חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 76 עד 100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 7

בצד המאבק המזויין מכירה המועצה עתה גם ,,במאבק הפוליטי״ .מטרתו של חלק גדול של התנועה הלאומית הפלסטינית היא כיום להגיע להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, אם אפשר בדרכי־שלום. … המילחמה נמשכת מפני שמטרת־המינימום של רוב הפלסטינים(מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה) נוגדת את הקונסנזוס של רוב הישראלים (לא שיבה לגבולות , 1967 לא מדינה פלסטינית, לא שינוי המעמד של ירושלים).
גליון 2667 (12 באוקטובר 1988), עמוד 41

אולי בקרוב י״ גשמו שאיפותיו, ומדינת־הציונים תתבטל מן העולם, ותחתיה תקום מדינה פלסטינית גדולה, ובתוכה החרדים היהודים שיהיו אזרחים שווי־זכויות, וימתינו לביאת־המשיח. … אישוניו מתרחבים, עיניו מתעגלות ופניו אומרות אימה. עד שתקום המדינה הפלסטינית, מנסה הרב הירש לחנך מחדש את ״עם־ ישראל המיסכן. … צבועים ומתחסדים ^ חרי הפצרות ופילפולים ארו־ \ 1כי ם ניאות הרב הירש לומר מה דעתו על כמה מיפלגות. • הליכוד — הז׳בוטינסקאים הא*** ציונית מדי. הם מציעים מדינה פלסטינית לצד מדינה יהודית. אנחנו רוצים רק מדינה פלסטינית, בלי מדינה יהודית לצידה.
גליון 2658 (10 באוגוסט 1988), עמוד 10

הנד שא־ומתן עם אש״ך, למען שלום שיביא להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. הפי- תרון האחד שהוא מעשי … זה נראה כמו פשרה בין הצורך להסתמר על תוכנית־החלוקה (שהיא הבסיס החוקי העיקרי להקמת מדינה פלסטינית) ובין ההבנה כי ניתן להשיג הסכם רק על גבולות ה־ 4ביוני . 1967 פשרה דומה כלולה במיסמך לגבי בעיית־הפליטים. … סיגל סיים במילים :״אם זה נראה מוזר שיהודי יציע את מחשבותיו על הדרך שבה יוכלו הפלסטינים להצליח במאבקם, אבקש להוסיף כי המאבק למען מדינה פלסטינית עצמאית הוא גם המאבק למען ישראל הומאנית ובטוחה.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 44

השאלה הגדולה היא: האם זהו סוף־פסוק, או שזהו רק שלכ זמני, עד להקמת מדינה פלסטינית כבל רחכי הארץ ! כאן מרימה האמנה את ראשה מחדש. אויבי השלום הישראלי־פלסטיני בישראל מוצאים באמנה תחמושת רבה. האמנה דוגלת בהקמת מדינה פלסטינית־ערבית הישראלים שכל עניין האמנה הוא חסר־חשיבות. … ויש האומרים כי הסכם־השלום הישראלי, שיכלול מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, יהיה סופי, וניתן יהיה לשנותו רק בהס כמת שני העמים, כלומר בדרכי-שלוס.
גליון 2662 (7 בספטמבר 1988), עמוד 16

התשובה היתה פשוטה: היה עליה להביא את הציבור הישראלי לידי הכרה שכדאי לו לוותר על כל השטחים הכבושים ולהסכים להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. זהו החצי השני. הוא לא הושג על־ידי הפלסטינים בסוף תשמ״ח. … הוא הציע שיחות ישירות ומשא־ומתן פנים־אל״פניס בין ישראל והנהגה פלסטינית. היעד: להביא להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ולהסכם־שלום אשר יבטיח לא רק אי־לוחמה, אלא גם שיתוף פעולה מדיני וכלכלי. … לאחר מכן הדליף השב״כ כי גילה בביתו של פייצל אל־חוסייני, אחרי מעצרו הרביעי, טיוטה של מגילת־העצמאות הפלסטינית. הוצע בה להכריז על כינון המדינה הפלסטינית על פי החלטת האדם משנת ,1947 תוך הכרה בישראל ופתיחת משא־ומתן לקביעת הגבול בין שתי המדינות.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 48

וכך אירעו חדברים : המשך החוויה עם יותר מתח, יותר הרפתקאות ויותר הומור דו׳ ש״דד, לוד״ו ג די, מר״ ה מל טוו ״אדיסין״ בכורת ארצית תל-אגיב ירושלים ״ארמון״ ״ארמון״ בקרוב ״ אורות ״ באר־שבע חי פת ימת-גו השר משה נסים: אמת, נכון, חבר־הכנסת אורי אבנרי פנה לראש־הממשלה ושאלו אם הוא יתמוך בקיום דיון בכנסת על הנושא של מדינה פלסטינית. ואומנם דאש־ד,ממשלה מקיים את דעתו זאת, אבל הוא הביא את העניין לממשלה והממשלה גרסה שאין מקום לדיון בכנסת בנושא זה. ההצעה הזאת לסדר־היום של חבר־הכנסת אורי אבנרי אומרת :״מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועודעזה — סיכויים וסיכונים״ .הממשלה גורסת, ואיתה הרוב המכריע בעולם ובבית הזה. שמדינה פלסטינית בגדה־המערבית היא כולה סיכונים ואפילו יותר מזה-- אורי אבנריז האם כבוד השר רוצה לומר שאין כל ערך להבטחה של ראש־הסנושלה?
גליון 2355 (20 באוקטובר 1982), עמוד 7

לכל פלס טיני ברור כי ירושלים המיזרחית״ מוכ רחה להיות בירת המדינה הפלסטינית. זהו כימעט עיקר מקודש. ואילו חיוסיין רוצה כי עמאן תהיה בירת שני החבלים — הירדני והפלסטיני. המשמעות כרודה: מדינה פלסטינית, שכירתה כירושלים, תהיה עצמאית — גם אם יהיה לה קשר פורמלי כלשהו עם ירדן. … הפלסטינים אינם מאמינים לחוסיין, וזוכרים היטב את הדיקטטורה המישטרתית והצבאית שהוא השליט בגדה עד . 1967 חוסיין, מצידו, פוחד מפני מדינה פלסטינית עצמאית, כי זו תהווה מוקד־משיכה לפלסטינים, המהווים עתה את רוב נתיניו.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 79

״הנה פעלתם במשך שנים כדי ליצור דו־׳שיח בינינו ובין ישראל ולהגיע ל תהליך של הכרה הדדית, שיביא לשלום בין ישראל ובין מדינה פלסטינית. מה יצא מזה? האם הזזתם את ישראל אף במילי מטר אחד לקראת יעד זה, או להיפך? … הוא קבע, כי אש״ף לא יכרות לעולם שלום עם המדינה הציונית, וכי גם הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה לא תסיים את המילחמה. … המנהיג הסובייטי הציע שיחות־שלום בהשתתפות ישראל ו־אש״ף, כדי להגיע להקמתה של מדינה פלסטינית ״תוך כיבוד הזכות של כל ה מדינות, וביכללן ישראל (במפורש!)
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 11

(טיפוחי תוכנית אלון גצנע כהה, טיפוחי תוכנית דיין בצבע בהיר עד לקו הגלי, טיפוחי תוכנית בגין מעבר לקו הגלי, עד לקווי הפסקת האש של .1967 אם תקום בגדה וברצועת-עזה מדינה פלס טינית, יש לדאוג להסדרי-כיטחון מסוג אחר. #האם תיתכן מדינה פלסטינית ללא צבא! החיים נמשכים, והם עושים א ת שלהם. … כך ייווצר מוקד חדש של אי־שביעות־רצון ותסיסה. (ב) מדינה פלסטינית כזאת תהיה בהכרח גורם מתון, ובמשך זמן מה בוודאי תעמוד במאבק נגד יסודות קיצו ניים יותר — שרידי אירגוני הפידאיון היותר קיצוניים. … אולם אפשר בהחלט ל ה תנות א ת הסכ מ ת ישראל ועזרתה לכינון מדינה פלסטינית ב אמנה ביטחונית, שתמנע חדירת מערכות-נשק כבדות (תותחים בעלי טווח ארוך, טאנקים כבדים, וכוי׳) לגדה ולרצועה, וכן חדירת צבא ערבי זר לתוכן. ״ על מהותה של המדינה הפלסטינית האפשרית, טיב השילטון בה ויחסיה עם ישראל — בפרק אחר בסידרה זו.
גליון 1985 (17 בספטמבר 1975), עמוד 16

ועל כן הגיע ן י שר לגופו של ה עניין: ״מנהיגים ערביים אחרים אמרו לי שאילו חזרה ישראל לגבולות ,1967 ואילו הוקמה מדינה פלסטינית בגדה המע רבית ובעזה, תהיה התפייסות ערבית־ישראלית אמיתית ושלום בר־קיימא. … הזמן שיהיה דר וש כלומר: הנכונות לקבל מדינה פלסטינית בגדה וברצו עה היא מיידית, השאיפה ל״השתלבות״ היא חזון למועד. … עואפאת נרי כפייה ומשקפי־שמש עראפאת אומר כי הקמת מדינה פלסטינית בגדה ובעזה תביא להסדר־שלום.
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 21

נראה כי הוויכוח בין שתי המגמות אינו על עצם העיקרון של הליכה ל־דנבה והסכמה להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה, אלא על דדכי־ביצוע. … בראיון שהעניק לוושינגטון פוסט טען סאדאת כי התנאי הראשון להסדר שלום במזרח־התיכון הוא כי כל מדינה פלסטינית -שתוקם בשטחים מהם תיסוג ישראל, תהיה חייבת להיות קשורה, פורמאלית בירדן. … כל אדם שפוי מבין כי הנוסחה של ״מדינה פלסטינית שתהיה קשורה פורמאלית לירדן״ אינה אלא מילים ריקות שאין מסתתר מאחריהן כלום.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 35

/ן היה ברור כי הפלסטינים — המתונים שבהם — לא יסכימו לעולם לשלום עם ישראל, אלא אם כן יביא השלום להקמתה של מדינה פלסטינית חופש״ת בגדה וברצועה, אשר בירתה בירושלים המיזרחית. … אם המלך יחתום על הסכם וישראל רמרור לו את השטחים, וכעבור שנדדשנתיים יודח המלך על־ידי אש״ף — הרי תהיה ירדן כולה מדינה פלסטינית, דלי שום מחוייבות כלפי ישראל! … עם מנהיגות כזאת תוכל ישראל לשאת ולתת מייד על הקמת מדינה פלסטינית, תוך ברית עם ישראל וסי־דורי-ביטחון סבירים.
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 10

מאת בו ר י וי אן () 19541 מצרפתית: אברה עוז תירגום שירו של בוריס ויאן לעברית נעשה בידי הדוקטור אברהם עוז מהחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל־אביב, והוקרא לפני שבועיים בקאט־פוס, בעצרת מרצים וסטודנטים למען הקמתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת־ישראל. 1770 0710171 01710 שלו לך, אוטונומיה המשבר הנוסף בשיחות האוטונומיה הגיעו לכלל סיום ביום השלישי ה־ 10 ביוני ,1980 עם התחדש השיחות. … גם ברחוב הישראלי, תחושה של הקלה — לא עוד דיונים ומאבק על מדינה פלסטינית נוספת. צה״ל בכוננות עליונה. … חוגים ביטחוניים גם מעלים חששם מפני מדינה פלסטינית, שבוודאי תרצה בהשמדת ישראל, ויש לראות בה סיבון ביטחוני.
גליון 1701 (8 באפריל 1970), עמוד 21

בהשיבו להצעה לסדר־היום של אורי אבנרי, שביקש לדון ב״יישות פלסטינית״, השיב אבא אבן לפני חודש בשלילה מוחלטת. קבע אבן: כל מדינה פלסטינית מוכרחה לבוא במקום ישראל, ואינה יכולה לקום בצידה, כפי שמציעים ראשי הציבור הפלסטיני בשטחים המוחזקים. … עמדת הדוברים: • אל־פתח — פאריד אל־חאטיב, נצ־ג האירגון, קבע כי המטרה היא ״פירוק המדינה הציונית והקמת מדינה חדשה, על פי רצון התנועה הלאומית הפלסטינית והיהודים שבאו לארץ לפני , 1948 ואותם שבאו אחריהם.״ הוסיף דובר אל־פתח :״המטרה אינה שינוי מדינת־ישראל, כדי שתוכל להתקבל על דעת הערבים, כפי שאומר חבר הפרלמנט הישראלי, אורי אבנרי*.״ • אירגון השיחרור הפלסטיני — שאפיק אל־חוט, נציג אירגון זה, שהוא אירגון־הגג המדיני של רוב אירגוני ה־פידאיון, הזהיר בפני השימוש במונח ״מדינה פלסטינית דמוקרטית״ ,מבלי להוסיף את המילה ״ערבית״ .לדעתו, נכון להש־תמש במונח זה רק כסיסמת־תעמולה, כדי לשכנע את העולם שאין הכוונה לזרוק את היהודים לים׳ אך אין לקבלו כהגדרת המטרה הסופית של המהפכה. … אין לנו שוס קשר איתו.״ זוהיר מוחסין, נציג אירגון זה, העומד תחת חסות ממשלת בגדאד, מתנגד לנוסחה ״מדינה פלסטינית דמוקרטית״ ,מפני שהציונים יכולים להסכים לכך, ואז יצטרכו גם הפלסטינים להסכים.
גליון 1940 (6 בנובמבר 1974), עמוד 30

שאלה לגמרי אחרת היא: האם אפשר לנהל משא־ומתן עם אש״ף, שאינו מכיר בקיום מדינת-ישראל { אש״ף דוגל באמנה הפלסטינית המפורסמת, החותרת לכינון מדינה פלסטינית ״דמוקרטית זלא־עדתית״ בכל רחבי פלס טין, בין הים והירדן. … בוועידה הפלסטינית האחרונה בחודש יוני השנה, אמנם קיבל אש״ף את הכלל שיש לכונן ״שילטון לאומי״ פלסטיני בכל שטח שישוחרר מידי ישראל, ופירושה של החלטה זו הוא נכונות לכונן מדינה פלסטינית בחלק מן הארץ. אבל באותה החלטה לא בוטל העיקרון הקודם, אלא דק הועלה לדרגת ״יעד איסטראטגי״ — כלומר ,״מטרה סופית״ בלשוננו. … בשיחות דיפלומטיות נאמר כי צמרת אש״ף זנחה את הייעד ״הסופי״ ,וכי היא מוכנה לכונן מדינה פלסטינית לצד ישראל ,׳תוך הסדר עי׳מה.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 27

האם יעדה של ממשלת־בגין הוא להביא לידי חיזוק מדינה פלסטינית־גולה בדרום לבנון, כמרחק של כמה קילומטרים מן הגבול הישראלי, שמטרתה העיקרית להיאבק למען בינון מדינה פלסטינית בגדה יברצועה ץ אם כן ווי סביר. … בעיקבות מילחמת־האז- רחים, קמה למעשה מעין־מדינה פלסטינית במחצית לבנון, מביירות דרוסה עד למובלעת הישראלית.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 4

״הגיע לאוזני כי לפי הכרזותיו של ראש-הממשלה שלכם, מנחם בגין, ממיטתו בבית־התולים, אתה תומך בהקמת מדינה פלסטינית עויינת בגדה המערבית וברצועת עזה — ועל כך תבורך! שמחתי לשמוע שאתה מתעלם מאזהרותיו של ראש־המ^שלה בגין, ואינך מתייחס להצהרותיו שמדינה פלסטינית כזאת פירושה השמדת ה מדינה היהודית בעזרת הפטרדדד לרים האמריקאיים, נשק הנפט ו... … ״ייתכן מאד, שימעון היקר — כפי שמדגיש ראש־הממשלה בגין — כי פירושה של מדינה פלסטינית שכזאת יהיה הרחבת האימפריה הרוסית מלייפציג, דרך קבול ועד לירושלים.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 33

כאשר יעמוד הציבור הישראלי לפני הברירה בין אובדן השלום ובין פיתרון פלסטיני, שיביא, בשלבים זהירים, לכינון המדינה הפלסטינית לצידנו — הוא יכריע, הציבור, למען השלום. … אשר לפלסטינים: גם אם אינם מקבלים עתה את חוזה־השלום הישראלי־מצרי, בגלל סיבות שהן לגיטימיות בהחלט מבחינתם, אין פירוש הדבר שאינם יכולים לנצלו כדי לממש את התביעה הלאומית לכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל. כשם שנבחרו בשעתו ראשי־העיריות בגדה, תוך הסכמה אילמת של אש״ף, כן יכולה רשות המימשל־העצמי להיבחר בתנאים דומים. … כל עוד המטרה היא שווה — שלום המבוסס על דו־קיום של מדינת־ישראל ומדינה פלסטינית — יכולות להיות מחלוקות לגבי הדרכים המובילות אליה.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 38

המטרה שד סעודיה היא להחזיר את הג׳ין הפדפטיכי לבקכוק. הכקכוק יהיה כצורת מדינה פלסטינית עצמאית כנדה וברצועה, אשר סירתה כירושלים (המיזרחית). … לא יתכן שלום אמיתי כמרחב כלי פית־רון הבעייה הפלסטינית. 9אין פיתרץ לכעייה הפלסטינית אלא על-ידי הקמת מדינה פלסטינית כגדה וכרצועת־עזה, לצד ייטראל. 0־ אין מנהיגות פלסטינית יעילה, שעימה ניתן לשאת ולתת על כך, מילכד אש״ף. … כאשר קם אש״ף בראשית שנות ה־60׳ הוא אימץ לעצמו את האמנה הפלסטינית המפורסמת, הקוראת לה קמת מדינה פלסטינית לאומית בכל רחבי הארץ, וחיסול י קאריקטורה של ביל מולדין, שהוא בדרך כלל פרו־ישראלי, בעיתוני ארצות־הברית.
גליון 2548 (2 ביולי 1986), עמוד 11

ביום החמישי של מילחמת ששת־הימים קראתי פומבית להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, וזה היה — כנראה — באותו יום שבו אמר שחארה את אותם הדברים עצמם לשליחים הישראליים שבאו אליו. מצאנו זה את זה, והסתבר ש שנינו דוגלים בפיתרון זהה לסיכסוך: הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה, לפי הגבול־זצלפני מילחמת ששת־הימים, תוך הכרה הדדית ושלום מלא. … הם באו במגע עם נציג ישראל, אליהו ששון, והציעו לו הצעה: אם תסכים ישראל להקמת מדינה פלסטינית, תקום מייד הנהגה לאומית פלסטינית שתכרות שלום עם ישראל.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 11

האם יכלה ממשו 1לת־ישראל — ממשלה זו או ממשלה אחרת לעלות על דרך אחרתז ישנה רק דרך מעשית אחרת אחת: הדרך של שלום פלסטיני. הקמתה של מדינה פלסטינית, שתהיה קשורה באמנה בטחונית, כלכלית ומדינית עם ישראל, תיצור מציאות לגמרי חושה. … אז, בשיכרוך הנצחון, היה נראה כאילו הברירה היא בין סיפוח השטחים לישראל או כינון המדינה הפלסטינית. ביום ברור לכל בר-דעת, כי הברירה הממשית היא בין מדינה פלסטינית לבין נסיגת צה״ל, תוך החזרת כימעט כל השטחים ל• מישטרים זרים, עויינים ורופפים. … אני קורא לממשלה להכריז מייד: • ישראל מכריזה כי העם הערבי הפלסטיני הוא צד רשמי לכל הסדר במרחב. • ישראל לא תסכים לשום הסדר שלא יאושר בפה מלא, במישאל־עם כולל, על־ידי העם הערבי הפלסטיני. >• ישראל קוראת לעם הפלסטיני להקים מייד נציגות מוסמכת, לניהול משא־ומתן עם ישראל. • ישראל מוכנה לנהל משא־ומתן זה על בסים העיקרון של הקמת מדינה פלסטינית, שתהיה קשורה בקשרים בטחו־ניים, כלכליים ומדיניים עם ישראל.
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 3

שנינו דיברנו אנגלית ואיני חושבת, כבוגרת אוניברסיטה אנגלית, שלא הבנתי את דבריו שנאמרו, אגב, באנגלית רהוטה, והיו ברו רים למדי. הוא דיבר על מדינה פלסטינית עתה, אך לא ויתר כלל וכלל על המדינה הדמוק רטית החילונית אף, כפי שנאמר בדו״ח להלן מיכתבה ״הארץ״ ברומא : אבל בכל־זאת עדיין מעניין. … אחרי צאתו של דג׳אני שוחחנו ארוכות -י -סופרי מעריב, דבר ואנוכי, עם נציג אש״ף ברומא, נימר חמאה שהד גיש את חשיבות הפיתרון המיידי של הקמת מדינה פלסטינית לצד מדנית־יש־ראל, שעימה ניתן יהיה בשלב שני לדבר על כל הבעיות השנויות־במחלוקת, בגלל זכות השיבה והמדינה הדמוקרטית, אך אף הוא לא ויתר, לפי שעה, על שתי דרישות אלה. … בכך לא היה כל חידוש, החידוש היה בהצהרתו של אחמד צידקי אל־דג׳אני כי אחרי שיוסכם על הקמת מדינה פלסטינית 51 הגיליונות שראו אור בתשל״ט הכילו 3,768 עמודים, לעומת 3,332ב־תשל״ח 2,804 ,בתשל״ז 2,760 ,בתשל״ו ורק — 1,784 פחות ממחצית — בתשל״ד.
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 13

עם ממשלת ישר אל, המצהירה כי לעולם לא תסכים ל מדינה פלסטינית ולא תכיר באש״ף, גם אם יניף ייאסר עיראפאת את הדגל הכחול־לבן וישיר את התיקווה? … בדניבה ידברו על החזרת שטחים בגדה וברצועה, בהת אם להחלטת מועצת־הביטחון .242 מנחם בגין התנגד בשעתו להחלטת ממשלת־אש־כול לקבל, לפחות בחצי־פה, את .242 איזה עניין יכול להיות לו בוועידה, שב מרכזה יעמדו שני,נושאים: החזרת השט חים המוחזקים !והקמת מדינה פלסטינית? ואם הוא רוצה למנוע בכל מתיר את העלאת הנושא של המדינה הפלסטינית, מדוע הסכים להשתתפות פלסטינים, שזוהי מטרתם היחידה? … לעולם לא משא־ומתן עם אש״ף. לעולם לא מדינה פלסטיניות. לעולם לא הכרה באש״ף. אבל האמריקאים לא הסכימו לתנאים.

