חיפוש: "מלחמת העצמאות"
נמצאו 1,854 תוצאות (מציג 1,576 עד 1,600)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 807 (9 באפריל 1953), עמוד 7
כאחד מפעילי מנגנון המודיעין של ההגנה עמד בשעתו בראש ארגון העליה הבלתי־ליגלית, ולאחרונה, לפני קום המדינה, ניהל את המשא־ומתן עם ממשלת צ׳כו־סלובקיה על רכישת נשק למלחמת העצמאות, משא־ומתן זה התפרסם בשעתו במשפטם של סלאנסקי וחבריו בפראג.
גליון 778 (25 בספטמבר 1952), עמוד 10
ספרו השלישי מקהיר עד דמשק, על תככים במרחב שקדמו למלחמת העצמאות הישראלית זכה לפרסום כשני קודמיו וגרם לכך שדוראניאן־קארלסון יוכנס לרשימה השחורה של המצרים.
גליון 687 (28 בדצמבר 1950), עמוד 3
החיים לא גמלו חסד לאיצ׳ה — בהיותו נער נפל אביו לתוך באר ברחובות ומת. אחיו היחיד נפל במלחמת העצמאות. אולם איצ׳ה. אופטימיסט מטבעו, היה עליז נפש.
גליון 703 (20 באפריל 1951), עמוד 13
אבי דוד, אליעזר, מביע בתשעה עשר שירים קצרים, אך מזעזעים בשהור קדרו- תם, את יגון אלפי המשפחות, ששיכלו את בניהן במלחמת העצמאות ; אנחנו אבות לבנים יקירים / ,שקפצי ראשונים למערכת הדם / ,שנתנו חייהם.
גליון 1205 (26 באוקטובר 1960), עמוד 17
נעמי מעיינת בתרגום העברי ואני במקור האנגלי ובעזרת מבט אחרון בשדה הקטל והנה ראיתי את עשרת האנשים שלי למנין והנה כולם, אחד אחד גיבורים גדולים ממלחמת העצמאות, מלבד אחד שקיבל דחיה מטעמים רפואיים, והנה כולם כובשים את עיניהם בקרקע ומה שעוד יותר גרוע, הסנדק עצמו מפרפר בכל גופו כאילו שנכנס בו שד.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 11
הוא יערער על פסק־הדין•״ האיש שהוביל את שועלי שמשון בקרב, במלחמת העצמאות, החליט ללחום, גם הפעם. עת1נ1ת מ * ב ק עי־ האינפויימציה פרשת השבת השחורה של הרביעי בפברואר, היום בו הדיח מרכז מפא״י את פנחס לבון מתפקידו כמזכיר ההסתדרות, התעוררה השבוע שוב — הפעם בבית־המשפט.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 27
כך, בדווחו על ביצוע משימת- הפצצה בדרום, במילחמת־העצמאות, רשם באופן ספונטאני :״מראה פחות משובב־עין, ואפילו צובט־לב, מעיק, היו נחילי הפליטים הערביים, מיטלטלים עם צרורות עוניים, בנתיבי הנסיגה המצריים לוחמים מעטים מאד כתבו על הפליטים כך, בסיגנון המזכיר את גיבורי חירבת חיזעה.
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 38
לגופו של עניין צודק בגין. מאז מילחמת־העצמאות דגלו כל ממשלות־ישראל בשיטה של פגיעה מאסיווית באובלוסיה האזרחית, מתוך תיקווה שזו תפעיל לחץ על מנהיגיה להפסקת פעולוודהאיבה נגד ישראל.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 33
הוא התנצל על כך במיכתב לשגריר, שבו כתב, כי ״כחייל שלחם בחזית המיצרית במילחמת־העצמאות, הייתי רואה כבוד לעצמי בהשתתפות במסיבה לכבוד הצבא המצרי, שלמדתי להעריכו ב־שדה־הקרב.״ פנים המדיניות של המימסד הישראלי (ראה לעיל) ,הרי שמואל פלאטו־שרון מייצג את פניו המוסריות.
גליון 2222 (3 באפריל 1980), עמוד 3
זוהי בבואה נאמנה של כל האוכלוסיה הישראלית, בני הדור הראשון שגדל ושהתבגר בתוך המדינה עצמה, אחרי תקופת מילחמת־העצמאות. יתכן שבעזרת סיפורים אלה תלמד גם משהו על עצמך.
גליון 1859 (21 באפריל 1973), עמוד 17
ב־ 1949 עלו המייסדים, יוצאי תנועת השומר־הצעיר ברומניה, למרחבים המדבריים שמול רצועת עזה והקימו את אחת הנקודות הראשונות שהוקמו אחרי מילחמת העצמאות. הוריו של חגי, יוצאי העיר יאסי, ניצלו מאימי ה־מילחמה.
גליון 1744 (3 בפברואר 1971), עמוד 14
וחבריו הקרובים הם בדרך כלל אותם חברים ששירתו עימו בזמנו בחיל־הים במלחמת העצמאות.
גליון 1808 (25 באפריל 1972), עמוד 15
אברהם קליר הוא אב שכול. בנו, צבי, נפל בשורות הפלמ״ח במלחמת העצמאות בקרב על אשדוד. * מאיר זורע, בעל דעת המיעוט בוועדת ויתקון הוא אלוף (מיל ).שהקאריירה הצבאית שלו נקטעה באיבה.
גליון 1816 (21 ביוני 1972), עמוד 13
דיר-יאסין. הודות לכך כמשה ישראל כמילחמת־העצמאות שטחים נר- חכים, כשהם ריקים מארם — ונוצרה כעיית הפליטים המרעילה מאז את אווירת המרדב.
גליון 1995 (26 בנובמבר 1975), עמוד 33
בתאונודדרכים בשווייץ, שם שהתה לרגל חופשה, חיה קליד אשתו של מנהל מיפעלי ארגמן שי,מעץ קליד, בנו של מייסד המיפעל אכרחס ל::,יר ואחיו של צבי קליד, מחללי מילחמת־העצמאות, שעל שמו נקרא בית־צבי ברמת־גן.
גליון 1882 (24 בספטמבר 1973), עמוד 21
.״ * תכן •טאין חייל בצה״ל העטור הילה כה זוהרת, 7והמלווה צללים כה חדים, כמו אריק שרון. במילחמת-העצמאות לא בלט. הוא היה מם־כף, ואחר־כך מם־מם, בגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני — גדוד ביש־מזל בחטיבה שלא נחשבה לעילית הצבא הלוחם.
גליון 1909 (3 באפריל 1974), עמוד 23
כור־ספונדנציוז אלברט ג׳יגואל הוא והודי דובר״עברית היושב באתונה ׳העוסק בסחר־,חוץ. במילחמת־העצמאות בא ארצה ונלחם. לאחריסבן, מדי פרוץ משבר, היד.
גליון 2039 (29 בספטמבר 1976), עמוד 36
פילו שמה של החטיבה החדשה המוצעת עולה כאילו מאליו — ״גיב־עתי״ .חטיבה זו נתקיימה בצבא הסדיר עד , 1956 ופורקה חודשים ספורים לפני מיבצע ״קדש״ .זוהי גם בת־הזוג ההולמת ל״גולני״ הצפונית, שהרי את שמה עשתה ,,גיבעתי״ בדרום, בנשאה בעיקר הנטל של בלימת המצרים, במילחמת־העצמאות. בכך תחזור, ולוא חלקית, הפרופורציה גם שאלת רמת־הספקדים, אבל זו בעייה נפרדת).
גליון 2024 (16 ביוני 1976), עמוד 19
אך לאמיתו של דבר היה המימסד הצבאי, שהושתת על ״ההגנה״ ,חובבני כו לו• חיל־הרגלים, מהיותו האלמנטרי ביותר בין גורמי- העוצמה הצבאיים, היה היחידי, אשר איכשהו יכלו להפעילו. משך מילחמת־העצמאות, וכתולדה ישירה מן הנסיון שנצבר בה ובמהלכה, חל שיפור מתמיד ברמת הביצוע של יחידות ועוצבות הרגלים.
גליון 2033 (18 באוגוסט 1976), עמוד 23
בין שתי תת-מדינות אלה נמשכת מילחמה סדירה, כמו במח צית השניה של מילחמת־העצמאות, כשה מטרה של כל צד היא למגר או להקטין את מדינת הצד השני.
גליון 2032 (11 באוגוסט 1976), עמוד 42
אישים רבים הש תדלו למען שיחתרו, ועם צאתו מן הכלא כתב בעיברית ספר אוטוביוגראפי (להיות ערבי בישראל) על נעוריו בארץ ועל פרשת מעצרו, שהופיע בארץ ובעולם רק לאחרונה והמכיל עדות מעניינת על כיבוש לוד וגירוש תושביה במילחמת־העצמאות, מזווית־הראייה של ילד ערבי.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 10
עתה נוכל לקבוע בפסקנות, כי עקב מילחמת העצמאות וביום הקמת המדינה הסתיים תפקידה הציוני במובן של התפשטות טריטוריאלית.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 28
בתולדות החיים של רבים מאמני ישראל אפשר למצוא את השם מכון אבני. המכון, שנוסד סמוך למילחמת־העצמאות, שמר על אווירתו האינטימית כשהתמקם בבניין ליד נחל הירקון, עבר משם לרחוב יהודה הלוי, משם ליפו, ועד שהגיע ל־מישבנו דהיום — בבניין בית־ספר ישן שבתוככי רובע האורות האדומים של רחוב הירקון.
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 15
היא היתה המידחמה האכזרית כיותר שניהל צה״ד, מאז מילחמת־העצמאות. אסתפק כקביעה, בי כשעה שאלופים אחרים עסקו כמידחמה אמיתית, לפי הבדלים שד מחצית המאה ה־ ,20 פיקד אז מוטה גור על פעולה כרוח המאה ה.19- מילחמת תש״ח היתד, אף היא קשה ואכזרית.
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 29
אך תקופת־כהונתו של הרמטכ״ל העשירי של צה״ל תיבחן על- ידי ההיסטוריונים בעיקר על־פי המאורע הגדול שחל לקראת סיומה: מילחמת הליטאני. .הרמטכ״ל הראשון, יעקוב דורי (ולמעשה גם השני, ייגאל ידין, שמילא את מקומו) ניצחו על מילחמת־העצמאות. ה־רמטכ״ל הרביעי, משה דיין, ניהל את מילחמת־סיני.
