גליון 2704, 28 ביוני 1989, עמוד 47
כולל החלפתו של האלוף שמואל גורודיש,
לאחר כמה ימי מחדל במילחמת יום־הכיפורים, במפקד חזית
אחר.
אבל עדיין לא ראיתי, עד מצנע, שאלוף, לא רק שאינו
מודח אחרי 18 חודשי־כישלון, אלא מבקש בעצמו ״לפרוש״,
״ללכת ללימודים״ .הוא מזכיר לי את אל״מ אלי גבע, שפרש
מתפקידו בשעת המילחמה במבואות ביירות, משום, כפי
שסיפרו כמה שהיו שם, איבד את יציבותו, וחיפה על כך
באידיאולוגיה מוסרית, שהפכה אותו לגיבור לאומי אצל
מחזאים, עיתונאים וכתבנים מסוג ידוע.
גליון 2725, 22 בנובמבר 1989, עמוד 12
אני חושב שראש־הממשלה
העריך, הוא גם העריך בכתב, את העובדה
שאני — קודם כל הוא מכיר בעובדה, הוא
מכיר בעובדה שלא רק אני אלא גם המוסד
נפגע. והאמינו לי שבמילחמת יום־הכיפורים
אי־אפשר להטיל דופי במוסד.
גליון 2725, 22 בנובמבר 1989, עמוד 47
האם במבט לאחור 16 ,שנים ויותר
אחורה, אתה לא חושב שבאיזשהו
שלב בימים, בשבועות שלפני
מילחמת יום־הכיפורים, לקית גם
אתה באותה קהות-חושים, בכל מה
שנוגע להערכה של המידע שזרם
אליך, גם אם הערכה היא לא התפקיד
הפורמלי שלך?
גליון 2720, 17 באוקטובר 1989, עמוד 5
״
ועכשיו: אני בעל מישפחה, עם ארבעה
ילדים, ששתיים מהם צריכות להתגייס בחודשים
הקרובים לצה״ל ואני עצמי השתתפתי
במילחמות יום־הכיפורים והלבנון ואני לא
מבין למה המדינה משקיעה כל כך הרבה מאמצים
להביא עולים לארץ ובמיוחד עולים
מארצות־הברית, אבל במיקרה שלי אף אחד
לא מוכן להמציא המלצה מאיזו רשות בארץ,
שאוכל לעבור ארצה ולרצות את עונשי בארץ
(ללא שום תנאים חריגים).
גליון 2720, 17 באוקטובר 1989, עמוד 25
במשך שנים
שפכה קיתונות של בוז ולעג
על כל יוזמת־שלום של אנוור
אל־סאדאת והמלך חוסיין,
ורדפה בשינאה עיוורת את כל
שוחרי־השלום הישראליים!
מילחמת יום־הכיפורים לא
היתה בלתי־נמנעת. אפשר היה למנוע אותה, בקלות!
גליון 2730, 27 בדצמבר 1989, עמוד 23
בין שילטונות־הכיבוש לבין
המחתרות הלוחמות מתנהלת תמיד מילחמת־מודיעין חסרת־רחמים:
המחתרת מנסה להחדיר את סוכניה לשורות הבולשת,
היה אחד
השר גד יעקובי כתב ספר על המחדלים המדיניים שבתקופה
ביו 1970ו־ , 1973 כאשר
ישראל דחתה את כל היוזמות
למציאת פיתרון עם מצריים,
עד שהמצרים פתחו במילחמת
יום־הכיפורים (והשיגו בחזרה
את כל סיני).
גליון 2143, 27 בספטמבר 1978, עמוד 82
אורלב הוא
סופר מעולה שאינו מרבה לכתוב — וחבל.
עמו ס קינן. מעט אחרי מילחמת יום־
הכיפורים, ראה אור סיפרו של עמוס קינן
שואה ,2ספר העוסק בתהליך השחיקה
והשקיעה, המדינית והתרבותית, של החברה
הישראלית.
גליון 2287, 1 ביולי 1981, עמוד 37
*)
,היכר, אח סטאלין בהלם, ובכך הוא דמה מאוד
למילחמת יום־הכיפורים שלנו. הרוסים ידעו היטב על
ההכנות הגרמניות.
גליון 2287, 1 ביולי 1981, עמוד 64
הם יצרו את הגשר להידברות עיראקית-אמריקאית,
כשם שניצחון צה״ל במילחמת יום־הכיפורים סלל את הדרך
להידברות בין ארצות״הברית למצריים ...עלינו להוסיף להיות
חזקים ומצויידים היטב, כדי שנוכל, אם יתעורר צורך, להמשיך
ולסייע לידידתנו ובעלת״בריתנו ארצות־הברית״) ,מסמל גישה
קוטבית.
גליון 2234, 23 ביוני 1980, עמוד 40
שניתן לחזותו מראש כמידה כל אל
ההגנה המרחבית בגיחוך. מילחמת
יום־הכיפורים, שבה נפלו ישובי רמת־ שהי שד סכירות.
גליון 2247, 23 בספטמבר 1980, עמוד 26
לאחר מכן פגשתי את ליוויה מדי פעם באיטליה,
בוועידות שונות שנערכו שם למען שלום ישראלי־ערבי.
לפני מילחמת יום־הכיפורים באה לוועידת בולוניה, שבה
נוצרו בפעם הראשונה יחסים גלויים בין כוחות־שלום
מצריים וישראליים.
גליון 2225, 23 באפריל 1980, עמוד 69
* המאבק מוקד לאור
• • ב־ 28 בספטמבר 1979 ציפה העיתונאי אהרון מגד לתפוס פוזה של אמיל
זולה מקומי, ופירסם בדבר רשימה תחת הכותרת על החטאים, ובה סיפר על מיקרה
החייל י.כ ,.אשר נישפט אחר מילחמת יום־הכיפורים ל־ 20 שנות מאסר
על הריגת שבוי מצרי, ובמישפט חוזר הופחת עונשו ל־ 11 חודש.
גליון 1905, 6 במרץ 1974, עמוד 21
תיך השמטת ביקורת על מדיגאים
הטנק של יוסי גרסיאני, איש מילואים
מכפר־שמדיהו, נפגע ביום ה־ 12 למילחמת
יום־הכיפורים, ממערב לתעלת־סואץ. הוא
ספג פגיעה מתותח נ.ט.
גליון 1924, 17 ביולי 1974, עמוד 15
האלוף אלי זעירא היד, ראש אמ״ן (אגף־מודיעין במטו־,־הכללי
של צה״ל) ,כאשר פרצה מילחמת יום־הכיפורים. הוא כיהן
בתפקיד זה שנה בדיוק לפני שפרצה המילחמה.
גליון 1889, 14 בנובמבר 1973, עמוד 2
כך ניתנה לנו הזדמנות בלתי־רגילה — הנראית כיום
ממש יחידה־במינה — להתווכח עם אריק שרון על גישותיו
הצבאיות, לרוחבן ולעומקו, ימים מעטים בלבד לפגי
שפרצה מילחמת יום־הכיפורים, ולפני שמישהו בישראל
חלם עליה.
גליון 1992, 5 בנובמבר 1975, עמוד 20
עתה היה לו רוב׳ והוא חיכה לישיבה במחצית אוקטובר,
כדי להדיח את מיכאל פירון ולמנות במקומו את מוטי
הוד.
אולם ב־ 6באוקטובר פרצה מילחמת יום־הכיפורים,
שדחתה כל דבר אחר וכך, למעשה.
גליון 1993, 12 בנובמבר 1975, עמוד 29
מדי-פעם היה קופץ העירה, אל חברתו
העירונית׳ ומסתבך בפרשיות פליליות חדשות.
במילחמת
יום־הכיפורים הוא הצטרף ל
סיירת
צנחנים שלחמה ברמת-הגולן.
גליון 2000, 31 בדצמבר 1975, עמוד 29
ספסד־הנאשמים
כאשר חזר ציון גרופי, חייל צה״ל —
שהצטיין במילחמת יום־הכיפורים כאיש
אחת החוליות שיצאו לצוד את אנשי־הקו־מנדו
המצריים בסיני — לחופשה בתקופת
שירוודהמילואים שלו, גילה כי דירתו, ש-
בשיכון־המיזרח בראשון־לציון!
גליון 1969, 28 במאי 1975, עמוד 26
הרצוג אומנם נפגע באופן אישי, אלא
שזה לא מנע ממנו ערב מילחמת ששת-
הימים וערב מילחמת יום־הכיפורים לפאר
את סגולותיו של דיין כמצביא גדול.
גליון 1969, 28 במאי 1975, עמוד 30
בשעתו, בעת
שאווירת ההפקרות ציינה את חברת השפע
הישראלית שלאחר מילחמת ששת־הימים,
התנחמו רבים בעובדה שהתחלואים של
החברה הישראלית לא דבקו בצה״ל. באה
מילחמת יום־הכיפורים והפריכה הנחה זו
מיסודה. אחר־כך נמצאה נחמה לפחות ב עובדה
שהרשות המישפטית בישראל היא
תקינה, יעילה והוגנת.
גליון 1946, 18 בדצמבר 1974, עמוד 6
האשם העיקרי בכך הוא בצמרת הצ בא;
ובנסיבות צה״ל, משמע ברמט״כלים.
לפחות עד מילחמת יום־הכיפורים לא עודד
צה״ל ביקורת, בשורותיו ומחוצה להן.
גליון 1955, 19 בפברואר 1975, עמוד 7
הו א ה דין לגבי הסעיף בדבר ״היערכות צה״ל למילחמה בדרך ־ כלל ״ .כאן
מדובר בהכרעות בסיסיות, בתחום הדוקטרינה הצבאית, האיסטראטגית והטאקטית.
דוקטרינה זו לא נולדה ערב מילחמת יום־הכיפורים, אלא במשך תקופה ממושכת.
לשר־הביטחון היה חלק חשוב בגיבושה — לא רק מבחינה פורמלית (אחרת, לשם
מה דרוש בכלל שר־ביטחון?)
גליון 1947, 25 בדצמבר 1974, עמוד 14
יוסי ינאי
על ״התמוטטות״ נוספת של מי שמכד.ן;
היום כראש־הממשלה עומר לדווח לציבור
הישראלי, מעל במת הכנסת, ח״כ מנחם
ידיד. ידיד יודע לספר כי בעת מיליחמת
יום־הכיפורים הוזמן רבץ, כמו אלופים
רבים אחרים, לשבת בבור הפיקוד.
גליון 1948, 8 בינואר 1975, עמוד 16
בלונדון, מסרטן־הריאות, בגיל
,55 סגן ראש־הממשלה י1ש׳ר-המילחמה
המיצרי המושיר (פילדמרשאל) אחמד
איסמאעיל עלי, מנאמניו של נשיא
מצריים אנוואר אל־סאדאת, גיבור הצליחה
במילחמת יום־הכיפורים, איש־צבא מיק-
צועי, חניך הצבא הבריטי והסובייטי, לחם
בשורות הצבא הבריטי נגד הגרמנים, עבר
את כל שלבי הפיקוד הצבאי, קשר עוד
בשלב מוקדם קשרים עם גמאל עבד־אל-
נאצר ועם אנוואר אל־סאדאת, נימנה עם
המחזור הראשון שיצא ב־ 1957 להשתלם
באקדמיה הצבאית במוסקבה, נטש במיל-
חמת ששת־הימים את הכוחות שעליהם
פיקד במילחמה נגד ישראל, מונה ב־
1969 לרמטכ״ל, אך הודח כעבור חצי
שנה כאשר מסר דיווח לא־מדוייק על
פשיטה ישראלית ממערב לתעלה, מונה
ב־ 1971 על־ידי סאדאת כראש המודיעין
הכללי, וב־ 1972 כשר-המילחמה שהכין את
מילחמת יונרהכיפורים.