חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 1,151 עד 1,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2089 (15 בספטמבר 1977), עמוד 46
״ מעשיו של שיכור בבחנים לאחר ההתפכחות, מעשיהם של סופרים בבחנים בבחינת יצידותיהם ומאמריהם כעבור דמן־מה, ,ואילו שיכרון של סופרים נבחן על־ידי ההיסטוריה. מילחמת ששת־הימים הביאה שיכרון כימעט מוחלט על חיי הסיפרות העיברית, ועל יצירותיהם של מרבית הסופרים העיבריים. … כיום, עם סיום התהליך הסברתי שהחל לפני 10 שנים במילחמת ששת־הימים ונסתיים במפלת המערך, מן סיראוי לערוך תיזעורת של אירוע תרבותי מסויים שיש בכוחו לתרום להגדרת תפקידי התרבות והסיפרות במחצית השנייה של .1977 בפוסף ״תרבות, וסי,סתת״ של הארץ מד,־ 8בספטמבר ,1967 לפני עשר שנים ׳בדיוק, פירסם הסופר יצחק אורפז רשימה תחת הפותרת הרחוב שאג — מי לא יירא !
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 43
חו ק רי כזב ירושלים, תוך שביצע מעשה גבורה של חילוץ קבוצת צנחנים פצועה. אחרי מילחמת ששת הימים חזר חנן סמסון לקיבוצו וטיפח את ענף המיפעל של קיבוצו, את מעדני מיזרע. … בתקופות המילואים שלו עבר קורס־קצינים, והיה בראש מחלקת צנחנים במיבצע קדש. בפרוץ מילחמת־ששת־הימים שירת כמפקד אחת מפלוגות הצנחנים שהשתתפו בקרב על * מירה מאיר -איש רעיס; הוצאת ספ רי ת פועלים; 185 עמודים(כריכה רכה).
גליון 2448 (1 באוגוסט 1984), עמוד 12
.״ במיסגרת פעילותו המוסווית באגודה זו, השתלם מאיר כהנא בעקרונות הנאציזם, בהשקפת־העולם הפאשיסטית ובדרכי־הפעולה של תנועות ימניות־קיצוניות. מעט אחרי מילחמת־ששת־הימים החל כהנא להריח את הפוטנציאל התעמולתי הטמון בימ-ן היהודי החדש, והקים את הליגה להגנה יהודית. … כהנא חתר לגנוב את זרי-התהילה שהיו לצה״ל אחרי מילחמת־ששת־הימים. 3״ו סאמנו״ יהודי ^ איטר החליט הנשיא ריצ׳ארד ** ניכסון לשבור את הקרח הכינגושי ולטפח יחסים עם ברית־המועצות, ניתק מאיר כהנא את קשריו עם שירו־תי־הביון האמריקאיים (או להיפך), והמירם בקשרים עם המאפיה — אירגון־הגג של הפשע המאורגן האמריקאי.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 37
החשש לשיבוש תדרי מיקרו־גל לא מנע בעד יחידת דובר־צה״ל להתיר הבאת ניידת־שידור, לשם שידור ראיון בלעדי של ירון כן־ייטי עם שר־הביטחון, אריה במילחמת ששת הימים שימש אלוף (מיל׳) חיים הרצוג פרשן מהלכי המיל- חמה ברדיו, שהיה אז כלי־תיקשורת יחיד שדיווח מהמילחמה. … אלא שדובר צה״ל סירב למסור חומר זה לגביש — למרות שזה שימש כמפקד פיקוד הדרום בימי מילחמת ששת הימים, והיה אדריכל כיבוש סיני באותה מלחמה.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 8
אולם למרות הטענה כי ״מעולם לא נעשה כדבר הזה בישראל״ ,התברר שהיו תקדימים. ב־ ,1967 מייד אחרי מילחמת ששת־הימים, התקיימה הפגנה ליד ארמון־הנציב בירושלים. … אחרי פרישתו סיפר השופט, כי הוא עבר משבר במילחמת ששת־הימים, שגרם לו דחף שלא להמשיך להסתגר במיגדל־השן.
גליון 2346 (18 באוגוסט 1982), עמוד 67
את שיר השלום כתבו יעקב רוטבליט ויאיר רוזנבלום. זה, היה אחרי מילחמת ששת הימים, והשיר מתח ביקורת על החינגה וההיל־ולה׳ ודיבר בשם המתים המדברים מתוך הקברים. … אבל אל תשכחי שהיינו כולנו אחרי מילחמת ששת־הימים, והיינו אחוזי־טירוף של התפעלות עצמית.
גליון 2642 (20 באפריל 1988), עמוד 9
בין ישראל וסוריה נוצרה מתיחות, הרמטכ״ל יצחק רבץ איים על סוריה בפלישה, ובסופו של דבר פרצה בגלל פיגועים אלה מילחמת ששת־הימים. במילחמה זו הנחילה ישראל מכה ניצחת לצבאות־ערב, וכבשה בין השאר את הגדה המערבית ועזה. … זאת היתה תורתם של ערפאת ואבר ג׳יהאד(כל מייסדי פת׳ח אימצו לעצמם שמות־מחתרת בנוסח אברמישהו). הם דבקו בה עד מילחמת ששת־הימים, כשהתאכזבו סופית ממדינות־ערב.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 6
חבמים־בין־הערביים אומרים: יתכן שהיתה קיימת במשך זמן־מה אחרי מילחמת־ששת־הימים, אך אחרי זה מתה. ם היתד! קיימת, היא מתה בפגישות הסודיות שקיים המלך \ £חוסיין עם שרי ישראל — יגאל אלון, אבא אבן ואחרים — אחרי מילחמת ששת־הימים.
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 5
למעשה היו רק 28 אנשי־שנה, כי שניים — דויד בן־גוריון ומשה דיין — נבחרו כל אחד פעמיים, בשנים שונות ובקשר למאורעות שונים: בן־גוריון עם התפטרותו וכאשר פילג את מפא״י, דיין כרמטכ״ל מילחמת־סיני וכשר־הביטחון של מילחמת ששת־הימים. במהלך תשמ״א קרו דברים לאנשי- השנה הקודמים.
גליון 1577 (22 בנובמבר 1967), עמוד 24
אני מנסה לשמוע אם השריון הישראלי מתקרב!״ במלחמת ששת־הימים. זה לפחות מה שסבורים מחברי החוברת המצויירת השמה ללעג את הצלחותיהם של הערבים בקיץ שעבר, להם באמת קרה דבר מצחיק בדרך לתל־אביב.
גליון 2211 (16 בינואר 1980), עמוד 9
לכו׳ *י טבעי הוא, שבהסכמי קמפ- הוכרה הרצועה כחלק מן האוטו- נומיה ה פל ס טיני ת, עם זיקה הדוקה לג דה יאד ט ב עי ת היא הצעתו של ח״כ אברהם כץ־עוז מן המערך, לפנות מן הרצוע ה את היישובים היהודיים שהוקמו בה אחרי מילחמת ששת־הימים. פירוז הרצועה ועיבוי היישובים בנגב המערבי (״תוכנית חבל דרום״) עשויים לחזק את הסכם השלום עם מצריים ולפתור את בעיית החבל ואוכלוסייתו.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 21
המשוגעים לדבר שניגשו השנה לתחרות על האליפות — הנערכת על שמו של חובב־סקי נלהב — סדן רמי ולד מהצנח נים, שנפל במילחמת ששת־הימים — היו עלמה אחת ו־ 18 גברים: דניאלה, ארבעה קשישים, שבעה בוגרים, ונערים שבעה.
גליון 1778 (28 בספטמבר 1971), עמוד 10
משפחתו קיבלה היתר מיוחד להביאו למנוחות בבית־הקברות ה צבאי בכפר־סבא, לצד קיבריהם של שני בניו שנפלו במלחמת ששת־הימים: סגן שלמה 21 שנפל בפריצה לרפיח, וסמ״ר שמעון ( )29 שנפל בקרב בעמק דותן, הניח אשה בהריון ושני ילדים.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 12
נטל חלק פעיל במילחמה נגד המחבלים, ובמילחמת ששת הימים שימש בתפקידים מבצעיים בדתם.
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 23
בשנים עברו עסקו אנשי המדיניות והביטחון של ישראל במיצר קרוב יותר: מיצר טיראן, שגרם במישרין למילחמת ששת-הימים, ושהיה מעורב גם בגורמים שהביאו למילחמת סיני ולמילחמת יום• הכיפורים.
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 30
פגישתה הראשונה של ברברה עם ישראל היתה אחרי מילחמת ששת-הימים. היא הגיעה עם מישפחתה על גל המבקרים הגדול שחציף את הארץ עטורת הניצחון, התאהבה כישראליים, ׳בים ובמזג-האוויר ושיכנעה את בעלה לעזוב את;אנגליה, את עסקיו ואת כל אשר אהב ולהקים את ביתם בישראל.
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 27
חיים באר הוא אדם דתי, והם נועטים על כך שהוא, שלמד אתם בבית• הטפר, שאחרי מילחמת ששת הימים היה אחד מהם, חטיד של ארץ ישראל השלמה, מדבר עכשיו נגדם ונגד האידיאלים שלהם.
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 23
ואז נזכרתי שכך חשבתי גם כשראיתי את התמונות מ־מילחמת יום־הכיפורים. הרי אותן תמונות היו גם במילחמת ששת הימים ! האין זה מוזר, שבחוקיות משונה, בכל תשע עד אחת עשרה שנים יש מילחמה שישראל מעורבת בה במיזרח התיכון, ממוצע נאה של שלוש מילחסות בדורן את מי משרתות המילחסות הללו ן מי מעוניין בהן?
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 51
הוא ולא אחר, מכיוון שהוא בעל קול מכריע בווערת-הבספים. אוזן שפל את בנו במילחמת ששת־הימים. הוא אינו מוכן לשמוע על קורב-
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 75
הקטעים החסרים של שיח לוחמים• מתנבאים בפאשיזמים הקלות מפליגות טוהר הנשק בשבועות הראשונים אחרי מילחמת ששת־הימים ישבו בני דור־הבגים של התנועה הקיבוצית בחולדה, בעין־שמר, ביזרעאל ובעוד קיבוצים, בחנו, כאבו, שאלו, השתפכו והגיבו בכל אמצעי התגובה הקולקטיבית, שבהם תוכנתו ברבות השנים. … רן א ד לי ס ט ״יושר, תאורי ונקיון מחשבתי״ אחרי מילחמת יום־הכיפורים לא טרח איש בתנועה הקיבוצית לערוך תרגיל חוזר לשיח לוחמים. בין מילחמת ששת-הימים למילחמת יום- הכיפורים אירע בקיבוץ גן־שמואל אירוע טראגי.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 27
מנחם בגין ואנשיו נכנסו לממשלה ב־ ,1967 ערב מילחמת ששת־הימים, כשרים־בלי-תיקים. אחרי הבחי־רות של 1969 קמה ממשלה חדשה, והפעם נכנסו אליה אנשי גח״ל (חרות והליברלים) כשותפים מלאים בקואליציה, וקיבלו תיקים. … מאותו יום נשארו השניים ידידים, אף אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר מרשל־האוויר עפיפי הועמד לפני בית־מישפט צבאי ביגלל חוסר־הכוננות של חיל־האוויר המצרי ביום השמדתו על הקרקע על פי תוכניתו של וייצמן.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 10
הן תוצר של תהליך שנמשך כתריסר שנים, ושתחילתו במילחמת ששת״הימים. מצבה הכלכלי של ישראל לפני מילחמת ששת- הימים לא היה מזהיר. היו לה בעיות המאפיינות בדרן״כלל משק קפיטליסטי מתפתח, על משבריו המח זוריים. המילחמה גררה את המשק הישראלי לעידן חדש, שבו המתרחש בכלכלה יצא כימעט לחלוטין מתחום שליטתם ופיקוחם של הממונים עליה, והגורם המכריע בהתוויית דרכו של המשק הוא פוליטי מובהק. מדיניות החוץ של ישראל מאז מילחמת ששת- הימים — שהמערך, הליכוד והמפד״ל היו שותפים לה — חייבה גידול מתמיד בתקציב הביטחון• תקציב זה הוא עתה העובדה הכלכלית המכרעת בכל מה שקשור בכלכלה הישראלית. • ב־ 1965 היווה תקציב הביטחון כ־ 108 מהתל״ג.
גליון 2216 (20 בפברואר 1980), עמוד 4
יהודי ארצות״הברית לא באו לעזרת מדינת ישראל, עד שזו ניצחה ניצחון משמעותי, היסטורי, חד־פעמי, במילחמה שכונתה, בטעות, מילחמת ששת הימים. אחרי מילחמת ״ששת הימים״ יצאו יהודי ארצות־חברית מהחורים.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 10
למניעת התהליך שעלול היה להביא בסופו של דבר למצב דומה לזה שהשתרר בשטחים שנכבשו על-ידי ישראל במילחמת 1948 שהרי אם ניישם את הכלל של האפקטיביות ככלל מנחה של המישפט הבינלאומי הפומבי לגבי השטחים שנכבשו על-ידי ישראל במילחמת ששת־הימים (תוך התייחסות לגורמים שנימנו לעיל כגורמים המשפיעים על פי כלל המישפט הבינלאומי על תחום גבולות, היינו: הגורם האיסטרטגי, הגיאוגרפי, הכלכלי, ההיסטורי, הסנטימנטלי והדימוגרפי) ,נראה כי חלק מגורמים אלה הוא משמעותי בכל הנוגע לתיחום גבולותיה של ישראל לגבי השטחים שנרכשו על־ידה במילחמת ששת״הימים. … קשה לומר כי מדינות העולם אכן השלימו עם שילטון ישראל בשטחים שכבשה במילחמת ששת־הימים, ויהיה זה ודאי קרוב יותר לאמת לקבוע כי מדינות העולם לא השלימו עם שילטון זה, להוציא, אולי, את המסקנה שיכולה על כן להתקבל מיישומו של כלל האפקטיביות היא, כי התנאים שישראל תהיה מסוגלת ומוכנה להציע בחוזה־שלום עם המדינות הגובלות הם תנאים שישתנו לאורך ציר הזמן שעליו תנוע עגלת השלום.
גליון 1898 (16 בינואר 1974), עמוד 13
יישראל נאלצה להכות בריכוז המאיים עליה. בך פרצה מילחמת ששת־הימים. ביום החמישי של מי,לחמה זו, ב־ 11 ביוני ,1967 כתבתי מייכתב ללוי אשכול. … אשבול לא קיבל את הקו הפלסטיני. בשנים הראשונות שלאחר מילחמת ששת־הימים היה נראה כאילו אפסו התיקוות לפיתרון פלסטיני .
