גליון 2209, 2 בינואר 1980, עמוד 8
מאורע שהיה בו כדי לשנות את המ ציאות
במרחב כולו, לשנות את מאזן־
הכוחות הגלובאלי, ולשנות גם את מצבה
הבסיסי של ישראל, התחולל בגבולה
הצפוני של המדינה: מילחמת לבנון.
בניגוד למיבצע אנטבה נגעה הפעילות
הישראלית בלבנון לשורשי המדיניות ה לאומית,
לברירה היסודית בין האפשרויות
העומדות לפני המדינה.
גליון 2254, 12 בנובמבר 1980, עמוד 48
מרדכי בן־פורת הוא איש מעשי מאוד• בדעתו
״לפעול אצל ראשי מדינות באירופה, כדי לגייס כספים
לפיצוי היהודים שנפגעו במילחמה בלבנון.״ אני מניח,
ש״ראשי מדינות באירופה״ ממתינים לביקורו של
השתדלן בן־פורת בכליון עיניים, וכבר הכינו במישרדיהם
שקי זהב ואבנים טובות עבורו, כלומר עבור שיקום
חיים יהודים שוקקים בלבנון.
גליון 2449, 8 באוגוסט 1984, עמוד 10
המילחמה הפכה לספורט
הלאומי שלנו, ובה אנחנו מצטיינים. איש לא יאמר זאת אחרי
מילחמת־לבנון, שעליה ניצח מישהו כמו רפול, ושבה ירדה רמת
ההישגים לשפל חסר־תקדים.
גליון 2474, 30 בינואר 1985, עמוד 15
את ההתייעצויות עם עורכי־הדין
— אם היה צורך בכך — ניתן
היה ל ערוך בטלפון הבינלאומי
על חשבון המדינה. השהות שם
עולה לנו יותר.
אם המילחמה בלבנון אינה די
חשובה כרי ש שרון יטוס למענה
לארץ, האם היתה רי חשובה כדי
להקריב בה את חייו של חייל י שראלי אחד — קל וחומר?
גליון 2407, 19 באוקטובר 1983, עמוד 40
אני מאוד ליבראלית, אבל נוטה
לשמאל חזק. הפגנתי בכל ההפגנות
נגד המילחמה בלבנון. אני עכשיו טוע נת
שלא צריך לצאת משם, לא בגלל
שאני בעד כיבוש, אבל תראו מה שקרה
בלבנון.
גליון 2391, 29 ביוני 1983, עמוד 51
׳שגינו וטעינו, אך לא פשענו ...נעשו
דברים חשובים, לא רק טעויות ומחדלים׳״ כך
כותב העיתונאי שלמה נקדימון, לקראת סוף
סיפרו סבירות נמוכה(ראה אור בהוצאת ידיעות
אחרונות -רביבים) ,ולקורא דומה כי היה
משתוקק לשמוע דברים דומים, בישיבת־נעילה
של ממשלת מנחם בגין אחרי מילחמת־לבנון.
סיפרו של שלמה נקדימון הוא בבחינת
אירוניה היסטורית, שהנופש לקיץ 1983 מוטב לו
שישא אותו בציקלונו, בארץ או בחוצלארץ, כדי
להיזכר במילחמות מסימון שונה, בשיקולים
ברמות אחרות ובאישים מסיגנון אחר -שהנהיגו
את מדינת ישראל באותן מילחמות.
גליון 2379, 6 באפריל 1983, עמוד 66
אני מספר על ״שלום עכשיו״ ועל
״הוועד נגד המילחמה בלבנון,״ על הפגנת
400 האלפים ועל סרבגי־השרות.
גליון 2383, 4 במאי 1983, עמוד 65
הפלסטינים התרגשו מאוד מההפגנות נגד
המילחמה בלבנון שבהן השתתפו יהודים
רבים בישראל ומחוצה לה.
גליון 2375, 9 במרץ 1983, עמוד 72
כן, הלכתי
לדמשק כדי להילחם למען מתן האפשרות
לפלד ולאבנרי להשמיע את דברם
במועצה הלאומית. הדבר לא ניתן.
תחת זאת באד. המילחמה. לבנון נאנסה.
ולאותם פלסטינים, המתנהגים כאן כגיבורים
גדולים באולמות לונדון, אני אגיד:
הכבוד שלהם חולל במחנות־הפליטים של
לבנון.
גליון 2497, 10 ביולי 1985, עמוד 17
וזה מה שאני זוכר;
בשעות הראשונות של המיל־חמה
התייצבו רק מעטים נגדה,
וביניהם הנהלת של״י(שעמדתי
אז בראשה) .אך כבר בימים הראשונים
נערכה החתמה על עצומה
נגד המילחמה, ונולד הוועד נגד
המילחמה בלבנון.
ב־ 26 ביוני, שלושה שבועות אחרי התחלת המילחמה, קיים
ועד זה הפגנה נגד המילחמה בכיכר מלכי״ישראל בתל־אביב.
גליון 2445, 11 ביולי 1984, עמוד 11
בסוף שנות וד 70 הוא פרש
לגימלאות ופתח בעיר חנות לרהיטים.
בתחילת מילחמת־לבנון הוא סגר את
העסק, חזר לשירות פעיל בצה״ל, היה
שנה וחצי בלבנון ועתה הוא שוב
גימלאי.
גליון 2032, 11 באוגוסט 1976, עמוד 28
אולי אין מאמרו של יזהר אלא 1
מרד באביו, התפרצות מאוחרת של ״
תסביר אדיפוס ץ
ולסיכומו של עניין: מילחמת לבנון היא
מילחמד, נוראה, אחת מני רבות בהיסטוריה
האנושית.
גליון 2461, 31 באוקטובר 1984, עמוד 34
עתה הוא מעוניין בפרופיל נמוך,
אף שהוא מקווה שגם אדוניו החדשים
יצטרפו ל״ציד השמאלנים״ ,מה גם
שספירו נאסר, בשבוע שעבר, בהפגנה
של הוועד נגד המילחמה בלבנון.
שץ יוכל להתנחם בעובדה
שמעשיו, מחדליו ודמותו,
מהווים המשך נאות למסורת
הישנה של קודמיו.
גליון 2360, 24 בנובמבר 1982, עמוד 67
ואולי גם את אבלה
של מישפחה ישראלית, כדי לחפות על רג־שי־האשמה
של אלה אשר סיבכו את כולם
במילחמת־לבנון, על כל קורבנותיה הנו ראים...״
נוסף על הקרנת ביבה, במסגרת
שלא במקומה, הגדיל סער ע שות כאשר
מתח את יום־האבל הלאומי כימעט ליממה
שלמה, והביא רבים מעובדי הטלוויזיה
לשקול רכי שת שעון למנהלם, כדי שבא־סונות־העתיד
ייד ע לדייק במ שכו של יום-
אבל לאומי.
גליון 2368, 19 בינואר 1983, עמוד 69
היא היתה עלולה
לגרום להתפתחות, שהיתה מעלה את הדרישה
שישראל תוותר על הגדה והרצועה
— כפי שאכן קרה אחרי מילחמת־לבנון,
כשפירסם הנשיא רונלד רגן את
תוכניתו.
גליון 2529, 19 בפברואר 1986, עמוד 30
האם מיקרה הוא שהדברים מופיעים בריש גלי
עכשיו, שמונה שנים לאחר עליית הליכוד
לשילטון, כחמש שנים לאחר עליית כהנא, לאחר
מילחמת לבנון, לאחר מחתרת הטרור היהודי —
אף היא יהדות חולה ״מופנמת״ ,מזיגה של מלאך
ומיפלצת.
גליון 2549, 9 ביולי 1986, עמוד 27
שירי
תהילה של מבקרים חלושי־הבחנה בארץ ושל
אינטלקטואלים אמריקניים חסודים, המטים
אהבתם לנדכאי פלסטין(הספר ייצא לאור בקרוב
בארצות־הברית בהוצאת הארפר אנד ראו
היוקרתית) ,לא יסייעו לו בעבודה הקשה שעודה
לפניו•
דן מירון
מנגד
^ הסכנה השמאלנית
יש אנשים בארץ שלא שמעו על מילחמת־לבנון?
בארץ אולי לא, אבל בסיפרות העברית
נראה שיש.
גליון 2601, 8 ביולי 1987, עמוד 9
עשיתי זאת כדי להפגין הלכה למעשה
את הזדהות האגודה ומוסדותיה עם
חבריה בצפון, ועם תושבי האיזור כולו.
בעת מילחמת לבנון, ביום החמישי
למילחמה ( )9.6.82 נכנסתי אל תוך
שטח־לבנון בראש קבוצה מצומצמת,
שהורכבה מחברי־מזכירות ובעלי־תפ־קידים
באגד.
גליון 2618, 4 בנובמבר 1987, עמוד 27
אבל תמיד נמצא מישהו
שיעץ לי: חכה עוד קצת, הנח לפצעים שיג־לידו,
זה עוד מוקדם מדי. בינתיים באה מילחמת־לבנון.
אתה חי בארץ ארורה. עוד אתה מתכונן
לעשות הצגה על מילחמה אחת, וכבר פרצה
השניה.
גליון 1081, 18 ביוני 1958, עמוד 2
אחרי ריצוי העונש יכלו
לחזור לאותה ארץ שכנה שהיו בוחרים בה.
עד אז ממילא היתה המלחמה בלבנון כבר
מניעה לכלל הכרעה.
חיים אבן־עזר, ירושלים
שמים ואנטישמים
חשיפת השחיתות המכרסמת במדינתנו,
עיסתה ממני קורא קבוע של עתונכם.
גליון 2346, 18 באוגוסט 1982, עמוד 10
כמו במינכן, במעלות
ובמלון סבוי, אפשר היה למנוע את מותם
של אזרחים תמימים, אילו היו הישראלים
נוצרים את אישם 10 מה שבגין ושרון
עשו במהלך המילחמה בלבנון — ההפ
שזו
הי תו צאהמאוחרת של שי ח תנו עםערפאת, שבה
הצבע תי על כך שאש ״ ף נכ של ב שיכנו עדעת ־ הקהל
הי שרא לי ת ש הו א א כן רו צהבש לו ם.
גליון 2548, 2 ביולי 1986, עמוד 36
אין הציבור עומד עוד דום
כשהוא שומע את שם הביטחון. אחרי
יום־הכיפורים ומילחמת־לבנון רוצה
הציבור לדעת, לשקול ולהעריך
בעצמו.
גליון 2342, 21 ביולי 1982, עמוד 19
טיני ם בא שר ה ם שם• מי שפועל על־פי הנ חו ת־י סו ד
אלה חיי ב הי הלצאתל הי לחם בלבנון. השאלה הי ת ח
רק ש אל ה של עי תוי.