גליון 941, 27 באוקטובר 1955, עמוד 12
הוא הספיק לשמוע
שקורם טייסים הוא אחד המיבחנים הקשים
ביותר בצה״ל• הוא גם זכר כיצד, בימי
מלחמת העצמאות, רבץ במשלטים ליד משקו
שעה שמעליו הבריקו מטוסי־קרב ישראליים.
גליון 943, 10 בנובמבר 1955, עמוד 4
נוסי הקוב הגחל ביותר מאז מלחמת העצמאות
ע נ ני םשהתקבצו בשמי הדרום היו ענני מלחמה
כבדים.
גליון 925, 7 ביולי 1955, עמוד 4
אם כן
הדבר, ע שוי חשש זה להטיל אור גם על
פרשת מעשי־הטרור שהסעירו את הארץ
מאז התחלת הגילויים ב חסולם הזה).
חוש, זורע פאדקוז
כשפרצה מלחמת העצמאות, בראשית דצמ יחסיו
בר , 1947 היה המצב כך :
חושי עם ההגנה היו מג תקים, הוא לא
שיתף עמה פעולה, המחתרת העצמאית שלו
התבסכד, והלכה.
גליון 912, 6 באפריל 1955, עמוד 12
תנועות־הנוער החלוציות, אשר השומר־הצעיר הוא המושרש
ביותר ביניהן, לוחמות מאז מלחמת העצמאות קרב־נסיגה
מתמיד. בעוד שלפני קום המדינה היתר.
גליון 919, 25 במאי 1955, עמוד 19
אנשי ההתישבות העובדת וקציני צבא צעירים,
עורכי־דין ששמם מתחיל ללכת לפניהם
ומנהלי־עבידה צעירים ונמרצים בתעשיות הי
סוד, ח״כים צעירים ואלפים רבים של סטודנטים
בירושלים ובחיפה.
לוחמי מלחמת העצמאות, מפקדים במחתרת
ועולים שכבר הספיקו להתערות בארץ,
אלה הם קוראיו של העולם הזה — האנשים
הקובעים את דרכו של העולם, והרוצים לכן
לדעת מה נעשה בעולם ולמה נעשה — אינם,
רמציה אותה מספק העולם הזה מדי שבוע.
גליון 1073, 23 באפריל 1958, עמוד 23
חיפש משהו ולבסוף
ניגש ולחש על אונו של הפקיד:
המדינה היה צורף כהפסקת־נופש בדי לנתח את
לקח הקרבות המרים הראשונים, לתקן את הליקויים
הבולטים במבנה המטות ומערכת הקשר, לפתוח
דרך־־בורמה לירושלים, להכשיר את הצבא לקרבות
המרים כיותר של כל תקופת מלחמת העצמאות -
קרבות עשרת הימים הקשים בץ שתי ההפוגות.
גליון 1008, 6 בפברואר 1957, עמוד 19
מ אונ ך .2 :עני; .3העפת־עין; .4
לירה ישראלית; .5חיל נשים; .6קול
כנפיים; .7רקבון; .8 .ים; .10 מלאכת
אוגקלום; .11 תכנון המים לישראל:
.12 מלך בימי בית ראשון; .14 אחד
מספרי התנ״ך; . 16 חאן יונים; . 18
חצי מברג; . 19 בירת גרמניה; .22
נצח ישראל לא ישקר; .24 קול בכי:
.27 אם אין אני .29 פוך ללא פ״א:
.31 שנת מלחמת העצמאות; .32 חמ לה;
.34 יחידת חיטה; .37 סך הכל;
.39 קטנוע; .42 ממון; .45 האות הראשונה;
.47 מטבע אנגלי; .49 מלת ברי רה;
.50 מטבע יפאני; .51 תפקידו של
זלמן ארן; .52 צווי מקוצר מהטה!
גליון 1025, 2 ביוני 1957, עמוד 17
שמשון אינה קבוצה חדשה. היא נוסדה
מיד לאחר מלחמת העצמאות, כאשר התהווה
חלל ריק בחיי הנוער התימני בכרם, שרובו
חי עד אז חיי מחתרת.
גליון 998, 28 בנובמבר 1956, עמוד 10
אולם
היתה זו הפעם הראשונה מאז מלחמת העצמאות
שאישיות ערבית ממדרגה ראשונה
אמרה בפומבי כי העולם הערבי יצטרד בסוסו
של דבר להשלים עם קיומה של מדינת
ישראל בשלום.
גליון 1023, 22 במאי 1957, עמוד 9
כאשר הוחזר תמיר לארץ, ימים ספורים
לפני סוף מלחמת־העצמאות, היה מצוייד
לא רק בהתנגדות פוליטית טוטאלית לצמרת
שניצחה על ההלשנות, אלא גם במכשיר
טכני שהפך בידיו כלי־נשק להפעלת התנגדות
זו.
גליון 1019, 24 באפריל 1957, עמוד 18
הקורא רואה את גוליבר כבן רמתיים אוהב
חקלאות ושונא הרג — וכחייל המוריד
מן הכביש משאית עמוסה ערבים, מחסל
את נוסעיה בזה אחר זה.
בעת מלחמת־העצמאות השתתף גוליבר
בקרב לאטרון, צויין על־ידי מנתחי הקרב
למיניהם כמקלען הבודד שבלם כל התקדמות
נוספת של הערבים.
גליון 989, 26 בספטמבר 1956, עמוד 14
לשמחה
מזעדיס
רדיו חוכניזת
הנסיון לי ד הטנדר
; 555 גז
יספיד 1• ,
נגול׳׳׳י׳
אחיס
פרס עשו לירות
יוגרל כין פותרי תשבץ ״העולם הזה״ 989
מאוזן .1 :עלול
להיות מוצר היצוז
המכנים ביותר ש;
הארץ; .5יריב מס
חרי; .10 תולים ע
ליו את המעיל; 12
ביטוי; .14 סימן ה
רבות; .16 שד שנב
נם באדם; .18 ארב
הבא למסור עדות,
.19 בירה מרחבית,
.21 אגרון בירושלים;
.22 בן זוגה של
היא; .23 בה; .24
אות יוונית, מקבילה
לרי״ש; .25 הערבי
השג, א ביותר ביישוב
עד מלחמת העצמאות;
.27 מיטה
מרופדת; 30 נטע;
31 למה שכל אדם
זקוק, לפי הפסיכולוגים,
מדי פעם; 33
שליח ציבור; .35
סמל החיקוי; 36
אסור להקדימו ל
קנה; .38 יישוב בגליל
התחתון; 39
קלף די משובח; .40 יש עושים; .41 בה
נפל דרור לוי .43 ,סוב למאור, בתנאים
פרימיטיביים, לפחות; .44 ארגון אמה ת
עובדות וויצ״ו מארגנות כזה, מדי פעם; .46
מין גלידה; .48 מקסים גורקי כתב עליה;
.49 בעל אלטנוילנד.
גליון 1449, 16 ביוני 1965, עמוד 26
התסויטי״הטל צד ענק׳
הפל״מח שלא דוח*
עש במדינת
הגמדים
ן* אמריקאים הקימו את מדינת ישראל.
1 1הם ניהלו את מלחמת העצמאות. הם
סידרו שאירגון האומות המאוחדות יכריז
על הקמת המדינה.
גליון 1356, 4 בספטמבר 1963, עמוד 16
עד
כה לא נמצאה תרופה או מוסד מתאים לשכן
בו את יוסף.
המשפחה עלתה מתורכיה עם פרוץ מלחמת
העצמאות. לאחר כמה שנים, כשברח
האב מן הבית, נשלח יוסף למוסד סגור,
שם דחף אותו אחד הילדים לבור סיד.
גליון 1281, 28 במרץ 1962, עמוד 8
הדייגים העבריים מטבריה
היו מעטים, שלוש משפחות, שהמשיכו לעבוד
בדייג עד היום.
אחרי מלחמת־העצמאות הפך ים כינרת ים
עברי. הדייגים שבאו עם העליה הגדולה
מכל רחבי העולם, החלו עובדים בשיטות
גליון 1283, 11 באפריל 1962, עמוד 8
שבן ״הכרים מספרים על ג׳ימי״
המקורי, היה סיפורו של לוחם מלחמת העצמאות,
שנפל כקרב על הקסטל. ואילו הג׳ימי שעליו מסופר
כעמודים אלה הוא איש העסקים־הכינלאומיים
החנו: נ1חמ ספיר במפעל
**חוגי השעון החשמדי הקפואים
הורו על השעה — 8.29 השעה בה
נעצרו כל גלגלי מפעל־הענק של טקסטיל
נצרת.
גליון 1287, 8 במאי 1962, עמוד 14
כשסיים
את האימונים, כבר התנהלה מלחמת
העצמאות במלוא עוזה. ניסים — גבר מגודל
ומרשים — נשלח למשטרה הצבאית, שרת
כסגן־מפקד המשטרה בטבריה.
גליון 1299, 1 באוגוסט 1962, עמוד 22
איזי בן־יעקב
(יצחק רוזנבלום) היה אז נכה מלחמת העצמאות,
ששוקם על־יד״ משרד ד,בטחון, בעיר
העולים רמלה, כשותף בקולנוע מקומי.
גליון 1263, 22 בנובמבר 1961, עמוד 2
עניתי
להם שאת התעודות נאלצתי להשאיר במצרים,
כשברחו משם היהודים בתחילת מלחמת
העצמאות, וכן אני מבקש להתקבל
לראיון ולנסיון כדי שאוכל להוכיח את
עצמי.
גליון 1268, 27 בדצמבר 1961, עמוד 3
,מערכות צפון״ ,וכן בספרים רבים אחרים
הדנים בתקופה של מלחמת העצמאות 60 .
אלה ערבים עזבו את חיפה, לעומת כמה
אלפים שנשארו בה עד היום.
גליון 1654, 14 במאי 1969, עמוד 26
תוך כדי עבודתו למד משפטים במכון
הבריטי להשכלה־בכתב והיה גם מפקד
בהעוז.
לפני מלחמת העצמאות יצא רוזנפלד ללונדון,
עבר שם את הבחינות שהסמיכו
אותו לעריכת־דין.
גליון 1612, 24 ביולי 1968, עמוד 9
המהפכה הקומוניסטית התחוללה בצ׳כו־סלובקיה
בימי מלחמת־העצמאות שלנו. כלומר:
ימי המישטר הקומוניסטי שם הם כימי
מדינת־ישראל.
גליון 1636, 8 בינואר 1969, עמוד 15
כאשר נולד אבנר, לא ראה אותו
אביו. היה זה בעיצומם של קרבות מלחמת
העצמאות. אסף שמחוני היה אז מפקד
פלוגה בפלמ״ח.
גליון 1532, 11 בינואר 1967, עמוד 25
צטניק של המציאות, מגיע פניכם
לתל־אביב של ערב מלחמת העצמאות. הוא
״כחול מאפר״
המציאות — כל המציאות
מתאר את העוצר הגדול שהטילו הבריטים
— והוא נראה אחרת לגמרי מכפי
שנרשם בהיסטוריה הרשמית של היישוב:
הוי פארבר, מ שוררו ומאררו של הגי טו,
אתה שנפ שך נקעה מיללות בני־עמך בכיכר
בית־׳התמחוי בגיטו!