29
טקסט · תמונה · PDF

כשהיה בכיתה י״א בבית־ספר תיכון
ריאלי, פרצה מילחמת־ששת־הימים
ועוררה בו מחשבות ראשונות לגבי
זהותו.
גליון 2481 (20 במרץ 1985), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

גדעדן
של •שוטים״ ,ששררה במדינה בין מילחמת ששת־הימים
ויום־הכיפורים? האם עזרו העיתונאים
להרדים את הציבור ולטפח שיגעוו־גדלות
לאומי׳ האם העלימו העיתונאים את האמת מעיני
הציבור, וגם מעיני עצמם?
גליון 2344 (4 באוגוסט 1982), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

מדוע לא ניסית להעמיד את השקרן
במקומו ולספר לו, כי פעולות
הטרור החלו לא כתגובה ״לכיבוש
הישראלי״ בששת הימים.
מילחמת ששת הימים פרצה, לפחות
בעקיפין, בשל אותן פעולות
טרור.
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

* שנכבש היה ריק בעיקרו, והוחזר במהרה. לא כן
במילחמת ששת־הימים.
כאשר הסתיימה הלחימה, היינו מרותקים לפרשת
גירושם של בני ארבעה כפרים באיזור לטרון, ולפרשת
העיר קלקיליה, שמשה דיין גירש את כל אוכלוסייתה
והחל בהריסתה.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 55
טקסט · תמונה · PDF

מגד, החסר
רגישות כלשהי לתהליך השחיקה המוסרי העובר על החברה הישראלית מאז מילחמת
ששת־הימים, תהליך שהוא אחראי לו במידת־מה בשל התעלמותו מנושאי-אמת של
החברה הישראלית והעדפתו ליצור ספרות־מטעם ברמותיה השונות.