גליון 1277, 28 בפברואר 1962, עמוד 7
״
סיסמה היתולית זו היתד שגורה בפי
הנוער, למחרת מלחמת־העצמאות, כאשר נקראו
הצעירים במודעות להתגייס לשרותים
ממלכתיים שונים ומשונים.
גליון 1600, 1 במאי 1968, עמוד 12
היריותהראשונות, מהדה דו ת -ר כל כביש הפך חזית
היריות הראשונות של מלחמת העצמאות נורו למחרת הכרזת החלוקה על־ידי יייו האו״ם.
גליון 1524, 16 בנובמבר 1966, עמוד 10
ההתלהבות למלחמה, שהיתר, אופיינית לישראל
בין תום מלחמת העצמאות לבין
פרוץ מיבצע סיני, נמוגה.
גליון 1565, 30 באוגוסט 1967, עמוד 23
הוא בא ארצה בתור
מתנדב, הטיס יחד עם עזר וויצמן את
האווירונים הראשונים של המדינה, ועם תום
מלחמת־העצמאות חזר לארצות־הברית. עכשיו,
עם המלחמה האחרונה, החלו לעלות
ע ו ״ ת ר& ת ה
ך* ישראל מסריטים ניסים אלוני וה־
2במאי דויד פרלוב את הגלולה.
גליון 1128, 12 במאי 1959, עמוד 6
עם קצת מזל היה לומד כיום באוניברסיטה,
במקום להעביר צינורות־השקאה
אצל איכר יהודי עשיר מחדרה• אסעד נולד
למשפחה מראשי הכפר, ואינו זוכר את מלחמת
העצמאות. הוא למד עם שני אחיו
בבית־הספר, אותו סיים לפני ארבע שנים.
גליון 1106, 10 בדצמבר 1958, עמוד 4
למזלם של חברי משק זח, אשר הפגזה זו היתה
חדאשונה שהתנסו בה מאז מלחמת העצמאות, הספיקו לרדת למיקלטים לפני שהתותחנים
הסוריים סיימו לטווח את כליהם.
גליון 865, 20 במאי 1954, עמוד 7
אני גם היום בעד שיחדור הארץ כולה׳ ובעד המשכת
מלחמת העצמאות והשיחרור. אולם שגיאה היא לחשוב ש״
שיחדור יושג על״ידי שיעבוד העם הזולת.
גליון 863, 6 במאי 1954, עמוד 3
משמעת שתחזיק מעמד תחת אש, מול פני-
המוות, במבחן העליון של הסתערות ה כידונים.
הצבא
הקרבי של מלחמת־העצמאות כלל
שנתונים רבים. הצעיר יותר הושפע על ידי
שכנו בשורה בן ה־ 25 ובן ד.־ ,28 התבגר חיש
מהר תחת אש יעילה.
גליון 852, 18 בפברואר 1954, עמוד 13
אפשר שברבות הימים היו השנים מקימים
פחון חדש בשטח הכפר. אבל הגורל רצה
מלחמת־העצמאות פרצה, יושבי
אחרת :
הכפר נפוצו לכל עבר, עלי נמלט לכפר״
מאנדה, ליד נצרת, בה בשעה שמשפחת-
שהאדר, הקימה פחון חדש־חלוד׳ ליד המזבלה
העירונית בחיפה.
גליון 854, 4 במרץ 1954, עמוד 13
הסביר :״אני גיבור הקרב על ירושלים.״
המלצר היה בור גמור בתולדות מלחמת־העצמאות.
הוא קרא לחבריו לעצור את
הצעיר, לטלפן למשטרה.
גליון 815, 4 ביוני 1953, עמוד 15
הקהל הישראלי, על כל פנים, קיבל את הסרט
כמות שהוא :׳ סידרה של הגזמות משעשעות
למדי•
לפרוטוקול, לא הוזמנה אשתו מרי סימפ־סון,
שבגללה ויתר הנסיך על כס המלכות.
את אחת התוצאות השליליית של מלחמת
העצמאות גילה ח״כ מפא״יעקיבא (״הנשר
הקרח״) גוסרין, חובב עתיקות ומאסף כלי
חרם 1כתוצאה מן המלחמה ר בו חובבי-
העתיקות בארץ, ביחוד בקרב הצעירים.
גליון 797, 5 בפברואר 1953, עמוד 7
המכשיר הותקן
בחדרו דוקא בשעה שעסק במלחמה במשה
סנה וחבריו, הפך את מפלגתו לציוגית י ו תר
מאשר אי פעם, מאז הסתיימה מלחמת
העצמאות.
הדבר החשוב באמת היה אחר: חירות
האדם במדינת־ישראל סבלה השבוע את ה מכה
הגדולה ביו תר מאז קום המדינה.
גליון 841, 3 בדצמבר 1953, עמוד 13
* תושבי הדרום היו נתונים בתחום פעולתו של הפטריארך
בירך שליס. מאז מלחמת העצמאות יושב הפטריארך בשטח
ירדני, הדרום צורף לתחום פעולתו של ארכיבישוף חכים.
גליון 829, 10 בספטמבר 1953, עמוד 5
צעדיו הראשונים של תהליך זה נראו לחדי-המכט עוד כסוף מלחמת
העצמאות. הם התבהרו יותר ויותר כשלוש השנים שאחריה.
גליון 777, 18 בספטמבר 1952, עמוד 5
הרעב הגדול לסחורות בארצות
ההרוסות והמחסור בנפח אוניות, עקב ההשמדה
המלחמתית, האריכו את התנאים הבל־תי־רגילים
משך שנתיים, עד פויוץ מלחמת
העצמאות. ומלחמה זו, שהכניסה תרומות
גליון 752, 27 במרץ 1952, עמוד 7
מסביר בן־חיים, המייחם את ר עיון המחזה
ואת עיצוב דמויו ת גי בו ריו לדברים ששמע
מפי חיילי מלחמת העצמאות וליו מן המלחמה
שדות פלשת : 1948״אלכסנדר פן אפילו
לא ראה את החבלנים.
גליון 745, 7 בפברואר 1952, עמוד 11
הוא יפטר את
אל־נחאס שיצא בצורה נאה זו מן הזירה ויישאר
בזכרון העם כאדם אשר הכריז את מלחמת
העצמאות באנגלים. יורשו ינקוט בצעדי
הפיוס הדרושים כלפי האנגלים, ינסה לאחות
את הקרע העמוק.
גליון 725, 20 בספטמבר 1951, עמוד 11
הט כבר התרגלו לשאגות
אריות, קריאות קופים ו ציו ץ צפרים מג ך
החיות הקרוב* אך הסרזותיו לול ש מעון
קלוגר, מזניק מכבי״תל־אביב, שהשתלם על
מאת הילדים שהתאספו בבריכת גן־הדסה,
״למקומות קפוץ ד החרידו אותם,
עשרות ילדים וילדות בבגדי־ים צ מ תי ם
(כולל: תוצרת האפנה החדישה של ארצות־הברית)
תחרו בשחיה על גביע נחום ) זיג ר מן,
חלל מלחמת העצמאות.
כדי שהגביע ישאר בבית הוכרזה תחרות
פנימית בין גדודי המכבי הצעיר, כדי להימנע
מרעש והוצאות כספיות נתקיימה בגן הדסה,
לרבים מן השוחים היתד, ז ו כבילת המים
הראשונה בבריכה וכיוון שגיל המשתתפים
הוגבל ל־ד 1לאי התביישו הילדים שלא יכלו
לגמור להפסיק.
גליון 787, 27 בנובמבר 1952, עמוד 15
ציר ישראל במדינה הוא אלוף דוד שאל־תיאל,
מי שהיד. מפקד ירושלים בעת מלחמת
העצמאות. לפני שבועות מספר הוזמן הציר
לעזוב את הצירות בריו־דה־ז׳נרו, לערוך בקור
בחלקים אחרים של המדינה רחבת הידים.
גליון 690, 18 בינואר 1951, עמוד 12
אותה שעה חגג אבי מנהל הרכבות,
ראובן פייקוכיץ, את יום הולדתו ה־.75
אחד מבניו הוא יגאל (״משחרר הנגב״)
אלון, אשר היה שומע, בעת מלחמת
העצמאות, לעצות אביו, שעלה ארצה בגיל
,16 היה ממייסדי מחניים וכפר תבור,
שאוויש (סמל) בגדוד הצבא התורכי, שאיבד
את רוב אנשיו בנסיון הנפל לכבו ש את
את איזור תעלת סואץ.
גליון 692, 1 בפברואר 1951, עמוד 3
מתתיקי הרוויזיוניסטים ומפקד
תותחי־שדה בימי מלחמת העצמאות.
סוללת
כותב ד״ר פון־וייזל ב״חרות״ :טעו
השלטונות היושראליים, שעצרו את הערבי
היהודי ומנהלים כנגדו חקירה.
גליון 687, 28 בדצמבר 1950, עמוד 12
מן הסום, שנתברר כי כבר נמכר, התגלגלה
השיחה אל הספרות העברית, השנים החליטו
פה אחד: הממשלה חייבת לשלם
במשך כמה שנים משכורת לחמשה סופרים,
שיעברו על כל המיסמכים, התיקים,
של מלחמת־העצמאות, ויכתבו כמה ספרי
מופת על סמך החומר העובדתי.
גליון 676, 12 באוקטובר 1950, עמוד 3
אך אלה שישנם
צעדו כמעט כולם
את צעדיהם הראשונים
על עמודי
אורי קיסרי
עתון זה.
במקום ביאליק, עתו!
עם תום מלחמת
העצמאות היה אורי
קיסרי נאלץ למסור את עריכת העתון בפועל לידים אחרות.
גליון 695, 22 בפברואר 1951, עמוד 6
אך
לחמדיה יש מזל, שלא
הרבה משקים נהנים
ממנו: היא נמצאת בעמק
בית־שאן, המבורך
בשפע מי הנחלים
של הגלבוע•
עד מלחמת העצמאות,
היו תמיד לחט־דיה
שתי בעיות עק־ריות:
קרקע ומים.