חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 801 עד 825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2435 (2 במאי 1984), עמוד 25
מיפלגת־העבודה דבקה בשלושת הלאווים שלה: לא מדינה פלסטינית, לא משא־ומתן עם אש״ף, לא שינוי המעמד של ירושלים המיזרחית.
גליון 2433 (16 באפריל 1984), עמוד 72
הוא גם היה האיש הראשון שהציע, מייד אחרי הכיבוש הישראלי ב־ ,1967 לחתום חוזה שלום עם ישראל ולהקים מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. הסופר היהודי־ישראלי, שהתחלק עם שחאדה בפרס, היה עמוס קינן.
גליון 2459 (16 באוקטובר 1984), עמוד 3
הכרזתו של שימעון פרס, כי לא ידבר עם יאסר ערפאת עד שאש״ף לא יוותר על מדינה עצמאית, נאמרה בלחצו של רונאלד רגן, ומשתלבת בתוכנית המתגבשת בעמאן בקאהיר, בוושינגטון, ובתונים: מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, תחת חסותה של ירדן.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 8
. • ממשלת־ישראל הנוכחית מחוייבת לעמדה שלא לנהל שום משא־ומתן עם אש״ף, כאחד משלושת הלאווים של ״הקונסנזוס הלאומי״(״לא מדינה פלסטינית, לא שיבה לגבולות ,1967 לא הידברות עם אש׳׳ף״). • ארצות־הברית מחוייבת אף היא שלא לקיים שום הידברות עם אש״ף.
גליון 2479 (6 במרץ 1985), עמוד 19
ח״כ סרטני ח״כ סולודר ח״ב ארד .מדינה פלסטינית -בתנאים מסויימים!״ ..הסתת בני השכונות נגד ההתנחלויות!
גליון 2340 (7 ביולי 1982), עמוד 25
ויקטיר בחומי, חיפר, 9 0שוג האח *דד־. המדינה הפלסטינית מתה בחודש השמיני להריון, טוען הקורא. … אני כתבתי קצידות (אודות או שירי־תהילה) למדינת פלסטין בערבית ספרותית ואבו־עמאר ו־שות׳ רוקנו אותם מתוכנם — הם החזירו את שעון מדינת פלסטין 20 שנה אחורה ואמרו לי ערבים ישראליים בלוד ובאקה־אל־גר־בניה :״לא 50 ,שנה!
גליון 2362 (8 בדצמבר 1982), עמוד 24
מנקודות אלה ברורה תביעתה של חד״ש, ושס״י בתוכה, למו״מ בין ממשלת־ישראל ובין אש״ף על הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. המזכירות שמאל סוציאליסטי ישראלי >שם״י) תל־אביב • מהם, אם כן, חילוקי־הדיעות בין שס״י ורק״חז סהדח 1ף נסיא אוניברסיטת נן־גור- יון מגיב על ידיעה ב• סבועון (״העולם חזה״ בפתח הסיפור אתם שואלים ״מהו נושא דחוף אליבא דנשיא אוני קורא מליץ ״פניי בגדו בי״ צירה בי שאתלווה אליה (גם הגברת לילי שרון היתה אורחת שלה).
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 23
והנה, אפילו איש בזה — ידיד אמת וחסיד־אומות־העולם — אפילו הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית אשר תכחיד, תשמיד, תאבד ותהרוס את מדינת״היהו־דים !
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 10
בשיחה עם יצחק ליבני ברדיו קבע הכהן, בקולו ההחלטי האופיי ני, שהפיתרון לבעיית ישראל־ערב הוא הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל — לא מהיום למחר, אך כ־פיתרון סביר, שיש להגשימו ב הדרגה.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 24
הוא אומר: ישראל צריכה להתקיים בביטחון ובשלום בגבולות ה־ 4ביוני ,1967 ולצידה צריכה לקום מדינה פלסטינית בגדה וכרצועה, תוך הסכמה ושלום בין ישראל ואש״ך.
גליון 2395 (27 ביולי 1983), עמוד 30
אבו־איאד(עם הבישוף קאסוצ׳י) ברומא כאילו הדיחו האמריקאים את בגין המערבית לממלכת־ירדן, והיא דבקה במשך שנתיים בעמדה זו, תוך התנגדות מוחלטת להקמת מדינה פלסטינית. כך נהגה — כמובן — גם סיעת רק״ח בכנסת.
גליון 2395 (27 ביולי 1983), עמוד 69
מזה עשר שנים, מאז גורשו ממצריים, הם משחקים מישחק כפול: בעוד שהם מפרסמים תוכנית־שלום מצויינת (ערובות לביטחון ישראל, הקמת מדינה פלסטינית שוחרת־שלום לצידה) ,הם תומכים למעשה באויבים הקיצוניים ביותר של השלום בעולם העררבי: מועמר קד׳אפי, חאפט׳ אל־אסד וכעת ה״מורדים״ באש״ף, התובעים בגלוי לזנוח כל מחשבה על פיתרון של שלום, ולחזור למאבק המזויין כאל הדרו היחידה.
גליון 2396 (3 באוגוסט 1983), עמוד 22
העובדות המאושרות בכל המקורות הן; אחרי שהיהודים גירשו ב־ 1947 את האימפריאליזם האנגלי מארץ־ישראל, הם הסכימו אז להקמת מדינה פלסטינית והושיטו לערבים יד לשלום. בתגובה הם נענו בתוקפנות ערבית כוללת ומתמדת, שגרמה מאז, עד להקמת אש״ף עם האמנה שלו, לעשרות אלפי הרוגים ופצועים ולבעית הפליטים.
גליון 2544 (4 ביוני 1986), עמוד 6
העולם הזה, שהציע עוד בשבוע־המילחמה להקים לאלתר מדינה פלסטינית לצד ישראל, היה קול קורא במידבר.
גליון 2494 (19 ביוני 1985), עמוד 6
מנהיג אירגון אל־אמל, נביה ברי, ראש המיני־מדינה השיעית שקמה בדרום־לבנון ובמערב ביירות על חורבות המיני־מדינה הפלסטינית, העניק את חסותו הרישמית לחוטפים.
גליון 2515 (13 בנובמבר 1985), עמוד 3
בנסיבות אלה, רצונו הנוכחי של אש״ף בשלום הוא מובן בהחלט. הקמת מדינה פלסטינית וצבא פלסטיני וקבלת השטחים הכבושים היא חלק מהלך־מחשבה האומר: נקבל עכשיו חלק, ולחלק השני נוכל לדאוג מאוחר יותר.
גליון 2514 (6 בנובמבר 1985), עמוד 4
ובמשך כל השנים מאז חזרתי ללא הרף על עמדותיי בעד מדינה פלסטינית ובעד משא־ומתן עם אש״ף המכיר בישראל, כאיש (המשך בעמוד )4 העולם הזה 2514 כתבתה שער האחורי ס אשת הפתיון רמזים וחשבון הרמזים התמוהים שמצא יוסף (״טו־מי״) לפיד גוזעולס הזה והחשבון המוזר שהגיש אמנון דנקנר ל־פירעון אצל המנהיג של אש״ף יאסר ערפאת.
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 10
אף מיני־מדינה אחת אינה רוצה שבתחומה יהיו מחנות פלסטיניים, המהווים מדינה־בתוד־מדינה־בתוד־מדינה. הפלסטינים יודעים שאם יהיו מחוסרי־הגנה, אחת דינם לטבח.
גליון 2516 (20 בנובמבר 1985), עמוד 3
המדורים הקבזעים: מיבתבים -גלאי־השקר הוא גלאי־זיעה איגרת־העורך -העולם הזה כותב את זה לפני שזה קורה ת ש קי ף -הליכוד בעקבות ילדי תימן במדינה -ישראלים על מדינה פלסטינית אתה והשקל -תיגבורת לאלוף פיקוד־הדרום הנדון -המפקד צעק קדימה והפלוגה שיחקה שש־בש אנשים -מי הוא טדי ומי הי א עליזה יומן אישי -שוטה הכפר כגיבור לאומי מנחם בגין, שהטיל על עצמו מאסר־עולם, לוקח לעצמו חופשה פעם בשנה: ביום השנה למותה של רעייתו.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 50
אחרי שפונו כוחות א ש׳ף מביירות, בסוף תשמ׳ב, המשיך ערפאת בפיתוח מדיניות פלסטינית עצמאית, שנועדה להגיע לידי דו־שיח עם האמריקאים ועם תנועת־השלום הישראלית, כדי להשיג בדרכי־שלום את ׳הקמתה של מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. הטבח במחנות־הפליטים, ערב־ראש־השנה תשמ״ג, עורר בעולם גל גדול של אהדה לפלסטינים.
גליון 2665 (28 בספטמבר 1988), עמוד 12
שהת במסיבת־החתונה, קיימה על מידשאת אוניברסיטת תל־אביב, נכחו רוב הפוליטי קאים הבכירים במדינה: מראש־הממשלה יצחק שמיר, דרו יצחק מודעי, משה קצב, עזר וייצמן, גד יעקובי, חיים בר־לב, ויצחק רבין, ועד לאייבי נתן. 4יר ח־ הדב שהמ חוד ששד סמי ג רי נ ש פז * 1והאמת ער אוסף הנעריים ש ר אימלדה מרקוס עשה התערבות בת־שנתיים מ־יום־החתונה על כך שלא תהיה עד אז מדינה פלסטינית. ההת ערבות עם אחד ממוזמני החתונה היתה, כמובן, על בקבוק ויסקי, כדרך הג׳נסלמנים.
גליון 2667 (12 באוקטובר 1988), עמוד 5
בשידור־טלוויזיה שהוקרן בכל רחבי גרמניה הצהיר פרנג׳י: אש״ף שואף להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל, ולא במקום ישראל.
גליון 2663 (15 בספטמבר 1988), עמוד 21
• אבל אם ישראל היתה נסוגה מהשטחים ב־ ,1967 לא היתה קמה מדינה פלסטינית. הבת דפנה, לגדה ועם אמה ״אמרתי לעצמי שאם לא א 1כל להבטיח לה תנאים אנ 1ש״ם.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 11
הפלסטינים, שעקבו אחרי התרחשויות הפוליטיקה הישראלית, ידעו כי יש קונסנזוס בין המערך והליכוד: לא נסיגה לגבולות ,1967 לא מדינה פלסטינית, לא משא־ומתן עם אש״ף, לא ויתור על מיזרח ירושלים.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 15
מן השטחים הכבושים הגיע לאש״ף איתות ברור: הגיעה השעה למסד את תוצאות האינתיפאדה, להכריז על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגדה וברצועה, לכונן ממשלה פלסטינית זמנית.
