חיפוש: "מלחמת העצמאות"
נמצאו 1,854 תוצאות (מציג 1,826 עד 1,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 30
ליהדות ארצות־הברית מגיע מעמד שווה לזה ש ל ישראל, אם לא הבכורה. במילחמת־העצמאות כבשה י שראל חלקים גדולים של הארץ, אף מעבר לשטח שהוקצב לה בהחלטת־החלוקה של האו״ם.
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 11
מילחמת־האזרחים הספרדית. מילחמת־העולם השניה. מילחמת־העצמאות שלנו. מילחמת הודו־סץ(שבה נספה) .אך בעיקר הוא צילם את פניהם של בני־אדם.
גליון 2603 (22 ביולי 1987), עמוד 22
כאשר נכנסתי אליה על גבי הג׳יפ שלי, באמצע מילחמת־העצמאות, הופתעתי. כבר ראיתי לפני כן הרבה כפרים ערביים, שעה קלה אחרי שננטשו על־ידי תושביהם, אך מאסמיה ״הגדולה״ אודי אסרי פה ושם נטע מישהו עץ.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 17
מערך שונה של כל החיים הלאומיים, שיחרור המשאבים הלאומיים לפיתוח, לטכנולוגיה לרווחה, לקידמה. כתבתי זאת בשלהי מילחמת־העצמאות. לאחר־מכן שמחתי לשמוע מפי המלך חסן שהוא הציע את הדבר הזה ב־ , 1958 בנאום שנשא בביירות.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 15
כל זה עורר בי זיכרונות נוגים מאוד, שאינם קשורים בסטאב־סקי. זמן־מה לפני מילחמת־העצמאות נדרס אבי על־ידי אוטובוס ברחוב תל־אביבי.
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 19
כפר בשם עימחאס את שמו של הכפר עימוואס שמעתי בראשונה במילחמת־העצמאות. ערב הקרב הראשון על לטרון, כאשר הסבירו לנו את תמונת המערכה(אז היה נהוג להסביר את המערכה בכללותה לכל אחד מן החיילים) הוזכרה עימוואס כאחד ממישלטי האוייב.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 17
צייר גרול, מרסל יאנקו, גילה את המקום מייד אחרי מילחמת- העצמאות. הכפר הערבי הנטוש שבה את ליבו.
גליון 2635 (2 במרץ 1988), עמוד 7
#נו נקבות התהיוה האם אין אנשים אלה מתביישים מול פני הלוחמים שעמדו בתופת של המעוזים ביום־כיפור, מול לוחמי המיתלה של מילחמת־סיני, לוחמי הקסטל ונגבה ומישלטי־־הצומת במילחמת־העצמאות? כבר אמרנו: מילחמה זו בנערים ובנשים לא תביא זרי־דפנה לאיש.
גליון 2607 (19 באוגוסט 1987), עמוד 32
אלוף במדי טוראי הוטמנו בבית־הקברות הצבאי של קריית״ענבים, עצמותיו של אלי־זדו בן־חור, אלוף צה״ל במילחמת העצמאות(ראש אגף ההדרכה) ,שנתיים אחר מותו, בגיל ,76 עת ציווה את גופו למדע.
גליון 2650 (15 ביוני 1988), עמוד 27
ב״ 560 עמודים מופיעים 9000 כינויים של אנשי ההגנה, אצ״ל ולחי י ואחרים מאז ימי ״השומר״ ועד מילחמת־העצמאות, וכן כינויים של מקומות, אניות-העפלה, מיבצעים וכדומה.
גליון 2675 (7 בדצמבר 1988), עמוד 11
חסן שוכרי, ראש־העירייה הערבי, היה מקובל על היהודים, ושבתאי לוי, ראש־העירייה היהודי, שהתחלף עימו, היה מקובל על הער בים. במילחמת־העצמאות נפערה תהום. הנסיבות שבהן עברו הערבים בהמוניהם מחיפה לדרום־לבנון אחרי כיבוש העיר עדיין לוטות ערפל.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 2
הכוונה הי־תה לרכוש את המקום לצורכי המועצה, להקים שם גן ציבורי על שטם של בני נחלת־יהודה שנפלו במלחמת העצמאות. והנה התברר, כי בעוד •טצימרמן־צטיר הקצה, בתקציב המועצה, סכום מנופח של 8000 לירות לצרכי הקמח הנן, הוא ניהל באופן פרטי משא־ומתן על רכישת חצי מהמשק לצרכיו הפרטיים.
גליון 873 (15 ביולי 1954), עמוד 2
מרת גולדה נימקיסקי־בראלון נסעה בשליחות המחלקה לעידוד הדפסת פלא־קאטים לתיירות, על מנת לצלם כמה כמראות־הנוף השוייציים המפורסמים אבנרי, ממלחמת העצמאות בשדות פלשת 1948 והצד השני של המטבע, הוא מתאר את נוער הזהב התל-אביבי כאנשים שבלי ציונות ידעו כיצד להלחם.
גליון 820 (9 ביולי 1953), עמוד 10
הדגל, שהוכר בינתיים כנס רשמי של היחידה, קופל, הוחזר לבעלו, שהביאו עמו מגרמניה, בשנת ,1938.שם התנוסס בראש התורן של מחנה חנוכבי הצעיר. ״ שמאלה פנ ה במלחמת העצמאות, התגייס אותו בחור לחטיבת הנגב.
גליון 734 (22 בנובמבר 1951), עמוד 2
התנדנד כרוב היוצרים הצעירים בני דו רו ממקצוע למקצוע, מנסה לשוא לסגל לעצמו כלי־ביטוי בחיי הרוח שהיו נתונים (עד למלחמת העצמאות) _ לשלטונם המוחלט של ה״זקנים״ .הוא התעסק בקולנוע (״בית אבי״) ,שידר ברדיו, כתב בעתונים — עד שחזי־ להביסה אחר מלחמת סות הסוכן, שועלים היסים, ברברה בלומברג, אוסלו.
גליון 2289 (15 ביולי 1981), עמוד 50
הם לומדים שערבי טוב הוא ערבי מת — או מי שהחליט להיטמע ולהתבולל בעם היהודי תוך ויתור על זהותו הלאומית והדתית. הם לומדים את תולדות מילחמת־העצמאות. בדרך מסולפת, חסרת כל קשר למציאות.
גליון 2043 (27 באוקטובר 1976), עמוד 32
אולם מעולם לא ניתן אישור לשמועות אלה. בתקופת מילחמת-העצמאות שירתה לאה צוונגר כקצינת־מידפאה במחנה שרונה.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 58
היה זה מחלק־הקפה לשעבר, שבתקופה מסויימת, מייר אחרי מילחמת־העצמאות, עבד בעכו. הוא זכר את יהודה תגר מן התקופה ישבה שירת שם.
גליון 2549 (9 ביולי 1986), עמוד 26
הרומאן בעיקרו הוא מעין סאגה מישפחתית־כפרית. המחבר שנולד כבר לאחר מילחמת־העצמאות מעלה בסיפורו את קורות מישפחתו, החל בעקירתו של אבי המישפחה מכפרו הסורי הנידח באמצע המאה הי״ט והתנחלותו בכפר שבגליל המערבי, ובעיקר משנת ,1874 היא שנת הולדתה של הסבתא עליה, שמותה שמונים שנה לאחר מכן הוא האירוע׳הפותח את הרומאן.
גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 28
קיסרי אף מציין את תאריכה המדוייק של הרשימה: ה־ 30 בספטמבר . 1947 בשולי הדברים הוא מוסיף כי היה זה יוסף אוסטרמן ש״קנה בליבו את עולמו של אורי אבנר בקבלנות ולזמנים קבועים אחר־כך באה מילחמת העצמאות. שועלי שימי שון. אבנרי נלחם בשדות פלשת, נפצע וכותב את בשדות פלשת שלו, ההופך לרב־מכר במושגי אותם ימים.
גליון 898 (30 בדצמבר 1954), עמוד 2
אינה מספקת כדי להכניסם לחיק הדת היהודית. נם שירותם במלחמת העצמאות לא עמד לזכותם. הם נמצאים מחוץ לחוקים רבים של המדינה.
גליון 770 (1 באוגוסט 1952), עמוד 2
ברשותך האדיבה הייתי רוצה לסלק אותה. נכנסתי למלחמת־העצמאות כאדם אנטי־דתי, כרבים מחברי.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 26
.״ היה זה רמז עבה כמו פיל לדעתו של רבץ על פרס, אותו הוא רואה כמשתמט במילחמת־העצמאות. הממשיך את מסורת ההשתמטות גם בממשלה.
גליון 2123 (10 במאי 1978), עמוד 6
רוב השרים האחרים בממשלות המערך שלא שירתו בצה״ל, לא היו בגיל גיוס בתקופת מילחמת העצמאות. העיסוק המיוחד בעברם הצבאי בימים האחרונים השתחררתי משירות מילואים פעיל בדרום הלבנון.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 42
()1973 פלמחניק אצל הפרטיזנים גדוד פלמ״ח במילחמת־העצמאות ומפקד אוגדה בקרבות־הבלימה של מילה־מת יום־הכיפורים, מול הסורים, ברמת־הגולן.
