נמצאו 1,854 תוצאות עבור "מלחמת העצמאות"

עוברה מעניינת היא שסיניורה ונוסייבה לא גונו על־ידי האיש שהתגבש השנה כסמכות המוסרית־רעיונית העליונה בגדה המערבית — פייצל אל־חוסייני, בנו של עבד־אל־קאדר אל־חוסייני, המפקד האגדתי של הכוחות הפלסטיניים באיזור ירושלים במילחמת־העצמאות. חוסייני הצעיר נעצר השנה על־ידי שילטונות־־ישראל באורה מינהלי, המעצר קוצר על־ידי בית־המישפט והוא יצא מן הכלא כשהוא מכובד ומשפיע עוד יותר בקרב בני־עמו.

ליהדות ארצות־הברית מגיע מעמד שווה לזה ש ל ישראל, אם לא הבכורה. במילחמת־העצמאות כבשה י שראל חלקים גדולים של הארץ, אף מעבר לשטח שהוקצב לה בהחלטת־החלוקה של האו״ם.

מילחמת־האזרחים הספרדית. מילחמת־העולם השניה. מילחמת־העצמאות שלנו. מילחמת הודו־סץ(שבה נספה) .אך בעיקר הוא צילם את פניהם של בני־אדם.

כאשר נכנסתי אליה על גבי הג׳יפ שלי, באמצע מילחמת־העצמאות, הופתעתי. כבר ראיתי לפני כן הרבה כפרים ערביים, שעה קלה אחרי שננטשו על־ידי תושביהם, אך מאסמיה ״הגדולה״ אודי אסרי פה ושם נטע מישהו עץ.

מערך שונה של כל החיים הלאומיים, שיחרור המשאבים הלאומיים לפיתוח, לטכנולוגיה לרווחה, לקידמה. כתבתי זאת בשלהי מילחמת־העצמאות. לאחר־מכן שמחתי לשמוע מפי המלך חסן שהוא הציע את הדבר הזה ב־ , 1958 בנאום שנשא בביירות.

כל זה עורר בי זיכרונות נוגים מאוד, שאינם קשורים בסטאב־סקי. זמן־מה לפני מילחמת־העצמאות נדרס אבי על־ידי אוטובוס ברחוב תל־אביבי.

כפר בשם עימחאס את שמו של הכפר עימוואס שמעתי בראשונה במילחמת־העצמאות. ערב הקרב הראשון על לטרון, כאשר הסבירו לנו את תמונת המערכה(אז היה נהוג להסביר את המערכה בכללותה לכל אחד מן החיילים) הוזכרה עימוואס כאחד ממישלטי האוייב.

צייר גרול, מרסל יאנקו, גילה את המקום מייד אחרי מילחמת- העצמאות. הכפר הערבי הנטוש שבה את ליבו.

#נו נקבות התהיוה האם אין אנשים אלה מתביישים מול פני הלוחמים שעמדו בתופת של המעוזים ביום־כיפור, מול לוחמי המיתלה של מילחמת־סיני, לוחמי הקסטל ונגבה ומישלטי־־הצומת במילחמת־העצמאות? כבר אמרנו: מילחמה זו בנערים ובנשים לא תביא זרי־דפנה לאיש.

אלוף במדי טוראי הוטמנו בבית־הקברות הצבאי של קריית״ענבים, עצמותיו של אלי־זדו בן־חור, אלוף צה״ל במילחמת העצמאות(ראש אגף ההדרכה) ,שנתיים אחר מותו, בגיל ,76 עת ציווה את גופו למדע.

ב״ 560 עמודים מופיעים 9000 כינויים של אנשי ההגנה, אצ״ל ולחי י ואחרים מאז ימי ״השומר״ ועד מילחמת־העצמאות, וכן כינויים של מקומות, אניות-העפלה, מיבצעים וכדומה.

חסן שוכרי, ראש־העירייה הערבי, היה מקובל על היהודים, ושבתאי לוי, ראש־העירייה היהודי, שהתחלף עימו, היה מקובל על הער בים. במילחמת־העצמאות נפערה תהום. הנסיבות שבהן עברו הערבים בהמוניהם מחיפה לדרום־לבנון אחרי כיבוש העיר עדיין לוטות ערפל.

הכוונה הי־תה לרכוש את המקום לצורכי המועצה, להקים שם גן ציבורי על שטם של בני נחלת־יהודה שנפלו במלחמת העצמאות. והנה התברר, כי בעוד •טצימרמן־צטיר הקצה, בתקציב המועצה, סכום מנופח של 8000 לירות לצרכי הקמח הנן, הוא ניהל באופן פרטי משא־ומתן על רכישת חצי מהמשק לצרכיו הפרטיים.

מרת גולדה נימקיסקי־בראלון נסעה בשליחות המחלקה לעידוד הדפסת פלא־קאטים לתיירות, על מנת לצלם כמה כמראות־הנוף השוייציים המפורסמים אבנרי, ממלחמת העצמאות בשדות פלשת 1948 והצד השני של המטבע, הוא מתאר את נוער הזהב התל-אביבי כאנשים שבלי ציונות ידעו כיצד להלחם.

הדגל, שהוכר בינתיים כנס רשמי של היחידה, קופל, הוחזר לבעלו, שהביאו עמו מגרמניה, בשנת ,1938.שם התנוסס בראש התורן של מחנה חנוכבי הצעיר. ״ שמאלה פנ ה במלחמת העצמאות, התגייס אותו בחור לחטיבת הנגב.

התנדנד כרוב היוצרים הצעירים בני דו רו ממקצוע למקצוע, מנסה לשוא לסגל לעצמו כלי־ביטוי בחיי הרוח שהיו נתונים (עד למלחמת העצמאות) _ לשלטונם המוחלט של ה״זקנים״ .הוא התעסק בקולנוע (״בית אבי״) ,שידר ברדיו, כתב בעתונים — עד שחזי־ להביסה אחר מלחמת סות הסוכן, שועלים היסים, ברברה בלומברג, אוסלו.

הם לומדים שערבי טוב הוא ערבי מת — או מי שהחליט להיטמע ולהתבולל בעם היהודי תוך ויתור על זהותו הלאומית והדתית. הם לומדים את תולדות מילחמת־העצמאות. בדרך מסולפת, חסרת כל קשר למציאות.

אולם מעולם לא ניתן אישור לשמועות אלה. בתקופת מילחמת-העצמאות שירתה לאה צוונגר כקצינת־מידפאה במחנה שרונה.

היה זה מחלק־הקפה לשעבר, שבתקופה מסויימת, מייר אחרי מילחמת־העצמאות, עבד בעכו. הוא זכר את יהודה תגר מן התקופה ישבה שירת שם.

הרומאן בעיקרו הוא מעין סאגה מישפחתית־כפרית. המחבר שנולד כבר לאחר מילחמת־העצמאות מעלה בסיפורו את קורות מישפחתו, החל בעקירתו של אבי המישפחה מכפרו הסורי הנידח באמצע המאה הי״ט והתנחלותו בכפר שבגליל המערבי, ובעיקר משנת ,1874 היא שנת הולדתה של הסבתא עליה, שמותה שמונים שנה לאחר מכן הוא האירוע׳הפותח את הרומאן.

קיסרי אף מציין את תאריכה המדוייק של הרשימה: ה־ 30 בספטמבר . 1947 בשולי הדברים הוא מוסיף כי היה זה יוסף אוסטרמן ש״קנה בליבו את עולמו של אורי אבנר בקבלנות ולזמנים קבועים אחר־כך באה מילחמת העצמאות. שועלי שימי שון. אבנרי נלחם בשדות פלשת, נפצע וכותב את בשדות פלשת שלו, ההופך לרב־מכר במושגי אותם ימים.

אינה מספקת כדי להכניסם לחיק הדת היהודית. נם שירותם במלחמת העצמאות לא עמד לזכותם. הם נמצאים מחוץ לחוקים רבים של המדינה.

ברשותך האדיבה הייתי רוצה לסלק אותה. נכנסתי למלחמת־העצמאות כאדם אנטי־דתי, כרבים מחברי.

.״ היה זה רמז עבה כמו פיל לדעתו של רבץ על פרס, אותו הוא רואה כמשתמט במילחמת־העצמאות. הממשיך את מסורת ההשתמטות גם בממשלה.