חיפוש: "מלחמת העצמאות"
נמצאו 1,854 תוצאות (מציג 776 עד 800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 660 (15 ביוני 1950), עמוד 14
עבר זמנו של הרושם, האם לא זה בדיוק היה גורלם של בני והגיע זמנם של ההיסטוריון והמשורר. אנחנו מדברים על ״מלחמות העצמאות.״ מולדתך? האם לא היו בתיהם לאורוות?
גליון 852 (18 בפברואר 1954), עמוד 12
מאז שנת , 1932 עת עזב את מש רתו כמנהל המחלקה החירורגית בבית״ההו״ לים של עיר מולדתו׳ אשוויגר, גרמניה, ועד היום, כאשר הוא ממלא אותו תפקיד בבית־החולים רוטשילד בחיפה, עברו תחת ידו ואיזמלו אלפי אנשים, במיוחד בתקופת מל חמת העצמאות. טיפול מסוכך. לא היה איפוא כל פלא בדבר, כשנשלחה אל הד״ר, שעל שמו קיימת קרן־סטיפנדיה, תינוקת בת שנתיים מ גבעתיים, שהזדקקה לניתוח־פלאסטי, כדי ל אחות את חיכה השסוע מיום היולדה — תופעה שנקבעה על ידי הפרופיסור הגרמני המפורסם, שוולבה׳ כתחילתה של מחלה חמו רה.
גליון 752 (27 במרץ 1952), עמוד 14
מקום המפגש ה מקרי: שדה התעופה לוד, בו נפרד בגין מו שבי העולים להווי החדש ויש כאלה (ו אין הבדל בכך אם הן יוצאות רומניה או מרו קו) אשר ״הצבע על השפתיים עוד מעין הכרח להן ובלי המיטריה לא תלכנה לצר- כניה ...פה ושם תראה אשה צעירה ...מסיידת את ביתה החדש ובאודם ציפורניה מתנמר בטיפות הלובן של הסיד״ לפני שנים רבות מכרו ערבים מספר את קרקעותיהם ואומלבס הפכה פתח־תקוה, עיון קרא — ר א שון־לציון, מחלול — נהלל. במל חמת העצמאות נטשו רבבות ערבים את כפ ריהם שיו ש בו על־ידי עולי המדינה תוך שנה, שנתיים מסיום המלחמה ותרשיחה שבצפון היתד, למעונה׳ אומזריע שבמרכז למזרע־הר.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 43
מניתוח פרשת ירושלים והשפעתה על התנהלות מיל- חמת־העצמאות ותוצאותיה — שמבחינה צבאית היתה שלילית קיצונית — או למדים, לענייננו, שתי אמיתויות אלו: האחת, שמדינה אשר ״איזורי הלב״ שלה מצויים בספר (בין מפני שהוקמו שם ובין משום היעדר עומק), מתחילה כל מילחמה עם ״מיקדמה״ שלילית עצומה, שבנקל עלולה להפוך מכרעת לרעה!
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 32
הבחירה היתד, שיא של תיחכום, כי עצם זהותם של השלושה איבטח את כל האגפים : • בראש הביקורת הפנימית הועמד שימעון אבירן, מפקד חטיבת גיבעתי האגדתית במילחמת תש״ח, מנהיג בכיר של מפ״ם, יליד גרמניה, קומוניסט בנעוריו, איש-ביטחון מובהק. אבירן נודע בימי מיל־חמת־העצמאות כאישיות מוסדית ממדרגה ראשונה, סולק ממערכת־הביטחון על־ידי דויד בן־גוריון מייד אחרי המילחמה בשל השתייכותו השמאלית. • כמומחה מישפטי נבחר עסקן בכיר של הליכוד, הח״כ-לשעבר הנם קלינגהופר, אדם נקי-כפיים, פרופסור מפוזר בעל הופעה ייקית מובהקת (למרות שהוא ממוצא אום- טרו-הונגרי). • כאיש שלישי בצוות נתמנה ד״ד ארתור ברגמן, מנכ״ל לשעבר של הבנק לספנות, גם הוא בעל הופעה ייקית מובהקת, שהתפרסם כאשר הגיש את העתירה לצו־על־תנאי אשר הכשילה את המהדורה הראשונה של מימון הבחירות מקופת המדי נה.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 78
.״ תיאור של תהליך ההתבהמות הזה, מביא המחזאי ניטים אלוני, בסיפורו יפותי שפיר־סם בבמחנה בשלהי מילחמת־העצמאות : ״הרים יפותי את תבהו, השעינו על כתפו וירה כחמור. … החמור נזדעזע וזרם דם שטף ממצחו...״ דומה שעיסוק זה בחתול, גמל וחמור, במושאים להריגה, הוא בחינת ביקורת הססנית לעצם מעשה הריגתם של אזרחים ערביים, שלא במיסגרות לוחמות, במהלכה של מילחמת־העצמאות. עיסוק שהוא בחינת כלימה ובושה, שלא מצאו די עוז, לכנות עצמם בכינויים האמיתיים של הכזב, ששמו טוהר הנשק, או המיתוס, שאין לו, ולא היה לו כיסוי כלשהו במציאות של מילחמת־העצמאות.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 27
^ פני • 31 שנים, בדם ואש של מיל /חמת־העצמאות, לא רכשנו רק חרות לאומית, עצמאות וריבונות.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 7
נקודה חשובה מאד שהעלה אבנרי כמאמת עוסקת במהפכה חתחניית שבני המייסדים החמיצו לעשיות, ועם זאת להכין את המציאות הישראלית שלאחר מיל־חמית העצמאות לפתרון הבעיות החדשות שצצו. כמי שאינו אדיש למה שמתרחש במדינתנו הנני מסוגל כעת להבין ביתר (הנושך בעמוד )8
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 28
פירוק מטה הפלמ״ח הביא לניתוק ה קשר בין חטיבותיו. כאשר הסתיימה מיל- חמת־העצמאות ובצבא הסדיר נותרו רק ׳61ע ת, ערג, החלה נהירת האלפים שלוש חטיבות סדירות, לא נכללה ביניהן • והגיעו גם המפקדים.
גליון 2468 (19 בדצמבר 1984), עמוד 8
בגר בארצות־הברית (שם התמחה בשפות סלאביות) ואיבד את ראייתו כלוחם פלמ״ח במיל־ 1 חמת־העצמאות בקרב על הרטוב(כיום בית־שמש) .בלגק, שהיה דמות ירושלמית ידועה.
גליון 2462 (7 בנובמבר 1984), עמוד 4
הקורא היהודי האמריקאי, הלומר מספרו של ליכטמן מה חלקו במיל־חמת־העצמאות, יכול להתמוגג מנחת למיקרא אוסף צ׳יזבאתים זה.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 7
שדמי הבן למד יחד עם יצחק דבין בבית־הספר החקלאי כדורי. במיל- חמת העצמאות היד, מפקד הגדוד החמי שי והגדוד השביעי של הפלמ״ה.
גליון 2537 (16 באפריל 1986), עמוד 17
היתה כה רבה, עד כי ראלף באנץ׳ (הסגן השחור מותר לנו לקרוא לישראל להפסיק את מישלוח הנשק לדרום־אפריקה ואת המיסחר של מזכיר האדם, שמילא תפקיד מרכזי איתה, כשם שאנחנו קוראים למדינה שלנו עצמנו בהשגת הסכמי שביתת־הנשק אחרי מיל- חמת־העצמאות של ישראל) עזר להקמת לעשות כן.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 9
שירי־אהבה לבריטים בימי המאבק, או שיר־אהבה לערבים במיל־חמת־העצמאות .״תן לי שינאה אפורה כשק!״ כתב נתן אלתרמן על הגרמנים.
גליון 2650 (15 ביוני 1988), עמוד 41
נכון, עזבתי את הצבא ב־ 1958 גם בעיקבות פרשת־דיין(עם אשתו, הדסה) וגם מפני שהוא(דיין) לא החזיר לי את דרגת האל״מ שהיתה לי לפני מיל־חמת־העצמאות. אבל את יודעת מה? אינני בטוח שהייתי נשאר בצבא גם לולא כל מה שקרה.
גליון 1646 (19 במרץ 1969), עמוד 15
נלן ודת המוצא ( )1היתה כשנת הופך לדמות גיבור כזכות פעולות התגמול שמבצע צה״ל )12( .שיא ,1937 כשמשה דייו החל את פעילותו הביטחונית בעת שהתגייס ראשון כקאריירה של דיין -גיבור מיכצע־סיני )13( .1956 ירידה למשטרת הישובים העבריים - 1939 )2( .משה דיין נאסר על־ידי פיתאומית -דיין עוזב את צה״ל )14( .דיין מתמנה כשר־יהחקלאות הפריטים ונכלא כעכו )3( .דיין משתחרר מהכלא כ־ 1941 והופך לדמות כממשלת פן־גוריון ב־ )15( .1959 תחילת הירידה -ביג׳י מתפטר מרכזית בהגנה )4( .דיין מאבד את עינו כחזית הסורית -נראה בי ב־ )16( .1964 דיין מתפטר מהממשלה )17( .דיין מצטרף לרפ״י)18( , הדבר יסיים את הלן אריירה הביטחונית שלו )5( .כמלחמת העצמאות סיור בוייט־נאם עם הצבא האמרילן אי ב־ )19( .1966 מאי 67׳ -שיא הופך דיין למפקד גדוד )6( .דיין מתמנה למפקד חזית ירושלים)7( .
גליון 712 (21 ביוני 1951), עמוד 3
ייתכן כי מצוי הסבר להתנהגות זאת, לנקיטת דרך זאת, אך התוצאה האחת, הברורה היתה: פריטת דינר הזהב, טבוע הכרזת המדינה ומלחמת העצמאות, לאסימוני נחושת מחוקים, ולידי אי־שביעת רצון, רוח רעה.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 30
הפסקת־שק היא אספקת־שק השקמ>7וגו הרא שון ••אשר הו חל ט באביב 1948 על הקמת גוף שיספק ״מיצרכים שונים, מאיכות סובה, במחיר זול״ לחיילי מילחמת־העצמאות, פנו אנשי המטה הכללי לפרנצל דויטש, יוצא הצבא הבריטי, במיסגרתו הוא היה אחראי למועדון הקצינים של הנאאפ״י (ה שקם הבריטי) בחיפה. … שקם לשייח׳ ג׳ראח ך״י בל ה ת חי ל לפני כמעט 40 שנה, ( 1בעיצומה של מילחמת־העצמאות, עת הוקמה הקנטינה הראשונה של השקם על שפת־ימה של תל־אביב, בתוככי מחנה צבאי, סוונה יעה(על שרידיו הוקמו לימים, מלון הילטון וגן־העצמאות) ,כשהכוונה היתה לתת לחיילי צה״ל שירות מינימאלי של חפיסת־סיגריות, מישחת־גילוח ושתייה קלה.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 14
הוא ההמשך לשני המאמרים הקודמים המטפלים ב״שלום סא־דאת״ מן הבחינה הביטחונית־הצבאית — ״ ״הסכנה שבשלום סאדאת״ (העולם הזה ,)2102ו״מפלה בטוחה מראש״ (העולם הזה .) 2104 ישראל, אשר ביטחונה הצבאי הוא נשוא המאמרים האלה איננה ישראל כגבולות ששת הימים, זו ישראד הישנה, כגבולות 67׳ — כלומר, אדה שנקבעו בשנת ,15149 כסיום, מילחמת־העצמאות ואחרי מיבצע ״עובדה׳׳ (כיבוש הנגב המרכזי והדרומי). … דהיינו, שכאשר תימצא ישראל מחמש בגבולות ה מוחלטים שעוצבו בתחילת ,1949 תהיה בנתונים צבאיים שווים היה בנוחו שו שטח מצומצם דהקנות לישראל ביטחון צבאי עדיו העוצמה הצבאית הערבית המאיימת עליה, בכוח או בפועל, שווה לעוצמה הצבאית המוחלטת שאיימה על ישראל בסוף מילחמית העצמאות( .ואז, מובן מאליו׳ שגם צה״ל ישוב ייסוג לרמת עוצמתו המוחלטת, כפי שהייתה אז).
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 14
שכן אז נצטרך להעמיד בסימן־שאלה את כל מילחמת־העצמאות שלנו. • אם כך, מה הפתרון? צריך למצוא לעקורי איקרית ובירעם מקום־ישוב אחר, לתת להם קרקע ואפשרות סבירה, גמישה ומתקבלת על הדעת למגורים. … אני רוצה את הפינה היהודית הקטנה שלי, ולכן, עם כל אי״הצדק שנעשה במילחמת־העצמאות, אנחנו לא יכולים לבוא היום ולהחזיר את כל מנושלי ועקורי מילחמה זו.
גליון 894 (2 בדצמבר 1954), עמוד 6
החודש נתגלה משה שרת, בפעם הראשונה, כמדינאי. ובפעם הראשונה מאז מל־חמת־העצמאות גם נתגלה כי יש לישראל מדיניות־חוץ עצמאית, פעילה ומתוכננת.
גליון 2252 (29 באוקטובר 1980), עמוד 24
זוהי גם הבעייה שלי עם האלוף רחבעם זאבי, הוא גאנדי. נתקלתי בו אחרי מיל־חמת־העצמאות במסיבות פלמ״חיות( .לא, לא הייתי גאגדי מעולם איש־פלמ״ה.
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 5
אם יוגשם הסכם זה כלשונו וככתבו, עדיין יהיה המצב רחוק מאוד מזה ששרר במשך 20 שנה אחרי מיל־חמת־העצמאות, כאשר הגבול הצפוני היה גבול של שלום לכל דבר.
גליון 2526 (29 בינואר 1986), עמוד 17
ההכרעה היא אישית, וכך צריך להיות. לא נהגתי כך במילחמת־העצמאות, כאשר נעשו לנגד עיניי מעשים וניתנו אודי אבנר׳ פקודות שמצפוני התקומם נגדם (ושעליהם כתבתי מייד לאחר מכן בסיפרי הצד השני של המטבע) .זה היה במצב של אז. … מסוכנת — בוודאי. חדשה — לא דווקא. במילחמת־העצמאות כתבתי פעם שיר הומוריסטי. שהפיזמון שלו היה ״שועלי בית־רומנו, הידד! … כשהיינו באים לחופשה קצרה בתל־אביב, מלוכלכים ומוזנחים, היינו נתקלים בצבא שלם של צעירים בריאים, במדים מצוחצחים, שהביטו בנו בבוז. היינו פראיירים. בשילהי מילחמת־העצמאות ואחריה כתבתי כמה מאמרים, שבהם העליתי את הדרישה לציין את החייל הקרבי בציון מיוחד, כדי שייבדל כבר במבט הראשון מחבריו הלא־קרביים.
גליון 828 (3 בספטמבר 1953), עמוד 16
בן ,21 בן למשפחת צברים, חניך גמנסיה הרצליה, הצטרף לאצ״ל בגיל , 15 הש תתף במלחמת העצמאות בקרבות יפו והדרום. הצטרף לחיל האויר השתתף כאיש צוות אויר ברוב ההפצצות בחזית הדרום, הפך מפקד־המחלקה הקרבי הצעיר ביו תר בחיל, צנחן והוסמך כטייס פרטי.
