חיפוש: "מלחמת העצמאות"
נמצאו 1,854 תוצאות (מציג 501 עד 525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 826 (20 באוגוסט 1953), עמוד 14
רגילה לשתות קפה תורכי בבית קפה ערבי, עד שפורסם באחד הימים מאמר עליה בעיתון גדול, שציין כי הופיעה בפני חיילי מלחמת־העצמאות ואף עלתה על מוקש ערבי. היא חששה לחזור ולהופיע באותו בית־קפה, אך כשהתגברה על חששותיה מצאה את עצמה מוקפת המון מעריצים ערביים, שהתפארו בכך כי אשד.
גליון 800 (26 בפברואר 1953), עמוד 6
מ סוכן מאד באחת התקופות השחורות ביותר של מלחמת העצמאות, החליטה הממשלה לגייס את בני . 17 גיוס זה נעשה תחילה לצרכי אמונים בלבד, אך היה ברור כי הכרח המלחמה יכפה על הממשלה גיוס לתקופה ארופה.
גליון 799 (19 בפברואר 1953), עמוד 6
עבדאללה הפך ליפה השחורה: מנהל הנונס ארנסס סימון. העם המנצח האמיתי של מלחמת העצמאות העברית. מלבד נסיון בלתי מפואר זד, לא היתד, מדיניות־החוץ העברית קיימת במרחב, לא בימי המלחמה ולא ביום מן הימים אחריה.
גליון 806 (2 באפריל 1953), עמוד 7
חדד ו מרד ניסתה לוודא אם לבש בגדי נשים כדי לחדור לחדרי הנשים בתחומי העיר. כשנוכחה לדעת בימי מלחמת העצמאות התגייס נתן, הפך שאין הדבר כך, שמחה, למצוא סעיף כל שהוא חובש.
גליון 807 (9 באפריל 1953), עמוד 11
הסיבה: גואל, שהצלת מפעל האשלג הדרומי בימי מלחמת העצמאות נזקפה במידה רבה לזכותו האישית, לא הוזמן לטכס.
גליון 755 (15 באפריל 1952), עמוד 6
כגלל זיו־אב היה חבר הגנה ותיק, הואשם ערב מלחמת העצמאות ב״כתיבת מאמרים טרוריסטים.״ הסב־ו :״אהדתי את אצ״ל — ראיתי בו תנועה עממית נרחבה ״.משהחלו הגיוסים לצה״ל, הרכיב דוד בן־גוריון את משרד ד,בטחון, לא שכח לכלול את זיו־אב כחבר בית־הדין העליון לענייני גיוס, שכלל בי 1השאר טיפול במשתמטים.
גליון 772 (14 באוגוסט 1952), עמוד 10
כי עלי מוס־תאקים, סגן.ראש־עירית יפו, שהיה ידוע כידיד היהודים וכמעביר אדמות ערביות לידיהם, לא מצא חן בעיני חאג׳ אמין אל־חו־סייני, המופתי בעל הזרועות הארוכות. כשפרצה מלחמת העצמאות וגורל יפו נחרץ, היה ברור לעלי מוסתאקים שצפוי לו עתיד מזהיר במדינת ישראל.
גליון 769 (25 ביולי 1952), עמוד 6
כי מערכות החימום, הקיטור, האדים, המים החמים והקרים של יונלה נמצאות מתחת לפני הקרקע, הטייס אורי גרייאר ובתו דפנה ילד בעל ד מיון... זו הפעם הראשונה מאז תום מלחמת העצמאות הופיע מנהיג ערבי במשרד ישראלי וביקש רשמית את עזרת ישראל לעניין הלאומי הערבי.
גליון 733 (15 בנובמבר 1951), עמוד 11
אריה׳ בתמונה האחרונה בסרט, נוטל בידו טוריה, יוצא בלב כבד לעבוד בשדה. אלמלא נוצר הסרט לפני מלחמת העצמאות קרוב לודאי שלא היו האחראים לו (המחבר גיטלר, המפיק סלוואטורי, הבמאי קולטי) עומדים בנסיון, שוזרים עוד אי־אלה חוטי־עלילה נוספים.
גליון 746 (14 בפברואר 1952), עמוד 6
כידוע מכרה צ׳כוסלובקיה נשק למדינת ישראל בימי מלחמת העצמאות, שעה שסלנסקי היה הדמות המרכזית בממשלתה.
גליון 746 (14 בפברואר 1952), עמוד 13
המקור למסקנה: עדותה של מלכת היופי לפני עתונאי לונדון כי שרתה בגדנע בימי מלחמת העצמאות. אחר שהבולשת הבריטית הצליחה לאסור מדי חודשים מספר את מפקד המחוז האצילי של חיפה הטילה מפקדת הארגון הצבאי־הל־אומי את התפקיד על קצין צעיר בעל כשרונות, אריה מליץ 24 ,׳ גבה־קומה ורזה.
גליון 760 (22 במאי 1952), עמוד 6
האספקה לצבא הבריטי והיצוא רחב־הממדים לשוייץ בשנתיים שלפני מלחמת העצמאות העלו אותו לדרגה הראשונה בין יצרני הנעליים.
גליון 763 (12 ביוני 1952), עמוד 13
להראית כיצד הופכים ילדים אלה לא רק בעלי חנוך, אלא אף, עם פרוץ מלחמת העצמאות, פטריוטים ישראל יים טובים. הודות לעבודת אומנות (המראה רק לעתים נדירות סימני אמנות) של הבמאי־המפיק יוסף לייטס, יש בסרט •״ עניין המו־פג רק לעתים רחוקות על־יזי פטפוט ציוני.
גליון 728 (9 באוקטובר 1951), עמוד 15
היא מובאת לא במדור הצחוק שאינו קיים בטייטס, אלא במברק מאת כתב מיוחד משטוקהולם. בעת מלחמת העצמאות הקדיש הטייטס יום יום יותר מלים על המתרחש בישראל מאשר השחירו את ארבעת עמודיו של עתון תל־אביבי.
גליון 717 (26 ביולי 1951), עמוד 11
מ ח מו ד הוא שמן ו\ בוה בין מאות אלפי הערבים שברחו מן הארץ בזמן מלחמת העצמאות היה גם מחמוד סלים חסן, בעל קרקעות בקרבת תל־ליטוינסקי.
גליון 677 (19 באוקטובר 1950), עמוד 7
ומסקנות מעסשיות לא היו ל״כנענים״. ירדה על כשפרצה מלחמת־העצמאות ה״כנענים״ מהלומה ניצחת. הוקמה מדינת־ובתוקף המציאות נוצר הבדל .
גליון 684 (7 בדצמבר 1950), עמוד 6
החברה הא״י, לאחר מאבק קשה, החזיקה מעמד, ובסוף 1947 הגיעו רווחיה ל־ 2>/2מיליון ל״ש, לעומת 23 אלף ב־ .1932 עם פרוץ מלחמת העצמאות שותקו לגמרי מפעלי האשלג. החלק הצפוני, שנתפס בידי הלגיון, הוא עיקר המפעל.
גליון 674 (28 בספטמבר 1950), עמוד 6
במדינה הנסיכה מאנגליה והחתן מת׳׳א מסתובב בחוצות תל־אביב: רזה, פנים אציליות, זקן בלונדי ועיני תכלת — עלול מישהו לחשוב כי לפניו אחד משרידי הרומנטיקה (היו זמנים) של מלחמת העצמאות. אולם איש זה נושא בלבבו דרמה כמעט הירואית בסגנון המאות הקודמות.
גליון 702 (12 באפריל 1951), עמוד 6
ג׳י, במסע תעמולה רציני — יחד עם שורת נאומים מגדירי מצע של ראש הממשלה חזו עשרות אלפי צופי קולנוע, מדי ערב, במודעות תעמולה של מפא״י — ״א״. אספקה ה מנ צ ח: א״ב בימי מלחמת העצמאות ג לו ישראלים חומדי לצון נשק ניצחון׳ סודי: א״ב, ראשי התיבות של ״אין ברירה״ .השבוע הופעל בר עדפשרלפסח ״העמדנו תצפית בראש התורן, שתודיע המעמד השליש, האע!
גליון 1171 (2 במרץ 1960), עמוד 13
במקרה זה: חשות, שהתקיים במלון פאר בהרצליה. בתצלום נר־ — פעלה עד מלחמת־העצמאות. כשפרצו הקרבות, נאלץ להעתיק את מוסדו למרחק :דות ובעלה.
גליון 1217 (18 בינואר 1961), עמוד 19
החייל המזוקן וד,מרושל, חובש הקסדה, הפך דיוקן מפורסם בכל רחבי העול* כסמל החייל העברי של מלחמת העצמאות• אשתו אסתר, אותה נשא אחרי שיחרורו מן הצבא, יודעת לספר עוד פרק מאגדת בעלה: כיצד נפצע קשה בקרב.
גליון 1186 (15 ביוני 1960), עמוד 14
היא מעידה על כך שבאיזשהו מקום, בתקופה שחלפה מאז מלחמת העצמאות, התרופפו הקשרים שבין הנוער הישראלי למולדתו.
גליון 1253 (12 בספטמבר 1961), עמוד 16
כי זהו הסרט הזר הראשון העוסק בהרחבה בנושא ישראלי קרוב — מלחמת העצמאות ותקומת המדינה. אולם למעשה משולל הסרט ערך היסטורי, מוסרי או אומנותי בהיותו מבוסם על זיוף, קיטש ספרותי וחוסר דרמה פנימית בעלילה.
גליון 1236 (24 במאי 1961), עמוד 10
המלחמה באנגלים, הסיזון, מאורעות ,1947 מלחמת העצמאות -בל אלה עכר נחום יהלום בשורות השז׳י.
גליון 1681 (19 בנובמבר 1969), עמוד 14
עתה צ רין להופיע א חז מ שבויי גו ש־עציון ולאשר אותם• בינתיים מציגים מקטרגיו של ג׳עברי תמונת שהתפרסמה אחרי מלחמת העצמאות בה הוא נראה על סוס ו מ סי ת המונים.
