חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1565 (30 באוגוסט 1967), עמוד 5
השבוע, שעה שבחרטום הלוהטת נעשו ההכנות האחרונות לפתיחת הפיסגה הרביעית, היה ברור כי נשיא מצרים אינו שליט השליטים. מלחמת ששת הימים הורידה אותו מכיסאו הרם. מקומו לא נתפס על־ידי מנהיג אחר, אם כי לא חסרים מתחרים.
גליון 1664 (23 ביולי 1969), עמוד 12
לפני מיספר חודשים עורר נקדימון סערה עת פירסם את הספר לקראת שעת האפס, בו תיאר את המאורעות גקדימון הפוליטיים בימים ש־לפני מלחמת־ששת־הימים. בינתיים הספיק להוציא ספר נוסף, אחרי, ובו תיאור דיוקניהם של חמישה מפקדים בכירים בצה״ל, אשר שלושה מהם, מוסר, קליין, אריק רגב וגד מנלה, נהרגו בתקריות אחרי המלחמה.
גליון 1705 (6 במאי 1970), עמוד 15
לא כדי להרוג או לרצוח, אלא כדי שאוכל לדעת שגם לי יד וחלק בהצלת קיומנו, שגם אני עושה משהו (המשך * מלחמת ששת־הימים ח״ל לדוג מ ה בעמוד )23
גליון 1712 (24 ביוני 1970), עמוד 12
מניצולי גטו ורשה, שלא שכח ולא נתן לשכוח את השואה הנאצית בקיימו הפגנות נגד מיסדר ד בו טינ ס קי, אינ ט רנ שיונ ל מאהאלךמקומות בזכירה, שדותואספקה , בר חבי ה אדץ־ ב־ ם 9ארצות, בחמשיבשות החיים טובים יותר עם אפיעודאבז שמחה הולצכרג השילומים ונגד מבקרים גרמנים בארץ, החל שמחה מתמסר מאז מלחמת־ששת־הימים ל־פצועי צה״ל, אותו מכנים רבים מהם אבא, זכה עבור התמסרותו לפרס בסך 500ל״י, והודיע כי הוא תורם את סכום הפרס וסכום מקביל לפעילות שיקום של נכי צה״ל.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 20
״אני זוכרת שערב אחד, יום אחרי מלחמת ששת הימים, יצא לנו לחיות יחד בג׳ים סיור.
גליון 1612 (24 ביולי 1968), עמוד 4
וולפנזון היה גם קודם לכן נטע־זר בין אנשי־רפ״י, שראו בו איש תלוש מן האינטרסים הממשיים שלהם. עד למלחמת־ששת־הימים שיווקו המייצרים לאיטלקים דגים גדולים מכארדויל שכחוף־סיני. … הסיבה: צבאה עסוק כ־אימונים וכהחזקת המוצבים כתעלה. כמו לפני מלחמת־ששת־הימים מתאמנים המצריס על אויב חי: מציירים מגן דויד על קסדות ״האוייב״ ועורכים עליו התקפה.
גליון 1560 (26 ביולי 1967), עמוד 19
הכלים של המלך הירדני אינם כשרים לפי דח ישראל • .בזרם השמות המוצעים למלחמת ששת־הימים והמגיעים לידיו של משה דיין בלטה השבוע הצעה מעניינת באמת. … ידע עמיעד לספר אירע בעיצומה של מלחמת ששת־הימים. כאשר יצאו מטוסים בהולים לחו״ל על־מנת להביא ארצה ציוד צבאי חסר, הם לא יצאו ריקים.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 14
חשיבותו אף גדלה ללא שיעור אחרי מלחמת ששת-הימים, כאשר לרשותו של מישרד זה הועברה גם השליטה בשטחים שנכבשו באותה מילחמה, וכמיליון וחצי אנשים בערך, החיים בשטחים הללו. … לוי אשכול, אשר ירש את בן־גוריון, דאג אף הוא לשמור ברשותו את מישרד-הביטחון, עד שנאלץ לוותר עליו לטובת משה דיין, ערב מילחמת־ששת־הימים. מאז הפך פיצול זה לעובדה — ולמקור מתמיד של מתחים בין ראשי ממשלות ושרי־הביטחון שלהם (רבץ ופרס, בגין ווייצמן).
גליון 1680 (12 בנובמבר 1969), עמוד 2
סטודנטים ערכיים ומתנגדי ישראל באים להופעותיו של האלוף שרון באופן קבוע על מנת להפריע לו כדבריו, ולא פעם פורצות על רקע זה מהומות בינם לבין קהל המאזינים. מלחמת ששת הימים של מס ההכנסה שילטונות מס ההכנסה החלו לאחרונה לטפל כתיקיהם של אלה שהתעשרו ועשו כסף כתוצאה ממלחמת ששת־הימים.
גליון 1722 (2 בספטמבר 1970), עמוד 8
(העולם הזה .)1721 מה שממשלת ישראל היתר, צריכה עכשיו, זה גבר בראשה, שהיה נותן לה את הפקודה המפורסמת של מלחמת ששת־הימים: נועי, נועי — ובקצב השריון. … מה החיפזון הזה׳ אנחנו הולכים להחזיר שטחים יקרים מפז, לעשות צעד בעל משמעות גורלית והיסטורית לא פחות ממלחמת ששת־הימים עצמה — ועלינו להיחפז? לשם דעתי היא: החיפזון — אסון!
גליון 1606 (12 ביוני 1968), עמוד 6
כשהוא נשען על קביים צורף בנדה לקבוצה של ארבעה פצועי מלחמת־ששת־הימים שנסעו להבראה באוסטריה, על־חשבון ממשלת אוסטריה. … רגלו השנייה, נקטעה מהברך ולמטה אחרי שנפצע במלחמת־ששת־הימים. אחד הארכות המדימ ף יה זה ביום הראשון למלחמה. … קרב־ההבקעה של מוצבי הצבא המצרי במקום ידוע כאחד הקרבות המרים והקשים ביותר במלחמת־ששת־הימים. הטנקים, שדהרו בראש הכוח הפורץ, שטפו את המוצבים המצריים שה שתעדו לאורך תשעה קילומטר.
גליון 1867 (13 ביוני 1973), עמוד 26
המאמר, העוסק בניתוח מוסר הלחימה של צד,״ל בתקופה שלאחר מלחמת ששת־הימים ולהשלכות הנובעות מכך לגבי אופיר, של ההברה הישראלית, לא נשאר רק בתחומם של בני הקיבוצים. … כשהוא מנתח קטעים מתוך ספרו של רב־סרן יגאל לב המלחמה אוהבת גברים צעירים, העוסק בסיגנון החיים של צד,״ל במשימותיו כצבא כיבוש, וכשהוא מסתמך על שורה ארוכה של מאורעות ותגובות שפורסמו בעתונים מאז מלחמת ששת־הימים, מגיע אל״מ פעיל למסקנות הבאות: ״הדוגמאות שהובאו לעיל מוכיחות בעליל, כי תהליך ההתלבטות המוסרית אכן מתרחש בנפשם של חיילי צבא הכיבוש הישראלי.
גליון 1683 (3 בדצמבר 1969), עמוד 22
י לא האיט את הקצב: עתה, מש־ —ייו -י *ייייייי 4י ^ ״יי יתד! זו מלחמת ששת־הימים שהזכירה ן | לראלף שמקומו בישראל. … מדיניותה של ממשלת ישראל, אחרי מלחמת ששת־הימים, היתד, מעין מלכודת מדינית שהמוצא היחיד ממנה הוא מלחמה חדשה, בלא שתקדם לה מחשבה או תכנית להסדר־שלום בעקבותיה נסיגה תמורת שלום היתד, נוסחה יפה לשבועות, ואולי לחודשים הראשונים שלאחר המל־ להלחם כשבת -כן!
גליון 2047 (26 בנובמבר 1976), עמוד 46
חיים גורי לא השתתף בקרב על ציפור-הנפש !• מאז מלחמת־ששת־הימים יש קו־גבול שחוצה את אנשי-הרוח בישראל. … אנחנו לא האנשים שקובעים מי ייצג את ישראל באיזה שטח שלא יהיה. • מעניין, שכל אותם אנשי־רוח בישראל שמאז מלחמת־ששת־הימים, אם לא לפני זה שדיברו בקול שונה לחלוטין מקולם של בני־דורו דשיכבתו של גורי, אינם חברים במימסד, ולא מיוצגים בו.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 26
אחותו, החותמת בשם הספרותי בינת אל־שאחיה, ידועה כמושכת בעט) ,הוא העיתונאי הראשון מישראל שהעביר, אחרי מלחמת ששת־הימים, את מקום מגוריו לגדה המערבית (השני הוא סופר הארץ עטאללה מנצור, שעבר לירושלים המיזרחית).
גליון 1652 (30 באפריל 1969), עמוד 25
לה הם רק שניים מתוך עשרות קט־עים שהופיעו בשבועיים האחרונים בעיתונות המצרית. מאז תום מלחמת־ששת־הימים, כימעט שלא פורסם דבר במצרים על הקורה בתעלה.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 19
![העולם הזה - גליון 1605 - 5 ביוני 1968 - עמוד 19 | כדי לשמור על חופש־המעבי־במיצרים אלה, פרצה מלחמת־ששת־הימים. 0 * 0 ]!1 0 ^ 0 1 1 0 1 0הוא שם שהודבק לרצועה זו של חוף מיצרי־טיראן, ג 1לכבוד הדגל המתנוסס ליד מוצב](https://assets.this-world.xyz/pages/1605/t-19.png)
כדי לשמור על חופש־המעבי־במיצרים אלה, פרצה מלחמת־ששת־הימים. 0 * 0 ]!1 0 ^ 0 1 1 0 1 0הוא שם שהודבק לרצועה זו של חוף מיצרי־טיראן, ג 1לכבוד הדגל המתנוסס ליד מוצב צה״ל.
גליון 1667 (13 באוגוסט 1969), עמוד 6
קטע שני מספר על האידיאה־פיקס של המצרים להפציץ את תל־אביב עוד לפני מלחמת ששת־הימים. הוזה אומר, לפני שיכלו לטעון שברצונם לשחרר שטחים מצריים שישראל כבשה מידיהם.
גליון 1685 (17 בדצמבר 1969), עמוד 24
.״ ברחבי תבל נחשב אמנם חיל־האוויר ה אחר מלחמת ששת־הימים. אולם על יעל רונן בת ד,־ 24 הילה זו לא עושה כל רושם.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 23
המצודה היא מסעדה השוכנת במרכז ה־אמנים בירושלים, בסמוך למגדל דויד. עד מלחמת ששת הימים, עמדה, כשאר המיבנים הסמוכים לה, שוממה, בהיותה בשטח ההפקר.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 28
סם ואנג הוא, למרות שמו הסיני, יליד פולין, שהיגר לפני 20 שנה לארצות־הברית, עלה לישראל אחרי מלחמת ששת־ הימים, השתקע בה יחד עם אשתו גלוריה וארבעת ילדיו.
גליון 1578 (29 בנובמבר 1967), עמוד 6
דוב שיאון, קצין הקישור של מטכ״ל י צד,״ל למשקיפי האו״ם, שארה לחברת אשתו ששהתה בבירה הבריטית לרגל פירסומו של ספר מלחמת ששת־הימים שלה — יומנה של חיילת. אושפז כשהוא סובל מקרע במניס־קום, מרדכי פיקר, כדורגלן נבחרת ישראל (והפועל חיפה) ,שנזקק כתוצאה מכך לניתוח, שעלה יפה, אך ימנע מפיקר להופיע על המיגרש בחודשיים הקרובים.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 33
כיצד יכול היה העולם הזה, ביום הרביעי של קרבות יוני, עוד בטרם הסתיימה מלחמת ששת הימים, לפרסם את התוכנית המפורטת? … הוועידה מביעה התנגדות חריפה לשיטת ה עונשים הקולקטיביים בשטחים המוחזקים, ההצבעה המכרעת נערכה על מילה אחת :״בתנאי״ .ברוב מכריע קיבלה הוועידה את עמדת ההנהלה, שקבעה כי ישראל תעודד את הקמת המדינה הפלסטינית ״בתנאי״ שזו תהיה קשורה מראש באמנה בטחונית, מדינית וכלכלית עם ישראל, בניגוד לדיעה שתמכה בהקמת מדינה פלסטינית בלי כל תנאי כזה, תוך נסיגה של כוחות צה״ל מתוך השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. כגון פיצוץ בתים, וכן לפעולות כגון הגליית אישים, גירוש תושבים, מעצרים מינהליים ושאר פעולות הסותרות נוהלים של מדינת- חוק.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 16
.״ העם שישה ימים ועוד ארבע שנים יחסים מרחביים דיבור מעבר לתהום בחמישי ביוני 1967 יצאו חיילי צ״״ל למלחמה שהיתר, מלחמת התגוננ ת. בין השטחים שנכבשו במלחמת ששת־הימים היתד, גם הברון, עיר האבות. … המתנחל יצחק שמעון תקף את החייל, שביקש להשתמש בטלפון כדי לשאול לשלום משפחתו, משום שראה בשימוש בטלפון חילול שבת.״ מי פה הפחדן בתום מלחמת ששת־הימים, עוד לפני שהספיק העולם לתפוס את משמעותו של נצחון צה״ל, הוא ניצב בהתפעלות מול נצ־חון הבזק המפתיע.
גליון 1654 (14 במאי 1969), עמוד 6
העיקר שלפי תוכנית ארבע המעצמות נקבל דברים שלא חלמנו עליהם לפני מלחמת ששת־הימים, כולל מעבר בתעלת־סואץ. זו ובהזדמנות הרשו לי לברך את תנועת העולם הזה — כוח חדש על שהיה לה האומץ לקום בגלוי ולקבל המחייבת החלטה את השלום הכפוי (העולם הזה ,)1653 ישר שרק יועיל לנו, תושבי מדינת־ישואל, בסופו של חשבון.
