גליון 2450, 15 באוגוסט 1984, עמוד 21
יש לי סנטימנט מיוחד לעיתון הזה, כי פעם עבדתי בו.
בשלהי מילחמת־העצמאות, אחרי פציעתי, כתבתי מאמר ובו
תקפתי את הריעה, שהיו לה אז מהלכים בחוגים מסויימים(דוברם
העיקרי היה איש השומר הצעיר דווקא, אבא קובנר) :שחייל אינו
יכול להילחם היטב אם אינו שונא את האוייב.
גליון 2462, 7 בנובמבר 1984, עמוד 15
ורק פרט אחד קטן־קטן מפריע לי. ריק הוא בן־גילי. כאשר
פרצה מילחמת־העצמאות הוא היה ישראלי צעיר, בריא וחסון.
גליון 2459, 16 באוקטובר 1984, עמוד 15
לפני שאמשיך, עלי לחזור 19 שנים אחורה. פלאש־בק. זה היה
במילחמת־העצמאות. הייתי חייל בגדוד 54 של גיבעתי, והטלנו
מצור על כיס־פלוג׳ה.
גליון 2312, 23 בדצמבר 1981, עמוד 58
סיפוח רמת־הגולן הוא המאורע
ההיסטורי הגדול ביותר שחל בחיי מדינת־ישראל מאז מיל־חמת״העצמאות,
שהרחיבה את גבולות־המדינה מעבד למה
שהוקצה לה בהחלטת-החלוקה של האומות המאוחדות ב־29
בנובמבר .1947 ,וכמו שנגזר על מדינת״ישראל־פרי־מילחמה י
להיות לדבר אחר לגמרי ממדינת־ישראל־פרי־שלום, כך גם
עכשיו: מדינת־ישראל שאחרי סיפוח רישמי של שטח של
ארץ שכנה, שטח לא־לה, שטח שמעולם לא היה שלה, שטח
שמעולם היה שייך לארץ אחרת, שטח שמעולם לפני כיבושו
לא העלתה המספחת תביעות לדידו — מדינת״ישראל זו
היא מדינת־ישראל אחרת מישראל העומדת בגבולותיה המוכרים,
כלומר ישראל לא־מתפשטת, לא אימפריאליסטית.
בהבדל אחד: מילחמת־העצמאות נכפתה עלינו. לא היה
שום מנוס ממנה.
גליון 2404, 27 בספטמבר 1983, עמוד 61
דדו ביום־הכיפח־י
לא נתקלתי בדדו במילחמת־העצמאות. הוא היה בפלמ״ח ואני
בגיבעתי, והמרחק בין השתיים כמרחק שבין מיזרח ומערב.
גליון 2377, 20 במרץ 1983, עמוד 8
בישיבה של ועדת־החוץ-
והביטחון, שהוא חבר בה, אמר כי
היתד, זאת שגיאה חמורה שיש ראל
לא גירשה במילחמת־ששוד
הימים 200 עד 300 אלף ערבים
מן הגדה המערבית ,״כשם שגיר שה
במילחמת־העצמאות את הער בים
מלוד ורמלה ומהגליל.״
גירוש יריחו.
גליון 2542, 21 במאי 1986, עמוד 11
לא היה לנו חיים פיינר(לימים חפרו, אבל השתדלנו.
החישטרון הופיע לפנינו במילחמת־העצמאות פעמים רבות,
בבסיסים הקרביים ובמישלטים.
גליון 2570, 3 בדצמבר 1986, עמוד 17
כעבור שנתיים־
שלוש, כאשר פרצה בארץ מילחמת־העצמאות, בא שליח מארץ־
ישראל וקרא לצעירים היהודיים, למודי־המילחמה, להתנדב
לצבא היהודי.
גליון 2572, 17 בדצמבר 1986, עמוד 30
בין השאר מגלה גורי כי חדל לכתוב פיזמונים
בעיקבות מילחמת־העצמאות ,״כי חדל העולם
שבו חייתי ושממנו צמחה החוויה.״
על תחושותיו בימים אלה אומר המשורר,
המגלה כי הוא עייף ״מאוד מאוד״ ,כי הוא ״לא
מסוגל לתת לגיטימציה לגולה,״ חרף העובדה
שמרביתו של העם היהודי אינה חיה במדינת
ישראל וספק גדול הוא אם תחיה פיה אי״פעם
וחרף ממדי הירידה הגדולים .
גליון 2494, 19 ביוני 1985, עמוד 15
סיפורי פ 1רה
סיפורי־הרכילות של לולה בר על פולה בן־גוריון העממית ועל
ורה וייצמן הסנובית, שהתפרסמו בגליון האחרון של העולם הזה,
העלו בראשי כמה זיכרונות.
הכרתי את פולה לראשונה לפני מילחמת־העצמאות. באתי
אליה הביתה, בשדרות הקרן־הקיימת בתל־אביב(כיום שדרות בן־
גוריון) ,כדי להיפגש עם עמוס בנה.
גליון 2518, 4 בדצמבר 1985, עמוד 9
כל
הצדדים מבטיחים התפתחויות נוספות
ביסים הקרובים.
בדעיד, עיטרה
מילחמת־העצמאות הסתיימה. בלו־זאן
התכנסה למחרת היום ועדה של
שלוש־מדינות, שמונתה על־ידי האו״ם
כדי להשכין שלום בין ישראל ומדי־נות־ערב.
גליון 2489, 15 במאי 1985, עמוד 16
נראה שלא השתנה הרבה בצה״ל מאז שעברתי אני קורס
מם־כפים בכפר־מנחם, באמצע מילחמת־העצמאות. עברנו אימוני־שדה
של יום ולילה, התאמנו בכלי־נשק שונים, למדנו חבלה ומה
עוד, ובין כל אלה שמענו הרבה הרצאות.
גליון 2483, 3 באפריל 1985, עמוד 15
נזכרתי איך הפכתי כמעט לגיבור לאומי.
זה היה באמצע מילחמת־העצמאות. איני יודע איך נולד הרעיון
— אם הוא בא מלמעלה, או שצץ במוחו של אחד מאיתנו.
גליון 2555, 20 באוגוסט 1986, עמוד 17
בין השאר סיפרתי לו שבחנתי את התנהגות חבריי
הדתיים במילחמת־העצמאות, ונוכחתי לדעת שאינם טובים יותר,
ואולי גם אף גרועים מחבריי החילוניים בכל הנוגע לפישעי־מילחמה
ומעשי־זוועה.
גליון 2508, 24 בספטמבר 1985, עמוד 16
אני לא זוכר מתי לא הייתי בנוער־העובד.
אנחנו בגרנו בתוך מילחמת־העצמאות. בתמונת־הסיום
שלי כתוב: שנה א׳ למדינת״ישראל.
גליון 2665, 28 בספטמבר 1988, עמוד 17
החוקרים נטלו מושבים והראו כמה
ריבית ריאלית שילמו בתקופה שבין
1983ו־ , 1986 כמה מן החוב הנוכחי
שלהם נובע מריבית ומה היה מצבם
סר עם פרוץ מילחמת־העצמאות לחיל־האוויר,
ניסה ל שכנע את וערת־החקירה
שהאסון נגרם בשל שינוי פתאומי
ברוח.
גליון 2580, 11 בפברואר 1987, עמוד 21
פירוש השם בתורכית: עושי־כפות).
אנשי היערות
בימי מילחמת־העצמאות הייתי עד־ראייה לכמה מעשי־זוועה.
גליון 2600, 1 ביולי 1987, עמוד 30
פער־שבגיל של שלוש־ארבע שנים בינו לבין
צעירי חבורת לקראת הירושלמית גרם שלא
השתתף כמותם במילחמת־העצמאות(כלומר: לא
עבר את ״בית־הספר״ שלה: בכך הוא דומה רק
למשה דור) ,ואף לא נטל חלק בעלילות לקראת
— אפיזודה חולפת שאין מן הראוי להפריז•
בערכה, כשלעצמה, אף כי היא מסמנת נקודת־תפנית
של אמת: ומה שחשוב הרבה יותר, אולי
חשוב מכל, לא היה שותף לאותם ויכוחים ודיונים
עמוק אל תוך הלילה ושיחות־נפש או נפש־אל־נפש
שבהן ומסביבן ובאקלימן החל מתעצב
״המהלך החדש״ בסיפרות — ובעיקר בשירה
משנה לעורך: שמעון צמרת
העברית(חשוב להדגיש, בהקשר זה, כי כל עורכי
לקראת, גם אלה שכבר כתבו רשימות־ביקורת,
היו פירחי־משוררים וככאלה גם ראו עצמם
באותם ימים) .למעשה, בעת שמירון עולה
ירושלימה ( )1953 כבר נתפרדה החבורה וכמה מן
המרכזיים שבחבריה כבר חזרו לתל־אביב.
גליון 2598, 17 ביוני 1987, עמוד 11
במשך שנים נשא את עיניו
אל תפקיד שר־הביטחון. הוא היה המצביא המצטיין של מילחמת־העצמאות,
אליל הפלמ״ח. אל כישוריו של דיין כמפקד התייחס
(בצדק) בבוז גמור.
גליון 2645, 11 במאי 1988, עמוד 11
לפעמים שאלתי את אחד
האופנועים כדי לבקר אצל חתיכה.
גם בזמן מילחמת־העצמאות, כשהייתי מזדמן לחופשה של
כמה שעות הביתה, הייתי שואל קטנוע כדי לעבור בין החתיכות
השונות מבלי לאבד זמן.
גליון 2659, 17 באוגוסט 1988, עמוד 33
עוד
הם טוענים שגם משמעות האות ט׳ ,כלומר,
שנה המסתיימת בסיפרה ,9היא דומה.
לדוגמא: מילחמת־העצמאות שהיתה בת-
ש״ח ( )1948 ותשכ״ח ( )1968 שבה התחילה
מילחמת״ההתשה.
גליון 2613, 30 בספטמבר 1987, עמוד 6
הוא עלה על כולנו בדיעותיו המקוריות.״
בסופה של מילחמת־העצמאות פרש מהצבא. בן־גוריון, שלא אהב את דיעותיו
המקוריות של טבנקין, לחץ.
גליון 2586, 25 במרץ 1987, עמוד 17
כאשר קם באחד הימים ופרש מהעיתון, יחד עם כמעט
כל חברי״המערכת, וייסד את מעריב. זה היה בימי מילחמת־העצמאות,
ודעתי היתה נתונה לעניינים אחרים.
גליון 2574, 31 בדצמבר 1986, עמוד 21
זה היה ב־ 28 ביוני . 1948 אמרו לנו שהולכים לערוך טקס
השבעה לצה׳׳ל, שנולד זה עתה( .לפני כן קראו לזה ״גדודי
ההגנה״ או ״צבא עברי״ או סתם ״הצבא״).
זה היה בהפוגה הראשונה במילחמת־העצמאות, והגדוד שלי
ישב בתל־נוף.
במשך היום עשינו קצת תרגילי־סרר, כדי שלא נעשה בושות,
ואז חילקו לנו את החותלות.