נמצאו 1,734 תוצאות עבור "מלחמת יום כיפור"
גליון 1981, 20 באוגוסט 1975, עמוד 32
וכאש ר יי גלים, אם רבני בוודאי עוד תכה 32ו—1111117 ״למרות שלא הרגשתי באנטישמיות ב הונגריה,״ סיפרה אז סוזי לעיתונות, בהונגרית צחה, כשאת דבריה מתרגמת מתורג- מנית צמודה ,״הרגשתי, בעיקר אחרי מיל- חמת יום־הכיפורים, שאני יהודיה, ואז החלטתי לעלות לישראל.״ להחלטתה סייע גם לסלי פולופ, בעל מיפעלי בגד־עור בישראל, השוהה הרבה בווינה לצורכי עסקיו ולביקורים מישפח־תיים.
גליון 2144, 4 באוקטובר 1978, עמוד 12
סגן ליאור יהונתן, בן , 21 יליד קיבוץ השומר-הצעיר שריד, מפקד מחלקת טנקים, נהרג בגיזרה הצפונית של תעלת-סואץ, בשעות הראשונות של מילחמת יום־הכיפורים. הוא נפגע מדברת אמו, צפירה יונתן: ך* חריפה שכתחושות המרפדת את י 1הכאב מכל צד, היא תחושת העקידה. … היא שיכלה שני בנים — אחד במילחמת ששת־הימים ואחד במילחמת יום־הכיפורים. היה לי כל הרצון החזק להזדהות עם אם זו. … כתבה זו פורסמה למחרת המילחמה. לקראת יום־השנה החמישי של מילחמת יום הכיפורים מפרסם ״העולם הזה״ כתבה זו מחדש.
גליון 2725, 22 בנובמבר 1989, עמוד 13
אם אלי יבוא, הוא יגיד את העניין• * הסוכר הצבאי שר ראשיהססשרה. ל ה בנ תהדב רי ם: • מילחמת יום־הכיפורים פרצה ב 6-באוקטובר ,1973 יום־ שבת, בצהריים. • ועדת-אגרנט הוקמה אחרי מילחמת יום־הביפורים כדי לחקור את המחדל ואת מאורעות הימים הראשונים של המילחמה. … בוועדה היו חמישה חברים: השופטים העליונים שיטעון אגרנט ומשה לנדוי, מבקר־המדינה לשעבר יצחק נבנצאל (שלושתם בחיים) ,רב-אלוף ייגאל ידין והאלוף חיים לסקוב (שניהם נפטרו). • אמ״ן, אגף־המודיעין של צה״ל, אחראי על פי חוק למסירת הערכת- המצב הלאומית לממשלה. בתקופה של מילחמת יום־הכיפורים עמד בראשו האלוף אלי זעירא. הודח על־ידי ועדת-אגרנט. • המוסד אחראי לאיסוף מידע במיגזרים מסויימים. בתקופת מיל־חמת יום־הכיפורים עמד בראשו האלוף צבי זמיר. עד לא מכבר היה נהוג להעמיד בראש המוסד אלופים שהשתחררו מצה״ל.
גליון 2413, 30 בנובמבר 1983, עמוד 25
כך, לדוגמה, במיקרה של פריצת מילחמה במיתווה דומה לזה של מיל־חמת יום־הכיפורים יצטרך חיל־האוויר לבחור בין ריכוז המאמץ האווירי בסיוע לכוחות־הקרקע, או בריכוזו בתקיפת מערך הטק״ק, או בתקיפת מערך ההגנה האווירית, אשר יגבה מחיר כבד זרים) לא היה בדבר שינוי משמעותי במאזן הכוחות בין צה״ל ומדינות ערב. … כפי שהוזכר לאחרונה בהקשר לטיבוע המשחתת אילת, ידע צה״ל על קיומן של ספינות־טילים בידי המצרים, אולם משום מה לא חשב איש על המשמעויות המיבצעיות הנובעות מכך. לפני מילחמת יום־הכיפורים ידע המודיעין על פריסת אמצעי הנ״ט בצבא מצריים, אך למרות זאת לא היה מידת האיום שר הטיל החדש שהמיס!
גליון 2620, 18 בנובמבר 1987, עמוד 27
ואם מדברים על שאננות, על זחיחות־הדעת ועל דעות קדומות, תחלואיה העיקריים של הביקורת בכלל, מן הראוי לזכור את מקרהו הקלאסי של רומן גארי הצרפתי(אמיל אז׳אר של כל החיים לפניו״) אשר טמן לרגלי חבורת מבקריו מלכודת גאונית, וטבע במיצחם אות־קלון יחיד במינו, בחוללו, אגב כך, מעין מלחמת יום־כיפור של הביקורת. אין ספק כי אילו נכתבה יצירת תיאטרון זו, הלילות העליזים של פרנקפורט, בידי מחזאי צעיר ואלמוני, ויהי שמו ארז בן־ארז או הילל בן־שחר, רק לא יוסף מונדי, אין ספק כי במקרה כזה היו מבקרי התיאטרון מתחרים ביניהם, ובפרהסיה, בחלוקת שבחים מפליגים להצגה — בדיוק כבמקרהו של גארי.
גליון 2431, 4 באפריל 1984, עמוד 22
שם עברה את מילחמות ההתשה ויום־הכיפורים. לפני מילחמת־יום־הכיפורים, ערכה, שיכתבה ושיפרה את יומנו של איש ״יחידה 101״ ,מאיר הר־ציון, חניכו של אריאל שרון, שמן־הסתם השפיע רבות על אופן חשיבתה. במילחמת־יום־הכיפורים עברה נעמי פרנקל הלם, שאותו הגדירה כך :״מילחמת יום־הכיפורים היא הטראומה שלי. … לדעתי, העתיד עוד יוכיח כי המילחמה הזאת הפכה לטראומה היסטורית. במילחמת יום־הכיפורים עברתי מהפכה נפשית ורוחנית גדולה מאוד, והיא שהקימה מחיצה ביני לבין החברה.
גליון 2340, 7 ביולי 1982, עמוד 33
שלום חנוך, אריק סיני, הגשש־החיוור, יהורם גאון, גדי יגיל, דייוויד ברחה, אושיק לוי ועוד רבים אחרים — כולם התפזרו בשטח עם גיטרות או אקורדיונים. במילחמת יום־הכיפורים היו אורי זוהר, אריק לביא ושייקה אופיר צוות, והופיעו לפני החיילים בצפון ובדרום. … במילחמת סיני הוא היה בלהקת בצל ירוק ולאחר מכן השתתף בכל מילחמות ישראל. במיל־חמת יום־הכיפורים, מלבד הופעות המילואים שלו שבהן חרש את כל הארץ, נסע לבתי־חולים והופיע בשקט ובצינעה, ללא צלם צמוד כפי שנוהגים רבים אחרים, לפני הפצועים.
גליון 2363, 13 בדצמבר 1982, עמוד 72
אשר רבו נמנה על לקוחותיה של אביגיל, והוא כנראה מטורף. חוזר בתשובה ** ד מילחמת יום־הכיפורים /היה רבו צעיר רגיל. הוא גדל בשכונת־שפירא בתל־אביב, כשהוא יתום מאב מגיל צעיר. … אחר־כך מכר את המשאית ופתח חנות־מכולת בשכונה. הוא השתנה לבלי הכר מאז מיל־חמת יום־הכיפורים. במילחמה שרת במילואים כחייל קרבי, וכ אשר חזר הביתה החל מגדל זקן וחזר בתשובה.
גליון 2592, 6 במאי 1987, עמוד 6
כמה שבועות היא צועדת מניצחון לניצחון. פאקם אמריקאנה. ערב מיל- חמת יום־כיפור הצליח הנרי קיסינג׳ר לסלק את הסובייטים ממצרים. … השגרירות הסובייטית הגדולה בקאהיר, הסמוכה למלון שר תון בגיזה, נשארה כמעט בניין־רפאים. בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים ביצר קיסינג׳ר הישג זה. כל המדינות הערביות קיבלו את העיקרון שרק ארצות״הברית יכולה להביא להסדר עם ישראל.
גליון 1895, 26 בדצמבר 1973, עמוד 6
אתה רוצה בהמשך המצב המדיני והצבאי כמו שהיה בין 1967 למיל־חמת יום־הכיפורים — בחר באחת ממים־ לגות אלה. … ״ בעיקבות הכרזה גלוייה זו פירסם ד״ר משה סנה מאמר ארוך בדבר תחת לכותרת ״גם בשם השלום אפשר לחבל בשלום״ בה האשים את חברי שי״ח החברים היום ב״מוקד״ ,את העולם הזה — ח עו ל ס חו ה זה הציע לנו נשיא מצריים באמצעות ה־ניו־יורק חודשים אחרי מילחמת יום־הכיפורים, שישה שבועות לפני הבחירות ושבוע לפני אישור מיסמך 14 הנקודות של המערך, התכנס הוועד המרכזי של מק״י, השותף הבכיר ב״מוקד״ והחליט :״במשא־ומתן הצפוי נתבע הצד הערבי להסכים עקרונית לחתימת חוזר. … תן אימון במי שנתן אימון בשלום ובמאבק עליו בכל השנים הקשות שקדמו למילחמת ששת הימים, אחריה, במילחמת יום־הכיפורים ואחריה. בכנסת השמינית יוכרע גורל השלום — כינונו עכשיו, או דחייתו לשנים רבות, כשמילחמות עקובות מדם מאיימות על מדינת־ישראל ותושבי האיזור כולו.
גליון 2249, 8 באוקטובר 1980, עמוד 60
יצא לו איפבא מס תברא אל״מ (מיל׳) יעקב חי סד אי וכתב מ א מר ושמו :״ מיל חמת יום הכיפורים: הפתעה ! ניצחון?״ ב״ידיעות ארחונות 19.9.80 וכ מדומה ראויים הדברים ל הי קרא, והשיב עליהם שר־הביחון (מיל׳) של מיל- חמת יום־הביפורים ב״הערות שוליים בעיקבו ת מי לחמת יום- הכיפורים״ ב או תו עיתון 14.9.80 וכ מדומה ראויים הדברים ל היקר א, וכל הרוצה יקרא ויתעמק ויסיק מ ס קנו תיו, ביד ה הגיון הטובה עליו.
גליון 2239, 30 ביולי 1980, עמוד 4
העוקב אחרי מאבקם של 18 מיליוני הכורדים (בתורכיה ,8 בעיראק — 4ובאיראן — 6מיל יון) יודע היטב, כי הסיבה המכרעת לכישלון מאבקם ההירואי עד כה נעוצה בסיכסוכים הפנימיים בינם לבין עצמם, שנוצלו בידי ה־מישטרים המרכזיים. בתקופת מיל־חמת יום־הכיפורים היו אלה האמ ריקאים (קיסינג׳ר) אשר (בניגוד לדעתה של ישראל) יעצו למנהיג הקשיש מולה מוסטפה בראזאני, להימנע מפתיחת מילחמה כוללת נגד צבא עיראק, שיחידותיו הוע ברו לגבול הסורי.
גליון 1950, 22 בינואר 1975, עמוד 38
סוחרי-העבדים הערביים אורבים לה בשדה־קרב נטוש (כנראה של מיל- חמת יום־הכיפורים) .בציורים מכילים פארודיות על דמויות שונות ומשונות : ראשי המאפיה, המיליונר המיסתורי הווארד יוז, הסנאטור אדווארד קנדי (המתחבא באחד הציורים מתחת לגשר, רמז לתקרית המפורסמת בחייו) ,ספירו אגניו, הנגוס האתיופי, ראש־ממשלת בשוק־העבדיס (״סופרמארקט לבשר של עבדול הישר׳) ,יחד עם הנערות המשומשות סן ההרמון, הכניסו בעלי־הסידרה שפע של דמויות בינלאומיות.
גליון 1907, 20 במרץ 1974, עמוד 13
ההסתאבות: שפשטה באיברים חיוניים של צה״ל ושבאה לידי ביטוי ב־מילחמת יום-הכיפורים׳ היא אחת התוצאות של המצב הקיים במערכת־הביטחון. במילחמת יום־הכיפורים הסתבר כי חלק מהמחדלים שפגעו בכושר הצבאי של צה״ל נבעו מתופעות של שחיתות אישית, שלפעמים לא היו רחוקות בהרבה ממה שקרה לצבא המצרי ב־ 1948 תחת שילטונו של המלך פארוק. … אחד הסיפורים הטראגיים ביותר של מילחמת יום־הכיפורים, קשור בפרשה עגומה שהתפרסמה לראשונה בעתונות הישראלית ביום שישי, ה־ 5באוקטובר ,1973 ערב מילחמת יום־הכיפורים. … הדוגמה האישית של שרהביטחון* * יתן היה לחשוב כי ההלם והזעזוע 1שבאו בעקבות מילחמת יום־הכיפורים ימחו תופעות של הסתאבות ושחיתות אישית, המשרות אווירה עכורה בצה״ל.
גליון 1902, 13 בפברואר 1974, עמוד 24
מים־ לגת המדינה היהודית״ ,ד״ר הרצל רוזגכלום שחתם בשם ״ורדי״ — הפסדונים שלו בעיתון הבוקר, בו כתב אז? ! בתום מילחמת יום־ הכיפורים מונה הרב הצבאי הראשי תת-אלוף, מרדכי פי״ רון לרשות מוסמכת לנפגעים. … ממזר זד, אחד ששואל תמיד מיהו יהודי.״ • המראיין שמואל שי, על שכר ׳ועונש :״אחרי מיל- חמת יום־הכיפורים נוכחנו לדעת שאין עונש. ואחרי ביטול הסובסידיות, נוכחתי לדעת שאין גם שכר.״ ט ט459 צזזו7ן, צחוק, אבל... 0בשלב זה דיוני הקואליציה הם סוב -יהודיצה. 0מסתמן מצנ נו תקום ממשלה על קגי יסוד !
גליון 1955, 19 בפברואר 1975, עמוד 35
מפני מחדל נמשך זה, החמצנו את מילחמת העצמאות ועמדנו על סף החטאת מילחמת יום־הכיפורים. תרומתה ההיסטורית של ועדת־אגרנט היא בכך, שסוף־סוף הבהירה, כי מילחמה איננה אינטריגה פוליטית, אלא סידרה של אק טים צבאיים ובי נקודת התורפה הקריטית של מנגנון־ההגנה שלנו הוא באי־מספי- קותם של ההנהגה והמצביאות הצבאיים, לא המדיניים. לחיזוק נקודה זו, ארשה לעצמי לצטט את קטע הפתיחה של הסידרה שלי המתפרסמת עתה בהמשכים בהעולס הזח, הממצה את רעיונה המרכזי :״מנקודת- הראות הצבאית־המיקצועית, היתה מיל- חמת יום־הכיפורים ישועדדבהלם ...״אידו איחרה המידחמה ככמה שנים, ייתכן שצה״ל היה נעשה מבונת־לחימה מקולקלת כל-כך, שכשדח-הקרב היה מתפורר ומובס מייד, ללא תקומה.
