חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 1,401 עד 1,425)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1623 (9 בספטמבר 1968), עמוד 20
ואשר לפיתרון הסיכסוך, הרי חותרים אנו להכרה הדדית בזכויות הלאומיות החוקיות של שני העמים, לסילוק כל הבעיות השנויות במחלוקת אך־ורק באמצעי שלום, בדרך משא־ומתן, בדרך הסכם הדדי, ובמטרה להשיג שלום יציב וצודק. אנו ניצבנו עם העם המאוחד למלחמת ששת הימים, וביום סיום הקרבות הכרזנו: צמאי שלום אנו ולא תאבי כיבושים אנו נגד נסיגה ללא שלום וביטחון, אבל אנו דורשים נכונות מוצהרת — כאשר ייפתח פתח לשלום — לפינוי כוחותינו משטחים מוחזקים אל גבולות־קבע שיוסכם עליהם.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 15
אם מדברים על אנשי־עסקים חשובים, הרי שמארחנו, מפקד קאריוקה, היה כזה, עד למלחמת־ששת־הימים. הוא חיפאי, נאה, מקסים, מצליח, ניהל מיפעל גדול — והחליט לשוב לחיים צבאיים ולחתום על שירות קבע.
גליון 1589 (14 בפברואר 1968), עמוד 16
במדינה ישראלים בחזי ל ״כנופיית סקסאס״ יצאה ל ח או ק ה -והרגה שלוש נשים הצבר הקאגד* לאן נעלם רענן לוריא? פעם אחרונה ראו אותו בארץ במלחמת ששת־הימים. אז פיקד (כרב־סרן בצנחנים) על הפלוגה שפרצה את החזית, ליד טולכרם, בכיוון לשכם.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 47
.״ 9משה דיין, בעורכו השוואה בין מלחמת סיני למלחמת ששת־הימים :״הצבא עכשיו יותר טוב, הנשק יותר טוב, והרמטכ״ל יותר טוב.״ 9הנ״ל: על צירופו לממשלה :״אשכול לא רצה בי, אך העם וצד, בי.״ 9הנ ״ ל :״עתה אני מחכה לטלפון מהערבים.״ ת 9י הסופר האמריקאי אירווין שאד, שבא לישראל כדי לכתוב תסריט לסרט דויד וגוליית :״מידבר סיני זה שטח מצויין למלחמות, אך שטח איום לצילומים.״ 9מושל הגדה לשעכר, האלוף חיים הרצוג :״בני אדם הרבה יותר הגיוניים מאשר מנהיגיהם.״ 9ראש עיריית כאר־שכע, אליהו נאווי, על הצורך לכוון את ההסברה הישראלית לאפיקים הנכונים :״הגד לי לאן אתה רוצה להגיע, ואגיד לך איזה אוטובוס לקחת.״ 9רעיית חרמטכ״ל, לאה רכין, על סימון בגדיה :״אני לובשת את המכסימום של המינימום.״ 9הטייס אורי יפה נ ״הארץ מתחלקת היום לשניים — אלה שכבשו שטחים, ואלה שצועקים, לא נחזיר אותם׳!
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 2
התמונה השנייה מראה את יואל ורבקה — כיום 11 .השנים שחלפו, הביאו עמם שינויים רבים: הוא כבר רב־טוראי בחיל השריון, ולחם במלחמת ששת־הימים. היא כבר גברת חיננית. אבל בכמה דברים יסודיים לא חל שום שינוי: השניים ממשיכים לגור בנס־ציונה, להיות ידידים טובים — ולקרוא את העולם הזה.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 21
הוא התרשם מן המחמאה שבאה מפיו של שר־הביטחון הישראלי, האדריכל האמיתי של הניצחון במילחמת ששת־הימים, ששיבח אותו בצורה כה פשוטה וכנה על ההישג הגדול ביותר שלו — חציית התעלה באוקטובר .1973 הנשיא המצרי לא מצא מגע אנושי עם מנחם בגין, למרות כל הפיטפוטים העיתונאיים על ״הכימיה שפעלה״.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 31
• רככות חיילי הצכא הסדיר וצכא-הקכע, ומאות אלפי אנשי המילואים המעניקים לצה״ל 30—45 ימי- מילואים מדי שנה, הופכים את מחליטני מערכודהביטחץ למעסיק הגדול ביותר והחשוב ביותר במדינת־ישראל. • מאז מילחמת ששת־הימים הפכה מערכת־הכיטחון ״ממשלה זוטא״ ,השולטת כיותר ממיליון וחצי פלסטינים, היושבים בשטחים ש נכבשו באותה מילחמה.
גליון 2275 (8 באפריל 1981), עמוד 8
ב עמדותיו של מר יהושפט הרכבי. לאחר מילחמת ששת־הימים, כש״ הניציות היתה פופולארית, תיאר בצבעים קודרים את האנטי־שמיות הערבית ואת המשמעות הנובעת מ״לקח הערבים מתבוסתם״ .אחרי הסכם השלום עם מצריים שינה הפלג הכל יום חמי שי מפיראוס(יוון) סיורי ם של7,4,3 :׳ ימים לאיים היווניים ותורכיה. • תזמורות ריקודים • משחקי חברה • סיורי חוף • ערבי גאלה • נשפי מסכות פנה עוד היום לסוכן הנסיעות שלך הסוכנים הכלליים: אלאלוף ו שו ת -ס פנו ת בע״מ תל־אביב • חיפה • אשדוד 111 הזמנה לביקורים ו׳השתתפות בתערוכה הבינלאומית בקהיר !
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 32
ומאז שהשתחרר מהצבא הוא עסוק בתפקידים ביטחוניים, במיסגרת לפני 13 שנה הוא ניפצע קשה כשמיטען התפוצץ לידו( .וזאת בניגוד להודעות מישטרת קופנהגן, כאילו נפצע במילחמת־ששת-הימים) .הוא נפגע בידו ובעינו. מאז העין חלשה והיד מתפקדת רק באופן חלקי.
גליון 2230 (28 במאי 1980), עמוד 56
זוהר התגייס בשנת 1956 לצבא־חובה ונשלח מייד לחיל־ההנדסד״ שבו עבר את כל מסלול הפיקוד. במילחמת ששת־הימים היה קצין־המיבצעים של חיל־ההנ- דסה.
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 41
עיתוניו ביטאו כל הזמן קו פרו־פלסטיני ואנטי- ישראלי קיצוני, וביכללו מאמרים אנטישמיים. זמן קצר אחרי מילחמת ששת־הימים ביקר סאמפסון בישראל, והביקור הביא למהפך מוחלט בדעותיו.
גליון 1868 (20 ביוני 1973), עמוד 4
התעמולה להתנדבות, שהיתה מקובלת עד למילחמת ששת הימים, נפסקה אחרי שמיספר המתנדבים ליחידות השונות, במו הצנחנים, הקומנדו הימי, וקורס הטייס, עלה כשיעור ניכר על המיספר שיחידות אלה היו מסוגלות לקלוט.
גליון 1844 (3 בינואר 1972), עמוד 2
היא אירעה כאשר מאות פליטים, שברחו אל מיזרח הירדן במילחמת ששת־הימים, ניסו למחרת המילחמה לחזור הביתה.
גליון 1859 (21 באפריל 1973), עמוד 8
אחת מהצעות החוק שהכין, הצעה ל״חוק למתן עיטורים״ .כמה חודשים אחרי מילחמת ששת הימים, בה התגלו מעשי גבורה רבים, הניח אבנרי על שולחן הכנסת הצעת־חוק מפורטת, שמטרתה היתד, להביא להנהגת שלושה עיטורים לחיילי צד,״ל אשר נפצעו בעת פעולה קרבית !
גליון 1857 (4 באפריל 1973), עמוד 22
לידיה היתה גם חסרת השכלה, גם תימניה, גם אלמנה, שבעלה נהרג במלחמת ששת־הימים, גם אם לילד -וגם מבוגרת ממאיר.
גליון 1861 (1 במאי 1973), עמוד 14
רק לפני שבועות מספר הכריז את הכרזתו המפורסמת באוזני כתב ה שבועון האמריקאי ניחוויק, לפיה אם תהיה ישראל מוכנה לוותר על השטחים שכבשה במלחמת ששת־הימים, הוא יהיה מוכן לכרות עימד, שלום.
גליון 1682 (26 בנובמבר 1969), עמוד 4
לטענת בעל המאמר, האנס רדמן, נתפסו ארבעת ד,מיגים במלחמת ששת־הימים והועברו לידי ארצות־הברית במצב כשיר לטיסה.
גליון 1883 (3 באוקטובר 1973), עמוד 25
היה זה לפני שש שנים שחיי־המישפחה שלנו נפגעו. זה היה אחרי מילחמת ששת־הימים, כשנסענו לביקור אל אסתר בדנמרק, שם היא שימשה כשגרירה.
גליון 1888 (7 בנובמבר 1973), עמוד 4
תיקווה זו אין לה על מה להסתמך, שכן הפעם אין כל כוונה לחזור על החנינה שהוענקה כעיקכות מילחמת ששת־הימים. לעומת זאת מצפים קרימינולוגים, שעם סיום ה־מילחמה יפתח גל גדול של מעשי פשע, עקב אכזבתם של צעירים שיחזרו לחיים האזרחיים מזועזעים ממו־ראות המילחמה.
גליון 1752 (31 במרץ 1971), עמוד 6
הנשיא , 13ת.ד. שטחים שנכבשו על ידינו במלחמת־ששת־הימים. חבל שאינכם טורחים לקרוא את יומנו של הקולונל מינרצהאגן המזרח הקרוב .1917—56 ביומנו זה חוזה הקולונל בריקנות מפתיעה את המאורעות הפוליטיים- מדיניים שקרו, קורים ויקרו באזורנו.
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 15
פרט סיקאנטי: נסיגה זו היא בערך לאותו קו, שבו רצה משה דיין להיעצר במלחמת ששת־הימים. רק מעטים יודעים שדיין התנגד אז לתפיסת הגדה של תעלת־סואץ
גליון 1817 (28 ביוני 1972), עמוד 24
לתפקיד עוזר ראש אג״ם במטה הכללי במקומו של תת־אלוף הרצל שפיר, המתמנה לתפקיד בכיר אחר ב־צה״ל, תת-אלוף יונה אפרת ( )46 שעלה לארץ ב־ 1935 מפולין, שירת בהגנה ואחר המשיך בצה״ל, נפצע פעמיים במלחמת השיחרור והשתתף בקרב על אילת. במלחמת ששת־הימים פיקד על חטיבת גולני שלחמה ברמת־הגולן ואחר מילא תפקידים במטכ״ל ובפיקוד מרכז.
גליון 1823 (9 באוגוסט 1972), עמוד 16
כעבור כמה שעות הוא הזר מוכה הלם, יחד עם ד,קלשניקוב והקארל גוסטאב, אותם אסף עוד במלחמת ששת־הימים למזכרת. ״הם לא רצו לקחת ממני את הנשק,״ השער לצדיקים בשערי מישטרת הרצליה, בשעה אחת אחר־חצות.
גליון 1823 (9 באוגוסט 1972), עמוד 30
השתתף במיבצע סיני בקרב על רפיח וזכה אז בצל״ש מטעם אלוף פיקוד הדרום. במלחמת ששת הימים היה מפקד נדוד בחטיבת ירושלים וזכה לצל״ש רמטכ״ל עבור חלקו בכיבוש ארמון הנציב.
גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 30
נציגי קיבוץ נח״ל שניר מנסים לשכנע את האלוף שכדאי לעקור מיספר עצים לצורך גידול הכותנה. השטח נכבש מהסורים במלחמת ששת״ הימים. הקיבוצניקים יודעים היטב שמשתלם לגדל כותנה במקום, אבל אין להם מושג מה מתרחש בליבו של האלוף.
