גליון 2344, 4 באוגוסט 1982, עמוד 63
נכחו כאן, בצד חברי־כנסת וממשלה,
אנשי הסגל הדיפלומטי המצרי בארץ, אותם
אפשר לפגוש רק במסיבות שעורכת השגרירות
המצרית: ואמנם אלה הסתובבו בין
האורחים, פיזרו חיוכים רבים, והתחמקו
מכל שאלה, הנוגעת למצב המלחמה בלבנון.
בלטו במיוחד נשות הסגל הדיפלומאטי
המצרי, בשמלות ערב נוצצות ארוכות וכובעים
אלגנטיים לראשן.
גליון 2343, 28 ביולי 1982, עמוד 12
שנית — להגיע לפגישה עם ראש־הממשלה
מנחם בגין, ושלישית — לנסות ולרכך את
הרושם הקשה שהותירה פגישה אחרת בין
אבי בורג, שנפצע לפני שנתיים בצניחה,
ולמרות שהוא מתהלך בעזרת מקל, גויים
והשתתף במילחמה בלבנון. אך הנגבי הור חק
מהיחידה בגלל נפקדות.
גליון 2340, 7 ביולי 1982, עמוד 71
הוא פנוי להשמיע דיעה
בזכות המשך המילחמה בלבנון. הוא
אומר :״המחבלים במערב ביירות צריכים
לדעת, שצה״ל ייכנס ויוציא אותם
משם• לא נדבר עם המנהיגים של הטרוריסטים.
גליון 2351, 22 בספטמבר 1982, עמוד 16
סיכם
בן־משה את דבריו :״מה לע שות
שאנחנו לא בעד ממשלת
ליכוד לאומי, וגם לא חסידים
של המילחמה־בלבנון י״
דם כן*
! 8אנשי שר־החוץ, יצחר
*טמיר, חוגגים.
גליון 2388, 8 ביוני 1983, עמוד 24
אנו, יהודים וערבים מהחוגים גשר
לשלום והחוג היהודי־ערבי, של נצרת
עלית ותחתית, מקבלים בהתלהבות את
היוזמה ל״מצעד חשבון המילחמה״,
המאורגן על־ידי שלום עכשיו,
במלאות שגה למילחמה בלבנון.
במיפגש רב־משתתפים שנערך
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 2388
גליון 2392, 6 ביולי 1983, עמוד 64
אנחנו ממשיכים לעבוד, אם כי לא תמיד זה מתבטא בהופעות
במקומות ציבוריים. בעניין מילחמת־לבנון, נוצר בשבועות
האחרונים מצב שחלקים גדולים של הציבור קיבלו למעשה את
העמדה של שלום עכשיו, כפי שהיא הוצגה כימעט מראשית
המילחמה.
גליון 2381, 20 באפריל 1983, עמוד 24
מוצע גם להקים ועד ציבורי רחב
ככל האפשר, שיתמסר לנושא זה
ואשר יקרא ״הוועד לעשיית דין
לפושעי מילחמת לבנון.״
על מאבק הזה להיות ארוך טווח,
אמיץ ובלתי־מתפשר, גם אם ב תחילתו
הוא עלול להיראות עקר
וחסר־סיכוי.
גליון 1083, 2 ביולי 1958, עמוד 10
העוקץ היחידי, לגבי מארחיו: נקרומה חשב
על עצמו כשותף שתה געבד אל־נאצר, לא
כגרור של רודן עמק הנילוס.
הלבנון ז
המרקחה המ שו* 11
המלחמה בלבנון התקרבה השבוע לחודשה
השלישי, כשהמצב מעורפל ודמיוני יותר
מאשר היה בתחילתו.
גליון 2043, 27 באוקטובר 1976, עמוד 11
בראש התור
עמדו, כרגיל ,״המומחים״ הישראליים לענייני ערבים — אותם הטועים תמיד, בכל
הזדמנות, ושלא צדקו אפילו פעם אחת בהערכותיהם לגבי המילחמה בלבנון, מאז
שהחלה לפני שנה וחצי.
לא היה שום ספק לגכי מטרתו של אסד.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 17
הוא היה־ גי בור של
שלום, שנבדל מכל הבחינות ממנהיגי־המילחמה הבולטים
בזירה הישראלית.
לאור הלהבות של מילחמת־לבנון, התחדש
כסוף תשמ״ב כמלוא הלהט הוויכוח העולמי
עד תוצאות מעשהו של אל-סאדאת•
ערבים רבים, וכימעס כל הפלסטינים, האמינו כי
בקמפ־דייוויד מכר אל־סאדאת לישראל את העם הפלס טיני,
תמורת שלווה ושקט לעם המצרי.
גליון 2353, 6 באוקטובר 1982, עמוד 17
מאיירת וכותבת סיפרי״ילדיט, נו־י
1 3 1 8 *1 0 1 1
שאת כרזה בהפגנת הרבבה, שערך
1141
״הוועד נגד המילחמה בלבנון״ ,שעתיים לפני העצרת הגדולה.
גליון 2354, 13 באוקטובר 1982, עמוד 29
דיסקונט־השקעות
היא מן המרוויחות העיקריות ^
מן המילחמה בלבנון.
היה זה ב־ ,1961 כאשר שונה שמה של
החברה הישראלית למימון ולהשקעות, והיא
הפכה לחברה להשקעות של בנק דיסקונט.
גליון 2356, 27 באוקטובר 1982, עמוד 56
מתוך סידרת התוכניות
ניתן היה ללמוד, שמדינת־ישראל,
שנועדה להיות מיקלט ליהודי העולם,
יצרה במהלך מילחמת־לבנון
מצב המסכן את חייהם של יהודי
הפזורה.
גליון 2355, 20 באוקטובר 1982, עמוד 13
בתחילת יולי הוא השתתף עם סבו
בהפגנה הגדולה של ״שלום עכשיו״ ,שקראה להפסיק את המילחמה בלבנון (״העולם
הזה״ .)2340 העיתונאי יהונתן גפן (משמאל) בא אף הוא למקום, כששלט על גבו.
גליון 2444, 4 ביולי 1984, עמוד 9
מנחם
בגין השתלט על המדינה, ובמשך שש
שנים הרות־אסון הוביל אותה, בסיחרור
גובר, להריסת הסכמי קמפ־דייוויד,
לסיפוח השטחים הכבושים, להתנחלות
שהתפשטה כסרטן, להרס המשק
הלאומי, ובסוף למילחמת־לבנון. חלק
מהדברים קרו כבר אחרי פרישת ידץ,
אך הזרע נזרע כבר בממשלה שבה כיהן
עד הרגע האחרון, אחרי שווייצמן ודיין
כבר פרשו.
גליון 2419, 11 בינואר 1984, עמוד 48
לא בכדי נאמר שהעיתונות היא ששמה קץ
1למעורבות האמריקאית בדרום וייטנאם, ולא
במיקרה הודה אחד מהוגי מילחמת לבנון שאחד
הגורמים שלא הובאו בחשבון די הצורך, ואשר
ניק נולט וג׳ואנה קאסידי — בדיד אל המורדים
מנצלים את העיתונות
ניק נולט וג׳ואנה קאסידי
העיתונאים אוהבים
השפיע לא מעט על מהלך המילחמה הזאת, היה
תגובת העיתונות.
גליון 2473, 23 בינואר 1985, עמוד 7
להציל משהו משמו הטוב, החליטה
שפן זה — אם אכן הוא אמיתי, ולא
הממשלה הישראלית לנער את חוצנה פעלול של קוסם — איחר את המועד
ממילחמתו בלבנון. נסיונו של הגנרל כדי להשפיע על המישפט בניו־יורק.
גליון 2343, 28 ביולי 1982, עמוד 7
#הטעות הגדולה -חקוב עו הכביש
בין שרים בממשלה ובחוגים צבאיים רווחת היום ההערכה כי הטעות האסטרטגית
העיקרית של המילחמה בלבנון, היתה הקרב על האחיזה בכביש ביירות—דמשק, וההצלחה
שנחל צה״ל בלחימה זאת.
גליון 2343, 28 ביולי 1982, עמוד 45
מה אני אגיד לך, מה שקורה זה לא בסדר. פשוט לא
בסדר!
+אתה צודק, המילחמה בלבנון, ההרוגים.
זה לא כסדר.
אני לא מתכוון לזה.
גליון 2339, 30 ביוני 1982, עמוד 50
עוד סיפר,
כי למרות סצינות־העירום הנועזות, לא
היד, צורך לשנות את התסריט — איש
מהשחקנים לא תבע זאת.
מתברר שהמילחמה בלבנון הפריעה גם
לסרט זה. הוא היה אמור לצאת למסכים
בעוד חודש, אך עם פרוץ הקרבות לא
ניתן היה להשיג נגנים, שהיו דרושים
להקלטת מוסיקת הרקע של הסרט.
גליון 2337, 16 ביוני 1982, עמוד 72
ספורט
מומשיו בכל
וחצה
וק סבו[
חדש.
1׳ 0ן.
כ דו רגל
מי נסע לספרד
המילחמה בלבנון לא האירה
פנים לאוהדי הכדורגל בארץ.
גליון 2405, 5 באוקטובר 1983, עמוד 33
בצד, לא רחוק מהבימה, עלה גפן לבימה והכריז על דקת דומיה
התארגנה באותו הזמן יחידת־שוטרים. לזכר 518 חללי מילחמת־לבנון ולזכר
הם קיבלו קסדות לבנות ואלות, ציוד אמיל גרניצוויג ,״שנהרג במילחמה על
לדיכוי מהומות.
גליון 2408, 26 באוקטובר 1983, עמוד 12
הם כוללים שמות כמו
אנדרי יפה, רופא־חיות מפעילי שלום
עכשיו; הד׳ר יהודה (.ג׳אד״) נאמן,
בימאי ומרצה לאמנות־הקולנוע,
ממייסדי הוועד לסולידריות עם
אוניברסיטת ביר־זית והוועד נגד
המילחמה בלבנון; הסוציולוג אורי
רם, איש יש גבול שישב בכלא הצבאי
על סירובו לשרת בלבנון: אמירה התנועה מפעילות
גלבלום,
הפמיניסטית; יחד עם האלוף (מיל׳)
הממשלה
הצירה את -
הבנקים -ער
חשבון הציבור
רגע לפני: אולם הבורסה הריק
בציפייה למחשב
כמה רגעים אחרי: המבצעים בפעולה קדחתנית
מפולת מבוקרת
ן* מטומטמים לא נעלמים,״
1 1/ /אומר אחד המבצעים באולם־
הבורסה, הנושא על חולצתו תג צהוב,
״ובישראל הם אפילו לא מתחלפים.״
הוא אמר את הדברים האלה אחרי
האנשים היושבים סביב שולחנות-
המיסחר ומשתתפים בכריזה — יש
תגים צהובים.
גליון 2393, 13 ביולי 1983, עמוד 6
לפתע הם אינם זועמים על
הניצול הפוליטי המחפיר של ״דם
החללים״ .מה שאסור למתנגדי
המילחמה בלבנון, הוא אצלם לחם־
חוק. מותו של אהרון גרוס הוא הוכחה
ניצחת לכך שיש להדיח את אל־נתשה,
להצית את השוק, לשנות את הוראות
הפתיחה באש של צה״ל, ולהעביר את
כל אזור השוק לידי מתנחלים יהודיים.