גליון 1798 (16 בפברואר 1972), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

הרומאן התחיל עם פגישת הא מיר
פייצאל עם חיים וייצמן בתום מל־חמת־העולם
הראשונה, נמשך בחיזורי
אליהו ששון אחרי נורי סעיד העיראקי,
הגיע לשיאו עם פגישת גולדה־עבדאללה
במלחמת־העצמאות, ונמשך מאז.
באמצעות נוסייבה ביקשה גולדה לברר
לפני כשנתיים, באביב , 1970 סערה ה מדינה
כולה, כאשר נודע כי ראש־הממ־שלה
גולדה מאיר דחתה את הצעתו של
הד״ר נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהו די
העולמי, לנסוע למצריים בתיווך של
אישיות מצרית, כדי לפגוש את ג׳מאל
עבד אל־נאצר ולשוחח עימו על אפשרו יות
הסדר עם ישראל.
גליון 1787 (1 בדצמבר 1971), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

״
זאת היתר, מילת־קסם — ״משלנו״ .משלנו — אלה
היו הבחורים הצעירים שגדלו במלחמת־העצמאות, ש דיברו
בסגנון חדש, שחשבו על המלחמה הגדולה בער בים,
שחלמו בסתר ליבם, על כיבושים.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

האצ״ל היה היצירה האותנטית החשובה היחידה של
הימין ביישוב, והוא לא חיפה על רגשי־הנחיתות. מה
גם, שעם פרוץ מילחמת־העצמאות נתברר כי אירגון־
ההגנה מוליד מתוכו את צה״ל, וגדודי אצ״ל הצטרפו
ובין רמת חיי השכבות הנמוכות בכישרונם העדיף ובתרומתם
לחברה.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

את ניסיונו
הרב בקרבות תרם למדינת־ישראל.
בתום מילחמת־העצמאות הצטרף ביל
למישמר־הגבול, והיה בין מקימיו.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

משא־ומתן ממושך שהתיש אותם, הותקפו
מילחמת־האזרחים הממושכת בלבנון דומה
באש ונהרגו.
יותר ויותר למילחמת־העצמאות הישרא נראה
כי האגף הטרוריסטי של תנועת
לית, שבה קמה חלוקת הארץ והפכה
הפידאיון למד לקח.
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

לטענת מישפחת הורי גורשו תושבי
הכפר בתקופת מילחמת־העצמאות ואדמו תיהם
נלקחו. על חלק מאדמת הכפר הו קם
מיפעל.
גליון 2038 (22 בספטמבר 1976), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

(המשך מעמוד )21
בקרבות מילחמת־העצמאות, בקירבת חברון. אילו עשה־כן,
יתכן שלא היד.
גליון 2079 (6 ביולי 1977), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

דומני שסיבה שלישיית מצוייה בעלייה
ההמונית, שנהרה ארצה מאדצות־ערב
למחרת מילחמת־העצמאות.
עלייה זו שינתה כאופן דרמא־תי,
תוך שנתיים־שלוש, את הרכב
ה״קוקטייל הלאומי״.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

טבעתי סיסמה זו לראשונה
בחוברת שפירסמתי ערב מילחמת־העצמאות, מילחמה או שלום
במרחב השמי).
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

.״
מיקו בא אלי והציע לערוך את החלק הספרותי של
כתב־העת (שהופיע לעיתים מזומנות, כאשר היה לנו כסף
להוציא אותו) .שיתפנו פעולה במשך שנה ויותר -עד
שמיקו נסע לאמריקה כדי ללמוד דראמה.
לימודיו נמשכו במשך כל תקופת מילחמת־העצמאות.
הוא עקב אחריה — ואני משער שבהתעניינות רבה —
בחצי־הכדור המערבי.
גליון 2279 (6 במאי 1981), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

יהיו ביניהם היום שבו נתקבלתי
לשורות אצ״ל, היו שבו יצאתי לקרב הראשון במילחמת־העצמאות,
היום שבו נפגשתי לראשונה עם סעיד חמאמי,
היום הראשון שלי בקאהיר׳ ועוד יום אחד או שניים
שעדיין איני יכול לתארם.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 49
טקסט · תמונה · PDF

מואב,
אב לשני בנים ושלוש בנות, היה
מקלען מצטיין של חטיבת הפלמ״ח
יפתח במילחמת־העצמאות, ונודע גם
כאיש הליגה למניעת כפייה דתית,
כמדען הראשי של מישרד־החקלאות
וכאיש שהופיע לפני כמה חודשים
בטלוויזיה וסיפר על חייו בצל המחלה,
שממנה, כך ידע, לא יחלים.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

כאשר מוסקווה שינתה את טעמה בן־לילה
ואנדריי גרומיקו נאם בזכות הקמתה של מדינה יהודית, טובי תמך
במוסקווה.
כאשר סטאלין שלח לנו נשק במילחמת־העצמאות, טובי תמך
במוסקווה. כאשר סטאלין הכריז כעבור שנה כי ישראל היא
יצירת־כפיו של האימפריאליזם, וכי הרופאים היהודיים שלו
מנסים להרעילו, טובי תמך במוסקווה.
גליון 2310 (9 בדצמבר 1981), עמוד 37
טקסט · תמונה · PDF

לאוריינטציה זו היה מחיר ברור היטב: ביטול הברית
הישראלית־סובייטית, שקמה במפתיע ערב מילחמת־העצמאות,
ושבלעדיה יתכן כי המדינה לא היתד.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

אותי מגדיר העיתון כציוני
וכפושע־מילחמה, שהציע לצה״ל במילחמת־העצמאות
לבצע פשעים שונים. וזהו רק אפס
קצהו של מה שנאמר שם מרי יום.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 68
טקסט · תמונה · PDF

יתכן כי בעוד אלף
שנה, כאשר יכתבו על מילחמת־העצמאות, לא
יכתבו בריוק באיזה חודש כבשו את אילת או
באיזה חודש הסירו את המצור מעל ירושלים.
גליון 2450 (15 באוגוסט 1984), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

אחר־כך התגייסתי ל״הגנה״ ולחמתי במילחמת•
העצמאות ובכל מילחמות ישראל. בעצמאות
שרתתי בגדוד 51 של חי״ש.
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

איש זה, המדבר בשם הציונות הצרופה
ביותר, המטיל דופי גם בפטריוטיזם של אנשי־ימין לאומניים,
המשמיץ גיבורי־מילחמה ידועי־שם כבוגדים שדינם מוות, שגם
מנחם בגין הוא בעיניו בוגר — לא התגייס מעולם אף למילחמה
אחת ממילחמות־ישראל.
בימי מילחמת־העצמאות היה מאיר כהנא בן , 16 ואין לבוא
אליו בטענות — אם כי בני 16 רבים בי שראל חירפו את נפשם
במילחמה נואשת וארוכה זו.
גליון 2467 (12 בדצמבר 1984), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

התאריך לא היה לפי הלוח
בנושא הגלים האלקטרו־מגנטיים)
והיה בעבר איש הנוער העובד, מפקד־פלוגה
במלחמת־העצמאות ומשך עשר
השנים שקדמו לתפקידו העירוני,
מנכ״ל מישרד־העבודה.
גליון 2476 (13 בפברואר 1985), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

המיקרה בא.
במשך 36 שנים, מאז מילחמת־העצמאות,
לא צילמתי. שלפתי את
המצלמה וצילמתי.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

מפני
שזה היה מאבק על חרות.
כאשר יצאנו למילחמת־העצמאות, שרנו את שירי הבריגדות
הבינלאומיות (.בחזית שכונת־התיקווה יש בניין אחד, עזוב
למראה הסרט עלה על דעתי כי בחודשים הראשונים של
המילחמה דמה הצבא שלנו מאוד לחטיבות ההן — אותה
מישמעת פנימית, אותו בוז לנאומים פוליטיים של הקומיסארים
למיניהם, אותו זילזול בגינונים חיצוניים כמו הצרעות לקצינים
ומדים מסודרים.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

אליאב, שנתפס, בסופו
של דבר, על־ידי הבריטים, נדון למא-
סר־עולם, ממנו ריצה שנתיים בלבד,
מבית־הסוהר להימלט משהצליח
המרכזי בירושלים. במילחמת העצמאות
היה סגנו של משה ריץ, כסמג׳ד
גדוד קומנדו, ולאחר מ ת עוד היה כתב
צבאי לעת־מצוא של ה ארץ, קצין-
ביטחון של בנק י שר א ל ומנכ׳לה
הראשון של ברינקס(מובילי־הכספים)
בארץ.
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

אם ממשיכים בקו־מחישבה זה, מגיעים למסקנה פארא-
כשכתבתי את שני ספרי על מילחמת־העצמאות,
העסיקה אותי הרבה ההתפלגות של חוויית המילחמה
בשתי רמות שונות: הרמה של החייל בשדדדהקרב,
הרואה רק מוות ודם ומאמץ מפרך, והרמה של איש ר,מטה,
הרואה תרגיל כימעט־מאתמטי על גבי מפות.
גליון 2366 (5 בינואר 1983), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

כשקראתיו בפעם השניה — בגיל 16 או — 17 הוא
עורר בי שינאה עמוקה למילחמה.
במילחמת־העצמאות, כאשר התחלתי לרשום את הדיווחים
שלי, שכונסו לאחר מכן בסיפרי בשדות פלשת
,1948 עמד הספר של רמארק לנגד עיניי בלי הרף.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

הם עולים
מחדש בערבי־נוסטלגיה, כאשר להיזכר רוצים
בני־דורי
בנעוריהם האבודים. שרנו אותם
גם בצאתנו למילחמת־העצמאות
שלנו, תוך התאמת המילים
לקרבות שלנו:
״בחזית שכונת־התיקווה
יש בניין אחד, עזוב פראנקו במשך השנים למדנו יותר על
התקופה ההיא, והאגדה קצת דהתה.