גליון 2154, 13 בדצמבר 1978, עמוד 31
המפעל חי לו בשקט, ובעליו עשו חיים
תודות לכפיית בעלי־הרכב לקנות אצלם.
אחרי מילחמת יום־הכיפורים אישרה
מדינת־ישראל לבעלי המיפעל תוכנית
בהשקעה של יותר מ״ 100 מיליון לירות
להעברת המיפעלים לדימונה.
גליון 2158, 10 בינואר 1979, עמוד 13
הם כבר היו קיימים
בסוף שנות ה־ 60׳ ,כאשר הגיע קיסינג׳ר
לשילטון בבית הלבן, והם היו בשלים
לחלוטין אחרי מילחמת יום־הכיפורים.
תנאים מושלמים לשלום, על־פי המיר־שם
של קיסינג׳ר הפרופסור, פירושם :
נכונות כל הצדדים לסיכסוך ליצור מצי אות
חדשה שתספק את האינטרסים הבסי סיים
של כולם, ונכונות שתי מעצמות־העל
לתמוך בהסדר כזה.
גליון 2161, 31 בינואר 1979, עמוד 15
על תקופת־בהונתו של מוטה גור ברמטב״ל,
למחרת מילחמת יום־הכיפורים, יכולות להיות
דיעות שונות.
גליון 2080, 13 ביולי 1977, עמוד 49
המאבק הצבאי כיננו ובין הערכים משול
מה הסופית״ ,של הצבא המצרי במילחמת יום-
הכיפורים, היה ״קו המעברים״ .ואבן, זהו ביום ללחימה של שורת-לוחמים בודדת מול פלנכס
קדהגבול של ישראל כסיני — ועוד כתוספת רב־שורות.
גליון 2075, 8 ביוני 1977, עמוד 58
ועל תגובת מישפחות שכולות
ולוחמי מילחמת יום־הכיפורים למינויו של משה דיין כשר־וזחוץ, הוא כתב :״שהרי
אין אדם נזקק ליותר מדי יושר אינטלקטואלי, כדי להודות, כי הברק והעוצמה של
דיין כשר־חוץ עולים לאין שיעור על אלה של מועמדים אחרים ומקביעה סיפרותית
זו, טוען איש הרוח הימנית בהגיונו השפוי :״להתייצבותו החד־משמעית, התקיפה
והבהירה של כנין מאחוריו — משמעות מחלימה ומרחיקת־לכת לשכר המנטאלי,
שניבעה בתודעת העם מאז אוקטובר 73״ .וברוב לקלקנותו, ממשיך מוצץ זרע־המרורים
האצ״גי :״מבטא דיין כעיני רכים את אשמת כל הכישלונות במילחמת
,73 אשמת כל החללים, אשמת כל הפצועים• וכזה כל העניין: האשמת דיין, האיטמת
איש מפויים אהד באחריות למהדל, איננה רק עוול ליכולת ההתנערות הפנימית
האמיתית שלנו מו הכישלון...״
לשיא הגיונו, העומד מן הסתם לסמל את יכולות ההגיון הסיפרותי החדש, קובע
משורר״החצר״החדשה כי :״מינוי של דייו כשר כממיטלה לא ייטכיח את המחדל.
גליון 2120, 19 באפריל 1978, עמוד 6
.״ האסוציאציה הראשונה שלי היתר,
אותה אימרה מפורסמת, השייכת דומני
למשה דיין, שבהיותו שר־הביטחון הכריז,
זמן קצר לפני מילחמת יום־הכיפורים :
״מעולם לא היה מצבנו הביטחוני טוב
כל כך.״ לאור דבריו של ארליך צריך
להתכונן עכשיו ליום־כיפורים כלכלי.
גליון 2120, 19 באפריל 1978, עמוד 29
כאשר התפוטר -דויד (״דדו״) אלעזר,
בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים ודו״ח
הכל שדרושה אישיות
אגרנט,הסכימו
מייוחדת כדי לשקם את צה״ל, הן מבחינת
הצורך להפיח בו רוח חדשה, הן מבחינת
השינויים המיבניים שנדרשו על־פי
לקחי המילחמה, הן מבחינת גיבושה של
דוקטרינה צבאית חדשה.
גליון 2128, 14 ביוני 1978, עמוד 23
ארצות־הברית יכולה להפסיק גם את אספקת
הנשק. אז מה?
במילחמת יום־הכיפורים יכולים היינו להילחם בלי כל
אספקה אמריקאית.
גליון 2087, 31 באוגוסט 1977, עמוד 9
י 9ך ״י 9ך
ת עי רו 11ו 1רו
^ חדי מילחמת יום־הכיפורים הזמי-
\ £׳גד, אותי אגודת-ד,עיתונאים מירושל מית
להשתתף בסומפוזיון על הנו״שיא: תל קה
של העיתונות במחדל.
גליון 2069, 27 באפריל 1977, עמוד 17
הוא היה מוכרח לפעול.
וכך, לפני מילחמת יום־הכיפורים, ניעור
ידין לחיים פוליטיים.
גליון 2069, 27 באפריל 1977, עמוד 37
אבל הם
כבר ידעו את הכתובת, עשו דרכם ישר
לאזור, שם החלה מתפתחת מושבה קטנה
של עובדים־אורחים מיוגוסלביה.
לפני מילחמת יום־הכיפורים הגיע מיספר
היוגוסלבים באזור וסביבתה לכ־ 500 נפש.
גליון 2151, 22 בנובמבר 1978, עמוד 15
כי שכבר סיפרתי פעם את הסיפור
במדור ׳זה :
בדצמבר ,1973 במה שבדעות אחרי
מילחמת יום־הכיפורים, טסתי לז׳ניבה כדי
לסקר את ועידת־השלום כעיתונאי וכחבר־כנסת.
גליון 2194, 19 בספטמבר 1979, עמוד 37
.
* במילים אלה הגדיר ראש אנז״ן, אלי זעירא, את
הסיכויים של התקפה מצרית, ערב מילחמת יום־הכיפורים.
317
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 38
הוא עשה זאת באמצעים, המעוררים עד
היום חלחלה — ולא רק אצל הערבים. כל. מחבלי״
לפני מילחמת יום־הכיפורים, שגם בה הצטיין כמצביא.
התפרסם שמו בקשר למיבצע גירושם של הבדואים
מן האיזור שבו עמדה לקום ההתנחלות של פיתחת־רפיח.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 42
במאמץ אדיר היא התעלמה מעצם קיום הבעייה
(״אין עם פלסטיני,״ קבעה גולדה מאיר החלטית) והעמידה
פנים שאין לה מילחמה אלא עם מדינות־ערב. מילחמת יום-
הכיפורים, שבה עמדה י שראל מול מצריים וסוריה, חיזקה
אותה בטענה זו.
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 43
כדי להשריש את הרעיון היה צורך בתהליך הדרגתי,
איטי וזהיר — וזה התאים מאוד לאופיו של יאסר ערפאת.
9ניסויים ך נ1״ן
ף*ו חודשים הראשונים אחרי מילחמת יום־הכיפורים
— החל נציג אש״ף בלונדון, צעיר יליד־יפו בשם סעיד
חמאמי, לפרסם בעיתוני בריטניה מאמרים שעוררו הד רב.
* בין השאר בספר ע ר בי ש הופיע בהוצאה הרשמית של
אש״ף ב ביירו ת, בשם אורי אבנרי והציונות החדשה, ש בו
נערך ויכוח נוקב עס מה שנ קר א אז ״תוכנית א בז רי
גליון 2350, 15 בספטמבר 1982, עמוד 118
• ראש־הממשלה מנחם
״מיבצע שלום־הגליל
בגין:
הקנה שני הישגים — הוא רי פא
את העם מטראומה של
מילחמת יום־הכיפורים, והוכיח
כי חוזה השלום עם מצריים
תקיף ועומד.״
• הנ״ל, על מנהיג אש״ף:
״זהו אדם שוויצר גדול, מס תובב
בעולם, מתאכסן במלו-
נות־פאר.
גליון 2306, 11 בנובמבר 1981, עמוד 20
״אני שמחתי מאוד כשנרצח סאדאת,״
אומר אריאל .״רשמית, כשפרצה מילחמת
יום־הכיפורים הייתי רב פיקודי בפיקוד־צפון,
והבאתי לקבורה 1000 חללים, שהאחראי
הישיר למותם היה הידיד הגדול
סאדאת.
גליון 2306, 11 בנובמבר 1981, עמוד 36
.־ 60׳ המוקדמות, ואחר-כך בוועידת-
השלום בבולוניה בראשית ,1973 ובימים האחרונים של
אותה שנה בוועידת־השלום בז׳נבה, אחרי מילחמת יום-
הכיפורים. ושוב — בעת ביקור אל־סאדאת בארץ, ואחר-
כך במינה־האוז בקאהיר.
גליון 2356, 27 באוקטובר 1982, עמוד 15
צברי הצטרף, כמובן, לאש״ף. אחרי מילחמת יום־
הכיפורים היה אחד הראשונים באש״ף שכתב, בעיתינות
הערבית, על שלום עם ישראל.
גליון 2245, 10 בספטמבר 1980, עמוד 17
וייצמן לא היה רק שר־ביטחון חזק, שביקש להכתיב בעצמו
את מדיניות־הביטחון לכל פרטיה, אלא שהיה גם מעין
רמטכ״ל־על, כמו שהיה משה דיין עד מילחמת יום-
הכיפורים. כאיש־צבא מיהצועי, בעל נסיון עשיר במיב־
ארץ־ישראל העובדת והלאומנות של גוש־אימונים.
גליון 2279, 6 במאי 1981, עמוד 51
״
(המשך מעמוד )48
רה מיקרים שד אלמנות שאירעו
דהן תאונות מוזרות תקופה קצרה
לאחר שבעליהן נהרגו.
בזמן מילחמת יום־כיפור בא אמיר הבי תה
וסיפר לי שהושיבו אותם ביום הרא שון
למילחמה לכתוב צוואה.
גליון 2440, 5 ביוני 1984, עמוד 44
הוא בן ,40 היא צעירה
ממנו ב־ 10 שנים בערך.
יוס, הוא בעל עיטור־העוז
ממילחמת יום־הכיפורים, וגם
נפצע במילחמה זו. את טלי הנאה
הוא הכיר אתם־יכולים־לנחש־איפה,
לפני כשנתיים.
גליון 2421, 25 בינואר 1984, עמוד 6
יש לו חמישה
אחים ואחיות, נוסף על יואב ז״ל, שנפל
במילחמת יום־הכיפורים.
התהליך הזה לכיוון החרדיות
בהחלט אופייני לירושלים בשנים
האחרונות.