חיפוש: "מדינה פלסטינית"
נמצאו 1,660 תוצאות (מציג 501 עד 525)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2529 (19 בפברואר 1986), עמוד 16
הם נותנים יותר מהטלוויזיה הישראלית בערבית. • איך אתה רואה את המדינה הפלסטינית שתקום? אני רואה שתהיה ארץ אחת ושתי תנועות לאומיות. … ״כדי לחיות בשלום, צריך להתפשר!״ • כשתקום המדינה הפלסטינית, אתה תרצה להיות שגריר שלה בישראל? … למעשה יש פחד גדול בעולם הערבי מהמדינה הפלסטינית, כי יהיו בה עקרונות דמוקרטיים, ועכשיו רוב המדינות הערביות הן אוטוקרטיות
גליון 2655 (20 ביולי 1988), עמוד 5
ושיצטרכו לוותר על השטחים הכבושים, בה״א הידיעה. ושצריכה לקום שם מדינה פלסטינית. אבל מי יעשהזאת? שימעון פרס? … האם אריאל שרון לא דיבר בעבר על נכונותו להיפגש עם יאסר ערפאת? האם אינו דוגל במדינה פלסטינית אש״פית בעבר־הירדן? אז עוד צעד קטן, בבוא העת
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 17
סריאלשרון טען כי יוזמת־שמיר עלולה להוביל ל־הקמת מדינה־פלסטינית, והוא צדק. אילו היתה היוזמה רצינית, היתה מובילה לשם. … האם מישהו האמין ברצינות כי יצחק שמיר יוותר על מיזרדדירושלים, יתנגד להתנחלויות או יסכים למדינה פלסטינית? בוודאי שלא. מבחינת הפאנאטיות הלאומנית, עולה שמיר אף על שרון.
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 45
האם זה רק מקרה ששבוע לאחר הודעתו של שמיר שאינו מוכן לדבר עם אש״ף ״לא משום שהם טרוריסטים אלא משום שהם תובעים מדינה פלסטינית״ ,הודיע ״האידיאולוג״ של אש״ף, חאלד חסן ש״חמש דקות לאחר הקמת המדינה הפלסטינית תוכרז קונפדרציה עם ירדן ובשמאלל, בין ״חד גדיא״ ל״אחרינו המבול״ כבר מזמזמים את ברוסיה מסתובבות בדיחות שגורבאצ׳וב הוא בעצם סוכן אמריקאי.
גליון 2045 (10 בנובמבר 1976), עמוד 21
• ״מקור פלסטיני בכיר,״ שאיש לא פיקפק במהימנותו, הכריז בקאהיר כי אש״ף מתכוון לכנס את המועצה הלאו מית הפלסטינית, שהיא המוסד הפרלמנ טרי של התנועה, כדי לקבל החלטה בז פות הקמת מדינה פלסטינית בחלק מן הארץ, תוך הסדר עם מדינת־ישראל. … הוסיף שר אחר: גם אריק שרון, אליל הימין, הודיע בציבור שהיה רוצה להיפגש עם עראפאת, ולנהל עי׳מו משא- ומתן על הקמת מדינה פלסטינית (בגדה המיזרחית). גימגם פרס: אם יש טענות כלפי דיין, •שיפנו אל דיין ולא אליו.
גליון 2160 (24 בינואר 1979), עמוד 28
נשארה בתוקפה ההחלטה הקודמת, הקוראת להקמת מדינה פלסטינית ״בכל חלק של הארץ שישוחרר מידי ישראל״ — הסכמה מרומזת אך ברורה לחלוקת״הארץ. … הדבר דרוש כדי ליצור חזית ערכית שתוכל, בבוא העת, לנהל במשותף משא־ומתן עם ישראל וארצות־הברית למען ״שלום כולל״ שפירושו, הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה. אנשי־הסירוב מתנגדים להתקרבות זו.
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 34
לחמתי ב־,1948 אבל אני בעד הזמנת אש״ף לז׳ניבה ובעד הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה !״ ״אתה לא יכול להיות ציוני! … נציגי ברית־המועצות היו מתונים, דיברו על הכרה בישראל בגבולות 67׳ ועל שלום בין ישראל ומדינה פלסטינית. אך רוב הידידים שנותרו לברית־המועצות במרחב הם אנשי חזית־הסירוב, ובראשם עיראקים ולובים, המדברים בשפה אחרת לגמרי. … הוא השמיט את ההחלטה ,242 לא פירט את המיקום המדוייק של המדינה הפלסטינית שצריכה לקום. אולם בהשפעת הישראלים נמנעו הניסוחים היותר־קיצוניים.
גליון 1581 (20 בדצמבר 1967), עמוד 12
הוא רוצה רק בתי קוני־גבול מטעמים צבאיים, ובנוסחה כללית שתשמור על זיקת העם היהודי לכל הארץ. למשל: פדרציה בין ישראל !ומדינה פלסטינית, שתאפשר מעבר חופשי לכל הארץ. … ה פד ר צי ה שגת שיחדור דרוש אומץ רב לערבים פלסטיניים ל־הופיע בגלוי נגד החזרת הגדה לחוסיין — ובעד הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שתחתור לכינון פדרציה עם ישראל.
גליון 2440 (5 ביוני 1984), עמוד 71
• הקביעה כי ״השותפים הערביים העיקריים הם חברי התנועה המתקדמת״ אין לה על מה לטמון* .מבין 25 המועמדים הראשונים של הרשימה, רק אחד הוא חבר התנועה המת ובהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. אזרחים יהודיים רבים בישראל שותפים לדיעה שזהו הפיתרון הסביר לסיכסוך. … לא זה בלבד שזוהי שטות גמורה כשלעצמה(שהרי המדינה הפלסטינית לא תוכל לקום אלא תוך משא־ומתן אך ועדת־הבחירות מורכבת עם ממשלת־ישראל וכריתת שלום עימה) אלא שזה גם שקר. במצע נאמר כולה מעסקני־מיפלגות, הנשלבפירוש היכן צריכה לקום, לדעת חים על-ידי מיפלגותיהם כדי הרשימה, המדינה הפלסטינית: בשט לשמור על האינטרסים שלהן.
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 7
ערפאת הציע אז לחוסין תוכנית, שכללה את העקרונות הבאים: • המדינה הפלסטינית שתקום בגרה וברצועה תיכנס לקופנדרציה עם ירדן. • למדינה הפלסטינית יהיו דרכון משלה, רגל משלה, פרלמנט משלה, ממשלה משלה וגם ״צבא סמלי״ (כהגדרת ערפאת) משלה. … שלום עכשיו ממשיכה להחרים את אש״ף, כמה חברי־כנסת ״יוניים״ הסכימו להיפגש עם כמה פלסטינים רק ״בתנאי שלא יכריזו שהם אנשי אש״ף״. איש מהם לא ריבר על מדינה פלסטינית. בינתיים ממתין המרחב כולו לכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית.
גליון 2402 (14 בספטמבר 1983), עמוד 15
שאף אם נחזיר את ועדה המערבית ורצועת־עזד* וגם אם תקום מדינה פלסטינית ל א יהיה שלוע ל א יהיה פיתרון, ל א יהיה ביטחון. … למרבה הצער, אץ מחסור בהצהרות פלס־סיניות וערביות, שי תן לנצלן כדי לחזק פחדים אלד* כגון האמנה הפלסטינית הצהרות האומרות שהקמת המדינה הפלסטינית היא רק שלב רא שן לפיתתן אחד, שנ ה לגמרי. … :בבאזל יסדתי את מהינת־היהודיט׳ תכלכל־נא ועידה גדולה זו את מעשיר* ותעצגדגא את החלטותיה, כך שייאמר באחד הימים. :בז׳נבה נוסדה מדינת- הפלסטינים:״ ואם לצטט את הרצל שדם. :אם תרצו, אין זו אגדה!
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 7
נכון שהמדינה הפלסטינית היא דבר בלתי־נמנע. אני חושב שנחום גולדמן נתן פעם את ההגדרה הטובה ביותר למדיניות במיזרח התיכון, שהיתה נכונה עד לזמן האחרון. … במועצה באלג׳יר הדגשנו את המאפיינים של המדינה הפלסטינית. זאת תהיה שיטה רב־מיפלגתית, פלורליסטית, שבה לאופוזיציה יהיה תפקיד חשוב בוויכוח הלאומי. … כמו שמדינת ישראל נולדה ב־ 1948 בהסכמה בין המעצמות הגדולות, כך צריכה המדינה הפלסטינית, המתרגלת עכשיו את הריבונות שלה, להיות הביטוי של הקונסנזוס הבינלאומי.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 19
עכשיו עורכים אנשי גוש־אמונים שביתות־רעב כדי להזהיר מפני החזרת כל השטחים הכבושים, הימין הקיצוני מוכה, גאולה כהן בוכה, אנשי־התחייה טוענים שהליכוד בונה את המדינה הפלסטינית. בין הפוליטיקאים התחילה נהירה לפגישות עם אש״ף. … כמעט כל אנשי הצמרת הצבאית והפוליטית מדברים בשיחות פרטיות על הצורך ״ב- פיתרוף, ומתכוונים למדינה פלסטינית לצד ישראל, בצורה זו או אחרת. … בתביעה לבית־המישפט טוען הו־למס כי באוגוסט 1983 היתה טובה ארבל ובעלה אורחיו של מנג׳ל בטיול עם־ישראל כולו זז לעבר ההכרה במציאות הפלסטינית, ופירוש הדבר הידברות עם אש״ף והסכמה לכינון מדינה פלסטינית. אם הליכוד רוצה להישאר בשילטון, הוא יבצע זאת.
גליון 1002 (26 בדצמבר 1956), עמוד 5
לגביו כל שלטון הוא טוב, כי בידו הכוח, החינוך הלאומי הערבי הקיצוני. הוא אינו מאמין שאפשר להקים מדינה פלסטינית ...י ויו 1י י — ויי ייוו יו ...י — י י יי 11.11 השוטר.
גליון 1627 (6 בנובמבר 1968), עמוד 5
ג) ניהול משא־ו־מתן עם האישים ו־האירגונים המייצגים את העם הערבי הפלסטיני — במטרה לכונן מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית וברצועת־עזה.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 13
המדינה הירדנית־פלסטינית תשתרע על מרחבי השטח של ירדן ועל איזורים מוג דרים, צפופי־אוכלוסיה, ביהודה, שומרון ועזה, שאותם יפנו כוחות צה״ל עם כינון השלום. ישראל שוללת (את) כינונה של מדינה פלסטינית נוספת בסעיף 5נאמר :״ירושלים המאוחדת בריבונות ישראל היא בירתה של מדינת־ישראל.״ בסעיף 29 נאמר :״ההתיישבות — בביקעת הירדן, כולל צפון־מערב ים־המלח, בגוש עציון, בסביבות ירושלים, בדרום רצועת־עזה וכן בגולן — מתוך שיקולים של ביטחון איסטרטגי ובשילוב הדוק עם צה״ל — היא חיונית לביטחון המדינה, והיא מהווה, ככל מיפעל ההתיישבות הציו נית׳ ערך חינוכי, חברתי וחלוצי, ונודע לה ערך במאבק המדיני על עיצוב גבו- לות־השלום.
גליון 1893 (12 בדצמבר 1973), עמוד 27
אני רוצה בשלום, ומאמין בקיומו. אני חושב על מדינה פלסטינית ובכלל ויתורים על שטחים. לא נזדקק להם אם יהיה שלום.
גליון 1768 (20 ביולי 1971), עמוד 2
הוא מאוכזב מן האופוזיציה, כי ״אינה ממלאה שתי דרישות יסודיות: התקשרות עם הפידאיון הפלסטיניים, והסכמה להקמת מדינה פלסטינית דמו קרטית, שבה יחיו כולם יחד בשלום (אחרי חיסול מדינת ישראל).״ ״עד כה הסתפקה ה אופוזיציה בדרישה ל שחרר את ישראל מן הציונות, מפני שאבד עליה הכלח,״ מתלונן בעל המאמרים .
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 9
אם יווכח סאדאת כי ישראל אינה מוכנה להתקרב לעמדותיו באשר ל נסיגה מוחלטת והקמת מדינה פלסטינית, הוא עלול לחזור לאופציה המילחמתית באותה החלטיות בה פתח במיתקפת ה שלום שלו.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 20
התנאי היה, אז כמו עתה: פינוי השטחים המוחזקים והקמת מדינה פלסטינית. לנקודה זו הגיע הנאצרים, כאשר נפטר המנהיג במפתיע, בסתיו .1970 בסק־רן מוות נוואר אל־סאדאת לא היה הדמות י הבולטת ביותר בקבוצת הקצינים ש חוללו את המהפכה.
גליון 1967 (14 במאי 1975), עמוד 38
האם אין לדחות גם ניגודים ממשיים, כשהם כעלי חשיבות מישנית, בדי לגבש הסכמה כללית על שלושה-ארכעה השינויים המכריעים הדרושים עכשיו: הצגת תוכנית־שלום ישראלית כוללת, תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית, מניעת מילחמה, חיסול השחיתות, שינוי המערבת המדינית, צימצום הפער החכרתי-עדתי ץ לכאורה, מסכימים כל הגופיפים לעקרו נות אלה — מי בפה מלא, מי בחצי-פה.
גליון 1850 (14 בפברואר 1973), עמוד 14
.״ גם לגבי שאר הממשלות הערביות לא הפליג תורכי בשבחים :״הממשלות הערביות האחרות לא התייחסו טוב יותר אל הפלסטינים בארצותיהם, בשעה שהן השמיעו בקולי־קולות איומים דראקוניים, לזרוק (את הישראלים) לים \י יי דברים ברוח זו כבר נכתבו על־ידי מוחמד אבו־שילבאייה, המורה הירושלמי, הדוגל בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה. אולם בניגוד ל־אבו־שילבאייה, תורכי הוא ערבי לאומני החי בחו״ל, ושתמיכתו נתונה, כנראה, ל- אירגון לשיחרור פלסטין.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 25
״ אמר בגין על האפשרות של הקמת מדינה פלסטינית, אחרי חמש השנים. יש, כמוכן, אפשרויות שאינן נראות בנקל לעין.
גליון 2353 (6 באוקטובר 1982), עמוד 24
בכל האי־סדר הנוראי הזה אני מהרהרת, שאולי בשל המצב ה אבסורדי והנורא שנוצר — שבוודאי שליטי ישראל לא חלמו על כך ובוודאי שלא התכוונו לכך — שאולי נפתחת אופציה ודרך ל מדינה פלסטינית על אפם וחמתם 1*3 * 3 *11־1 .1ישוב צפוני בכותרת בעמוד הראשון ()3 .3אולי מרזב פחד, אף פעם לא הציגו את מחזותיו לאור היום ()5 ,4 .9גם כשהמים מתחילים לרתוח הוא לא מתרגש ()4 .10 בגלל מה שיצא מהכלי, התחלף השלטון ()4 .14 מאחר ואינו פזרן הוא יחזור ברגל ()3 .14 סבלי פוי!
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 8
המיסמך חזר על העמדות הידועות של הירוקים בזכות מדינה פלסטינית בגדה וברצועה לצד ישראל, והתנגדות לכיבוש הישראלי בדרום־לבנון.
