גליון 865, 20 במאי 1954, עמוד 5
הוא
בחר בא גון וותיקי ההגנה ככלי ל ׳
מטרה
t i l 6 3 ,9 4 0
>ז ק * ינע ״י
h Y 0 i5 $
״בשביל ״nun nun
זאת: בל הענין הוא עניין
הקורא לעצמו מפקד. מפקד
שפיקד על מלחמת העצמאות מארצות־הכרית, כזמן
שאנחנו באן עשינו את שלנו !
גליון 865, 20 במאי 1954, עמוד 12
תעלוליו של ה8 11 שה פאב׳׳׳ד השיגו ב ;
ש 3ע שע 3ך ש׳א חדש, כשהראה שוב יחס
מיוחד לחללי מלחמת העצמאות, לאחר שנתפרסם
בנסיונותיו למנוע קביעת לוח־זכרון
על שם בנו של אחד המתפללים בבית־הכנסת,
א ־תו הוא מנהל (העולס הזה .)862
בערב י־ם־העצמאות חייב היד, הרב לערוך
תפילת־זכרון, אולס מסיבות נלתי-בתו,
מ ת לא נתקיימה התקילז /פלל.
גליון 860, 15 באפריל 1954, עמוד 22
הוא לא
מיעוטים תמוגתו של אמץ טאד־ד
בגמר מלחמת־העצמאות נטל הצלם מנשה
בן־שלום את מצלמתו, החל לנדוד בין כפרי־הדרוזים
צפונה מחיפה, צילם במשך תקופה
קצרה כ־ 15 אלף פרצופים שחומ ם, משופמים
וכחולי״עיניים.
גליון 822, 23 ביולי 1953, עמוד 12
.״
״העתיד הקרוב״ הוכיח אמנם את נכו נות
הפרוגנוזה של הסופר האנגלי, אלא
שבתוך ״עתיד קרוב״ זד, נשתלב פרק
אחד של ״עתיד רחוק והוא מלחמת־העצמאות.
פרק זה שוב הוכיח שאם
היתד, נכונה הפרוגנוזה בדבר שלטון-
החסות־מן־החוץ אף היתה נכונה הדיאג נוזה
בדבר מבחנו של ״הניסוי הציוני״
— אם הוא נחוץ ורצוי, מן הדין שיהיה
בו כוח להקים לעצמו משטרה או צבא
וכו׳.
גליון 825, 13 באוגוסט 1953, עמוד 11
החיילים ששמעו
אותה בין הקרבות של מלחמת העצמאות,
האזינו כאילו נתקפלה המולדת כולה בעיניה
השחורות והמגרות.
גליון 817, 18 ביוני 1953, עמוד 7
להחזיר
להם את מעמדם בהדרגה, במרוצת עשרית
בשנים, תוך כדי עידוד חלקים מסויימים
בציבור הערבי הזה.
מלחמת־העצמאות באה להנהגה הפוליטית
במפתיע.
גליון 837, 5 בנובמבר 1953, עמוד 12
גם
הם לא עמדו לו, לבסוף — ז מן מה לפני
הגוף במנצלי
מלחמת העצמאות התנקם
האכזרי, הגיב בצורה של אפיסת כוחות.
גליון 726, 27 בספטמבר 1951, עמוד 7
פשעים השליט ליווה אח המוסד
כשפרצה מלחמת העצמאות, ואלפי צעירים
לבשו את מדי החאקי והצטופפו במחנות ה אימונים,
נפוץ שם שהפך חיש מושג באזור
תל־אביב.
גליון 737, 13 בדצמבר 1951, עמוד 11
דומה שמחזה זה, ממש בספרו של מידד
שיף (ראה ספרים) ,הנהו חלק של ריאקציה
נפשית גדולה. מאז התחלת מלחמת־העצמאות
סבל הדור הצעיר מתסביך של עליונות.
גליון 775, 4 בספטמבר 1952, עמוד 13
משך
כמה משפטים רבי־משמעות חדל להיות ראש־מפלגה
ונציג של קואליציה, חזר להיות ה־מדינאי
שהנהיג את העם בימים הגדולים של
מלחמת העצמאות. אמר ראש הממשלה: איי
למדינת ישראל ריב עם מדינת מצרים, אשר
שליטה הנוכחי התנגד לפלישה המצרית ל ארץ.
גליון 738, 20 בדצמבר 1951, עמוד 10
הוא היה מכרנו עוד מימי גליציה. כשפרצה
מלחמת העצמאות, התגייס לצבא, נשלח
לנגב הרחוק לזמן ממושך.
גליון 729, 18 באוקטובר 1951, עמוד 12
ישראל, בעלת הקשרים הטובים עם יוגו סלביה
(בימי מלחמת העצמאות: נשק, אח ריה:
קיבוץ גלות יוגוסלביה) ארחה בשנה
שעברה קבוצת זמרים יוגוסלבית, שיגרה את
נציגה המוסיקאי הרשמי, פרנק פלג (מנהל
המדור למוסיקה במשרד החינוך והתרבות)
לביקור ביוגוסלביה.
גליון 724, 13 בספטמבר 1951, עמוד 6
תודת האומה
ובור )*ת היקב
בהירה קמחי היא אשת חלל מלחמת העצמאות,
משה קמחי, ואם לשני יתומים, הנעדרת
דיור מתאים אך מרבה לקבלו בשכונת דיר־אבו־תור
בירושלים בה נפל בעלה.
גליון 730, 25 באוקטובר 1951, עמוד 12
בצורה בלתי־רגילה זו חדרה חסיד, לוי,
הירושלמית הזקופה, אשתו של דני אגרון־
(סקי) ,בן עורך הג׳רוסלס פוסט, לבית־הספר
המפורסם לריקוד החדיש. כשיצאה את אמרי קה,
עם פרוץ מלחמת־העצמאות, נשאה בתי קה
מכתב־המלצה חם (ובלתי־רגיל) של ה גברת
גראהאם.
גליון 1162, 30 בדצמבר 1959, עמוד 9
אם פעם אמרו על בחורה שהיא מאה אחוז, באה מלחמת־העצמאות
והגדירה את אותה הבחורה כחמש־חמש.
גליון 1215, 4 בינואר 1961, עמוד 22
שצקי ,26 ,איש נח״ל ויליד חדרה, ניסה
להעלות, בכנות בלתי־מעורערת ,״ם כי בכתיבה
פגומה במקצת, את הווי הריקנות
והשידפון של בני הדור שגדל בארץ לאחר
מלחמת העצמאות. סיבה זו די היה בה
כדי לעורר התנגדות כללית.
גליון 1218, 25 בינואר 1961, עמוד 18
כשאל אלה הצטרפו כעבור שנה-
שנתיים גם נפגעי מלחמת־העצמאות, הפך
הדרישה הגדולה למנתחים פלאסטים הביר,ניתוח
הפלאסטי לצורך לאומי כמעט.
גליון 1699, 25 במרץ 1970, עמוד 28
אחד מגדולי המדינאים האסיאתיים, השגריר
פאניקאר מהודו, סיפר לי פעם, שערב
מלחמת־העצמאות שלנו הלך מי שהיה אז
מזכיר הליגה הערבית, עבד־אל־רחמן עזאם,
לנשיא וייצמן המנוח, ואמר לו: אולי יש
עוד אפשרות למנוע את ההתנגשות הצבאית
המתרגשת עלינו; אולם הדבר העיקרי הוא
שתגדירו את עצמכם כשייכים לאסיה, לא
רק מבחינה גיאוגרפית אלא גם מבחינה
רוחנית, מבחינת ההשקפה הפנימית שלכם.
גליון 1749, 10 במרץ 1971, עמוד 22
יצחק
פונדק 57 היה מפקד גדוד בת־חילת
מלחמת העצמאות וכעבור שנה הפך
למפקד חטיבה ; מי שהיה מפקדו הראשון
של הנח״ל בשנת ,1950 היה מפקד חיל־השריון
בשנים ,1953—56 כשמשה דיין
היה רמטב״ל.
גליון 1784, 10 בנובמבר 1971, עמוד 2
.״
רק כדי להזכיר לאלכם מסים:
• זמן קצר אחרי הקמתה של המערכת
הנוכחית, נותקו כל היחסים בץ צה״ל
והעולם הזה, משום שעיתון זה העז להתריע
על יחס השלטונות לנכי צה״ל של
מלחמת העצמאות, והעז לפקפק בגלוי בתועלת
שבגיוס-חובה של בנות לצה״ל.
גליון 2715, 13 בספטמבר 1989, עמוד 48
אירופה מופצצת
בכשרונות של מחליקים, קולעים וחותרים,
ובקוריאה יש מאות ענקים שבשמחה ידחפו
איזה יפאני שמן מחוץ למעגל. כל מה שנחוץ
זה סיפורים על מלחמת העצמאות, סמל
ישראל על בלייזר כחול, קומץ דולרים
לאש״ל, ובקבוק וויסקי כמתנת ניצחון.
גליון 1561, 2 באוגוסט 1967, עמוד 6
^ 1.א 0ו ז ^ אוו 7 £או
יצרני מכנסי האופנה
מאריגי קאו פ מך טז בולס קי-בא יכות מעולה
קצין הארצישראלי הבכיר בחטיבה היהודית
הלוחמת, מפקד־גדוד בדרגת לויטננס־קולונל
(סגן־אלוף) ,שנבחר להשתתף במיצעד הניצחון
האימפריאלי בלונדון בקיץ , 1946 ושהיד,
אלוף אגף־אפסנאות של מטכ״ל צה״ל במל־חמת־העצמאות
והניספח הצבאי הראשון של
צה״ל בוושינגטון.
גליון 1316, 28 בנובמבר 1962, עמוד 6
מנגנון קולק והקורקט ב
מעולם לא ראתה הארץ פעילות כזאת
של עובדי־ממשלה נגד החלטה ממשלתית.
150 עובדי קול־ישראל הכריזו מלחמה על
הטלביזיה הלימודית העצמאית — והם גילו
להט מלחמתי ועצמאות מ:,שבתית שאינם
ניכרים, תמיד, בשידוריהם.
גליון 2693, 12 באפריל 1989, עמוד 13
תמהני על כך. על פעולת הפלמ״ח במילחמת־העצמאות
אפשר להתווכח, וזה עניין לדיון רציונלי בין חוקרים. … ״היישוב העברי״(אף פעם לא קראו לו
״היישוב היהודי״) התחיל ליצור משק חדש, לבסס אירגונים
צבאיים ולגבש סיגנון־חיים חדש.
.תרבות־טרומית זו, מין טרום־תרבות, הלכה
והתחזקה בשנות ה־ ,40 והגיעה לשיא בשנה־שנתיים
שקדמו למילחמת־העצמאות ובמיל־חמה
עצמה. אחד הגילויים המובהקים ביותר
של תרבות זו היה הפלמ״ח.
* בצורת חפירה בלתי-ך חקית באתר אהביאולת• ביקש
רן בן־אסוץ להפלן תר היחס הרישם• הסלח1י בלפי ₪ן-
,7ע/7יל,ן ת שך ך ״ן
^ תרבות העברית, שדן בן־אמוץ שימש לה דובר
( 1ותועמלן, מתה אחרי מילחמת־העצמאות.
… אפשר לאמה גרמה
לכך הקזת־הדם הנוראה של מילחמת־העצמאות, שעל
מיזבחה הועלה דור שלם. בין 6000 הרוגי המילחמה —
מקרב יישוב של 600 אלף — היו מיטב היוצרים העבריים
בכל התחומים.