נמצאו 1,660 תוצאות עבור "מדינה פלסטינית"
גליון 2548, 2 ביולי 1986, עמוד 11
ביום החמישי של מילחמת ששת־הימים קראתי פומבית להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, וזה היה — כנראה — באותו יום שבו אמר שחארה את אותם הדברים עצמם לשליחים הישראליים שבאו אליו. מצאנו זה את זה, והסתבר ש שנינו דוגלים בפיתרון זהה לסיכסוך: הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, לפי הגבול־זצלפני מילחמת ששת־הימים, תוך הכרה הדדית ושלום מלא. … הם באו במגע עם נציג ישראל, אליהו ששון, והציעו לו הצעה: אם תסכים ישראל להקמת מדינה פלסטינית, תקום מייד הנהגה לאומית פלסטינית שתכרות שלום עם ישראל.
גליון 1604, 29 במאי 1968, עמוד 11
האם יכלה ממשו 1לת־ישראל — ממשלה זו או ממשלה אחרת לעלות על דרך אחרתז ישנה רק דרך מעשית אחרת אחת: הדרך של שלום פלסטיני. הקמתה של מדינה פלסטינית, שתהיה קשורה באמנה בטחונית, כלכלית ומדינית עם ישראל, תיצור מציאות לגמרי חושה. … אז, בשיכרוך הנצחון, היה נראה כאילו הברירה היא בין סיפוח השטחים לישראל או כינון המדינה הפלסטינית. ביום ברור לכל בר-דעת, כי הברירה הממשית היא בין מדינה פלסטינית לבין נסיגת צה״ל, תוך החזרת כימעט כל השטחים ל• מישטרים זרים, עויינים ורופפים. … אני קורא לממשלה להכריז מייד: • ישראל מכריזה כי העם הערבי הפלסטיני הוא צד רשמי לכל הסדר במרחב. • ישראל לא תסכים לשום הסדר שלא יאושר בפה מלא, במישאל־עם כולל, על־ידי העם הערבי הפלסטיני. >• ישראל קוראת לעם הפלסטיני להקים מייד נציגות מוסמכת, לניהול משא־ומתן עם ישראל. • ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן זה על בסים העיקרון של הקמת מדינה פלסטינית, שתהיה קשורה בקשרים בטחו־ניים, כלכליים ומדיניים עם ישראל.
גליון 2202, 14 בנובמבר 1979, עמוד 3
שנינו דיברנו אנגלית ואיני חושבת, כבוגרת אוניברסיטה אנגלית, שלא הבנתי את דבריו שנאמרו, אגב, באנגלית רהוטה, והיו ברו רים למדי. הוא דיבר על מדינה פלסטינית עתה, אך לא ויתר כלל וכלל על המדינה הדמוק רטית החילונית אף, כפי שנאמר בדו״ח להלן מיכתבה ״הארץ״ ברומא : אבל בכל־זאת עדיין מעניין. … אחרי צאתו של דג׳אני שוחחנו ארוכות -י -סופרי מעריב, דבר ואנוכי, עם נציג אש״ף ברומא, נימר חמאה שהד גיש את חשיבות הפיתרון המיידי של הקמת מדינה פלסטינית לצד מדנית־יש־ראל, שעימה ניתן יהיה בשלב שני לדבר על כל הבעיות השנויות־במחלוקת, בגלל זכות השיבה והמדינה הדמוקרטית, אך אף הוא לא ויתר, לפי שעה, על שתי דרישות אלה. … בכך לא היה כל חידוש, החידוש היה בהצהרתו של אחמד צידקי אל־דג׳אני כי אחרי שיוסכם על הקמת מדינה פלסטינית 51 הגיליונות שראו אור בתשל״ט הכילו 3,768 עמודים, לעומת 3,332ב־תשל״ח 2,804 ,בתשל״ז 2,760 ,בתשל״ו ורק — 1,784 פחות ממחצית — בתשל״ד.
גליון 2093, 12 באוקטובר 1977, עמוד 13
עם ממשלת ישר אל, המצהירה כי לעולם לא תסכים ל מדינה פלסטינית ולא תכיר באש״ף, גם אם יניף ייאסר עיראפאת את הדגל הכחול־לבן וישיר את התיקווה? … בדניבה ידברו על החזרת שטחים בגדה וברצועה, בהת אם להחלטת מועצת־הביטחון .242 מנחם בגין התנגד בשעתו להחלטת ממשלת־אש־כול לקבל, לפחות בחצי־פה, את .242 איזה עניין יכול להיות לו בוועידה, שב מרכזה יעמדו שני,נושאים: החזרת השט חים המוחזקים !והקמת מדינה פלסטינית? ואם הוא רוצה למנוע בכל מתיר את העלאת הנושא של המדינה הפלסטינית, מדוע הסכים להשתתפות פלסטינים, שזוהי מטרתם היחידה? … לעולם לא משא־ומתן עם אש״ף. לעולם לא מדינה פלסטיניות. לעולם לא הכרה באש״ף. אבל האמריקאים לא הסכימו לתנאים.
גליון 2714, 6 בספטמבר 1989, עמוד 21
אי־אפשר להיות גם בעד טרנספר וגם בעד מדינה פלסטינית ממערב לירדן. אני בעד מדינה פלסטינית ממיזרח לירדן, וקוראים לה ממלכת־ירדן ההאשמית. … בדיוק כף, הערבים יעברו לעבר־הירדן, ואנחנו נוותר על נחלת־אבות מעבר־לירדן, בשביל שתהיה להם מדינה פלסטינית, ואנחנו נישאר בארץ־ ישראל המערבית … אולי אתה מכשיר בעצם את הדרך לדבר שאתה הכי מתנגד לו, למדינה פלסטינית, כשאתה אומר שיהודים וערבים מוכרחים להיפרד?
גליון 1678, 26 באוקטובר 1969, עמוד 37
אותה שעה חזרו גולדה מאיר, אבא אבן ועושי-דבריהם בלי חרף על הטענה כי תוכניתו של אורי אבנרי — הקמת מדינה פלסטינית, תוך הסדר* ביטחון עם ישראל — אינה מעשית, מפני שערביי פלסטין עצמם אינם רוצים בכך. … הוא הטיל על יועצו לענייני השטחים, משה ששון, כנו של שר-המשטרה, לכוא כאופן דחוף כמגע עב אכנרי, לקכל ממנו את רשימת המנהיגים הערכיים שבידיו, ולהחליף עימו דיעות על האפשרות לשלום על־ידי הקמת מדינה פלסטינית. הרקע: וינוח בכנסת כדי להכין את לידתו של המיסמן• הסנסציוני המוגש כאן, יש להזכיר השתלשלות מסויימת ככנסת.
גליון 1697, 11 במרץ 1970, עמוד 11
או חיצונית, ולכן הקיצוניים ביותר קובעים את המדיניות. אם תקום מדינה פלסטינית (בצד ישראל) שתהיה חברה במשפחת העמים, יהיו אזרחיה כפופים לאחריות מרכזית. … אז יאללה, בואו נפעל למען דו־שיח עם הפלסטינים ולמען הקמת מדינה פלסטינית. יובל אבי־דור, חיפה עורו נרדמים : משהו בקשר ליהודי רוסיה: אל מעבר להרי הקפאון /המכוסים בשלג עד לעומסה /אל מעבר מסך אכול דכאון / הסגור ונעול באין שום מוצא.
גליון 2677, 31 בדצמבר 1988, עמוד 7
שר גיר ^ רור כי ממשלה רחבה לא יכלה כלל לקום, אילו היתה מיפלגת־העבודה מוכנה להסיק את המסקנה מן המצב ולהודיע בפירוש על הצורך להיכנס למשא־ומתן עם אש״ף, על בסיס של מדינה פלסטינית תמורת שלום וביטחון. המיפלגה עדיין אינה מוכנה לכדי שמיר בחך השם, ממשלה רחבה! … אורה נמיר דיברה בפירוש על הקמת מדינה פלסטינית. כרבע סוף־סנף. בפנים! סיעת המערך בכנסת דוגל עתה בקו זה.
גליון 2304, 28 באוקטובר 1981, עמוד 5
באותה שעה הודיעו כמה מן הממשלות העיקריות באירופה — צרפת, בריטניה ואיטליה — ש ישלחו יחידות־צבא לכוח הרב- לאומי בסיני, אם יהיה הדבר מלווה בהבעת תמיכה בתוכניתו של יורש־העצר הסעודי, האמיר פאהד. תוכנית זו כוללת הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל. כל זה ביחד מהווה תזוזה — איטית אך רבת־משמעות — לעבר הגשמתו של הקונסנזוס העולמי האומר: נסיגה ישראלית מן ה שטחים הכבושים, הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, הכרה ערבית ופלסטינית בישראל, סיום המילחמה וכינון השלום. … הוא הוסיף כי לדעתו מביא מנחם בגין להקמת המדינה הפלסטינית. בניגוד לש רון ולשמיר, התכוון וייצמן בבי רור למדינה פלסטינית בגדה ה מערבית. … אך אין לכך משמעות רבה. הדרך ל הקמת מדינה פלסטינית היא ארו כה, והצעד הראשון בה הוא הנכו נות לשאת ולתת עם אש״ף, ב־מיסגרת של הכרה הדדית.
גליון 2516, 20 בנובמבר 1985, עמוד 10
דעת קהל הקונסנזוס שאיננו תוצאות מדהימות של סקר דעת־קהל: ס/״ 30 תומכים בהקמת מדינה סלסטינית בגדה וברצועה מהי דעת הציבור היהודי במדינה על הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל? לכאורה, קיים קונסנזוס כללי, כמעט מקיר אל קיר, נגד הקמתה של מדינה זו. … לפי סקר זה 61.1^> ,אחוז של הציבור היהודי במדינה מתנגד להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועת־עזה, גם אם יכירו הפלסטינים בישראל ויפסיקו את כל פעולות־האיבה. … התוצאה המדהימה היתה ש־*30 של הנשאלים מוכנים להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, בתנאי שהפלסטינים יכירו במדינת־ישראל ויפסיקו את פעולות־האיבה.
גליון 1729, 20 באוקטובר 1970, עמוד 2
הידיעות שהופצו בשבוע האחרון בדבר הכרה המתגבשת בחוגי ממשלת ארצות־הברית בדבר תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה הן הקדמה להצהרתו הרשמית הצפוייה של ניכסון. עמדה רשמית זו של ממשלת ארצות־הברית מהווה תפנית בתפיסתה את בעיות המזרח־יתיכון והיא נגרמה בין השאר כתוצאה מלחצים של חוגים שונים בארצות־הברית, ששוכנעו בדבר הצורך בהכרה בזכויות הפלסטינים על־ידי תומכי רעיון המדינה הפלסטינית בישראל, שביקרו לאחרונה באמריקה. … כמעט ברור שהצהרתו העתידה של ניב־סון תיעשה בתיאום עם המלך חוסיין, ששוכנע אחרי המלחמה האחרונה כממלכתו שהקמת מדינה פלסטינית נפרדת תפטור אותו מן הבעיות המסבנות את כסאו.
גליון 1822, 2 באוגוסט 1972, עמוד 2
אולם מאידך, עומדת במרכז ספרו החדש של לובה אליאב תמה, שאינה פופולארית כל כך לא אצל מנהיגי ישראל ולא אצל הכתבים לענייני מפלגות בעתונים היומיים בישראל : זוהי התיזה המצדדת בגלוי ובתקיפות בהקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל, תוך הכרה בישות הפלסטינית. … זה בזכות הפתרון שמציע אליאב לסכסוך הישראלי־ערבי : ״להצהיר עקרונית על נכונות להחזיר לערבים הפלסטינים את מירב שטחי הגדה ורצועת־עזה, על מנת שיקימו בהם ובשטחי הגדה המזרחית של הירדן מדינה עצמאית וריבונית משלהם.״ ישראל, לדעת אליאב, חייבת להכריז על נכונותה לוותר על מימוש זכויותיה ההיסטוריות בשטחים ועל נכונותה להקמת מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית בשכנותה. את בעיית ירושלים מציע אליאב לפתור בהכרזתה כאתר קדוש, שיתנהל על־ידי כוהני דת, כשהמדינה הפלסטינית העתידה קשורה בפרוזדור לאתרים הקדושים למוסלמים בהר הבית.
גליון 1974, 2 ביולי 1975, עמוד 32
היה זה קומוניקאט של מיפלגת יעה שהוצא אהרי שהאלוף (מיל ).מתי פלד השמיע באוזני פעיליה את דיעותיו על ה צורך בהקמת מדינה פלסטינית. בהודעה, שנוסחה על־ידי דויד שחם, נמצאה הגדרה קולעת: לעם הפלסטיני יש זכות לבית לאומי משלו. … אחרי דיון נוסף החליט מי שהחליט בצמרת יעד שאין לדבר על בית לאומי פלסטיני, אולי משום שנובעת מכך הזכות להצהרת* בלפור חדשה, למדינה־בדרך ולסוכנות ער בית• כדי לפייס את האגף הימני של ה־מיפלגה, הוחלף הניסוח הקולע, ובמקום הבית הלאומי בא נוסח סתמי הרבה יותר, המדבר על הזכות ל״הגדרה עצמית״ — נוסח המקובל על גופים שאינם מעזים להז־כיר בפירוש את הצורך בהקמת מדינה פלסטינית, 7וגו>לה הטיפות הכדוולות לעיניים קטילה הטיפות הכחולות לעיניים.
גליון 1973, 25 ביוני 1975, עמוד 36
חילוקי-הדיעות ביניהם נז׳געים לאופייה של המדינה העתידה לקום, לאוריינטציה שלה, לדרו הקמתה, לגבולותיה (יש חסידי גבולות , 1967 יש הדוגלים גבולות ,1947 ויש עדיין נאמני ״פלסטין השלמה״) .אולם אין חילוקי־דיעות לגבי הרצון העז להקים מדינה פלסטינית. על כך 1משקיפים כל המשקיפים הניטרליים. … ׳מותר בהחלט לדובר־לשעבר של ה* מימשל הצבאי שלא לרצות מדינה פלסטינית. אד אסור לו לייחס יאת מישאלותיו הפרטיות לעם אחר — ואסור שבעתיים לעיתון להכתיר !
גליון 1655, 21 במאי 1969, עמוד 14
הכרזה האומרת :״אף כי ליבנו נתון לפלסטין כולה, מוכנים אנחנו להסתפק כשיחדור אותו חלק מפלסטין שהיה בידי הערבים ביום ד,־ 5ביוני ,1967 ,אם מוכנה ישראל להסתפק בחלק שהיה בידיה. ״אנו מוכנים להקים מדינה פלסטינית חופשית בשטחים אלה, כדי להגשים סוף- סוף את חזוננו הלאומי, להחזיר את פלסטין למפת העמים, להניף דגלנו בארצנו. … רוני ביקש מהאב להיכנס עימו לחדר־ר,אמבטיה, שם קרב אל אזנו ולחש לו משפט אחד: ״אבא, אתה גיבור.״ אותה שעה, במרחק של כמה רחובות משם, ברחוב הרצל בבת־ים, מיררו שני ככל שהסיכויים להסדר שלום בי ישראל למדינות־ערב מתרחקים והולכים, וככל שההסדר הכפוי, הצפוי מטעם המעצמות הופך ליותר מוחשי, מתגברים בישראל הקולות התובעים פיתרון בכיוון של הכרה ביישות הפלסטינית והקמת מדינה פלסטינית. תחילה, לפני מספר שבועות, היה זה האלוף במילואים מתי פלד, מי שהיה ראש אגף־אספקה במטכ״ל במלחמת־ששת־הימים שתבע הקמת מדינה פלסטינית ב־פיתרון הרצוי ביותר למדינת־ישראל מהבחינה הצבאית.
גליון 1763, 16 ביוני 1971, עמוד 42
המחיר: נסיגה לגבול ה־ 4ביוני, בשינויים קטנים ומוסכמים: הסכמה להקמת מדינה פלסטינית, פיתרון לבע ת הפליטים, התמורה: שלום רשמי ואמיתי, סידורי־ביטחון משוריינים, גבול פתוח, ריקמת־היים חדשה בין עמי המרחב. … כפולמוס שלו עם אירגוני הפידאיון הפלסטיניים, האיטים אותם בנכונות להקים מדינה פלסטינית, תוך שלום עם ישראל. הוא אמר :״מנהיגים של הפידאיון חורשים מזימה להקים מדינה פלסטינית פו רשת ...הקושרים משתמשים בתנועת הפידאיון כדי ן המוות את מזימת הבגידה ש להם הם מוכנים למכור את עצמם לאוייב.״ הפרשנים הערביים קבעו שאישום זה הוטח בראש ובראשונה בפני יאסר עראפאת.
גליון 1927, 7 באוגוסט 1974, עמוד 13
ועד מה שגרם לפירסומה בחוץ יראוץ השבוע שילטון, יכול היה חוסיץ לשמור עליהם כי יתנגדו להקמת מדינה פלסטינית בגדה. הוא ידע שממשלת גולדה דוגלת במדיניות לפיה יכולה דק ! … ממשלה יונית, עלולה ממשלה כזו לנתק את הקש רים שכבר נקשרו עימו, ולפעול בניות של פתרון בצורת הקמת מדינה פלסטינית בגדה. משום !נד תבע חוסיין ׳בתוקף קיום ׳פגישה עם גולדה ודיין, תוך תיקווה שהוא יוכל להגיע עימם לנוסחה שתחייב גם את הממשלה הבאה שתקום בישראל. … מקורביו של רביו טוענים כי הוא אינו תופשי לאמץ לעצמו מדיניות עצמאית חדשה בתחום זה, אחרי שגולדה מאיר ומשה דיין ה ת חייבו כעת שכיהנו בממשלה, שגם הממשלה שתבוא אחריהם, תר אה א ת ירדן כמייצגת העניין.הפלסטיני ולא תסכים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. ״העולם הזה״ 17.7.74 , 1924
גליון 2100, 30 בנובמבר 1977, עמוד 22
אץ לו שמץ של סיכוי לשכנע מישהו בעולם שאסור לישראל להחזיר את הגדה ועזה. איש לא ישתכנע שאסור להקים מדינה פלסטינית. תימרוני אש״ף יכולים לבלבל את היוצרות לזמן־מה, אך העיקרון של זכות הפלסטינים להגדרה עצמית, למדינה משלהם ולהנהגה משלהם יישאר כעיקרון מובן מאליו בעיני העולם. … #מתן סידורי־ביטחון סבירים לישראל. • 1נסיגה ישראלית מכל השטחים, או כימעט מכל השטחים (״שינויים בלתי־מהותיים״). •:מדינה פלסטינית. ישראל חורגת מן הקונסנזוס הזה בשני העקרונות האחרונים. … הוא המציא ״קונסנזוס לאומי״ ,הנוגד בדיוק נמרץ את הקונסנזוס העולמי: לא מדינה פלסטינית, לא נסיגה לגבולות הקודמים או לקירבתם. *** אלה זו תעמוד במיבהן המציאותי תוך זמן קצר. \1/עם פתיחת הדיונים בקאהיר, בעוד כמה ימים, יקבל התהליך כולו תנופה חדשה.
גליון 2196, 3 באוקטובר 1979, עמוד 45
.״ ף* מהלך תשוכה זו אירעה תקרית ^ קטנה, אך מאלפת. דג׳ני אמר בערבית ״מדינה פלסטינית בחלק מפלסטין.״ המתרגמים לאיטלקית ולצרפתית, אנשי אש״ף הבקיאים בנוסח ההחלטות של המועצה הלאומית הפלסטינית, הוסיפו אוטומטית ״בכל חלק של פלסטין שישוחרר מידי יש ראל ״ .אמנון קפליוק העיתונאי היחידי במקום המבין ערבית על בוריה, מיהר להעיר בערבית שהתירגום אינו נכון. … חשובה עוד יותר היתה תשובה אחרת של דג׳ני :״אם תסכים ישראל להקמת המדינה הפלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, אפשר יהיה לפתור את כל ־טאר הבעיות כדרכי־שלום.״ ״כל שאר הבעיות״ כולל, כמובן, את בעיית־הפליטים. … אומנם, דג׳ני לא הזכיר את המילים המפורשות ״הכרה בישראל״ ו״שלום בין ישראל ופלסטין״ .אד צירוף הדברים ש פנים אל פנים: אוומד צידקי ארדרני ואור• יאבנד נואמים אמר כלל יסודות אלה. הקמת מדינה פלסטינית ״בחלק מפלסטין״ ,״שיפונה״ על- ידי ישראל, עד ל״גבולות 1967״ ,תוך נכונות לפתור את כל שאר הבעיות ״בדרכי שלום״ ,במיסגרת של ״שלום כולל וצודק׳/ והנכונות לדבר על כד עם ״ציונים המכירים בזכויות העם הפלסטיני״ — זהו צירוף שכל בר־ידעת יראה בו נכונות להכיר בישראל ולהגיע עימה להסכם־שלום, תמו רת הקמת המדינה הפלסטינית בגדה וב רצועה.
גליון 2094, 19 באוקטובר 1977, עמוד 11
גישה זו חזקה בייחוד בשטחים המוחזקים, כי לתושביהם יש עניין חיוני להשתחרר במהירות המירבית מן הכיבוש הישראלי ולהוות את הגרעין החי של מדינה פלסטינית עצמאית חדשה. אולם בחלקים אחרים של העם הפלסטיני קיימות בעיות חמורות יותר. … קאריקטורה זו של אוליפנט, שפורסמה בעיתונים אמריקאיים רבים, אומרת : ההיסטורית, כפי שעשתה הנהגה פלסטינית קודמת, ב־ .1947 עליה להשיג את הניתן להשיג עתה: כינון מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. הדבר יתכן רק תוך הסדר עם ישראל, ובעזרת ארצות־הברית. … בנובמבר 1973 פירסם סעיד חמאמי לראשונה, מעל עמודי טיימס הלונדוני את דעתו שיש להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל. במארס ׳ 75 פירסם חמאמי על דעתו של יאסר עראפאת את תוכניתו המפורטת.
גליון 2705, 5 ביולי 1989, עמוד 43
מלכתחילה, מעצם הקמתה וטיבעה, נועדה הממשלה הזו על מנת להישאר ראש־ממשלה, מוכן שמיר לספר סיפורים לחברי־המרכז ש״לעולם לא אנהל משא־ומתן עם אש״ף,״ כדי להישאר שר ללא־תיק, כן-שיגור גם למי־שרת השגריר בוושינגטון, מוכן אהוד אולמרט חכר־המעצורים לאחז עיניים יום ולילה ש״תבנית שמיר״ תוביל לשלום המיוחל. וכמובן ״לא אש״ף״ ,״לא מדינה פלסטינית״ ,בל אותם הדברים שהוא ושותפו לאמביציה, ח מרידוד, הפסיקו להאמין בהם מזמן. … בשם הבטחת ירושת הכסא של שמיר, מוכן משה ארנם להכריז, להצהיר ולהודיע שאף פעם לא תקום מדינה פלסטינית מערבית לירח, למרות שתיקי מיסמכיו במישרד־החוץ מתמלאים בכל יום בדיווחים, המספרים על ההיפך הגמור. … שם הציג את תוכניתו הסוללת את הדרך להקמת מדינה פלסטינית ביו״ש וברצועת־עזה — כדי שתאושר למחרת בחטף על־ידי הממשלה.
גליון 2729, 20 בדצמבר 1989, עמוד 17
על כל צעד ושעל צצים עכשיו אנשי־ציבור, פוליטיקאים ופרשנים, המכריזים שהם היו מאז ומעולם בעד ההידברות עם אש״ף ובעד הקמת מדינה פלסטינית. היכן האלוף שאינו מודה בכך בשיחה פרטית? … לא זה בלבד שהתנגדו להידברות עם אש״ף, אלא גם להחזרת השטחים הכבושים(הא הידיעה הפריעה להם) ,שלא לדבר כלל על מדינה פלסטינית, טפו־טפו־טפו. צריכים להתגבר מדי פעם על החשק להעלות עכשיו את כל הזיכרונות האלה, ולהלבין פנים ברבים. … תחילה אפשר להעמיד פנים כאילו מדברים על מזג־האוויר, על המיחושים בגב, על המאורעות בקמצ׳טקה. אבל בסוף ידברו על מדינה פלסטינית, שתקום לצד ישראל. ומכיוון שהכל יודעים זאת בסתר־ליבם, התחילה הנהירה ההמונית אל אלטלינה החדשה, אל נושאת־המטוסים של השלום.
גליון 2203, 21 בנובמבר 1979, עמוד 30
אין להם חשק להתמרד.״ ״נצטרך לשנות זאת על-ידי פרו פידאינים. אם הם לא יצליחו להקים את המדינה הפלסטינית, איש לא יוכל: ״ובכן — זוהי ההתחלה. … ״כשיחה בארבע עיניים עם הנשיא אנוור אל־סאדאת הסבים ראיט-הממשדה להקים תוך חמש שנים בגדה המערבית וברצועת עזה מדינה פלסטינית.״ אילו התפוצצה בחדר פצצה, לא יכלה התדהמה להיות יותר גדולה. … אסביר את שיטתנו.״ האיש הדליק בנחת מקטרת, נשף כמה נשיפות עד שהיה בטוח כי היא דולקת כראוי, ופתח בהרצאה. ״כדי להקים מדינה פלסטינית, דרושים התנאים הבאים. ״ראשית: יש להמריד את ד,אוכלו- סיר, בשטחים המוחזקים, ולהביא ליצירת מצב שיבהיר לכל בר־דעת ששילטון יש ראל שם אינו יכול להימשך.























