חיפוש: "מלחמת ששת הימים"
נמצאו 2,636 תוצאות (מציג 1,076 עד 1,100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 22

המע־ הכנסתקובעת כי הדגם של השגת השלום עם מצריים, המתבטא בפינוי צה״ל וההתנחלויות מחצי־האי סיני תמורת חוזה-שלום והגבלת כוחות צבאיים, הוא הדגם שיש להחילו על השטחים האחרים שנכבשו במילחמת ששת־הימים. הכנסתמקבלת בסיפוק את המיכתב המשותף בעניין השילטון העצמי הפלסטיני, אשר נחתם בין ראש ממשלת ישראל ונשיא מצריים. … כאות לשאיפתה להסדר שלום כולל קובעת הכנסת כי החל מיום 21 במרס ,1979 תיפסקנה לאלתר כל פעולות ההתנח לות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת-הימים, וכי אין להניח להתנחלויות הקיימות להוות מכשול להשגת השלום הכולל.
גליון 1590 (21 בפברואר 1968), עמוד 21

רק מעטים ידעו כי יורשו של המדפיס הידוע הוא לא אחר מאשר אלוף־מישנה אורי כן־ארי, מפקד.חטיבת־השריון שבמלחמת־ששת־הימים איפשרה את כיבוש ירושלים המזרחית כאשר כבשה את הרכסים שמסביבה. … הצייר, שהגיע ארצה במטוס מיוחד במלחמת־ששת־הימים, הבטיח לחוש לעזרת המולדת גם במלחמה הבאה — כש־תפרוץ ואם תפרוץ רק אדם אחד בעולם הוכיח בשנים האחרונות את דתיותו האמיתית — זהו המלך הסעודי איכן־ פעור, שרצה בזמנו להרוס את קבר הנביא מוחמד, היות שהקבר עצמו הפך למקום פולחני. … ורקעו עם שחר, יצא השבוע לאור: עוד בטרם פורסם הספר, ובעיקבות הוצאתו בהמשכים בצהרון, זכה בהצעה מחו״ל להסריט את הרומאן — המתאר רגע דימיוני של מלחמת־ריגול ישראלית—ערבית, שקדמה, כביכול, למלחמת־ששת־הימים. בינתיים מוכר נאדל את ספריו בערבי־הראיונות.
גליון 1624 (16 באוקטובר 1968), עמוד 13

זה, לפחות, מה שניתן להבין ממאמר תמוה, שהופיע בגליון יולי 1968 של כתב־העת אברגרין האמריקאי — בחתימתו של כתב־הירחון עבדאללה (״מארק״) שליי- פר, יהודי אמריקאי שהתאסלם, נשא כושית לאשה, והתיישב בירושלים המיזרחית, שם עברו עליו הכיבוש ומלחמת־ששת־הימים. לדברי שלייפר, באותו מאמר, הוא ריא־יין את יאסיר ערפאת ושמע מפיו שורה שלימה של הצהרות מפוצצות.
גליון 1575 (8 בנובמבר 1967), עמוד 16

יחסים מרחביים צהי׳לסלללהפלתסלאל כאשר הביס צה״ל את הצבא המצרי במלחמת ששת־הימים, הוא עשה טובה להרבה גורמים בעולם ובמרחב. … בעדן התלקחו מחדש הקרבות בין חזית השיחרור הלאומית, הדוגלת בדרום־ערב עצמאי, לבין החזית לשיחרור דרום־תימן (פלוס״י) ,המשולבת במערך המצרי. עד למלחמת ששת הימים, היה ברור כי יד פלוס׳׳י תהיה על העליונה — לא בשל כוחה המקומי, המתרכז בעיקר בעיר עדן עצמה, אלא בשל הגיבוי המצרי.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 18

הגדול שבהם היה בית־החרושת לצינורות סלדה, שייצר צינורות עבור קווי הנפט של שדות-הנפט המצריים באיזור. חמיפעל הופצץ והושמד במלחמת ששת־הימים, ומאז היה המזח כולו, שלא שימש כנראה מעולם כמזח, מכוסה בצינורות פלדה נתוצים ומחוררים. … דרך הגי דצינורות שהיה על גבי המזח לפני מילחמת ששת־הימים, בעת 1/JU M M , שה אליו חשופה ומסוכנת, והמוצב שהו שפרצה חמידחמח, היו במעוז המזח שלושה טנקים.
גליון 2052 (29 בדצמבר 1976), עמוד 11

בעידן הדחוק והשכוח ההוא, לא הובן כהלכה השיפור הגיאו־איסטדטגי שהולידה מילחמת ששת־הימים, וממילא גם לא בא לידי ביטוי הולם בתפיסה האיסטרטגית ה מדינית והצבאית, שלפיה נועדה להתנהל ״המילחמה הבאה״. … הגתה צליחה אורל את התעלה -נעלם והתנדף בליל״ תרכובת־הכלאיים שהזכרנו, כמו תפיסת קו־בר־לב והאמונה במספיקותו, מקורם היה, כמובן, בקיפאון המחשבה — שלא להזדקק לביטויים יותר חריפים — אצל האישים הנוגעים בדבר, שבעבורם לא בישרה מילחמת ששת־הימים כל שינוי בסיסי י בנתוני-היסוד הביטחוניים, ומה שהיה טוב בימי בן־גוריון, נשאר טוב, בעיקרו, גם ליורשיו.
גליון 1975 (9 ביולי 1975), עמוד 14

״ השר שם־טוב וחברי־הכנסת אליעד ומואב היו היחידים ש נכחו באותה עת במליאה. 9את הסיבה האמיתית לפרוץ מילחמת ששת־הימים גילה המנחה מגי פאר, בעת שריאיין את העיתונאית מידה אברך. … אך כעבור יומיים הוציא את כוחות האו״ם מסיני, ואז פרצה מילחמת ששת־הימים .״הוא חשיב, כנראה, על מד, שאמרתי לו, והשתכנע.״ אמדה מידה אברך. ׳ 9באותה הזדמנות התייחס פאר לשאילתא שהגישה חבדת־הכנסת גאולה כהן ל- שר־החינוך, בת דרשה לדעת מדוע הכניסו לבחינות הבגרות בדיקדוק את המישפט :״ישראל מוכנה לוותר על שטחים תמורת שלום.״ גאולה טענה כי זוהי שטיפח־מוח פוליטית.
גליון 2419 (11 בינואר 1984), עמוד 25

הוא פקד עליו להכין .כוח מיוחד, נאמן וממושמע, שישתמש בלא־רחמים במכונות־יריה נגר כל יהודי שינסה לשדוד או לחלל מקום קדוש, נוצרי או מוסלמי׳. במילחמת ששת־הימים הניפו חיילים דתיים את דגל־המדינה על מיסגדי הר־הבית. כאשר הגיע למקום שר־הביטחון משה דיין, הורה לחיילים להסיר מייד את הדגלים. בשנים הראשונות אחרי מילחמת ששת הימים, חזרו רבנים ופסקו על האיסור ההלכתי האוסר על יהודים לדרוך על אדמת הר־הבית.
גליון 2427 (7 במרץ 1984), עמוד 5

חוץ מזה, דף היה בנוי על סקופים, ונראה שחדשות מתמקד יותר בצד הגראפי. החלטנו לפרסם את דף בהתקרב מילחמת ששת־הימים. ידענו כי בימים הקרובים יתרחשו מאורעות בעלי משמעות היסטורית, ולא רצינו להסתפק ביכולתנו להגיב עליהם אחת לשבוע. … לכן חשבנו אז, ואני חושב גם כיום, שיש הרבה חיוב בעצם קיומו של צהרון שלישי, אשר יכניס קצת גיוון לתמונה פוליטית זו. כשמישמשה ובאה מילחמת ששת־הימים, סברנו כי זוהי הזדמנות טובה להגשים את התוכנית, מכיוון שהעם כולו היה צמא למידע.
גליון 2477 (20 בפברואר 1985), עמוד 35

לרד, הידוע גם בכינוי. טוביה הגומל׳ ,היה בעבר, עד מילחמת ששת הימים מעשן כבד. .מצאתי את עצמי בשדה־הקרב, בגיבעת הרדאר ליד ירושלים, באמצע שדה־מוקשים,״ הוא מספר ,״נגמרו לי הסיגריות, והייתי בפאניקה. … מכיוון שלא היה לי כסף ללימודים, עבדתי כמכונאי״רכב, ואחר־כך הוצאתי רישיון למונית, התחתנתי והתחלתי לגדל ילדים׳. אתרי מילחמת ששת־הימים גילו העולם הזה 2477 (להתכחדוח מימימ במשרדי הממשלה) בצה״ל את בקיאותו של מיזרחי בשפות: .מכרתי את המונית, למרות שעמדתי לקבל מספר ירוק, ונכנסתי לעבוד בצבא.
גליון 2397 (10 באוגוסט 1983), עמוד 40

כמו כל זכות טבעית נראתה גם זכותם של הסבים יסודית ובסיסית, ואיש לא חלק עליה. אחרי מילחמת ששת־הימים נוסף סעיף 28א׳ לחוק הכשרות המישפטית והאפוטרופסות תשכ״ב־ . 1962 הסעיף אומר: .מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית־המישפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת ובין הקטין.״ בפסק־דין שהתפרסם לאחרונה >המ׳ ת״א 1307/79 פסקים תש״מ ב׳ )522 דן השופט חיים פורת בסעיף זה ובפרשנותו. … :מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית־המישפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין״. ן ף הסעיף נחקק אחרי מילחמת ששת־הימים, כאשר התרבו 4יתומים שאמהותיהם אלמנות־מילחמה, סירבו לאפשר להורי המנוח להיפגש איתם.
גליון 1918 (5 ביוני 1974), עמוד 29

בשיריון, לעומת זאת, לא היתה כמעט השיבות לתהילה האישית בקרב עד למילחמת ששת־הימים. המפקד הבכיר הוא שהיד, שוקל וקובע, מי זקוק לתיגבורת ולמי צריך לסייע בכוחות נוספים. … לצידו של דדו התייצב אז במפתיע קצין האג״ם החטיבתי, שמואליק גורודיש, ש היד, קצין אג״ם עוד בתקופתו של אולק והיה אחד הקצינים הבודדים בחטיבה ש עשה בה את כל הדרך מראשיתה, ממפקד טנק ועד למפקד החטיבה מאוחר יותר, ערב מילחמת ששת־הימים. המג״דים של חטיבה 7ניסו אז לשתף את גורודיש בהתקוממות נגד דדו.
גליון 1826 (30 באוגוסט 1972), עמוד 28

הפיכה זו היתה לחי- צת־ההדק שגרמה, ללא כוונת מתכנניה, למלחמת ששת הימים; הרוסים סיפרו ל נאצר כי ההפיכה הינה מעשה ידי סוכנות־הביון של ארצות־הברית, שיכנעו אותו כי הצעד השני של הסוכנות הוא ריכוז כוחות צה״ל בצפון, שנועד להפיל את המשטר ב סוריה. לאחר ימים, גילה נאצר עצמו כי בגלל הפיכת הקולונליס, השתכנע באמי תות הסיפור על ריכוז כוחות צה״ל בצפון, יצא למלחמת ששת הימים. ^ דוקא הקבוצות הניאו־פאשיסטיות, שזממו לפוצץ את המיצעד, הבליטו את חשיבותו המכרעת, כמיפגן המצפון של מחנה שוחרי השלום והשיוויון במדי נה.
גליון 2008 (25 בפברואר 1976), עמוד 47

קובץ זה מייועד לאותו דור שאיבד, בעטייה של מילחמת ששת־הימים, את אמונתו בסוציאליזם ובשאר ערכי ארץ־ישראל־העובדת — דור בגי־הקיבוצים, השרוי במבוכה ובפיכלול של לבטים. … יזהר בהתקפה־רבתי על הנוער של אז, וכינה אותו .״דור האספרסו.״ אחרי מילחמת ששת־הימים חזר בו מכינוי זה. לפני מיספר שנים יצא יזהר נגד תוכנית לימודי־הספרות בבתי־הספר, ואחר נדם.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 20

הגנרלים השפיעו תמיד על הפוליטיקה ה ישראלית. מאז ערב מילחמת ששת-הימים, השפעתם גוברת כהתמדה. והשפעתם היא בימעט בודה ככיוון אהד: ימינה. … שדות, תקריות־גבול ופעולות־תגמול, והפכה את הגבול הסורי לגבול הסוער ביותר של המדינה, עד מילחמת ששת־הימים. זה היה אחד הגורמים למילחמה — ודוגמה להשפעה הישירה של החלטות צבאיות־כביכול על גורל המדינה.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 12

ומה הדבר הממריץ אותה לכתוב לין היא ׳נזכרת שלפנן כשש או שבע שנים — אם לשחזר את הדבר הזה, זה בערך באמצע בין מילחמת ששת־הימים למילחמת יום־הכיפורים — לפני כשש או שבע שנים היא קראה מאמר ממני, ואין היא זכורה אם זה היה בהארץ או במעריב (וגם עלי להודות שאינני זוכר איפה כתבתי את זה — בהארץ או במעריב) ובמאמר ההוא כתבתי, ..אשה חשבה שאז׳ מטורף או נושע. … ואילו המערך הוא מיפלגת האוליגרכיה השלטת. לפי דבריה, שהניצחון במילחמת ששת־הימים, שגרר עימו את הכיבוש הגדול, הוא תחילת התהליך של שקיעת מדינת־ישראל ושל ההשחתה של העם במדינת־ישראל
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 21

. • הסכמי קמפ״דייוויד יצרו תקדים של פירוק יישובי״מתנחלים ושל חזרה לגבולות ה־ 4ביוני .1967 • אם היה עוד מישהו בעולם שנטה להסתגל לרעיון שירושלים היא בירת ישראל, בא חוק ירושלים להזכיר לשוכחים ולמהססים שישראל כבשה את מיזרח העיר במילחמת ששת-הימים, ואין היא נמצאת שם כדין. • אם שכח מישהו בעולם שגם הגולן נכבש על** ידי ישראל, הרי באה החלת המישפט הישראלי על ..שאיפתו חבותסת של 71 נתם בגין היא להביא ושלום מלא ולהקים מדינה פלסטינית, שתשכון בשחת לצד ישראל־חבל ארץ זה להזכיר לו. … בקיצור, אם מישהו במערב, בגדה ברצועה ובגולן, במדינות״ערב ובישראל, נטה להתרגל לשהיית ישראל באיזורים שסופחו אליה במילחמת ששת-הימים, והעניין היה רדום בתודעתו, ראש־ממשלתנו עשה הכל כדי לגרות, להתסיס ולעורר נגד הכיבוש.







