חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 1,251 עד 1,275)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 4

נצחונו שד ,מנחם בגין בבחירות שד תשל״ז הפך אותו אוטומטית דאיש־השנה שד אותה שנה, כשם שלא היתה הפתעה, למשל, בבחירתו של משה דיין כאיש השנה תשכ״ז — השנה של מילחמת ששת־הימים. לעומת זה היו כמה אנשי־שנה שבחירתם לתואר זה נראתה כ שעתו כלתי סבירה ובדתי מובנת, כמו בחירתו שד אריק שדון כאיש השנה של תשל״ג כזכות יוזמתו להקמת הליכוד.
גליון 1628 (13 בנובמבר 1968), עמוד 11

לכן ידע יעקב קירשוב 39 סועל־תעשיד, חיפאי, לספר את הגירסה הבאה :״זה היה מיבצע של אנשי הקומנדו הימי. כמו במלחמת- ששת־הימים, הביאה צוללת אנשי־צפרדע לתוך נמל אלכסנדריה. … גירסה זו על צורת הביצוע של פעולת צד,״ל על גשרי הנילוס, נמסרה מלכה טלפונית למערכת, מפי אזרח אלמוני, אשר הודיע כי ״הו: ר נודע לי ממקור ״הוא שהמיבצע תוכנן עוד במלחמת־ששת־הימים. כוחות צה״ל הגיעו אז עד לנילוס.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 47

• א פנ די י הודי ם יסוד סטיכי וטראגי עיוות את דמותם החברתית של המושבים, והפך חלק גדול מהם מכפרים קואופרטיביים בעלי גוון סוציאליסטי ליישובים של קולאקים יהודים: כוונתי, כמובן, לגלי העובדים הערבים — לאותם ערבים, שהחלו מגיעים למושבים אחרי מילחמת ששת־הימים. המושבניק הישראלי, המעסיק דרדקבע פועלים ערביים בשטחו — שתוכנן ונבנה על עבודה עצמית — עובר תהליך חברתי ופסיכולוגי, ונעשה למעביד בורגני, לבעל חווה, לאפנדי קטן. … אך ברבים מן הקיבוצים חדרה עבודה זרה לתוך חיי הקולקטיב. ושוב היתד. מילחמת ששת־הימים למיפנה: אחריה נפרצו יותר ויותר סכרים.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 17

ספיר התייאש ממנו כששלח מארצות־הברית עצות ״ניציות״ (כגון ההמלצה הרת־האסון להפציץ את מצריים לעומק, בהסכמת האמריקאים) .דיין ראה בו מתחרה ויריב עוד מאז מילחמת ששת־הימים. לבסוף נטשה אותו גם גולדה, ששלחה במקומו לוושינגטון את איש־חסותה האישי, שימחה דיניץ. … תורתו של קיסינג׳ר, אותה גיבש למחרת מילחמת ששת־הימים: תורת ההסדרים החלקיים. תורה זו נובעת כולה מאינטרס אמריקאי .
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 57

.״ בנם/בנה משרת בצה״ל, כאשר מגיע הבן החייל, הוא מטיח גיליון־אישום רב־סעיפים בפני הוריו מולידיו. עד למילחמת ששת־הימים בזה הסיפרות בארצות ערב לסופרים ומשוררים ערבים שכתבו בישראל. … ביצירות הסיפרות הפלסטיניות, ואלו ש נכתבו בארצות ערביות אחרות בתקופה שאחרי מילחמת , 1948 עדיין אין היהודי מוצג באור של שלילה מוחלטת, והמוטי- ווים החוזרים מתמקדים במסתננים המנ סים לשוב לכפריהם מחד, או בתחושת הזרות של הפלסטינים בארצות ערב האח רות׳ תוך חיפוש נוקב אחר זהות קולק־טיווית פלסטינית. מילחמת ששת־הימים אילצה את ד,סיפ־רות הפלסטינית, ובמקביל לה את הסיפ־רויות הערביות האחרות, להגדיר סופית את הגדרת הזהות הפלסטינית.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 38

״מזימה נגד העם הפלסטיני״. גם מילחמת ששת-הימים, שאיחדה את כל הארץ שממערב לירדן תחת שילטון ישראלי, לא שינתה מצב זה. … ההחלטה, שנתקבלה בנובמבר ,1967 חמישה חודשים אחרי מילחמת ששת־הימים, תבעה למעשה להחזיר את הסטאטוס־קוו־אנטה-בלום — המצב שהיה קיים לפני המילחמה. 12-3השנים שהלפד מאז התקדם העניין הפדסטיני כצעדי־ענק, אף שמעולם לא היה נדמה כאילו זז משהו.
גליון 2338 (23 ביוני 1982), עמוד 15

כפי שהזכיר לנו האלוף מתתיהו פלד, שהיה חבר המטכ״ל במילחמת ששת־הימים, היו דרושים אז שלושה ימים בילבד לחסל את כל הצבא המצרי בסיני, שמנה 60 אלף איש ויותר, ושהיה מצוייד במיטב הנשק הסובייטי. … איני יודע כמה אבידות היו לצה״ל במילחמת ששת־הימים בחזית המצרית בילבד, אך במילחמת־סיני, שבה לחם כל צה״ל נגד הצבא המצרי לבדו, וכבש את כל חצי־האי סיני בפחות משישה ימים, נפלו כ־ 170 חיילי- צה״ל — פחות מאשר בסילחמת הלבנון.
גליון 2377 (20 במרץ 1983), עמוד 8

הקביעה עצמה אינה נכונה. מיד אחרי מילחמת ששת־הימים גירשה ישראל את כל האוכלוסיה של מחנות יריחו — מחנות־הפליטים הגדולים ביותר ברחבי ארץ־ישראל. … אם לא גורשו ערבים נוספים ב גדה ובעזה, הרי לא היה זה בגלל חוסר ״רצון טוב.״ אלא שמילחמת ששת-הימים היתד, מילחמת־בזק, טורי־שיריץ ישראליים נעו בכבישים במהירות, וצה״ל לא היה מעד ניין שהכבישים ייסתמו על־ידי טורי־פליטים.
גליון 2596 (1 ביוני 1987), עמוד 11

זהו הסיכום שלי לאירועי מאי/יוני ,1967 שמלאו להם עתה 20 שנה. מילחמת־ששת־הימים בויימה בחוש דרמאתי מעולה, בחוש נדיר של עיתוי וקצב. … האם יש מיסמך החדור יותר בהערצה עיוורת ליהודים מאשר הפרוטוקולים של זיקני־ציוף מכיוון שאיני אנטי־שמי, אין לי הערכה כה רבה לשיכלם של היהודים, ועל אחת כמה וכמה לשיכלם של כל המעורבים במילחמת ששת־הימים. בימים ההם הייתי חבר־כנסת ועורן״ עיתונים, עקבתי אחרי המאורעות מקרוב מאוד, הייתי מעורב במהלכים כעד־ראייה, ופה ושם גם כסטאטיסט על הבימה.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 87

הצייר בן ה ,29-שמואל אקר־מ ן, זכה בפרס ביום־יר(שלים, ה מוענק מדי שנה על שם עופר פניגר, שנפל בקרב על גיבעת- התחמושת במילחמת־ששת־הימים. אקרמן, שעלה מרוסיה, משלב ב ציוריו הגיאומטריים אלמנטים 0ימ־ גליון חודש *1 9 8 1 ׳ 11 7זגן ימצ 7ך את הספר המשגע מי די ס ״האדם הפך גוף גיאומטרי״ של האמן פנחס כהן־גן אמן רגיש ומופנם תערוכות במוסיאון ישראל ובכל מקום אחר שיחפוץ, מבלי שיצטרך לתת דין־וחשבון מה הוא הולך להציג ולמה.














