גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

במעט חסכונותיה קנתה כר-
טיסי-טיסה לישראל, אחרי שביררה ומצאח
שהכפר דעבוב עבר, במילחמת ששת־הימים,
לשטח מדינת ישראל.
כשנחתה לואיזיאנה מרגרידה בנמל-
התעופה בלוד, לא ציפה לה ביציאה מבית־הנתיבות
איש.
גליון 2029 (21 ביולי 1976), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

את ראשית דרכו הספרותית הוא עש;׳י> מיכאל שלי, כתב עמום עוז ערב מילחמת
במהלך מילחמת ששת־הימים שירת
בכתב־העת הסיפרותי קשת, בראשית שנות
ששת־הימים.
גליון 2070 (4 במאי 1977), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

את
שנות ילדותה עשתה בירושלים, ואחר־כך
חזרו הוריה לדרוכדאפריקה, כשבגרה
נישאה, ילדה את בנה דומיניק, התפרסמה
כרקדנית, התגרשה מבעלה ובשנת — 1968
שנה אחרי מילחמת ששת־הימים — הגיעה
לישראל עם גל המתנדבים שהציף אז את
הארץ.
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

איך קרה אם כך, שנעל שיוצרה לפי
ה שחתה ללא ש חי תו ת
נעליים מצריות
במילחמת ששת־הימים היו נעלי הצבא המצרי סמל
לתבוסתו.
גליון 2177 (23 במאי 1979), עמוד 75
טקסט · תמונה · PDF

״
ההיסטוריה של נביעות דומה לזו של
עיירות מערב ארצות־הברית. שלוש שנים
אחרי מילחמת ששת־הימים החליטה הממ שלה
לסלול כביש דרומה מאילת לכיוון
אופירה.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

בין השנים 1959 עד 1963
שוב בילה בארצות־הברית, בקליבלנד, אוהיו,
לצרכי לימודים.
במילחמת־ששת־הימים, ב־ ,1967 היה עדיין
כץ כשיר לשרות צבאי, אך משום־מה
הוא לא שירת.
גליון 2454 (12 בספטמבר 1984), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

הפעם הראשונה שחש כי שונאים
אותו בגלל החלק הערבי שבו, היתה
כשהוטבעה המשחתת אילת. מייד
אחרי מילחמת ששת הימים .״הייתי אז
ילר בן ,8״ הוא נזכר ,״היה לי שכן
שהיה איש חיל־הים.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

ביומנו הוא
מתאר את ההתרגשות הרבה שאחזה בו
עם כיבוש הר־הבית במילחמת
ששת־הימים, וממשיך :״הגיעה השעה
לעזוב.
גליון 2368 (19 בינואר 1983), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

יקותיאל אדם נולד בתל־אביב בשנת
.1927 הוא נמנה עם עובדי המנגנון של
אירגץ ההגנה, והיה מפקד מחלקה בצה״ל
בשנות דד 50׳ .במילהמת סואץ הוא היה
מפקד כוח-סיור, ואחר־כך פיקד על גדוד
בחטיבת גולני.
במילחמת ששת־הימים כבר היה אדם
מפקד־חטיבה, ועמד בראש הכוח שכבש
את המיתחם המצרי באום־אל-כתף, תחת
פיקודו של אריאל שרון.
גליון 2497 (10 ביולי 1985), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

זמן קצר לפני שבית־החולים
אמור היה לעבור למישכנו
החדש, פרצה מילחמת ששת־הימים.
מדינת־ישראל ראתה בבניץ בית־החולים
שלל״מילחמה, והעדיפה לשכן
בשייח׳־ג׳ראח את המטה הארצי של
המישטרה.
גליון 2643 (27 באפריל 1988), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הדתיים הורחקו ממרכזי־הכוח
הממלכתיים האמיתיים. אחרי מילחמת
ששת־הימים נוצרה ההזדמנות לצאת
מהפינה.
גליון 2680 (11 בינואר 1989), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

כשכבר לא נותרה כמעט פינה
בירושלים שלא צויירה, פרצה מילחמת
ששת־הימים, ורות התחילה לצייר ירושלים
חדשה, אחרת.
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 69
טקסט · תמונה · PDF

גדלנו על כוח המגן העברי, וכשהעליבו
אותנו, רצינו להוכיח שאנחנו לא פחות טובים
מהקיבוצניקים החילוניים, ואמרנו — נראה לכם,
אנחנו הכי טובים, אנחנו נלך ליחידות הכי טובות
ונהפוך למפקדים הכי טובים, ואז כמו מתנה
משמיים, באה מילחמת ששת הימים, והנוער
הדתי התחיל להוכיח את עצמו.
… החבר׳ה האלה, הנוער הדתי שהרגיש מקופח,
שחלקו התגעגע למקומות שהיו בידי הירדנים,
זה תסס בתוכו, ואז נוצר בסיס לעניין ועל הבסיס
הזה פרצה מילחמת ששת הימים ונפתחה אופציה.
(המשך מעמוד )8
תהליך הגאולה אומר, שהמדינה היא חלק
מתהליך הגאולה.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

ב־ 1965 פילג את
מפא״י (מיפלגת־העבודה דאז) והקים את
מיפלגת רפ״י, שזכתה ב־ 10 מנדאטים. רק
ערב מילחמת ששת־הימים חזרו דיין ופרס
לקואליציה, ואחר־כך למיפלגת־העבודה.
… מרסל ניניו, שגם
היא ניסתה תחילה להתאבד, היתה בעת
המישפט גיבורת העיתונות המצרית, ונקשרו
אגדות רבות ל״יפהפיה הציונית״ .אך המציאות
היתה קשה. מרסל וחבריה שוחררו רק
אחרי מילחמת־ששת־הימים בעיסקה חשאית,
באו לארץ בשקט, ורק כעבור שנים, בימי
שילטונה של גולדה מאיר, הוסר הצעיף מעל
נוכחותם בארץ.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

דערד עם בע 7צ7״ש
ף • ר א שו נהכהן היתד, רות טולצ׳ינ־
| 1סקי, זה היה בשנת 63׳ .היא היתה
גיסתה, רנה יעקבסון, התחילה לעבוד כסוכנת
בבית־חרושת לבגדי טכסטיל והיא
עצמה החלה לעבוד כשרטטת.
במלחמת־ששת־הימים צויין בעלה לשבח,
ולאחר המלחמה, בהשפעתו של בן־גוריון,
החליטו השניים ללכת להתיישב בערד.
גליון 1625 (23 באוקטובר 1968), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אלברט, מפקד מחלקה של ג׳י־פיס,
פיקד על חטיבת־השריון שהבקיעה את
המערך הסורי במלחמת־ששת־הימים.
אחדים נעשו אנשי־עסקים מצליחים.
גליון 1605 (5 ביוני 1968), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אין איש במדינה שאינו שואל את השאלות
האלה מזה שנה שלמה — מאז נדמו תותחי
יוני . 1967
בינתיים יושבים חיילי־צה״ל על הגבולות
שנקבעו במלחמת־ששת־הימים, ורק לעיתים
רחוקות מגיע הד קלוש מחזית זו אל העורף:
כאשר עולה רכב על מוקש, כאשר נתקל
מארב בחוליית חבלנים, או כאשר תותחים
פולטים אש מן העבר השני.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 66
טקסט · תמונה · PDF

המישפחה, המונה שבע נפשות, הועברה
באותה השיטה למחנה הפליטים
עקבת ג׳עבר, השוכן אף הוא ליד יריחו.
גם מחנה זה נינטש במהלך מילחמת
ששת־הימים והוא כיום עזוב ושומם. גם
שם אין כל תנאי מחייה ההולמים בני־אנוש.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 52
טקסט · תמונה · PDF

שהרי תחת שילטונם של
מנהיגי־״המערך״ הללו צמח ושיגשג, מאז
מילחמת ששת-הימים ,״הליכוד״ הזה, עד
שעלה לשלטון.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

הדעות
חלוקות גם לגבי הצבעתו של הרב חיים
דרוקמן, איש גוש־אמונים. עד מילחמת־ששת־הימים
היה דרוקמן איש למיפנה,
אולם כשעלה נושא השטחים, הוא הפך
ח״כ גלם
בחירות במקום בחירות
האופוזיציה בעת הצבעה חשאית.
גליון 1880 (12 בספטמבר 1973), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

המיוחד שבכך לא היה צירופו של
עיתון ערבי להסדר, אלא זהותו של העיתון
שהצטרף. עד למלחמת ששת הימים
היה אל־קודס עיתון ירדני שהופיע במזרח
ירושלים, בעל דיעות לאומניות קיצוניות,
שבעליו ועורכו היה ממקורבי הפלד חו-
סיין.
גליון 1923 (9 ביולי 1974), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

״אשתי מאיע דרדת
מן חאוץ אס
יושרו חשסחיסו״
פעילותה בתנועה למען ארץ־ישראל השלימה,
ועל איוממז כי היא עומדת לברוח
לארצות־הברית במידה שישראל תיאלץ
להחזיר למדינות־ערב שטחים ששוחררו
במילחמת ששת-הימים ובמילחמת יום־
הכיפורים. איומיה של אשתי נעשו בנוכחות
עדים, והיא אף התבטאה כי אני בעלה,
גליון 1886 (24 באוקטובר 1973), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

השלום צריך לצמוח מרצון העמים.
הניצחון המזהיר של מילחמת ששת־הימים, ניצחון
חד־משמעי ומוחץ מאין כמוהו, לא נתן לנו שלום כזה.
גליון 1811 (17 במאי 1972), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אין הוא שוכח להזכיר
כי אבנרי תמך בהחלטה הישראלית
לפתוח במלחמת
ששת הימים. הוא גם טוען כי
ערב הבחירות תקף אבנרי ברחוב
הערבי את רק״ח, תחת
להתקיף את הימין.
גליון 1688 (7 בינואר 1970), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

על כל פנים, המיבצע זכה בעולם לתגובות
נלהבות, שעלו אפילו על מיבצע מילוט
ספינות הטילים.
ץ ם במלחמת ששת־הימים היו
^ בידי המצרים מיתקני ראדאר מסוג זה.