חיפוש: "מלחמת העצמאות"
נמצאו 1,854 תוצאות (מציג 726 עד 750)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2073 (25 במאי 1977), עמוד 26
הסכנה היומיומית, תחושת ההשתייכות לגוף הרואי, הידיעה שאני פועל למען חירות עמי — כל אלה מילאו כל רגע של חיי בתחושה של חדווה, שלא ידעתי כמוה מאז. גם בקרבות המרים ביותר של מיל- חמת־העצמאות לא היתה לי אותה תחושה של התעלות כמו בימים ההם, כשהייתי עובר על־פני מישמר של שוטרים בריטיים ברחוב אלנבי, ותחת בית־שחיי, בין שני ספרים, חבילה שהכילה אקדה פארא־בלום, בדרכי אל אימון מחלקתי.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 17
המדינה צריבה גם אקדמאים.״ צה״ל במילחמת־העצמאות במשך ששה חודשים׳ שלושה חודשים כתותחן ביפו, ושלושה חודשים בקסטינה. … אבל כל זה נכון שנים רבות אחרי מילחמת העצמאות. במילחמה זו התנדבו הכל — בור ועם־הארץ, סטודנט או פרופסור לקחת חלק בקרבות. … על פי טענתו הוא היח תותחן ביפו, אולם פעילות התותחנים של צה״ל במילחמת העצמאות ביפו, הסתכמה ב- מישרה של קצין־הקישור של התותחנים.
גליון 2394 (20 ביולי 1983), עמוד 57
• מה אמרה אמא שלד על העיסקה הזאת? מילחמת העצמאות היתה תקופה קשה. האיזור היה מעורב, יהודי־ערבי. … אבל, למשל, עבד אצלי בחור אחד, שאיר שהתחילה מילחמת־העצמאות כמעט חטפתי ממנו סכין בגב. מעבר לפוליטיקה, הם היו אנשי״מיסחר גדולים. … היו באים לאכול דגים, שאותם דגו מתוך הבריכה וצלו על האש. • מה אתה עשית במילחמת־העצמאות? הייתי אחראי על ואדי ניסנס.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 12
עזר וייצמן הסביר במסיבה לחברים מהפרלמנט הבריטי כמה עובדות היסטוריות הנוגעות לנשק בריטי .״במיל־חמת־העצמאות טסתי במטוס מסרשמיט גרמני, שעוד היו מצויירים בו צלבי־קרס, ולחמתי במצרים, שטסו במטוסי ספיט־פייר בריטיים.
גליון 855 (11 במרץ 1954), עמוד 2
אותם מחברי, ששיתפו איתי פעולה עוד לפני מלחמת־העצמאות בהוצאת כתב־העת בנלאבק, דרשו ולחמו למען עליה זו׳ חרף כל מאמצי מלנחכי־הפינכד, להדביק עלינו תו ״כנעני״ .לא ראינו כל סתירה בין חיוב עליה יהודית רבתית ובין אמונתנו כי כאן, בארץ, נוצרת תרבות חדשה, הכרה לאומית חדשה, שונה מרוח הפזורה.
גליון 788 (4 בדצמבר 1952), עמוד 2
אולם לאחר שקראתי את תולדות חייו, המפורטים במקום אחר בגל• יון זה, היתד, לי הרגשה כאילו הכרתיו. כי לפני מלחמת העצמאות, וגם אחריה, ני־סיתי לא פעם לקשור קשרי ידידות עם ערבים צעירים מסוגו.
גליון 769 (25 ביולי 1952), עמוד 2
והצורה בה עשו זאת מעוררת מאד למחשבה. לפני מלחמת העצמאות היה הנוער העברי (בעיני האנשים הקובעים את המנגינה בבל השטחים) חבורה של דגנרטים, מסוגלים אולי לשתות מים מלוחים במחנה פלמ״חי, אך בלתי מסוגלים לכל דבר רציני.
גליון 774 (28 באוגוסט 1952), עמוד 2
.״ הייתי אחד מאותם שהפצירו בזקן לדחות את כל שאר יצירותיו, להתמסר אך ורק לכתיבת הספר שיסכם את דעתו על מלחמת העצמאות ועל המלחמה בכלל. כידוע דחה הזקן את הדבר, מתוך ידיעה שממילא לא יתן הצנזור לפרסם פרטים צבאיים.
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 35
הדבר יבא לו, לאיש הבלתי- העולם הזה 2086 ך 1י 1 ״1111ן ¥י 1ן 1הבית בשכונת ג׳בליה של אז בגבול יפו—בת־ים של היום, בו בילה יצחק שדה את השנים שאחרי מיל־ 111 #111 111 . 1 חמת העצמאות. הבית, השוכן על צוק כורכר מעל הים, בסימטת זיכרון־ קדושים, היה באותן שנים מקום התכנסות ליוצאי הפלמ״ח שבאו לשמוע תורת־חיים מפי ׳הזקן, להעלות זיכרונות ולערוך זבחים וקומזיציס עד אור הבוקר. … כמעט כל ידידיו ,׳כולל יגאל ואלון, הפצירו בו להתחיל את המלאכה, מן הסוף, לכתוב תהילה את הכרך על המאבק ומילחמת העצמאות. :אולם ׳׳מתוך ואופטימיות*• הרגילה, בביט־חון שיספיק לגמור את המלאכה, דחה את ההפצרות .
גליון 922 (16 ביוני 1955), עמוד 16
עקרת בית לאה סברדלוב 27 אשת מהנדס אזרחי זה חמש שנים, מנהלת בית הבראה גדול לפצועי צה״ל כמלחמת העצמאות, טיפוסית לאה לבני הדור הצעיר.
גליון 1732 (11 בנובמבר 1970), עמוד 24
נקודה שנייה היא התיאור המפורט של קרב לטרון במלחמת העצמאות. כח־נתם של מפיקי הסרט ויוצריו בבחירת קטע זה דווקא להמחשת מלחמות ישראל, היתד, אולי חיובית: הרצון להוכיח כי לא תמיד היהודים הם המנצחים וכי הם יכולים להיות גם המפסידים. … מאבקו לעבודה עברית בפרדסי פתח-תקיזה וכלה במלחמת העצמאות. עוד לפני כשנה היה העירום כמעט אלא שכל הערבים המופיעים בסרט נראים בו או בצורת נבלים או בצורת רוצחים.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 28
ברחבי הארץ התקבצו מבוגרים וילדים בשדות־הקרב של מילחמת־העצמאות, בבתי־הקברות של ה _ חללים, ליד גרוטאות המשוריינים 1 ההרוסים, וקיימו טכסי־אזכרה. א ר 1 0ה 10־ 0 הדמעות של המישפחות השכולות, ביניהן מישפחות החללים של אחד הגיוני, אחד לבבי, מילחמת העצמאות, שביכו את בניאחד מלאכותי, את .
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 16
האם והיכן שירת במילחמות שאחרי מילחמת העצמאות כלל בתוכו את מסקנותיה, אי־אפשר היה עוד לדון בבעיות הנוער־במצוקה מבלי לקרוא לכץ. … **)ר־חע&ודח־והרווחה נולד בסוף ״שנת ,1927ב־ 6בדצמבר. היום הוא בן .50 במילחמת־העצמאות היה בן .20 במיבצע־קדש היה בן .28 במילחמת־ששת־הימים היה בן .39 במילחמת יונדהכיפורים היה בן .45 כץ נולד בווינה וב־ ,1938 כשהיה בן ,10 עלה לארץ.
גליון 2418 (4 בינואר 1984), עמוד 54
דגירה מוקוביץ לא חסו נדום - מלבד שת בנותיה הנמצאות בושות אביהן וב־החובר, שממנו נכוו ה המדינה:ע רדעל^״ ״המתה 1האר מה שעובר עליה בחייה הפרטיים עובר במילחמת־העצמאות איבדה את אביה, במילחמת גילה מרקוביץ׳״גיל היא אשה צעירה ונאה מאוד. … אני אשה שבכל מילחמה איבדה גבר. את אבא שלי איבדתי במילחמת־העצמאות. בסיני איבדתי ...טוב, אני לא מוכנה להיכנס לפרטים.
גליון 711 (14 ביוני 1951), עמוד 15
כעבור שנתיים כבר היה כינויו ידוע ברחבי העולם כולו, מעשיו הטביעו את חותמם לא רק על מלחמת־העולם השניה, אלא גם על כל המלחמות שהתחוללו בעולם מאז — כולל את מל־חמת־העצמאות הישראלית. כלי כושה: הרפתקן :״פופסקי״ לא היה אידיאליסט.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 3
נקרא דור שלם להתמודד ושעליה עליו להעפיל, הרי זו אשמתם של המבוגרים, שנשארו למחרת מיל- חמת־העצמאות ללא כיוון ברור לחייהם. שאלה אחרת לגמרי היא, אם היה דור זה, לו נקרא לכך, מוכיח שיעור־קומה תוך מאבק ומאמץ, כפי שעשו זאת אחיו שהלכו לפלמ״ח ולמחתרות הפורשות.
גליון 1939 (30 באוקטובר 1974), עמוד 11
זהו מחדל מוזר ביותר שאין בל אפשרות להצדיקו, אף אם יתב• במאמר הקודם וכן בזה, מופיע בתכיניר יצחק רק שתי חטיבות הוקצו למאמץ העיקו של מילחמה 11 תיאוו תולדות האוגדה בצה ־ל הוא סיפורו של נויון ממדרגה ואשתה פות המונח ״׳אוגדה״ ,והדבר עלול להטעות• כמיסגרות על־חטיבתיות, היו שתי האוגדות שלחמו בקדש גופים רופפים ביותר• בשום פנים אין לומר שכבר בקדש ידע צה״ל והבין את דרג האוגדה (דיווי־זיה) ,אף שהצורך בקיומו של דרג כזה בלט ביותר כבר בשלבי־הסיום של מיל- חמת־העצמאות. רר שגם באותה שנה סבלנו מאיזשהו ״מחדל מודיעיני״ קדמון.
גליון 2166 (7 במרץ 1979), עמוד 39
הוא נקרא על שם אחד מהקורבנות של מישפחת ברק במילחמות ישראל, דודו אוריאל שנפל בשירות ה- פלמ״ח במילחמת העולם השנייה. במיל- חמת העצמאות פונו אורי ואמו מירושלים, כאשר האב עזריאל ממשיך להילחם בבי רה.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 13
שימשו עבורו כנקודת־ראייה, מתוך זווית מרוחקת מאד, לראיית מילחמת־העצמאות שלא בשדר, הקרב. זווית־ראייה זו לא מנעד, בעדו להפוך למתאר חסיפרותי הראשי של מילחמת 48׳ .עדויות של לוחמי תש״ח רבים מעידות על השעות שמשה שמיר בילה בקפה מאור ברחוב אלנבי בתל- אביב, שם קיבל את דיווחיהם של קציני- התרבות שהיו פוקדים את תל־אביב, ומתארים לפניו את הלכי־הרוח של הלוחמים. ..המ אפיה כ תי ב ה סיפרותיוו השמ אלי ת״ בהתאםל תכ תיב ך*! … כזה מתמצה, לדעתי, תובן החיים, וכו טעם החיים: היות האדם יוצר...״ אלא שתגליתו של שמיר בדבר קיומו חיו של משר, שמיר, אליק, היה לוחם, \ | ונפל בראשית מילחמת־העצמאות בדרך לירושלים. דמותו סיפקה מאוחר יותר לשמיר את העילה לחבר את החלק השני של האפוס התש״חי שלו, פרקי אליק. בעוד מתנהלת לה מילחמת־העצמאות, לא נפגמו כלל חיי הסיפדות ועסקנותה.
גליון 2076 (15 ביוני 1977), עמוד 16
במקביל לשבירת גבו של הדור תחת עול המילחמה, אירע תהליך במישור המדיני והחברתי. בתקופת מילחמת־העצמאות קמו המישטר והמנגנון של מדינת־ישראל. … רגע טראגי, כי קהל זה לא הת אפך עוד בשנית. רוב-רובם של 8000 הרוגי מילחמת-העצמאות צחקו ושרו על הגבעות של דליה באותו לילה. … ״ בין חזית ועורף, המתגלה בכל מילחמה. כאן נפערה תהום. במילחמת־העצמאות נהרגו 8000 איש. על פי אחוזם ביישוב שד אז, זה מקביל למיספר שד 40 אלך הרוגים במילחמה הבאה.
גליון 2593 (13 במאי 1987), עמוד 25
בשלבים מאוחרים יותר השתתפתי גם בפורום העולם הזה (מישאלה צנועה — עם יובלו של השבועון — להחזיר לדפי העתון מדור חשוב ומוצלח את השם העולם הזה אני זוכר מעימקי־ילדותי, כאשר על סף מיל־חמת העצמאות ראיתי בקיוסק עיתונים בעיה״ק ירושלים עיתון עם שם כזה, וכותרת מישנה מוזרה ״דופק החיים, ריתמוס הזמן״ .היה זה עוד לפני שאורי השני(אבנרי) רכש את העיתון מאורי הראשון(קיסרי) .אך כידוע מתרגלים לכל, והשם העולם הזה הפך לשם דבר בעיתונות הישראלית ובשיחות סלון של ימי שישי.
גליון 2649 (8 ביוני 1988), עמוד 17
היהדות היא ביעדה צ־וול־זציה דתית״ היה לארגן אנשים וכספים. כך החמצתי את מיל חמת־העצמאות. כשחזרתי, הצטרפתי לכנענים. • כמה זמן היית כנעני?
גליון 2703 (21 ביוני 1989), עמוד 52
שמונה דמויות הופיעו בסרט זה, ושבע מתוכן נתנו שני סימני היכר — שמם ותפקידם במילחמת־העצמאות. כאילו הם משוללים כל זהות אחרת. … ללא מילות הקישור בין המונולוגים שבאו על רקע נופים לא מוכרים וקיטעי מילחמה ארכיוניים, לא היינו יודעים כי במילחמת־העצמאות מדובר. המילחמה הזו מצטיירת מבעד לעיני השמאל כמילחמה המתרחשת על אדמה זרה הרחוקה מבית הלוחמים, כשמטרותיה לא ידועות להם, ועילותיה מופרכות. … הזרע הזה לא נזרע במילחמת ששת־היכד ים, ולא במילחמת־ההתשה או במילחמת יום־ הכיפורים, במילחמת־הלבנון או באינתיפאדה, אלא במילחמת העצמאות. והוא נזרע על־ידי רועי־הרוח מהשמאל.
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 4
פשוט אי־אפשר לתעד את התקופה — ממיל- חמת-העצמאות והלאה — מבלי להיעזר בעמודי העולם הזה.
גליון 873 (15 ביולי 1954), עמוד 6
אודה אל־אשהב היה פועל־דפוס קומוניסטי בעל וותק בעיר v עתיקה כשפרצה מלחמה העצמאות. השל טונות ידעו כי הוא קומוניסט, וכי הקו מוניסטים מתנגדים למלחמה.
