גליון 881, 8 בספטמבר 1954, עמוד 16
אולם חשובה עוד יותר מעמדתם של
גופים סוציאליסטיים מרוחקים לגבי החשת
השלום בין ישראל למדינות־ערב, היתד,
האפשרות של אהדה מצד הקבוצות ד,מרב־סיסטיות
הקטנות, אך העולות, במדינו תערב
העוינות. אבל מלחמת־העצמאות ויחסו.
של ממשלת ישראל למיעוט הערבי ניפצו
אשליות רבות בשטח זה.
גליון 817, 18 ביוני 1953, עמוד 3
ב עי ה ק טג ה
בשיחות אלה לא יכולתי שלא להשוות צעירים אלה עם אחיהם המבוגרים קצת יותר׳ אתם
נפגשנו במחתרות ובמסגרות אחרות לפני מלחמת העצמאות.
ההבדל היסודי היה היעדר כל זיקה לכל מסגרת רוחנית מצד האחים הצעירים.
גליון 748, 28 בפברואר 1952, עמוד 5
אחד מסלעי המחלוקת
העיקריים במפ״ם עוד בימי מלחמת העצמאות
היתה התנגדות השוה״צ לפעולות מסוימות של
צה״ל, ודרישת לאחדייי־העבודה שלמות הארץ
קם רוסטום במרכז המפלגה ודרש כי תינתן זכות
שווה לעליית עולים יהודים ולהחזרת פליטים ערביים,
התנגד לכך בתוקף.
גליון 1862, 8 במאי 1973, עמוד 31
״אחרי הכל,
היא משכילה, ויפה והיא רוצה מישהו ש יהיה
לפחות ברמה שלה. והיום, אחרי
מלחמת העצמאות — יש חוסר רווקים
בארץ.״
סטלה לא נשארה רווקה נצחית.
גליון 2367, 12 בינואר 1983, עמוד 68
גם קלצ׳ק
זוכר שאז זה היה מקום לא־נעי
רק אחרי מלחמת־העצמאות הו
חיל הקהל זורם למקום. לאברו
(״פאשנל״) דשא היו רעיונות.
גליון 809, 23 באפריל 1953, עמוד 2
הנה היא לפניכם :
יש בארץ דו ר שעבר את מסגרות ההת נדבות׳
שנשא על שכמו את כל המחתרות
ואת מלחמת העצמאות, שהקנה לעצמו הר גלים
של הקרבה עצמית, הזוכר מה הם
חיים של תוכן ומה היא מרות של אידיאל.
… מעולם לא ידע
מה זו התנדבות והקרבה עצמית, מה הם
חיי־תוכן שאינם מסורים לתועלת האישית,
מה זו משמעת מתוך הכרה. השנתון הראשון
שלא עבר את מלחמת העצמאות הגיע לגיל
•22 כשיגיע לגיל 25 יהיו, בעיניו, ישראל
גלילי ויגאל אלון בחזקת ״הדור הקודם״.
גליון 1547, 25 באפריל 1967, עמוד 28
לקראת כל יום עצמאות
נהוג להעלות פרשיות גבורה של הנוער,
שאיבד במלחמת העצמאות בלבד יותר
מ־ 8000 מבחיריו.
שלושים מאלה היו אנשי יבנאל, המושבה
הגלילית בין הר־תבור לים כינרת, שנוסדה
בשנת 1902 על־ידי איכרים עבריים שנאלצו
לנטוש את המושבות בגולן שמעבר לירדן
(בשטח סוריה של היום) .וכפי שמספר הספר
לזכרם, בקעה זו ונערים אלה (הוצאת
מסדה 235 ,ענד) ,שיצא בימים אלה לאור,
היתר. … בני יבנאל היו בין
כ״ג יורדי סירת המיסתורין שאבדה ללא
שריד בשליחות חבלה בבתי־ד,זיקוק הצרפתיים
בסוריה, בין אנשי לח״י שהעדיפו
ליפול מנשקם הם ובלבד לא ליפול בידי
כוח משטרה בריטי שהקיף את מחבואם ביבנאל,
בין הנוטרים שהגנו על התחבורה
של ראשית מלחמת העצמאות בטנדרים פתוחים.
אביו של אלוף־מישנה אחר בצה״ל
יששכר (״איסנה״) שדמי, כיום מנהל מגדל י שלום בתל־אביב.
גליון 1119, 8 במרץ 1959, עמוד 3
כלומר: כמעט מחצית היורדים בשנת _ 1957 היו
אנשים שנולדו בארץ או היו בה לפני שנורה הכדור הראשון של מלחמת העצמאות —
״וותיקים״ לכל הדעות והמובנים! … לראשונה הופיעו בהמוניהם
בתחילת , 1949 כשמלחמת העצמאות הגיעה לשלבי הכרעתה. הצעירים היהודים,
ילידי מארוקו, תוניסיה ואלג׳יריה רוכזו באלפיהם במחנות בצרפת, וכעבור ימים ספורים
כבר מילאו את שורות צה״ל שהקרבות הראשונים רוקנו את שורותיו במידה מסוכנת.
גליון 1539, 1 במרץ 1967, עמוד 7
אודה שלא קל להינתק מן העולם הנסער של נעורינו, כאשר יאיר פתח במלחמת־העצמאות
העברית, ולחזור למציאות האפורה של כלכלתנו.
אולם בלבי ההברה בי זו הובילה לזו, והדיון של היום נוגע למלחמת־עצמאות
שנייה — המלחמה לעצמאותנו הכלכלית, אשר בלעדיה אץ
כביס ואין בטחון לעצמאות המדינית.
… לקהת חלק במיבצע
שנית, לבוא אל כל חלקי העם, ובכללם העובדים, בקריאה
לאומי גדול להשגת העצמאות הכלכלית, שהיא מלחמת־העצמאות השניה שלנו,
שלישית, להבטיח כי העומס והעול יחולקו בין כולם, תוך מירב הצדק — לא
תהא הקפאת־שכר ללא הקפאת מחירים והקפאת רוזחים (להוציא, אולי, רווחים על
השקעות לייצוא, בדרך של שיחרור ממסים).
גליון 2592, 6 במאי 1987, עמוד 25
אליהו בן־חור היה טיפוס בלתי-
רגיל, גם לגבי תקופתו, תקופת המאבק
למדינה ומילחמת־העצמאות. הוא היה
אינדיווידואליסט חסר־פשרות, שלא
היה מוכן לוותר על עקרונותיו בשום
מחיר.
… אולם כאשר התבקש
שדה להקים את הפו״ש (פלוגות־הש־דה,
שקדמו לפלמ״ח) הסכים בן־חור,
ללא היסוס, להיות סגנו.
לפני מילחמת־העצמאות הגיע לדר גת
אלוף, באגף־ההדרכה של ההגנה.
… ולמרות שהיה כמעט בטוח כי
דויד לעולם לא יחזור לישראל, החליט
לשלוח לו פיתיון בצוואתו. אולי יתפוס
ס חדי מלחמת־העצמאות הי-
\ £ת ה שאיפתו של בן־חור ללמוד
הנדסת־ייצור.
גליון 665, 20 ביולי 1950, עמוד 4
יתכן שהמצב ישתפר לאחר
שיתוקנו כראוי כל האוטובוסים שניזו קו בימי שרותם המאומץ (וד,מיותר
לעתים) בימי מלחמת העצמאות.
אולם גם אם היו באות מאות מכוניות חדשות, היה המצב משתנה
רק לרעה.
גליון 888, 20 באוקטובר 1954, עמוד 13
עיר הכרמל
בשעת שבתו בירושליס, כתב המשורר
יעקוב (נגן עוגב) אורלנד את מחזהו
העיר הזאת, שהוצג באהל. כשעבר, עם
תום מלחמת־העצמאות, לדירה נטושה ב־גבעת־עליה,
החל בכתיבת מחזה בשם יפו.
גליון 912, 6 באפריל 1955, עמוד 3
אם חסר היום
בנוח האנושי של שנתוו 1040 האידיאל האחד שהוא מבבב
ושעליה עליו להעפיל, הרי זו אשמתם של המבוגרים, שנשארו
למחרת מלחמת־העצמאות ללא כיוון ברור לחייהם שלהם.
גליון 908, 8 במרץ 1955, עמוד 13
כראוי לאדם רב־גווני, שהיה בימי
מלחמת העצמאות, בגיל ,50 הצייר הצבאי
של צה״ל, יש לצייר גוטמן עיסוק
נוסף: כתיבה, לרוב סיפורי ילדים.
גליון 964, 5 באפריל 1956, עמוד 7
בעמודים אלה מגיש ״העולם הזה״ ,לפי
הסדר מיוחד, את הפרק הראשון של זכרונותיו, המסתיים ערב
פרוץ מלחמת העצמאות. הפרקים הבאים יפורסמו כ,,העולם
הזה ״ ע ם סיו םכתיבתם.
גליון 969, 10 במאי 1956, עמוד 6
הדוידקה, שחוברה
מחלקים משונים בתחילת מלחמת העצמאות,
היתד, יצירתו הרצינית כיותר.
גליון 1029, 3 ביולי 1957, עמוד 8
קרקעות ורונו האפנדים
מי וחד לשיכ ונים :
מגרשים ברחובות
תל-אביב, טלפון 24749
המנוי—
במשך תשע השנים האחרונות עבדו פלחי
כאוכב אבו אל־האג׳א, כפר קטן בבקעת
עמק בית נטופה, את אדמת האפנדים העשירים,
שברחו ללבנון בתחילת מלחמת
העצמאות. את דמי החכירה היו הפלחים
פורעים לקופת משרד החקלאות, שקיבל את
אדמות הנפקדים מרשות הפיתוח.
גליון 1345, 19 ביוני 1963, עמוד 5
לא להלל את קיסר, כי אם לקברו
אילו פרש האיש לפני 14 שנה, למחרת
מלחמת־העצמאות, היה נשאר בהיסטוריה
כמצביא שהוביל את חילות צה״ל אל הניצחון,
והיה מסיים בזאת את תקופת המדינה־בדרך.
גליון 1292, 13 ביוני 1962, עמוד 9
אך לא איש כלרדו, שהיה בארץ מאז מלחמת
העצמאות והבקי בכל תהפוכות הפוליטיקה,
יסמוך על קולו של איש כגנם.
גליון 1263, 22 בנובמבר 1961, עמוד 14
בן 19 היה תירוש כאשר ירש מאביו את
הדוכן בשוק הפשפשים, אך לא להרבה
זמן. מיד לאחר שפרצה מלחמת העצמאות,
העביר את דוכנו לידי יהודי אחר ובשנת
1949 עלה ארצה כדי להמשיך בה במסורת
אבות.
גליון 1654, 14 במאי 1969, עמוד 4
האם תל-אביב בוערת1
ספר חדש על מלחמת־העצמאות נמצא עתה בשלבי
הכנה. יהיה זה ספר מפורט, בעל מגמה ציונית בולטת,
שיוכל להביא תועלת רבה לתעמולה הישראלית בעולם.
גליון 1619, 11 בספטמבר 1968, עמוד 12
את העברית
למד מיזרעה, הסוחר בעופות ובביצים, תוך
כדי עסקיו עם יהודים עוד לפני מלחמת־העצמאות.
בעת השלטון הירדני האזין ל-
קול־ישראל בעברית: בעיקר לשידורי החדשות,
אבל גם לגל הקל, מתוכו הוא
מפזם את הלהיט הפופולארי העם החליט —
קפה עלית, כדי להוכיח את בקיאותו בהווי
הישראלי.
גליון 1569, 27 בספטמבר 1967, עמוד 25
כי
כאשר החליט לעלות
ארצה יחד עם
תשעה חברים אותם
רכש בימי השואה ולאחריה הם הגיעו
ארצה בדיוק לראשית מלחמת העצמאות.
המלחמה נשארו בחיים
וכאשר תמה
מחבורת עשרת ניצולי־השואד, חמישה בלבד.
גליון 1573, 23 באוקטובר 1967, עמוד 26
היהודי הוא חייל משוחרר ונכה (גידם יד
שמאלו) מן הצבא הבריטי, הנקלע לרכבת
האחרונה מקאהיר לתל־אביב, ערב מלחמת
העצמאות. הוא נתקע בעיירת הגבול א( .אל-
עריש, קרוב לוודאי) ,שם הוא הופך לבו־חסותו
של הרופא המצרי הצעיר מישל סרג׳.