חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 17
.״ יוסי חיוו, מלצר מתל-אביב :״הדבר הראשון שאעשה זה לנסוע לשחק קלפים בקאהיר. מייד אחרי מלחמת ששת-הימים יצאתי לשחק קלפים עם הערבים בגדה ובירושלים.
גליון 1775 (6 ביולי 1971), עמוד 14
הוא הטיף להן בגילוי כאשר היה ח״כ של רפ״י האופוזיציונית בכנסת הקו דמת, לפני מלחמת ששת־הימים. אולם השבוע פעל כשר, וביצע כמה עבירות ציבוריות בעת ובעונה אחת: • הוא עירב את צה״ל במאבק סוצ יאלי ופוליטי, ופגע קשה בדמותו של צה״ל בעיני המוני עובדים.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 6
הערבים עוט- דים על דעתם וה־יהודים גם כן. שלוש שנים אחרי מלחמת ששת־הימים ואין שינוי! אף על פי שישנו דבר אחד שיכול לעזור: היישות הפלסטינית.
גליון 1597 (10 באפריל 1968), עמוד 16
לא נפתרה בספר של אבנרי תעלומת אישיותו של לוץ עצמו: יתרה מזו, אבנרי שוכח בכלל להצביע על העובדה הבולטת העיקרית — שפרם ובן־גוריון צדקו. מלחמת ששת־הימים הוכיחה, כי הראל טעה לחלוטין בהערכת חשיבותם של המדענים הגרמניים.
גליון 1584 (10 בינואר 1968), עמוד 14
את ירושלים ואת השטחים ואנחנו גם מחפשים הש* חדש שאנחנו רוצים להקליט בעתיד הקרוב, שיר שנו השלום ומילותיו תהיינה בשתי השפות — גם ק ערבית. כאשר רצינו לבוא ארצה, ערב מלחמת־ששת־הימים שיר בעברית וערכית *ץ נחנו חושבים שהגיעה השעדרלשי׳ם \ £ק ץ לצביעות כלפינו ולראות את הדב־ריס כמו שהם.
גליון 1651 (22 באפריל 1969), עמוד 19
העיתונות העולמית הבליטה דווקא את ההתנגדות השנייה. דיעות כה אומד סאדטר ערב מלחמת ששת־הימים התייצב ז׳אן- פול סארטר באורח חד־משמעי לימין ישראל, הכריז שאין להשלים עם השמדתה. … השמאל במפ״ם יש לו מישקל, אבל הוא בכל זאת מיעוט במפ״ם.״ • על ערביי ישראל :״אל תשכח כי הערבים בישראל הם אזרחים ממדרגה שנייה.״ • על עבד־אל־נאצר :״תמצית מדיניותו היתר, תמיד להיות קיצוני במילים, אך לחתור למשא־ומתן, להכרעה בדרכים דיפלומטיות.״ מלחמת ששת־הימים : ״זאת היתר, מלכודת שלתוכה נפלו גם הערבים וגם הישראלים עמדת שני ה־אימפריאליזמים (האמריקאי והסובייטי) בפרשה זו היתד, פלילית.״ • על הציונות :״בשבילי, הציונות מתה.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 26
ך* ל חייו חלם טוביה מסורי להיות חייל קרבי. כאשר ^ פרצה מלחמת־ששת־הימים, נידמה היה לצבעי בן ה־29 ממושב גאולי־תימן שבעמק־חפר — כי הנה־הנה ניתנה לו סוף־סוף ההזדמנות להוכיח את עצמו כלוחם אמיץ: טוראי טוביה מסורי נקרא לשרות מילואים. … הוא עבד כסייד, בכפר ליד כפרד,רואה, כן ניהל חיים שקטים, כאיש־עבודה לכל דבר. ואז באה מלחמת־ששת־הימים. טוראי טוביה מסורי הולבש שוב במדים.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 20
משום כך, כאשר הסתבר לתושבי שכונת־מונטיפיורי שנפל בחלקם הכבוד לזכות בתשומת־ליבו של גיבור מלחמת־ששת־הימים, גרם להם הדבר להתרגשות רבה. … לא העז להמרות את פיו או לחשוד שהוא קצין מדומה. נראה שלאחר מלחמת־ששת־הימים — ובגלל הכבוד לו זוס צה״ל בעיקבוחיה — נוצרה אווירה דומה גם בשכבות מסויימוו בישראל.
גליון 1636 (8 בינואר 1969), עמוד 13
אנו נמצאים היום ביום ה־ 569 אחרי מלחמת ששת־הימים — מלחמה בה נחלנו ניצ־ האפיפיור ועח־ נוסף על תריסר שאילתות שהגשנו השבוע לשרים השונים על ההשלכות המדיניות והביטחוניות של פרשות אתונה וביירות, הגשנו — בין השאר — את השאילתות הבאות: • לשר הביטחון.׳ האם נכונה הידיעה, שפורסמה במצריים, כי ישראל עומדת השנה לקבל 20 מטוסי ״סקייהוק״ נוספים? … כיצד הפכו אירגוני־הטרור, שהיו אירגו־נים קטנים ועלובים לפני מלחמת ששת־הימים, לגורם בינלאומי מאז יושבים אנחנו בשטחים המוחזקים?
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 13
המוצרים ב עיני ואב (״מעריב״) הוא אומר: גישה מלחמתית־פאטאליסטית זו, השולטת במדינה מאז מלחמת־ששת־הימים — גישה זו פשטה את הרגל. עובדה היא, עובדה הזועקת לשמיים, בי ביום ה 503-אחרי מלחמת־ששת־הימים, מלחמה שיבלה והיתה צריכה להיות מיפנה ב- תולדותינו, הרגו אוייכינו 20 חיילי צה״ל לאד רף קווי הפסקת-האש, מסיני ועד סוריה, ובי הקטל נמשך יום־יום, לילה־לילה, מכלי שיש בידי הממשלה, מהשר אשבול עד השר כגץ, ומהשר אלון עד השר דיין, הצעה ליוזמה כלשהי כדי לשנות מציאות זו מעיקרה.
גליון 1671 (10 בספטמבר 1969), עמוד 40
.״ • שבועון החדשות הצרפתי ״ל׳אקססרס״ :״מלחמת ששת־הימים מעולם לא היתה. זוהי מלחמה שהתחילה ב־ 5ביוני ונמשכת מזה שנה וחצי.״ 9האמרגן מרקו תורג׳מן :״כדאי לכם לבקר בחוצלארץ — זה מקום נהדר.״ שבט המזכיר הכללי של מפלגת העבודה, פינחס ספיר :״אני מבולבל מדיעותיו של משה דיין. … לפעמים אין עם מי להתווכח.״ > #ח״כ מפ״ם מאיר יערי :״אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוכסוס הזה, של הפרדת הדת מן המדינה, בימים אלה.״ • שר־הצכאות הצרפתי פיאר מסמר :״לפני מלחמת ששת־הימים היתד, ישראל מדינה יציבה, בעלת גבולות גרועים.
גליון 1781 (20 באוקטובר 1971), עמוד 19
היתה זאת רק דוקטרינה יעילה, כפי שהוכיחה מלחמת ששת הימים, אלא גם דוקטרינה זולה. ככל השנים ההם, עד למלחמה, לא בלע תקציב־הביטחון אלא בעשירית מן התוצר הלאומי. הוא לא הפריע להתפתחות המשק. והנה, למחרת מלחמת ששת־הימים, התהפכה הקערה על פיה, בצורה כימעט מגוחכת.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 12
התפתחותן של נטיות אנטישמיות ואנטי־יהודיות בקרב תושבי הגיטאות השחורים, נטיות שמצאו את ביטויין, בעת המהומות, בשריפת חנויות השייכות ליהודים, בכרזות אנטי־ שמיות בעלות גוון נאצי מובהק — ובתמיכה בערבים, בעת מלחמת־ששת־הימים. השבוע ביקרו בישראל לואים סמית ורוברט האל, אחרי שהוזמנו רשמית, כתוצאה ממאמציו של ציר ישראל בוואשינגטון״ אפרים (״אפי״) עברון. … ועוד: אותם יהודים צעדו תמיד עם כרזות, התנגדו לכוח השחור, לכוח בכלל. אבל רק פרצה מלחמת־ששת־הימים שלכם — והם תרמו מיליוני דולארים לקניית נשק, שתלחמו בכוח נגד הערבים.
גליון 1579 (6 בדצמבר 1967), עמוד 17
על אחת כמה וכמה קשה להבחין בבתים ההרוסים. בפרוץ מלחמת ששת־הימים התגוררו בבתים אלה כ־ 15 אלף תושבים, רובם אריסים שעיבדו את אדמותיהם של בעלי- האחוזות משכם. … ירושלים טבח ה מלכי ם מאז תום מלחמת ששת־הימים החלה המסעדה הירושלמית של חאתם מסוזדה לפרוח.
גליון 1618 (4 בספטמבר 1968), עמוד 10
כדי לשמור על אמינות העקרון הזה יצא צה״ל למלחמת־ששת־הימים. חייבים להפגין את כוח־ההרתעה גם לגבי פעולות־טירור לסוגיהן, וככלל זה פעולות־חטיפה. • אם לא תבוא פעולת־תגמול ישראלית, מותאמת למיל,רה המסויים הזה, תגבר העזתם של אירגוני-הטירור. … אבל הוא היווה נשק מכריע ב״מלחמות היהודים״ המתנהלות מאז מלחמת־ששת־הימים. אשכור הכריע * מן קצר אחרי חטיפת המטוס עמדו ב!
גליון 1684 (10 בדצמבר 1969), עמוד 19
בניגוד לעמדתה המוצהרת בעבר כי ״לא תסכים לעולם לשום עיסקת חליפין עם סוריה,״ נאלצה ממשלת ישראל לכרוך את שחרורם של הארבעה בעיסקת חבילה עם מצרים וסוריה, לפיה הוחזרו: <• לסוריה — שני טייסים שנחתו עם מטוסי המיג 17 שלהם בשדה התעופה של בצת באוגוסט 5 : 1968 אנשי מודיעין סוריים שנתפסו ברמת־הגולן לפני מספר חדשים; 6אזרחים סוריים, חלקם חבלנים, שנתפסו אחרי שהסתננו לישראל מאז מלחמת ששת־הימים. • למצרים — סיים סוחוי, רב־סרן על ה מטוס ומקבלים ב ת שו או ת את שני החטופים, פרופסור שלמה סמואליב וסאלח מועלם, אשר י שבו בכלא הסורי קרוב ל־ססו ימים, תוך בידוד כמעט מוחלט ובתנאים שהוגדרו כבלתי־אנו שיים לגמרי. … נביל סעיד, שמטוסו הופל בסיני; 6חיי־לים מצריים שנשארו בגדה המערבית אח־ רי המלחמה, התחפשו לאזרחים וניסו לעבור את הגבול לירדן; 28 דייגים מצריים; 7 ^ א היה זה היחס המספרי בין מספר /המשוחררים הישראלים לערבים, שהעמיד את ממשלת ישראל במצב של נסיגה. במלחמת ששת־הימים היה היחס המספרי בין השבויים שהוחזרו בידי ישראל לאלה שהוחזרו מארצות־ערב גדול פי כמה.
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 12
במלחמת השיחרור היה טוראי בצה״ל. לאחר מלחמת־ששת־הימים היה מ ראשי התנועה למען ארץ־ישראל השלימה.
גליון 1645 (12 במרץ 1969), עמוד 12
סיים את ביח־הספר לפיקוד ומסה, וב־ 1961 מונה לקצין תותחנים ראשי — תפקיד אותו מילא עד אחרי מלחמת ששת־הימים, עת השתחרר כדי לסיים את לימודיו לתואר ב״א בכלכלה וב־מדעי־המדינה.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 15
ואילו הרצוג, בנו של הרב הראשי לישראל לשעבר, ואחיו (הצעיר) של הפרשן הצבאי של מלחמת־ששת־הימים, אלוף חיים הרצוג, לא היה מוכן לשכוח.
גליון 1668 (20 באוגוסט 1969), עמוד 5
אני חוזר וסוקר ג רו ם את ההיסטוריה של האיש מאז ערב מלחמת ששת־הימים — ופשוט אינני מסוגל להבין כיצד הוא הצליח בכך.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 33
הצצה לארץ ^ ה שלמה :״׳מעולם לא הייתי מצליחה להסתתר מאחורי מפת הגבולות שלפני מלחמת ששת־הימים,״ היא אומרת .״מידבר סיני מכסה לי את הירכיים, ה שפלה את הבטן, ביקעת הירדן את השד ה שמאלי •.את השדי הימני אני חולצת לתוך הים־התיכון, מול לבנון ב ע רן סוף נאומה של סילבי..
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 3
מאז סוף־המלח־מה אתם תוקפים את מדיניות־הממשלה בקשר לשטחים מבלי להגיש תוכנית משלכם• משח מזרחי, חו לון • תוכנית כזאת קיי מ ת — ופור סמ ה בהעולם הזה, ז מן קצר לאחר מלחמת־ששת־הימים. קראנו לה תוכנית השלום של העולם הזה.
גליון 1622 (2 בספטמבר 1968), עמוד 17
הנה מחדל נוסף של ההסברה הישראלית. שום דבר לא השתנה. לאחר מלחמת־ששת־הימים כמו לפניה, נשארה דמותה של ישראל בעיני העולם המערבי — בדיוק אותו דבר.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 18
הורים בני דור הפלמ״ח או בוגרי מלחמת־ששת־הימים לא יבינו מדוע ילדיהם רגועים כל־כך — בבית.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 39
.״ לבסוף נמאס לאיתן לרוץ אחרי זמרים והוא החל לשיר את שיריו לבד, כשהוא מלווה את עצמו בגיטרה. מלחמת־ששת־הימים סיפקה לו את הדחיפה האחרונה.
