נמצאו 647 תוצאות עבור "מלחמת לבנון"
גליון 2402, 14 בספטמבר 1983, עמוד 61
הכתב הוותיק של מעריב העולם הזה 2402 לענייני מיפלגות משה מייז־לס הוא שדר ברדיו וינה. בזמן המילחמה בלבנון הוא גם שידר עבור הטלוויזיה האוסטרית. … :אם לזמנחם) בגין אין מצפון, הרי כאבי־מצפון יש לו דווקא מזמן לזמן.״ • דדב העבודה יוסי שריד, בווערת־החוץ־והביטחון של הכנסת. :את המילחמה בלבנון ניהלה חבורה שהיא תערובת של הרפתקנים, שרלטנים, חלו־שי־אופי ודעת וסתם אידיוטים.״ • הרב מנחם הכהן: .מאז ומעולם לא היה קשר בין חטאים, עוונות ופשעים ובץ ,מחל לגו׳.״ • ח״ב הליכוד, יגאל הורוביץ.
גליון 2338, 23 ביוני 1982, עמוד 38
הזלי לההג דו ל ה שואחוף הומיוחומה #׳מנינה ולריח את הומודל הניצחון חגיגת תחילתה של המסיבה, שנערכה במועדון היקב של אבי פיס, בתל־אביב, ל־ תחייז שזי הזר השחקנית רחלי חיים, המשחקת בהצגה ילדי ה כרך, מחבקת באהבה את בעלה בני אדלר, שחזר לחופשה מהמילחמה בלבנון, כשהוא מעוטר בזיפי זקן. את חופשתו של הבעל החליט הזוג לבלות במסיבת הטייסת, שערן בעל־מועדוז־ היקב, אבי פיס, במועדונו בתל־אביב.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 19
• מילסון: נתכסוו מגואל בוס ^ יתה עוד שרשרת־מאורעות בשנת תשמ״ב, שהובי- * י לה במי שרין אל מילחמת־לבנון. היא קשורה בשמו של אדם שלא היה כימעט ידוע בשנה הקודמת: הפרופסור מנחםמילסון. … על מילסון הטיל אריאל שרון לפתוח במית־ קפה הגדולה, ״כמילחמה על ארץ־ישראל״, • הוא פתח כאש — איתן כהגדרתו של רפאל תרתי משמע — בגיזרה הראשונה של מיל־חמה זו — הגדה המערבית ורצועת־עזה — לפני שרפאל איתן פתח כאש כגיזרה השניה של אותה המילחמה — לבנון. בפקודת מילסון, החל מישטר של טרור בשטחים הכבו שים.
גליון 2472, 16 בינואר 1985, עמוד 8
מול מציאות עגומה זו ההשפעה הישראלית בלבנון קטנה החליט שרון על תימחץ מחוכם עתה לעין־שיעור מזו שהיתה לה לפני של טיהור: מישמט בחו״ל נגד פופולרי שאינו המילחמה. לבנון אכן הפכה מדינת־ שבועון חסות — אך לא של ישראל, אלא של בישראל• הסורים. … הציבור לא ישים לם לעובדה שמדובר על טענה אחת קטנה וכוזבת, שאין לה שייכות לעצם המילחמה בלבנון, וגם לא לאחריותו ושאתילא צברה לטבח (״אחריות עקימה״ ,לסי קביעת ועדת־כהן) .הציבור יראה בניצחון זה — כך האמין שרון — המרכת כל הטענות וההאשמות נגדו, וזאת דווקא על־ידי בית־מישמט ניטרלי של ״גויים״. • לעומת זאת, כישלון במיש־פט, כר סבר, לא יזיק לו כלל.
גליון 2339, 30 ביוני 1982, עמוד 74
היה זה האלוף במילואים מתי פלד, שדיבר בהפגנה של הוועד נגד המילחמה בלבנון, שעמד על החידוש שבהפגנה הנערכת בעת מילחמה. … הציבורית הרחבה בוועד החדש שהקימו — הוועד נגד המילחמה בלבנון, עודדה אותם, והם החליטו ״להמר על כל הקופה״ — ולערוך הפגנה בכיכר מלכי ישראל הענקית בתל־אביב, שבה כל הפגנה ש- משתתפיה אינם ממלאים את הכיכר נראית ככשלון צורב.
גליון 2366, 5 בינואר 1983, עמוד 49
ומכיוון שהם נוכחו לדעת שאי־אפשר לשבור אותנו בדרך הזאת, מנסים להביא אותנו למישפט. ״כפז שאנחנו נאבקנו נגד ה־מילחמה בלבנון לפני שהיא פרצה, כך גס היום: אנו נאבקים נגד סתימת־הפיות, לפני שיהיה מאוחר מדי. בניגוד לכמה חברים במחנה־השלום אני רואה קשר ישיר בין האירועים בשטחים, המילחמה בלבנון והמצב הפוליטי בארץ, ל צערי, איו פיתרונות קלים.
גליון 2363, 13 בדצמבר 1982, עמוד 26
רב־סרן צביקה סירב לשפוט את אמיר תדהר, משום שהוא, כקצין שיפוט זוטר, רשאי לפסוק רק 14 ימי-מחבוש. בגלל המילחמה בלבנון, והם יודעם זאת. היו הרבה שיחות פוליטיות על משמעות המעשה של אמיר. … הוא למד באוניברסיטה העברית סינולוגיה, אבל ד,פ־ ולכלא * דיברו הרבה על המילחמה בלבנון, בשבועות שחלפו בין שיחרורו של אמיר משרות־המילואים הראשון שלו בלבנון ובין גיוסו השני.
גליון 2375, 9 במרץ 1983, עמוד 52
בסידרה זו ראה אור החודש הקובץ מילחמת־לבנון בין מחאה להסכמה *. בקובץ משתתפים בין השאר יצחק בן־אהרון ל כגון כדם ואש יצחק רכין (״אשליות מדיניות ומחירן מתי שטיינברג (״מגמות ותמורות באש״ף) ; אלוף הראבך (,,מדינה יהודית שעיקרה הכוח דן הורוביץ (״המילחטה כה נשכר הקונסנזוס הלאומי״) ואברהם בורג (״אנו מאשימים״). המאמרים מעניקים מימד עומק למרכיביה השונים של מילחמת-לבנון, כמו הפרק הרמטכ-ל שקם על יוצרו מאת אמיר אורן, או מגמות ותמורות באש״ף מאת מתי שטיינברג.
גליון 2345, 11 באוגוסט 1982, עמוד 75
רובם של שחקני הנבחרת משר תים ביחידות מובחרות של צה״ל. המיל- חמה בלבנון, שהזעיקה אותם צפונה, כמ עט טירפדה להם את ההתמודדות על אליפות העולם בכדורמים שנערכה באק וודור בחודש שעבר. ״ אי דו הקבוצה, המונה 13 שח קנים׳ מהם 12 צפוניים ורק אחד תל- אביבי, מוכיחה שהתל־אביבים טובים ב כדורסל ולפעמים בכדורגל, אבל לא ב־כדורמים.
גליון 2339, 30 ביוני 1982, עמוד 70
• >ד עסק 1111111113 • אחת הטענות המרכזיות של דוברי הממשלה ומצדדי המילחמה בלבנון היתה, שמתנגדי המילחמה בארץ ובחו״ל עוסקים בהזנת העיתונות בכזבים, שהם־הם שגרמו להוצאת ״שם רע״ לישראל. … כאשר מדברת חנה ז מר על הצנזורה, היא יודעת על מה היא מדברת. כל העיתונאים שניסו לכתוב על המילחמה בלבנון דבר־מה שעלול היה להעמיד את שרון במצב מביך, נתקלו בה. … ללא כל קשיים מצפו ניים כונתה המילחמה בלבנון בשם ״שלום״ ,הפלסטי נים כונו ״מחבלים״ והם שכנו ב״ קיני ם״ אשר ״ טו הרו״ וגם ״בוערו״ .קרבות־תנועה וכיבושים תוארו על-ידי הכתבים הצבאיים ״כשיפור עמדות״ ,ובכל מיקרה הסכימו הכתבים הצבאיים לגירסתו של שרון באשר לזהותם של אלה שהפירו ראשונים את הפסקות האש.
גליון 2051, 22 בדצמבר 1976, עמוד 22
על רקע זה באה ההתפייסות של סוריה עם מצריים, וההשלמה ההדדית בין אסד ועראפאת. מילחמת לבנון הגבירה את תאבון המיש- טר הסורי להגשמת האידיאל הנושן של כדי לקיים את שילטונו, נאלץ המלך סוריה־רבתי, אך היא גם הוכיחה את חוסיין להתחבק עם אסד. … בכך נסתיימה היוזמה, שהיתה עשוייה למנוע את מיליחמת ששת־הימים). כתוצאה ממילחמת לבנון שולטת עתה הנהגית פתח באירגון זה יותר מתמיד, ומנהיגותו של יאסר עראפאת בו בלתי- מעורערת.
גליון 2416, 21 בדצמבר 1983, עמוד 17
אנחנו מחליטים לעשות ניסיון ותוף כדי דבריו ברור לי שהסיפור, אם כי אינו בגדר סנסציה הוא בהחלט סיפור של מפקד חשוב במילחמת לבנון, שכבש את צור וצידון, שנמנה עם שורותיה של אותה חטיבה מפורסמת שאריאל שרון טען שלא גוייסה. • קשה לי להסכים איתו כשהוא מגדיר את הלחימה שלו כציונות בהגשמה, קשה לי שלא לתהות כיצד ההיבט המוסרי אינו משחק כמעט תפקיד בשיקוליו. … המוטיבציה של האנשים להשתייך אליה, שמאפשרת למערכת הפיקוד להתעסק רק באקט של ביצוע המשימות, ואין לה בעיות שעם ישראל נתקל בהם יום יום. • האם בעיקבות מילחמת לבנון לא נוצרו בעיות עם המוטיבציה של היחידה?
גליון 2339, 30 ביוני 1982, עמוד 47
• להנהלת־הטלוויזיה הישראלית ול־מנהלה טופלה פער, על שלא השכילו במהלך שלושת שבועות המילחמה בלבנון לגבש מדיניות־שידורים עקרונית (למעט מחלקת־החדשות שדיווחה במידת יכולתה על מהלך הקרבות) .המילחמה הבהירה מעל לכל ספק את חוסר־האונים העקרוני של הנהלת הטלוויזיה, את אי־יכולתה לנצל את כודדהעבודה המיקצועי בבניין־הטלוויזיה (מדי בוקר ניתן למצוא במיזנון הטלוויזיה עשרות בעלי־מיקצוע מתוסכלים, המוכנים לעשות כל שיתבקשו כדי לתרום למאמץ המילחמתג במיסגרת הטלוויזיה) .הנהלת הטלוויזיה מינתה עצמה לפסיכולוג הלאומי, והיא עורכת דיונים מרתוניים, המתמקדים בשאלות כמו: ״האם הקרנת פרק מפרקי סירטי המערבו־נים איש וירג׳יניה ראויים להקרנה בימי המילחמה, או לאן״ דלילות התוכניות במהלך שלושה שבועות אלה, ואי־יכולתה של הנהלודהטל־וויזיה לשמור על לוח־מישדרים מניח את הדעת, יוצרים בעיני הצופים תדמית ש־מסקנתה האחת היא: הברדק השתלט על בניירהטלוויזיה• מי שהעמיד אנשים שחוקים בראש הטלוויזיה — זוכה לצפות בטלוויזיה שחוקה. … התוצאה המיידית היתה התנפלות פראית של חברי הוועד־המנהל, אהוכה פסקול ה מונו מנ ט ש7י גו ר ד 1ם צל׳^ש • לראשי השולחנות במחלקת־החד- שות, אהוד יערי (המרחב הערבי) ורץ כן־ ישי (ביטחון) שהתמקמו במיזרח־ביירות, ושדיווחו מדי יום׳דיווח עדכני על המשכה של המילחמה בלבנון. בראיו- נותיו עם מנהיגי הנוצרים בלבנון, המשיר מנחים שליו ולונדץ למי דומים ילדי אש״ף?
גליון 2403, 20 בספטמבר 1983, עמוד 54
על שתי אנתולוגיות שירד״ המוחות נגד מילחמת לבנון. מאות שירים שפורסמו במוספים הספרותיים ושאר מחאות מילוליות — הגיעה סוף־סוף התשובה הספרותית מהימין. … בחלק זה מביא טנאי חמש מיכה רייסר, הרי יש לימץ הישראלי בעיה. מילחמת־לבנון. אבל בינתיים הוא מסתפק יצירות, שכולן עוסקות בגורלו ובמותו של הכורה מתוך האותיות של שלמה חח לא יצמח ביאליק.
גליון 2386, 25 במאי 1983, עמוד 5
לדבריו יש הרבה חובשי כיפות סרוגות בסניף שלום עכשיו, אבל לאחרונה, בעיקבות התארכות המילחמה בלבנון, הגישה השתנתה. הכיפה הסרוגה של שמואל לא היתה המראה יוצא־הדופן היחיד בכינוס של חברי התנועה החדשה, ביום השני השבוע. … אם אנחנו דמוקרטיה, הרי שהממשלה היתה צריכה לשאול את שני מיליון הערבים שחיים בשטחים מה דעתם, לפני שיצאה למילחמה בלבנון. שמיניסטים ברזילי, אלרואי והר התלבטויות וי סו רי מצפון אינם מנקים איש
גליון 2386, 25 במאי 1983, עמוד 7
לשוק המקומי, דהיינו — לצה״ל, שעשה שימוש בנשק ובתחמושת לצורך המילחמה. שנית: המילחמה בלבנון גרמה לבידוד מדיני חמור של מדינת־ישראל, ולהקטנת ההזמנות של היצוא בכלל, ושל יצוא־הנשק בפרט. … +מדוע הם אינם מסברים את האמת1 ארידור יורם ר־ ה או צר */והפרופסורים שבצמרת מישרדו אינם מעוניינים להזכיר, כי המילחמה בלבנון היא הגורם העיקרי להידרדרות של המשק הישראלי.























