גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

מרדכי מקלף, הרמטכ״ל השלישי של צה״ל*,
חייל בפלוגות־האש של ומגייס, מייג׳ר בצבא
הבריטי (שם עבר כמעט את כל הקורסים
האפשריים) ומג״ד בראשית מלחמת העצמאות,
ידוע כצעיר שקדן ונוח לבריות.
גליון 735 (29 בנובמבר 1951), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

מפעם לפעם משתדל העולם הזה לגלות את עקבות הצעירים והצעירות, חובשי כובע׳
הגרב, שהופיעו על עמודיו בימי מלחמת העצמאות. מה קרה להם, מה מעשיהם כיום?
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

וני וגידול
כל הכבוד לאריה ליבנה על זה שהוא נכח
מלחמת־העצמאות. אבל לא נוכל להחביא את רא שינו
בחול כבת־יענה, ולהתעלם מהסכנה הקיימת.
גליון 761 (28 במאי 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

כתבי העולם הזה הבליטו את הנקודה
הישראלית — הדמיון הרב בין המצב בארץ־
ישראל לפני מלחמת־העצמאות לבין המצב
הנוכחי של מאלאיה והשתלטותם של פקידי
המנדט הא״יי בארץ הג׳ונגל.
גליון 710 (7 ביוני 1951), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אולם לעצם הענין: אפשר להפוך את הפת גם
המפורסם, לאמר ״כיושבי עיר, כן רא־שיה״.אין
ספק, שהמשטר שנוצר בישוב, מאז
תום מלחמת העצמאות, על כל מפלגות הקוא ליציה
והאופוזיציה שלו, הרס באופן שיטתי
את רוח ההתנדבות, שציינה את מהפכת־הנוער
בימי כובע־הגרב.
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

את המקום כבר מצא, עתה רק חסר
הרשיון בעת שאנשי לישכת המסחר
הצעירה ערכו מחנה־נופש בקיסריה, אירעה
תקרית לאחד מחברי הלישכה, יצחק
הילזמרט, שנאלץ היה לשבור במו ידיו
את זגוגיות מכוניתו, אחרי שנוכח כי
נעל אותה והשאיר את המפתחות בתוכה
אחת הלהקות הוותיקות ביותר
בישראל, להקת איילה, הקיימת מאז מלחמת
העצמאות, התפרקה לאחרונה. הסיבה: חיים
(״השמן״) פולני, האיש המרכזי בלהקה,
קיבל תפקיד של קצין־בידור על אחת מאו־ניות
הנוסעים הישראליות נחמה
הנדל, לא תופיע בתפקיד הראשי באיונזה
המתוקה.
גליון 2258 (10 בדצמבר 1980), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

היו אלו חברת של ההולנדדבריטית, וחברת
סוקוני־מוביל־אויל האמריקאית, הנש לטת
על־ידי קבוצת רוקפלר. אחרי מיל-
חמת העצמאות החליטה הממשלה להקים
גם חברה ישראלית — חברת דלק, שבה
שותפים ההסתדרות, בנק דיסקונט, סיר
1969
צ׳ארלס קלור והממשלה.
גליון 1956 (26 בפברואר 1975), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

מדו״ח זה הוא למד שחוסר המשמעת
בצה״ל גדם למחדל, ומחדל זה נמשך מאז
שקמה המדינה !
זה שבמלחמת העצמאות הצטיינו דווקא
״יחידות פרועות״ נעולי סנדלים ובכאפיות
סביב צווארם! … לעמדתם של האנגלים, אשד כבר בגן
הילדים מתחילים לשיר את השיר המפורסם;
כף, סכין ומזלג, לא התפלאתי,
אבל שישראלים, אשר עברה עליהם תקו פת
״חומה ומגדל״ ומלחמת העצמאות
על כל יסוריה ומחדליה, שישראלים אלה
יטילו דופי בחיילינו כי לא בלעו את
הבולשיט ולא נהפכו לאוטומטים, אלא ניש את
בעלי יוזמה אישית מצויינת ובעלי
משמעת פנימית חזקה, זה מטיל עלי פחד.
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

דירתו של
טובי ברחוב יבנה בחיפה הוחרמה במיל־חמת־העצמאות,
ולכן הוא נאלץ לשכור,
בסכום שעד היום הוא נמוך ביותר, דירה
בוואדי־ניסנס.
גליון 2158 (10 בינואר 1979), עמוד 51
טקסט · תמונה · PDF

.״
נעמי נרתמה לעבודות ציבוריות. במיל-
חמת־העצמאות פיקדה י על מגן־דויד־אדום
באיזור הדרום.
גליון 928 (26 ביולי 1955), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אולם הוא הזדרז לחזור ארצה עם פרוץ
מלחמת העצמאות, עזב למשך מחצית־שנה,
לראשונה בחייו, את תיכנון המים, עבר ל־תיכנון
האש: משרדו הפך למרכז תיכנון
נשק, ייצר בין השאר את הפיאטים הראשונים
מתוצרת הארץ ומוקשים מסוגים שונים.
גליון 1110 (7 בינואר 1959), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

העתון
הנ קרא
לפני שבוע נכנס למערכת אחד מקוראיו
הותיקים של עתון זה. בידי רפי עטרון,
נכה מלחמת העצמאות, היה ספרון מוקדש
ללוחם צעיר יותר — רם פרגאי, הצנחן בן
ה־ , 19 שהקריב את חייו על מזבח המולך
הנקרא ״פטרה״.
גליון 814 (28 במאי 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

״
לפני חמש שנים היה נדמה שהויכוח ההיסטורי
על הציונות הגיע לקצו בשדות
הקרב של מלחמת העצמאות. כיום נראה
שהיתר, זאת אשליה.
גליון 827 (27 באוגוסט 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

לאיש לו לקרות יכול חייבים אתם לדעת, הוא לוחם למופת —
ביום, הראשון מאמר היסטרי נגד השילומים,
את מלחמת העצמאות בילה בחזית האכזרית
החוצב אש בלב הקוראים ומעלה אותם ידו־והרת־הסכנות
של קאליפורגיה.
גליון 789 (11 בדצמבר 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

בין הפרסומים
האלה כלל את כתב־העת במאבק,
שהופיע, לפני מלחמת העצמאות.
המבדח הוא שקורצווייל כלל לא קרא את
אותו כתב־העט.
גליון 806 (2 באפריל 1953), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

הצלחנו לצאת בשלום וברכו ש גדול מ מלחמת
העצמאות. מצבנו אז היה קשה יו תר
לאין ערוך.
גליון 765 (26 ביוני 1952), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אין אנו רוצים
לא חיבלו בהם (מפאת חוסר בחומרי נפץ),
בשלטון ההסתה והדמגוגיה.
חיבל בהם במו ידיו.
מאז תום מלחמת העצמאות אני משתמט,
ככל האפשר, מלהשתתף באזכרות, גם באז כרות
לחברי הטובים ביותר.
גליון 723 (6 בספטמבר 1951), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

אבל חיילי צה״ל
אינם צריכים להיבהל: התמונה מראה שבויי
מלחמה מצריים, מימי מלחמת העצמאות.
הדרוזי הבולט בתמונה הוא סודני כהה עור,
הידוע היטב לכובשי פאלוג׳ה.
גליון 1052 (1 בדצמבר 1957), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

. 19 כלי שי מושי
לתלמיד !
.21 להקה במל חמת
העצמאות !
.22 חתיכה של
אוזן! .23 מיועד
לשופכין ! … .40 יחידת חשמל! .41 אלוף בצה״ל
במלחמת העצמאות! .43 לירה יש ראלית!
.44 בעל דרגה פחותה משל
קצין !
גליון 863 (6 במאי 1954), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

עושים זאת בטכס מיוחד, אחרי סיור בשטח
הקרבות שיחידה זו לחמה בו במלחמת״
העצמאות. בטכס משתתף גם מפקד הגדוד
מאז, והוא מעניק לחיילים החדשים את סמל
היחידה. … בלומר שהשיטות ה,,פרטיזניות״
של לחימה, שהיו נהוגות במל חמת
העצמאות, שוב אינן עיקר
התורה הצבאית של חיל־הרגלים
כיום?
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

מאורעות אלה שונים הס זה
מזה מבחינת התוכן הלאומי־הפטריוטי היצוק
בהם ; ועל כל פנים, במידה שיש כאן לפנינו
מלחמה לעצמאות לאומית הרי זו הלק
ממלחמת כלל העמים הקולוניאליים בדורנו
לעצמאותם.
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

אפשר בהחלט להתווכח מי הוא האשם
בהחרפת היחסים בין שני העמים עד למיל-
חמת־העצמאות. אבל אי אפשר להטיל ספק
בכך שההצדקה למילחמת־העצמאות ולחי לופי
האוכלוסייה שבאו בעקבותיה נובעים
מזכות ההגנה העצמית של היישוב היהודי
בארץ.
גליון 2121 (26 באפריל 1978), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

על־פי המתוכנן הוא יכלול מיצעד צבאי זוטא,
שישקף את צה״ל במילחמת העצמאות. יצעדו בו יחידות
שייצגו את 12 חטיבות צה״ל שלחמו במילחמת העצמאות׳
כשברקע יסופרו עלילות החטיבות ודרך הקמתן.
… במיצעד יוצגו גם כלי נשק ששימשו את צה״ל במיל-
חמת העצמאות. יוצגו בו שיריוניוית הסנדביץ׳ ,הדווידקה
המפורסמת ותותחי נפוליאון, בצד מטוסי הפרימוס,
הטסים עד היום כמטוסי־ריסוס.
גליון 2041 (13 באוקטובר 1976), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אבירות ־507
הצנחנים בצה״ל — מושג זה הולם
אותם הרבה יותר מאשר ״חיל״ — נולד פעמיים.
הלידה הראשונה אירעה במילחמת העצמאות ואין בה
חשיבות, כי היילוד היה נפל. … שפיפות זו היתה תוצאה
של ההידרדרות שבעיקבות מילחמת־העצמאות, שעה
שהוותיקים עזבו והשורות מלאו עולים חדשים. … עד שאנו משווים את צבאות־ערב פעם וכיום,
מן הדין שנזכור כי רוב משך מילחמת־העצמאות היו
הם התוקפים — לא רק איסטרטגית, אלא גם טאקטית,
ואנו היינו המתגוננים.
גליון 951 (5 בינואר 1956), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

מפת המיכצע,
שפורסמה בספר הפלמ״ח, מבליטה את ח שי בו תן העצומה של אבד
עגילה ואל־עריש, ואת פר-טי המיבצע הנועז שהביא את חיילי צה״ל אל עורף הצבא המצרי.
כאכו-עגילה אכד הנצחון שד סל־חמת-העצמאות,
והסיכוי המעשי
היחיד לכרות שלום עם ממשלות
ערכ.