גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

עיצאם אד־סרטאווי, פליט פלסטיני שגדל ב עיראק
ושהפך מנתוד׳לב מצליח בארצות־הברית, חזר
למרחב אחרי מילחמת ששת־הימים, הקים אירגון־פידאיון
משלו, ביצע פיגועים (שבאחד מהם נפצעה השחקנית חנה
מרון ברגלה) והתאחד לאחר מכן עם אירגון פת״ח של
יאפו* ערפאת.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 65
טקסט · תמונה · PDF

טלי היא בתו של צכיקה פז ז״ל,
קצין שנפל במילחמת ששת־הימים. החבר
שלה מתייחם ליחסים ביניהם בהחלט ברצינות.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 83
טקסט · תמונה · PDF

מי שלא זוכר שיקרא על מישפט קסטנר
ואת כתביו של בן־הכט.״
במילחמת ששת־הימים ירדה ירושלים
למיקלטים. שכונת מאה־שערים שוכנת על
הגבול הישן שחצה את העיר, לא הרחק
משער מנדלבאום המפורסם.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

על ממשלת־ישראל להצהיר מייד על נכונותה לשלום צודק שיסודותיו
— הכרה הדדית בין ישראל ומדינות־ערב,
— הכרה ישראלית בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולמדינה
משלו בגדה המערבית, לרבות מיזרח־ירושלים, וברצועת־עזה, לצד
מרינת־ישראל ותוך שלום עימה,
— פינוי כל השטחים שנכבשו במילחמת ששת־הימים במיסגרת של
שלום כולל עם כל מדינות־ערב ואש״ף, ההנהגה המוכרת והעצמאית של
העם הפלסטיני.
גליון 2441 (13 ביוני 1984), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

משהו קדוש.
כמה שנים אחר כך פרצה מילחמת ששת־הימים
והכותל נכבש, או שוחרר, או איך
שקוראים לזה.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כך י
את ביזבוז זמנן של הבנות, המשמשות כקישוט במישרדי
למשל, בימי־החרדה ערב מילחמת ששת־הימים, הוזכר
צה״ל והמנוצלות לעבודות־עזר בלתי־נחוצות.
גליון 2443 (27 ביוני 1984), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

נטיות
צריך להבין: ששת־הימים היתה קו־פרשת־המים
לא רק למדינת־ישראל, אלא גם להרבה
אנשים. ערב פרוץ מילחמת ששת־הימים, היינו
כולנו אנשים אחרים ממה שהיינו כשהסתיימה
המילחמה.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 65
טקסט · תמונה · PDF

עם הסוג האחרון נמנה תצלום
שקישט הרבה אלבומי״ניצחון אחרי
מילחמת־ששת הימים, התצלום שבו
נראה משה דיין נכנס בשער־האריות.
גליון 2462 (7 בנובמבר 1984), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

אי־אפשר לדעת מה יקרה אם אפגוש
עם האשה והילדים
את אשתו כשנפצע במילחמת ששת־הימים, ניהל איתה רומן, במקביל
אותה.
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

שי״ח היה משב־רוח מרענן בשמאל
הישראלי באותה תקופה של אחרי
מילחמת ששת־הימים. התנועה התאי־
״ואגג, למיקדה של שפירא יש גם השלכות
פוליטיות לעתיד.
גליון 2480 (13 במרץ 1985), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

מזה 14 שנים אני אזרחית שווייצית וחיה
בציריך, אך את רוב השנים עברתי בנסיעות
בעולם — הודו, מכסיקו, יוון, אירופה המיזרחית.
אחרי מילחמת ששת־הימים הייתי בנסיעה בין
בוקארשט לסופיה.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

הוא בלתי-מוסרי, משום שהוא
כרוך בגזל גס, שהרי בשטח רמת הגולן, כידוע לך היטב אדוני,
גרו עד למילחמת ששת־הימים עשרות אלפי כפריים סורים מוס למים
(ועדים לכך עשרות הכפרים החרבים ברמה) .כפריים אלה
ברחו, אמנם, בחלקם בעת הקרבות, אבל רובם הועבר באוטובוסים
ישראליים אל מעבר לקווים.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

היא באמת היתד, חמודה
יותר מכל הילדים.״ שנים רבות אחר-כך,
ערב מילחמת ששת־הימים, סיפר דיין איך
הבריק ליעל, שהיחד, ביות, לחזור מייד
לארץ :״אני קשור מאוד ליעל, אוהב
ומעריך אותה.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 61
טקסט · תמונה · PDF

על צילום סצינה זו
חזר הבמאי בועז דוידזון 26
פעמים, משום שבקון לא יכ לה
לגהק• בפעם האחרונה,
אחרי שהיא כבר לא היתה
מסוגלת לשתות, לקח ורשב־סקי
את היוזמה לידיו וגיהק
תחתיה.
81 יצחק ליבני טוען שמשהו
קרה בציבור אחרי ה־מילחמה
:״אנו להוטים כל־כך
אחרי מילחמת הלבנון לקרוא
כל עיתון, לשמוע רדיו ולדבר
על תוצאות המילחמה,
מכיוון שהיא שינתה בבת-
אחת את תחושת־הזהות שלנו:
בדומה למה שקרה אחרי
מילחמת ששת־הימים, יום-
הכיפורים או המהפך בשנת
,1977 ולהבדיל כמו אחרי מח לה,
התאהבות או גירושין.
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

על כל פנים, הוא שוחרר מתפקידו במוסד זמן־מה לפני
מילחמת ששת־הימים, שלוש שנים אחרי שבן־גוריון סילק את
״איסר הקטן״ עצמו, בעיקבות פרשת מישלוח מעטפות־הנפץ
למדענים הגרמניים במצריים.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 44
טקסט · תמונה · PDF

בקרב זה לא עמדו ערכי התנועה במרכז העניין
החוויה הישראלית
מאז מילחמת ששת־הימים עוברת החברה
הישראלית שידוד־מעדכות.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

אגב, המסע הכפול של אנש״־גומולקה נגד
הסטודנטים ונגד הציונים היה לו על מה
להסתמך: בחצי השנה האחרונה, ובעיקבות
ניצחון צד,״ל במלחמת ששת־הימים, מופיעות
בעיתונים יותר ויותר ידיעות על
״פושעי־כלכלה״ בעלי שמות יהודיים ושמיים,
שנידונו לתקויפות־מאסר ארוכות.
גליון 2381 (20 באפריל 1983), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הוא היה נשוי
באושר, הוא אהב את כל הנאות החיים — מאוכל טוב ועד צעירות
יפות — ומן הצד כתב שירים.
ואז קרתה מילחמת ששת־הימים.
המילחמה שלפה את עיצאם אל־סרטאווי ביד־ברזל ממיסגרת חייו
המסודרת כארצדתייהכרית, כפי ששלפה יהודים אמריקאיים רכים,
שחשו לעזרת ישראל.
גליון 2375 (9 במרץ 1983), עמוד 52
טקסט · תמונה · PDF

כל שנותר לכותב שורות אלה לעשות,
הוא לצטט מתוך המקאמה של חפר מיוני
,1967 על מילחמת ששת הימים :״חזק,
מהר, ובאופן אלגאנטי :״אלגאנטי זה
חיל-האוויר * שמטוסיו הנקיים, המם-
ריקים והמצוחצחים +מסתירים בכנפיהם
רקיטות ותותחים +והם בדייקנות על
האוייב נחים * וחותכים בו כמו כסכין
מנתחים * שככוקר אחד של אייר,
טרם אור * הם יצאו את כוחות
האוייב לשבור * וכדרף אצילים, כלי
שום שיח ושיג +כל טייס כחר לו
מופולוב, או סוחוי או מיג * או סתם
איזה טנק או תותח כיי ר * וכל פגיעה
היא כול ולא פגיעה בעת־ +והם תקדים
כלט אווירי מזהיר * כשמי דמשק ורכת־עמון
וקהיר * ובאמצע המילחמה הקשה
תמלילן חפר
פיזמונאי להשכיר
+הס עוד אומרים, תוחל׳, ,סליחה׳ ו-
אכן, גם זה מוסר אלוהים, כמאמר המשורר,
וראוי התמלילן חיים חפר לעמוד
כבן־זוגד, של נעמי שפר, בטקס מיצעד
הפיזמונים המאוזן של פרס ישראל תשמ״ג.
גליון 2369 (26 בינואר 1983), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF

כאשר מונה דיין כשר־ביטחון ב־,1967
בתקופת החרדה שלפני מילחמת ששת
הימים, הוא הזעיק את צ׳רה כדי שישמש
כמנכ״ל מישרד־הביטחון, והוא שימש ב תפקיד
זה עד שדיין נאלץ להתפטר, אחרי
שפורסמו מסקנות ועדת־אגרנט.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

הוא טעה כשהסכים לקבל את מישרת שר״הביטחון לפני
מילחמת ששת הימים. עוד גימגום אחד של לוי אשכול —
ונשות וינדזור העליזות היו עושות ממנו ראש״ממשלה.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

מילבד החנינה האינדיבידואלית קיים
גם מושג של חניעה כללית. חנינה כזו
ניתנה אחרי מילחמת ששת הימים. מאז
נפוצו שלוש פעמים שמועות שתבוא חנינה
כללית נוספת ונטעו תיקוות בלב האסירים.
גליון 2400 (31 באוגוסט 1983), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

משה דיין נבחר אף הוא פעמיים — פעם כמצביא מילחמת־סיני
(תשי״ז) ,ופעם כמצביא מילחמת ששת־הימים (תשכ״ז) .כן היו
למעשה ב־ 32 השנים 28 אנשי־שנה.
גליון 2399 (24 באוגוסט 1983), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

מידצה _
שבוייסי
¥¥ל־ם י סיפור המעשה, שהופץ
בחיל־האוויר, הרג רן פקר במו
ידיו שבוי ירדני זמן קצר אחרי
מילחמת ששת הימים. פקר טען,
הגואל
בית־הלחסי
נתיב
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

כשם ששנת 1967 היתה שנת מפנה בתולדות
מדינת ישראל, בגלל מילחמת ששת־ הימים, הרי
ששנת 1973 או ליתר דיוק הבחירות המר
ניציפליות שנערכו ביום האחרון 90 אותה שנה,
הפכו לנקודת מיפנה בבת־ים.