חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 976 עד 1,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1825 (23 באוגוסט 1972), עמוד 11
ואני שואל אותו למה לא קם אף אחד מחבריו, שאתה מנהל איתם משא־ומתן על מדינה פלסטינית, שיקימו קול צעקה נגד עושק ילדים, נשים, רבנים יהודיים היושבים שם?
גליון 1822 (2 באוגוסט 1972), עמוד 7
לפיכך אני מבקשת ממך להבהיר בקווים כלליים מ הו הפיתרון לבעיית העם הפלסטיני, הנראה לך. אם כוונתך היא להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצו עת-עזה, מחוץ לגבולות הסופיים שד מדינת־ישראל, כוודאי לא נתנגד לכך.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 19
•* הגשמת זכותו הלאומית של העם הפלסטיני, על־ידי הקמת מדינה פלסטינית בצד מדינת־ישראל ופתרון צודק של בעיית הפליטים.
גליון 1703 (22 באפריל 1970), עמוד 16
הסיבה: אל־ג׳עברי יזם כינוס ״ועדה לענייני ציבור״ ,אליה הוזמנו כל ראשי הציבור בשטחים המוחזים• כמו ממשלת ישראל, ידע גם אל־פתח את הכוונה הבלתי־מוצהרת: לכונן גרעין של מנהיגות להקמת מדינה פלסטינית, תוך הסדר־שלום עם ישראל. חברון -לא, עמאן -כן.
גליון 1717 (29 ביולי 1970), עמוד 13
תמורת כל אלה מתאר אריה בובר את מדינת־ד,גסטאפו הציונית, מספר על ששת אלפים חברי מצפן שרובם נמקים בבתי־הסוהר, על הפאשיסטים משה דיין ואורי אבנרי, על גן־עדן שיבוא כאשר יפרקו הפידאיון את המישטר הציוני ויקימו מדינה פלסטינית סוציאליסטית, בה יחיו בצוותא ובאושר יהודים וערבים.
גליון 1943 (27 בנובמבר 1974), עמוד 13
שתי המעצמות יחזיקו בצווארה, במו שתי ידיו של חונק, ויכפו עליה את הוויתורים המתגבשים כעת — החזרת השטחים לאורך שלושת הגבולות, הכרה כאש״ף, והסדר שיכלול מדינה פלסטינית. המצב יהיה דומה למצב הנוכחי, אך הרבה יותר גרוע מבחינת הדחיפות, הלחץ ומאזן־הכוחות.
גליון 1969 (28 במאי 1975), עמוד 17
אריק עונה על כך בפשטות מלבבת: מדינה פלסטינית כעבר־הירדן. צריכים לעזור לעראפאת להפיל את המלך.
גליון 1946 (18 בדצמבר 1974), עמוד 18
הסדר כזה יצטרך להתבסס בהכרח על העיקרון של החזרת בל השטחים המוחזקים, והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. לכך אין ממשלת יש ראל מסוגלת — לא מבחינה פוליטית־פנימית, לא מבחינת הרכבה שלה עצמה.
גליון 1947 (25 בדצמבר 1974), עמוד 6
.״ התנגדותו של ח״כ בגין לשילטון עצמי של ערביי יהודה ושומרון במיסגרת מדינה פלסטינית, היא כל־כך קיצונית ומסונוורת, שהוא נאחז בכל נימוק ולו המגוחך ביותר, כמו :״מה פתאום התחילו להשתמש בשם הזה פלסטין, והרי אפילו עצרת האו״ם שהחליטה על חלוקת ארץ־ישראל, דיברה רק על מדינה ערבית ולא פלסטינית״ — כפי שאמר לאחרונה.
גליון 1948 (8 בינואר 1975), עמוד 11
אבל יש בו התחמקות מוחלטת ממתן תשובה ברורה על שאלות־היסוד שיקבעו את עתידנו: גבולות המדינה, מדינה פלסטינית והידברות עם אש״ף. יש נוסחות מסובכות ומעורפלות, כמו במיסמך דיפלומטי.
גליון 1961 (2 באפריל 1975), עמוד 15
עיקריה: הכרה ישראלית באש״ה והכרת אש״ף כישראל, הקמת מדינה פלסטינית כגדה וברצועה, שיבת ישראל לגכולות ה־ 4ביוני ( 1967 פחות או יותר) ,וחתימת חוזי-שלום רישמיים כין ייטראל ושכנותיה.
גליון 1916 (22 במאי 1974), עמוד 23
כל הזמן חשתי כי דבר זה ייכלל לבסוף בפיתרון כלשהו, שחלקים אחדים * מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה. הכומר דניאל כריגן ״הזדעזעתי עמוקות של ירדן יימסרו לפלסטינים, אך איני זוכר אם קיבלנו הבהרה כלשהי לכך
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 20
בבואם לפגישות, סברו המשתתפים הישראליים תחילה שיהיה עליהם להשקיע מאמץ כביר כדי לשכנע את בעלי־שיחם הפלסטיניים שעליהם להסכים לדו״קיום ישראלי־פלסטיני, להכרה הדדית ולהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. אולם הם הופתעו לטובה: דב רים אלה היו מובנים מאליהם למש תתפים הפלסטיניים.
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 23
הן מרחיקות את ישראל מן האפשרות השלישית, שיצחק רבץ פוסל אותה מכל- וכל: תמיכת ישראל בעצמאות הפלסטי נית, תוך הסכם שבעיקבותיו תקום בגדה וברצועה מדינה פלסטינית עצמאית, שלא תהיה תלוייה בסוריה או בכל מדינה ערבית אחרת.
גליון 2020 (19 במאי 1976), עמוד 13
(כאשר הציע העולם הזה, ב 1953 שישראל תתמוך בתנועת־שיחרור פלסטינית נגד הממלכה ההאשמית, ו תעזור בהקמת מדינה פלסטינית שתהיה קשורה בברית עם ישראל, עורר הדבר רק חיוך •של זילזול בקהילייה הערביסטית הישראלית).
גליון 2017 (27 באפריל 1976), עמוד 11
תנו לו לבוא לז׳נבה, והציעו לו מדינה פלסטינית בגדה המערבית וכרצועת-עזה, והוא יהיה גורם קונסטרוקטיבי.״ ך* סופו של דבר, המפתח הוא בידי ישראל. ^ וממשלת ישראל, כדרכה, עומדת אובדת• עצות, ואינה יודעת להחליט.
גליון 2047 (26 בנובמבר 1976), עמוד 21
. • הידיעה כי בהתפתח יוזמת־השלום, לא יהיה עוד מנוס משיתוף אש״ף במשא־ומתן ומהסכמה להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. אולם רבץ לא הסתפק בתיאור הדברים.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 35
שהרי קשה לתאר, שמוסד כספי המתנהל בצורה תקינה, יפקיד את עיקר (המשך מעמוד )31 ילא פגשתי עד כה אפילו ערבי אחד שהבין את הפחד הישראלי מפני מדינה פלסטינית. ישראל הגדולה, המודרנית, הכל־יבולה (כך היא נראית מכאן) תפחד ממדינה קטנה, נחשלת?
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 14
את התמונה הזאת יש להעלות, כאשר מדובר על תשלום המחיר שלא ניתן להתחמק ממנו — השיבה לגבולות הקודמים ודו־הקיום עם מדינה פלסטינית שתקום לצד ישראל. לא מדובר על נסיגהפנימה, מארץ־ ישראל השלמה אל ישראל הקטנה, אלא להיפך — על פריצההחוצה, ממדינת־גטו חמושה ונצורה אד המרחב הגדול.
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 25
אין בהם הבטחה בדורה לסיום הכיבוש. אין בהם הסכמה להקמת מדינה פלסטינית. והרי כולנו יודעים שבילעדי פיתרון זה לא יושג שלום אמיתי ובר-קיימא.
גליון 2065 (30 במרץ 1977), עמוד 27
בעיקר הצביע אמיתי על ארבעה הישגים של המתונים באש״ף : 9הוחלגט ללכת לז׳נבה. • הוחלט להקים ״מדינה פלסטינית לאומית״ בחלק מן הארץ. • ניתן ליאסר עראפאת ייפוי״כוח לפעול למען מטרות אלה, מבלי שיזדקק לאישור נוסף מטעם המועצה. • במהלך הוועידה הוזכרו בפה מלא המגעים בין אש״ף ובין ״המועצה ה ישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני״, וניתן אישור־בדיעבד למגעים אלה, שהוכחשו עד כה.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 15
הערבים אמרו: נסיגה מכל השטחים המוח זקים, והקמת מדינה פלסטינית. הישראלים אמרו: שלום אמיתי, רישמי ומעשי.
גליון 2112 (22 בפברואר 1978), עמוד 8
גם לפני הבחירות טען לנסיגה טוטאלית של ישראל מהשטחים ולהקמת מדינה פלסטינית — וגם אז ללא פשרות. הפסקת השי חות והחזרה לטון של איומים ותכתיבים, אינה בגדר שינוי הנתונים: היש ערך לשלום המוכתב לפרטיו ומוגש כמתנה לבן־חסות 7 אבנרי שואל בצורה בוטה :״איזו זכות יש ל־ 120 האנשים הטובים היושבים (לפע מים) במליאת הכנסת להכריע בשאלות אלה במקום העמי איך הם מעזים בכלל להתיימר לעשות כן״ קשה להבין כיצד ניתן לזרוק ניסוח כה דמגוגי כמו ״במקום העם״ או ״מעזים להתיימר״ ו אם להשתמש בסיגנונו של אבנרי (המשתמש בסיגנון בגין) הרי, עם כל הכבוד, אין הוא יכול לדבר בשם העם.
גליון 1975 (9 ביולי 1975), עמוד 11
במאמר זה תיאר מתי פלד, בזעם עצור, את חוויותיו בסיור שערך לא מכבר בארצות־הברית• הוא נסע לשים, ברוב תמימותו, כדי לספר ליהודי ארצות־הברית שיש בישראל יונים הסבורים כי המדינה יכולה לוותר על השטחים המוחזקים תמורת שלום, וכי אין כל צורך להתנגד להקמת מדינה פלסטינית לצד י-שראל. איך העזו להטיל חרם חשאי עד איש כזה ז ומדוע ז אפשר היה לחשוב כי בכלל אין אנשי-אופוזיציה ישראליים רצויים אצל יהודי ארצוודהברית.
גליון 1976 (16 ביולי 1975), עמוד 24
.״ הוא תבע מאיש אש״ף להבדיל בבירור בין מדיניות ממשלת ישראל לבין שאיפות העם הישראלי :״בישראל, כמו בכל מדינה אחרת, יכולה דעת־הקהל להשתנות.״ הוא קבע כי הדרישה להקמת מדינה פלסטינית צריכה להיות קשורה בהכרה בזכותה של ישראל לקיום ולביטחון, כמדינה עצמאית וריבונית.
