נמצאו 2,636 תוצאות עבור "מלחמת ששת הימים"
גליון 2448, 1 באוגוסט 1984, עמוד 12
.״ במיסגרת פעילותו המוסווית באגודה זו, השתלם מאיר כהנא בעקרונות הנאציזם, בהשקפת־העולם הפאשיסטית ובדרכי־הפעולה של תנועות ימניות־קיצוניות. מעט אחרי מילחמת־ששת־הימים החל כהנא להריח את הפוטנציאל התעמולתי הטמון בימ-ן היהודי החדש, והקים את הליגה להגנה יהודית. … כהנא חתר לגנוב את זרי-התהילה שהיו לצה״ל אחרי מילחמת־ששת־הימים. 3״ו סאמנו״ יהודי ^ איטר החליט הנשיא ריצ׳ארד ** ניכסון לשבור את הקרח הכינגושי ולטפח יחסים עם ברית־המועצות, ניתק מאיר כהנא את קשריו עם שירו־תי־הביון האמריקאיים (או להיפך), והמירם בקשרים עם המאפיה — אירגון־הגג של הפשע המאורגן האמריקאי.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 37
החשש לשיבוש תדרי מיקרו־גל לא מנע בעד יחידת דובר־צה״ל להתיר הבאת ניידת־שידור, לשם שידור ראיון בלעדי של ירון כן־ייטי עם שר־הביטחון, אריה במילחמת ששת הימים שימש אלוף (מיל׳) חיים הרצוג פרשן מהלכי המיל- חמה ברדיו, שהיה אז כלי־תיקשורת יחיד שדיווח מהמילחמה. … אלא שדובר צה״ל סירב למסור חומר זה לגביש — למרות שזה שימש כמפקד פיקוד הדרום בימי מילחמת ששת הימים, והיה אדריכל כיבוש סיני באותה מלחמה.
גליון 2642, 20 באפריל 1988, עמוד 9
בין ישראל וסוריה נוצרה מתיחות, הרמטכ״ל יצחק רבץ איים על סוריה בפלישה, ובסופו של דבר פרצה בגלל פיגועים אלה מילחמת ששת־הימים. במילחמה זו הנחילה ישראל מכה ניצחת לצבאות־ערב, וכבשה בין השאר את הגדה המערבית ועזה. … זאת היתה תורתם של ערפאת ואבר ג׳יהאד(כל מייסדי פת׳ח אימצו לעצמם שמות־מחתרת בנוסח אברמישהו). הם דבקו בה עד מילחמת ששת־הימים, כשהתאכזבו סופית ממדינות־ערב.
גליון 2211, 16 בינואר 1980, עמוד 9
לכו׳ *י טבעי הוא, שבהסכמי קמפ- הוכרה הרצועה כחלק מן האוטו- נומיה ה פל ס טיני ת, עם זיקה הדוקה לג דה יאד ט ב עי ת היא הצעתו של ח״כ אברהם כץ־עוז מן המערך, לפנות מן הרצוע ה את היישובים היהודיים שהוקמו בה אחרי מילחמת ששת־הימים. פירוז הרצועה ועיבוי היישובים בנגב המערבי (״תוכנית חבל דרום״) עשויים לחזק את הסכם השלום עם מצריים ולפתור את בעיית החבל ואוכלוסייתו.
גליון 2237, 16 ביולי 1980, עמוד 75
הקטעים החסרים של שיח לוחמים• מתנבאים בפאשיזמים הקלות מפליגות טוהר הנשק בשבועות הראשונים אחרי מילחמת ששת־הימים ישבו בני דור־הבגים של התנועה הקיבוצית בחולדה, בעין־שמר, ביזרעאל ובעוד קיבוצים, בחנו, כאבו, שאלו, השתפכו והגיבו בכל אמצעי התגובה הקולקטיבית, שבהם תוכנתו ברבות השנים. … רן א ד לי ס ט ״יושר, תאורי ונקיון מחשבתי״ אחרי מילחמת יום־הכיפורים לא טרח איש בתנועה הקיבוצית לערוך תרגיל חוזר לשיח לוחמים. בין מילחמת ששת-הימים למילחמת יום- הכיפורים אירע בקיבוץ גן־שמואל אירוע טראגי.
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 27
מנחם בגין ואנשיו נכנסו לממשלה ב־ ,1967 ערב מילחמת ששת־הימים, כשרים־בלי-תיקים. אחרי הבחי־רות של 1969 קמה ממשלה חדשה, והפעם נכנסו אליה אנשי גח״ל (חרות והליברלים) כשותפים מלאים בקואליציה, וקיבלו תיקים. … מאותו יום נשארו השניים ידידים, אף אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר מרשל־האוויר עפיפי הועמד לפני בית־מישפט צבאי ביגלל חוסר־הכוננות של חיל־האוויר המצרי ביום השמדתו על הקרקע על פי תוכניתו של וייצמן.
גליון 2193, 12 בספטמבר 1979, עמוד 10
הן תוצר של תהליך שנמשך כתריסר שנים, ושתחילתו במילחמת ששת״הימים. מצבה הכלכלי של ישראל לפני מילחמת ששת- הימים לא היה מזהיר. היו לה בעיות המאפיינות בדרן״כלל משק קפיטליסטי מתפתח, על משבריו המח זוריים. המילחמה גררה את המשק הישראלי לעידן חדש, שבו המתרחש בכלכלה יצא כימעט לחלוטין מתחום שליטתם ופיקוחם של הממונים עליה, והגורם המכריע בהתוויית דרכו של המשק הוא פוליטי מובהק. מדיניות החוץ של ישראל מאז מילחמת ששת- הימים — שהמערך, הליכוד והמפד״ל היו שותפים לה — חייבה גידול מתמיד בתקציב הביטחון• תקציב זה הוא עתה העובדה הכלכלית המכרעת בכל מה שקשור בכלכלה הישראלית. • ב־ 1965 היווה תקציב הביטחון כ־ 108 מהתל״ג.
גליון 2206, 12 בדצמבר 1979, עמוד 10
למניעת התהליך שעלול היה להביא בסופו של דבר למצב דומה לזה שהשתרר בשטחים שנכבשו על-ידי ישראל במילחמת 1948 שהרי אם ניישם את הכלל של האפקטיביות ככלל מנחה של המישפט הבינלאומי הפומבי לגבי השטחים שנכבשו על-ידי ישראל במילחמת ששת־הימים (תוך התייחסות לגורמים שנימנו לעיל כגורמים המשפיעים על פי כלל המישפט הבינלאומי על תחום גבולות, היינו: הגורם האיסטרטגי, הגיאוגרפי, הכלכלי, ההיסטורי, הסנטימנטלי והדימוגרפי) ,נראה כי חלק מגורמים אלה הוא משמעותי בכל הנוגע לתיחום גבולותיה של ישראל לגבי השטחים שנרכשו על־ידה במילחמת ששת״הימים. … קשה לומר כי מדינות העולם אכן השלימו עם שילטון ישראל בשטחים שכבשה במילחמת ששת־הימים, ויהיה זה ודאי קרוב יותר לאמת לקבוע כי מדינות העולם לא השלימו עם שילטון זה, להוציא, אולי, את המסקנה שיכולה על כן להתקבל מיישומו של כלל האפקטיביות היא, כי התנאים שישראל תהיה מסוגלת ומוכנה להציע בחוזה־שלום עם המדינות הגובלות הם תנאים שישתנו לאורך ציר הזמן שעליו תנוע עגלת השלום.
גליון 1893, 12 בדצמבר 1973, עמוד 18
בתחילת שנות החמישים שירת במיפקדת פיקוד-מ׳דכז, מונה כמזכיר הפיקוד העליון וב־ 1954 כבר היה ראש לישכת אגף ׳כוח־האדם במטה־הכללי. ערב מילחמת ששת־הימים יצא נחמיה קין לכהן בניספח צה״ל וראש מישלחת ׳מישרד־הביטחון באיטליה ובשווייץ. כן כיהן כניספח צה״ל בשגרירות ישראל ביוגוסלביה עד מילחמת ששת־הימים. הוא הוחזר לארץ רק בשנת ,1969 והתמנה לתפקיד היועץ הכספי לרמטכ״ל וראש אגף התקציבים במי׳שרד הביטחון.























